פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
קורסי אונליין על חשיבתו של ביון בהנחיית דר' יקיר קריצ'מן - 50% הנחה על הקורס השני
לחצו כאן להוספת מודעה מיידית
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    
 

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת שמות שמות א- ו' א' 

"מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין. בבלי ברכות דף לד/ב

משה ושבט לוי.

 

   משה נולד להורים בני שבט לוי. שמות פרק ב (א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: (ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים: (ג) וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר:

  לוי הוא בן לאה שחווה שנאה מצד בעלה יעקב. ארבעה בנים ילדה לאה בתהליך של השלמה עם חווית העדפת יעקב את רחל על פניה. בראשית פרק כט (לב) וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי: (לג) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן: (לד) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי: (לה) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת:

   בבראשית ל"ד מתברר משהו קשה ביותר באופיו של לוי. בראשית לד (כה) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר: (כו) וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ: (ל) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי...

   לפני מותו יעקב "מברכם" בראשית פרק מט  (ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: (ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: (ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל:

   את היכולת להרוג איש כמו שעשה לוי בעבר ניתן לראות במשה. שמות פרק ב. (יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: (יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: (יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: (יד) וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא משֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר:

   ואחרי שברח מפרעה שמות פרק ב (טו) וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת משֶׁה וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר: (טז) וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן: (יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרֲשׁוּם וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם:

   השנים חולפות, אנשים משתנים. תכונות עברות סובלימציה ומתעדנות, נעשות חיוביות. משה הופך לנביא החשוב. הרמב"ם קובע תכונות הנביא ומביא את משה כדוגמא, "שאין הנבואה שורה אלא על חכם, גיבור עשיר וענו"

   גם שבט לוי שיעקב אמר עליו דברים קשים עובד מהפך. צדיקים נקראו בני לוי. "הניצנים נראו בארץ - אלו הן שבטו של לוי שהיו צדיקים כולן" (שמות רבה ט"ו) "שבטו של לוי היו צדיקים והפריחו מעשים טובים, לפיכך גידלם הקדוש ברוך הוא בישראל כארז" (במדבר רבה ג'.)

   ועל זה נאמר "מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין." בבלי ברכות דף לד/ב. כך כל אחד מאיתנו, הורים, ילדים וילדות, חברים וחברות. מן המקומות הגרועים ביותר אפשר לעלות למעלה למעלה.

שבוע טוב

בהצלחה

יששכר

 

פרשת שמות שמות א- ו' א' 

אסקייפיזם או הרועה את הנולד?

 

הימים ימים קשים לישראל.

   (שמות ב) (כג) וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה: בני ישראל זועקים את זעקתם (כד) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב: (כה) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים: השער לשמים נפתח, הזעקה נשמעה.

 

באווירה זו, משה שנימלט על נפשו (אסקייפיזם).

  רועה את צאן יתרו אחר במדבר. אווירה שקטה ורגועה. חלילים, פעיית הצאן, מרבצי מרעה, טלאים מפזזים, חלב מתוק. (שמות ג) (א) וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה:  ספר הזוהר**** מזכיר לנו שהשושנה היא בין חוחים*, הרועה בשושנים** אף על פי שהקוצים סביב להם. כלומר האיומים קיימים. הם לא נעלמים. ספר הזוהר מייחס למשה תכונה של יכולת לרעות בשושנים על אף הקוצים. השושן אדום והלחות שלו לבנה. כך גם אלוהים מנהיג בדין וברחמים. חטאים יכולים כשלג להלבין או להאדים כתולע***. מנהיג ראוי, הורה משמעותי, מטפל, מורה מדריך, יכול להיות רועה שכזה.

 

והנה רגע האמת מגיע.

   (ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל: (ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: זהו. מרגע זה והלאה, משה יהיה רועה לעם ישראל ולא רק רועה צאן. הוא יהיה הרועה בשושנים. הוא ינהיג את עם ישראל דרך הקוצים ודרך החטאים.

   ****בספר הזוהר מספרים על רבי אבא שהיה הולך בדרך והיה עמו רבי יצחק. בעוד שהיו הולכים, פגש באילו ורדים, לקח אחד רבי אבא בידיו והיה הולך. פגש בהם רבי יוסי, אמר: ודאי השכינה כאן, ואני ראיתי בידיו של רבי אבא, ללמוד חכמה גדולה, שהרי ידעתי שרבי אבא לא לקח זה אלא להראות חכמה. (כלומר הוא לא היה קוטף סתם כי הרי הפרחים מוגנים. הוא קטף אחד כדי להפיץ חכמה באמצעותו.) אמר רבי אבא, שב בני שב. ישבו. הריח רבי אבא באותו ורד. אמר, ודאי  אין העולם מתקיים אלא על הריח, שהרי אנו רואים שאין הנפש מתקיימת אלא על הריח ועל כן הדס (כדי לברך בורא בסמי עצים) במוצאי שבת.

