מאמרים, הרצאות ופורום להורים ולאנשי חינוך (מורים, גננות ועוד) בארץ ובחו"ל בנושאי הורות, ילדים, זוגיות, סבתאות, מערכת החינוך, ארגונים ועוד - מאת הפסיכולוג חיים עמית ובהנחייתו.
שלום חיים
הפעם רציתי להתייעץ איתך בקשר לחבר'ה הגדולים. בן 9.5 ובת 6.5. שניהם ילדים טובים, ממושמעים, עוזרים בבית ומצליחים בבי'ס.
דבר אחד שמעכיר את כל האוירה בבית - המריבות!!! מבוקר ועד ערב!!
אנחנו מנסים שלא להתייחס וגם כשמתחיל: "אמא היא אמרה לי..." אמא הוא עשה לי..." אני אומרת שינסו להסתדר בעצמם ושאני לא רוצה להתערב.
אבל...... לפעמים זה בלתי אפשרי שלא להתערב. הצעקות, לפעמים גם מכות (לא רציניות, שניהם עדינים מדי ולא מסוגלים ממש להכאיב) עוברות את הגבול ואז אנחנו מענישים את שניהם.
איכשהו אני מרגישה שהגדול תמיד "נדפק" מהמצב, כי בד"כ היא זו שמציקה לו ומנסה בכל דרך להשיג את תשומת ליבו (וכמובן את תשומת ליבנו... היא תמיד נראית פחות עצובה מהעונש).
איך אתה מציע לנו לנהוג? האם להתעלם בכל מחיר? מתי להגיב? והאם יש דרך להפסיק את זה?!
תודה ויום טוב.
כניסת חברים
מנהלי הפורום
חיים עמית
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
שיתוף פעולה
שלח דואר לחיים עמית
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום