פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
מערכת 'בינינו' מזמינה אתכם.ן לשלוח תקצירים בני 200 מילים לקראת הגיליון הקרוב.
קורסי אונליין על חשיבתו של ביון בהנחיית דר' יקיר קריצ'מן - 50% הנחה על הקורס השני
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    
 

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

                                                     פרשת בא י'-י"ג ט"ז

תקציר פרשת השבוע פרשת בא י- י"ג ט"ז 

   אלוהים מכביד את לב פרעה. המכות הבאות שבאות על מצריים הם ארבה, חושך, מכת בכורות.

   בני ישראל בהנחיית משה ואהרון, מתכוננים ליציאת מצריים. הם שואלים כלי כסף וזהב מן המצרים, מורחים דם על מזוזות ומשקופי הבתים, כדי שהמשחית יפסח על בתיהם בבואו להרוג את בכורי מצריים. בני ישראל צולים את הכבשים ששחטו בחיפזון ומוכנים ליציאה. מותניהם חגורים, נעלים לרגלם ומקלם בידם.

   ויהי בחצי הלילה ה' הכה כל בכור בארץ מצריים, קול צעקה גדולה עתה בכל ארץ מצריים ופרעה משחרר את בני ישראל בערב ארבעה עשר יום לחודש האביב. שש מאות אלף איש גברים יצאו מרעמסס לסוכות. את הבצק אשר הוציאו ממצריים אפו עוגות מצות, כי לא חמץ, כי גורשו ממצריים ולא יכלו להתמהמה, וגם צדה לא עשו להם.

   חוקת הפסח שנתנה לבני ישראל לדורות הבאים כוללת בין השאר את זבח פסח, על כי פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצריים, מקרא קודש ואיסור אכילת חמץ. תורת הפסח ניתנת גם לאזרח ולגר. ה' מצווה שכל בכור יוקדש לו. בדורות הבאים, ההורים מצווים לענות לבנים שישאלו מה העבודה הזאת לכם את התשובה: בחוזק יד הוציאנו ה' ממצריים מבית עבדים.

מפרשות השבוע ינואר 2007

   שחר פאר הגיעה לרבע הגמר באליפות אוסטרליה בטניס  והייתה במרחק נגיעה מחצי גמר היסטורי. אומרים עליה שהיא תהיה שחקנית הטניס הגדולה שתהיה לישראל. "שחר רק בת 19 והיא יכולה להתקדם עוד הרבה יותר. יש לה עוד כמה שנים טובות לתת בצמרת הטניס העולמי, אין ספק שזה לא יהיה הישג השיא שלה בקריירה", אומר עמוס מנסדורף

   חרושת ההאשמות הלא מבוססות עדיין נגד הנשיא מגיעה לשיאים חדשים.

   החיזבאללה משתק את לבנון בשביתות במטרה להשיג שליטה פוליטית רחבה יותר.

   רמטכ"ל חדש בדרך גבי אשכנזי. מצפים לשובו של החייל הפשוט ותורות הלחימה הבסיסיות.

   סוף סוף למפוני גוש קטיף תקוות חדשות, עיר בחבל לכיש וישובי קבע קהילתיים.

שבת שלום

יששכר

הדרך הארוכה והקשה של האיש הצעיר אל ה"ארץ המובטחת"

  בני ישראל יוצאים ממצריים בדרך לארץ המובטחת. אבל הדרך ארוכה וקשה. מה יעשו ברגעי צרה? ואבינו שבשמיים מה יעשה?

   בילקוט שמעוני (שמות - פרק יד - רמז רלב)  במכילתא (פרשת בשלח פרשה ב)  אנו קוראים על מצב בני ישראל כשיצאו ממצריים: "באותה שעה היו ישראל דומים ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע והיה נחש נושף בה. אם תכנס לפנים, הרי הנחש. ואם תצא לחוץ הרי הנץ. כך היו ישראל. באותה שעה הים סוגר ושונא רודף. מיד נתנו עיניהם בתפלה."