 

   ריח הורד יש בו מן החטא ומן היכולת כשלג להלבין. ברגעי קוצים וברגעי שושנים אנו נקראים לנווט את חיינו ואת החיים של אלו שאנו מנהיגים אותם: מטופלים, תלמידים, ילדים, עובדים. (טז) דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים: עד מתי? (יז) עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים...(שיר השירים ב)

 

שבוע טוב

יששכר

---------------------------

*שיר השירים ב (ב) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים

**שיר השירים ו' (ג) אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים:

***ישעיה א'  (יח)...אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.

****זוהר על פרשת שמות: ומשה היה רועה את צאן יתרו חתנו כהן מדין. רבי שמעון פתח: דודי לי ואני לו הרועה בשושנים... הרועה בשושנים הוא הרועה בשושנים, אף על פי שהקוצים סביב להם, ואין אחד יכול לרעות בשושנים כמותו. דבר אחר, הרועה בשושנים, מה שושן זה הוא אדום ומימיו לבנים, כך הקדוש ברוך הוא מנהיג  את עולמו ממידת הדין למידת הרחמים. וכתוב אם יהיו חטאתכם כשנים כשלג ילבינו.

   רבי אבא היה הולך בדרך והיה עמו רבי יצחק. בעוד שהיו הולכים, פגש באילו ורדים, לקח אחד רבי אבא בידיו והיה הולך. פגש בהם רבי יוסי, אמר: ודאי השכינה כאן, ואני ראיתי בידיו של רבי אבא, ללמוד חכמה גדולה, שהרי ידעתי שרבי אבא לא לקח זה אלא להראות חכמה. אמר רבי אבא, שב בני שב. ישבו. הריח רבי אבא באותו ורד. אמר, ודאי  אין העולם מתקיים אלא על הריח, שהרי אנו רואים שאין הנפש מתקיימת אלא על הריח ועל כן הדס במוצאי שבת.

 

.

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

תשס"ה

פרשת שמות שמות א- ו' א' 

 

במצבים בלתי אפשריים, האם הכל אבוד?

יכולת התמודדות מופלאה יש לאחותו של משה. ומה נאמר על התמודדותה של אם משה? היא הניחה אותו על שפת היאור בתוך הסוף. אולי גם היא לא התייאשה סופית? נראה כי במצבים הנראים בלתי אפשריים, לא הכל אבוד! חישבו על מצבים שלכם שבהם היה נראה כאילו אתם אבודים. גם אם אתם פועלים כאילו הכל אבוד...תוך כדי כך צפו להזדמנות! עד הרגע האחרון שום דבר אינו אבוד. יתכן והשם יזכה אתכם ברגע של חסד לראות את הסדק דרכו תצאו אל התקווה. בידקו אצלכם ואצל אחרים רגעים שבהם מתרחש תהליך גירושין, פיטורין, מחלה סופנית. חולת סרטן אחת אמרה. אני עושה הכל למען שאחיה וגם למען שאמות בכבוד. (את דרך הצגת הנושא בדרך מחזה משקף מציאות, השאלתי מפרופסור שמעון לוי מן החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.)

שמות ב

תמונת פתיחה:

(א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: (ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים: (ג) וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ.

(על אף הסכנה מצליחה אם משה להניקו שלושה חודשים. אבל לא עוד.)

תמונה ב':

וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר: (ד) וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ: (זהו הכל נראה אבוד. היא שמה אותו בתיבה מניחה את התיבה בין הסוף על שפת היאור, במים רדודים, ללא זרימה. אולי יקרה נס? אחות משה מרים אינה חושבת שהכל אבוד. היא אינה מוותרת על אחיה ונשארת מרחוק, אך מספיק קרוב, לראות מה יעשה/יקרה לו. כנראה חשבה שאולי יזדמן משהו לעשות להצלתו.)

תמונה ג':

(ה) וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ: (ו) וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: (אולי משה בכה. בת פרעה מגלה את התיבה ובה משה הבוכה. היא חומלת עליו ויודעת שמילדי העברים היא.)

