מאמרים, הרצאות ופורום להורים ולאנשי חינוך (מורים, גננות ועוד) בארץ ובחו"ל בנושאי הורות, ילדים, זוגיות, סבתאות, מערכת החינוך, ארגונים ועוד - מאת הפסיכולוג חיים עמית ובהנחייתו.
ב"ה
שלום רב,
התחלתי עם בני תהליך גמילה מהחיתול כי חשבתי שהוא מוכן וגם כי תוך חודשיים הוא עולה לגן של "הגדולים" ולשם נכנסים בלי חיתול.. בהתחלה הוא שיתף פעולה ואחרי מס ימים זה מאוד הציק לו והיה מתעצבן כל פעם ששאלתי או הצעתי עד שהגיע למצב בו לא רצה להוריד חיתול. אז הרפיתי וכעת אני מציעה לו מדי פעם כשהוא חוזר מהגן להוריד חיתול לפעמים הוא מסכים ואז רק כשכבר יוצא לו קצת פיפי הוא אומר שהוא צריך וכל הצעה שבאה מהכיוון שלי מקבלת סירוב ( גם כשהוא עם חיתול ואני מבקשת להחליף לו צריך מסע שכנוע הוא רוצה את החיתולי שלו ולפעמים מכחיש שעשה "גדולים") אני מרגישה שאין רצף ובסופו של דבר אני צריכה להכניס אותו לגן גמול בספטמבר ומצד שני לא רוצה ללחוץ שמעתי שאפשר לגרום ממש לטראומות בנושא זה ואני מגדירה את עצמי כאמא קצת לוחצת... כיצד לנהוג לדעתך?
תודה רבה נירית
כניסת חברים
מנהלי הפורום
חיים עמית
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
להסיר לחץ
שלח דואר לחיים עמית
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום
למצוא פתרון משמעותי