   ובמדרש רבה על שיר השירים בני ישראל עושים דבר אחר. במדרש רבה (שיר השירים פרשה ב פסקה לה)  בני ישראל עושים דבר אחר. "(ב) תני דבי ר' ישמעאל, בשעה שיצאו ישראל ממצרים, למה היו דומין? ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן. ונכנסה לפנים ולא היתה יכולה להכנס שעדיין הנחש מקנן, תחזור לאחורה לא תהי יכולה, שהנץ עומד בחוץ. מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה. כך היו ישראל דומים על הים. לירד לים לא היו יכולין שעדיין לא נקרע להם הים. לחזור לאחוריהם לא היו יכולין, שכבר פרעה הקריב. מה עשו? וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'.?

   ואלוהים מה עשה על כך אנו קוראים בילקוט שמעוני (שמות - פרק יד - רמז רלג) "ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם... ויסע מלאך האלהים. רבי יהודה אומר... משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך והיה בנו מהלך לפניו. באו לסטים לתפסו, נטלו מלפניו ונתנו לאחריו. בא זאב ליטלו מאחריו, נטלו ונתנו על זרועותיו. שנאמר: ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו. התחיל הבן מצטער מפני החמה, פרש עליו בגדו. שנאמר פרש ענן למסך. נרעב, האכילו לחם. שנאמר, הנני ממטיר לכם לחם. צמא, השקהו מים. שנאמר ויוציא נוזלים מסלע...

   הורים רבים מגיעים לטיפול. מודאגים לגבי ילדיהם בשנות העשרים לחייהם שנמצאים כבר במדבר בדרך לארץ המובטחת. אין לנו אפשרות למנוע את דרך המדבר. אבל נוכל לשמוע לקול זעקתם או לקול תפילתם אם למדו לזעוק ולהתפלל. נוכל גם לחבק אותם, ליטול אותם בזרועותינו ברגע מסוכן. נוכל לתת בגד ללבוש, מים ולחם. אבל כל אלו יהיו תוך כדי מסעם במדבר ולא במקום מסעם במדבר. עד הגיעם לארץ המובטחת.

שבוע טוב

יששכר

 

 

 

 

 

 

 

חודש והתחדשות.

המצווה הראשונה ראש חודש ראש חודשים

   המצווה הבאה נחשבת בעיני מפרשים רבים כמצווה הראשונה. ואחריה סידרת מצווות הקשורות כולן לחג הפסח. שמות י"ב (א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: וכן בפרק י"ג (ד) הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב:

   רש"י: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מ' "החודש הזה לכם..." שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל...

   רמב"ן: "זו מצווה ראשונה שציווה הקב"ה את ישראל על ידי משה".

   רמב"ן "וטעם החודש הזה לכם ראש חודשים, שימנו אותו ישראל חודש ראשון, וממנו ימנו כל החודשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חודש, כדי שיהיה זה זיכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החודשים יהיה הנס נזכר... כך הזכירה ביציאת מצרים... שאין המניין הזה לשנה, שהרי תחילת שנותינו מתשרי... אם כן כשנקרא לחודש ניסן ראשון ולתשרי שביעי, פתרונו ראשון לגאולה ושביעי אליה וזה טעם ראשון הוא לכם שאיננו ראשון בשנה אבל הוא ראשון לכם...

   מצווה זו היא גם מצוות ההתחדשות. עליה לומדים גם מתוך בסדר קדוש לבנה שאנו מבצעים בתחילת כל חודש אנו לומדים מן התפילה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים. וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם. פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ. וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים: אלוהים גם ברא את המאורות כך שלא ישנו את תפקידם אבל בו זמנית נתן רשות ללבנה להתחדש.  וכך גם אנחנו. מצד אחד אנו מה שאנו, לא משתנים! אבל גם יכולים להתחדש, להתפתח, לצמוח. התחדשות זו היא כמו מעשה בריאה עצמי שהוא חיקוי למעשה האל.