תמונה ד'

(ז) וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד: (ח) וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי...(רגע החמלה הוא רגע ההזדמנות. אחות משה מתקרבת אל בת פרעה ומציעה להביא מינקת מן העבריות. בת פרעה מסכימה. אחות משה כבר יודעת שתביא את אימו של משה)

תמונה ה' ...

וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד: (תארו לעצמכם את שמחת האם המתבשרת שזכתה להמשיך להניק את בנה, כמובן מבלי שבת פרעה תדע שמדובר באם האמיתית.)

תמונת סיום.

(ט) וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: (תמונת הסיום. התוכנית מתגשמת. אם משה זוכה להמשיך להניק את בנה ועוד לקבל על כך שכר. לא הכל אבוד, העתיד נפתח מחדש.)

           

איך הגעתם לתקופת החירות, האור, ההתגלות שלכם?

משה יוצא למלא את שליחותו להוציא את בני ישראל ממצריים מעבדות לחירות מחשיכה לאור גדול. בין השאר משה אמור לאיים על פרעה בהרג בנו בכורו. זהו פרעה שציווה להרוג כל בן הילוד מבני ישראל. זה משה שניצל מגזירת פרעה. הוא משה, אשר בדרך לשליחות עליונה, דחה כנראה את מילת בנו, וכמעט ואלוהים ממית את בנו. ציפורה אשתו ממהרת למול אותו וכך ניצל. חתן דמים הוא בן משה.

לפעמים בקול דממה דקה מגיעים לרגע השיא, לפסגה, להתגלות, לאור, ליציאה לחירות. לפעמים בדם וגם באש ותמרות עשן. וכך בספר יואל ג' (א) וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ: (ב) וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי: (ג) וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן: (ד) הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: (ה) וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה' וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר קֹרֵא: וכך בהגדה של פסח "...ובאותות, זה המטה. כמו שנאמר: ואת המטה הזה תיקח בידך אשר תעשה בו את האותות. ובמופתים, זה הדם. כמו שנאמר: ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן.

שמות ד' (כ) וַיִּקַּח משֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח משֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ: (כא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם: (כב) וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל: (כג) וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ: (כד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ: (כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי: (כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת:

 

 

שבת שלום, יששכר

 

פרשת השבוע תשס"ד

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת שמות שמות א- ו' א' 

יוסף מת ולמצריים קם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף. בני ישראל פרו ורבו. מלך פרעה החל לענות אותם בעבודת פרך, מפחד פן יתרבו ויהפכו לאויבים. ניסיונותיו השונים לצמצם את הילודה הישראלית נכשלו. לבסוף גזר להמית את הבנים הבכורים שיוולדו. בת לוי ילדה בן והיא החליטה לא להמיתו. כעבור שלושה חודשים שילחה אותו על פני היאור. בת פרעה מצאה אותו, קראה את שמו משה, וגידלה אותו בארמון פרעה. כשגדל הרג איש מצרי וברח לארץ מדין. שם פגש את משפחת כהן מדין והוא התחתן עם ציפורה ביתו. בנם שנולד שמו היה גרשום. אלוקים נתגלה למשה באמצעות סנה בוער שאיננו אוכל ומצווה עליו לצאת לשליחות להוציא את בני ישראל ממצרים. משה מתלבט ולבסוף מצטרף אליו אהרון. הם יוצאים בשליחות אלוקים. משה ואהרון מבקשים את פרעה בשם את ה': שלח את עמי. בקשתם הראשונה של משה ואהרון נתקלת בהתנגדותו של פרעה ומחמירה את סבל בני ישראל.

 

צמיחה מתוך סבל.

ככל שעינו את בני ישראל כך הם התרבו יותר.

יש רגעים שגם אנו צומחים ומתפתחים בעקבות סבל. היזכרו ברגע כזה בחייכם.

(יב) וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

ספר שמות פרק א

 

 

אתם בתפקיד חדש.   

פרעה לא הכיר יוסף, הפך חשדן לגבי בני ישראל והחל להתנכל להם. כאשר אתם באים למקום חדש בו יש לכם תפקיד. האם אתם ממשיכים את הדרך? לומדים מה היה טוב? ספרו אירוע שכזה.

(ח) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף:

ספר שמות פרק א

 

 

לראות את אלוקים. 

משה פחד להביט אל האלוקים.

כאשר אתם פוגשים באדם יקר ואהוב, אחרי תקופת געגועים ארוכה? איך אתם מגיבים? בוכים? חוששים? קופאים? נהנים? מחבקים? מסתייגים?

(ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל: (ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:

(ד) וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:

(ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: (ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים:

ספר שמות פרק ג

 

האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?

                                                             שבת שלום.