ארכיון: שיחת נפש

נכון שלפעמים מתרפקים על הילדות,
על טיפוס על עצים בלי לשים לב לרגליים שנשרטות
על ריכבה פראית על אופניים שכל מה שחושבים זה איך להצליח לעשות את הסיבוב ולא אויש אני אפול,
על אכילת ארטיקים ופיתה עם שוקולוד וסוכריות שמחליפות צבעים בלי לחשוב אויש אני אשמין
על צביעה בגואש על רצפה ועם עזרת הידיים ולא אויש מתלכלכות לי הידיים
על איסוף אגוזים מהרצפה, אפילו שעבר שם כלב ליפני דקה ולאכול ישר, בלי לרחוץ ידיים ולחטא בסבון ומים
על מקלחת פעם ביומיים וגם זה רק בגלל שאמא שמה לב שאנחנו עוד עם אותה חולצה מאתמול,
על ללכת בחוץ ברחוב עם רגליים יחפות, שמתלכלכות ומראות על ילדות בלי דאגות...

מתי הפכנו לכ"כ נקיים? פוחדים מחיידקים? פוחדים להפצע, להכשל, לא להצליח, נמנעים, חושבים, שקולים...
מתי הפכנו, ובעיקר למה?