   בכל חודש מחדש אנו נזכרים שהחודש הזה הוא שלנו להתחדשות וצמיחה. "החודש הזה לכם" אמר ר' יהושע בן לוי: למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אורלוגין. (שעון) כיון שעמד בנו על פרקו, אמר לו: בני, עד עכשיו אורלוגין זה היה בידי, מעכשיו מסור הוא לך. כך הקדוש ברוך :הוא היה מקדש חדשים ומעבר שנים; כיוון שעמדו ישראל, אמר להם: עד עכשיו חשבונם של חדשים ושל שנים בידי, מכאן ואילך הרי הם מסורים לכם. (תנחומא מתוך ספר האגדה)

   עגנון בסיפרו "שירה" מנסח זאת כך: "בניסן נגאלו ישראל, וכל שנה ושנה כשאותם הימים מגיעים כביכול נותן  דעתו על ישראל שמא הגיעה עת גאולתן, יודעים זאת כל הברואים ומשפרים את מעשיהם, שאם יזכו, יזכו אף הם עת גאולתן של ישראל לגאולה שלימה."

   נברך ומתוך פיוט למוצאי שבת שבו אנו מוצאים איזכור לראש החודש. בְּמוֹצְאֵי יוֹם מְנוּחָה. הַמְצִיא לְעַמָּךְ רְוָחָה...יְהִי הַשָּׁבוּעַ הַבָּא. לִישׁוּעָה וְלִרְוָחָה...יְהִי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. כִּנְבוּאַת אֲבִי חוֹזֶה...וְיִשָׁמַע בְּבַית זֶה. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה: חָזָק יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ. אַמִּיץ יַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ. וְהוּא יִשְלַח בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. בְּרָכָה וְהַצְלָחָה...

 

שבוע טוב

יששכר

 

 

 

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת ב י'-י"ג ט"ז

תשס"ה

מקורות חג הפסח מצויים כאן.

שימרו להעמקה ולעדות לחג הפסח

חג הפסח לזכר אירועי יציאת מצריים נמצא במקורות כאן. במצוות חג הפסח כרוכים מצוות המזוזה, התפילין, ומצוות פדיון הבן הבכור. קראו על:

א. מה נצטווינו לעשות בימים שלפני יציאת מצריים ומה ציווה משה בפועל.

ב. מה עשינו בפועל בימים של יציאת מצריים ומה קרה בליל היציאה ממצריים.

ג. מה נצטווינו לחוג לזיכרון עולם, כאשר נגיע אל הארץ.

כולם מוזמנים לשאול לגבי חג חשוב זה. כיצד אנו חוגגים את הפסח? מה מכל אלו אנו אכן מקיימים? מה אנו מספרים לבנינו? מה משמעות החג עבורנו היום? מה נוכל לקחת מהדברים שכאן כדי לחוג את החג השנה קרוב יותר למקורותינו.

א. מה מצווה ה' למשה ולאהרון להעביר לבני ישראל, לעשות בימים שלפני יציאת מצריים. שמות י"ב.

   (א) וַיֹּאמֶר ה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (חודש יציאת מצריים יהיה החודש הראשון למניין החודשים, הוא חודש ניסן.)

   (ג) דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת: (ד) וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה: (בעשירי לחודש עליהם לקחת שה, לפי מכסה מסוימת לכל איש.)

   (ה) שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ: (השה יהיה בן שנה תמים.) (ו) וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם: (הוא ישמר עד ארבע עשר יום לחודש ואז ישחט, בין בערב.)

   (ז) וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם: (את הדם מרחו על שתי המזוזות ועל משקוף הבתים- מצוות המזוזה.)

   (ח) וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: (ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ: (י) וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ: (באיזה צורה יש לאכול את השה) (יא) וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה: (כיצד יש לאכול אותו.)

   (יב) וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה': (באותו הזמן ה' יכה כל בכור בארץ מצריים) (יג) וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (הדם על הבתים יהיה לאות לא לפגוע בבני הבית.)

משה מצווה את בני ישראל את מצוות אלוהים, שימו לב לשינויים הקטנים שעושה משה.

   (כא) וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח: (קחו את הצאן ושחטו את הפסח.)

   (כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר: (קחו אגודת אזוב ומרחו על שתי המזוזות ועל המשקוף ואל תצאו מפתח הבית עד הבוקר.)

   (כג) וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף: (משה מספר לעם מה יקרה מחוץ לבית בלילה ההוא.)

   (כד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם: (עליכם לשמור דבר זה עד עולם) (כה) וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת (כשתבואו אל הארץ המובטחת, תשמרו את העבודה הזו.)

   (כו) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: (כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל...(התשובה לבנים שישאלו מהם הטכסים הללו היא שה' פסח על בני ישראל כאשר הוא פגע במצרים.)

תגובת העם ברורה וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ:

ב. מה עשינו בפועל בימים של יציאת מצריים ומה קרה בליל היציאה ממצריים.

   (כח) וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ: (בני ישראל עושים את שנצתוו.)

   (כט) וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה: (בחצות הלילה הוכו בכורי מצריים.)

   (ל) וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת: (פרעה התעורר והנה צעקה גדולה כי בכל בית משהו מת.) (לא) וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה כְּדַבֶּרְכֶם: לב) גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי: (פרעה ממהר לקרוא למשה ואהרון ולשלח את בני ישראל.)

   (לג) וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים: (כל עם מצריים משחררים את בני ישראל.)

   (לד) וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם: (בני ישראל נושאים את הבצק שעדיין לא החמיץ  בדרך ממצריים.)

   (לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר משֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת: (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם: (בני ישראל משאילים כלי כסף וזהב ובגדים מהמצרים.)

   (לז) וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף: (לח) וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד: (בני ישראל עם רכושם יוצאים לכיוון סוכות.)

   (לט) וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם: (אז הם אופים את הבצק.)

   (מ) וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: (מא) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:(ארבע מאות ושלשים שנה הייתה הגלות.)

(מב) לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם: (איזה לילה בלתי נשכח היה זה הלילה!!!)

(נ) וַיַּעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ:

(בני ישראל עשו כאש צוו.)

(נא) וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם:

(ואכן כך בדיוק קרה.)

                                               ג. כיצד יראה חג הפסח בדורות הבאים?

   שמות י"ב (יד) וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ: (החג הוא חג זיכרון לעוצם ידו של אלוהים שהוציא את בני ישראל ממצריים.)

   (טו) שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי: (יש לאכול מצות שבעה ימים.)

   (טז) וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם: (יש לקרוא מקרא קודש שבעה ימים, ואין לעבוד בימים הללו.)

   (יז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם: (סיבת החג)

   (יח) בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב: (מועדי החג בחודש ניסן)

   (יט) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ:(העונש על אכילת חמץ הוא חמור, ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל.) (כ) כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת:

 מצוות נוספות הקשורות בשאלה מי אמור לחוג את החג ומי לא.

   שמות י"ב (מג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ: (מד) וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ: (מה) תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ: (מו) בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ: (מז) כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: (מח) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ: (מט) תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם:

חג הפסח קשור גם לפדיון הבן וגם למצוות הנחת התפילין והמזוזה.

   שמות פרק יג (א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: (ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ:

   (ד) הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב:

   (ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:

   (ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה': (ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:

   (ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:

   (ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם: (י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:

   (יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: (יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה' וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה': (יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: (יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: (טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:

   (טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם:

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת השבוע תשס"ד פרשת בא י- י"ג ט"ז