פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת כי תבא פרק כ"ו-פרק כ"ט ח'.

טיפול מונע לצמצום העוני ובאחרית הימים למניעתו במדינה היהודית.

   בפרשתנו מודגשת תשומת לב מיוחדת לחלשים. כך מתאפשר לעם לצמצם מאד את ממדי העוני. החלשים הם בין השאר: הגר שהם המיעוטים, הלוי שאין להם נחלה, היתום והאלמנה שאין מי שיפרנס אותם.

   אכן הארץ יכולה להיות ארץ זבת חלב ודבש. דברים כו (א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: דברים כז (א) וַיְצַו משֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:...(ג)...לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: אבל כדי לזכות בעושר זה מוצאת בפרק כ"ו דרך התנהלות כלכלית במספר שלבים.  

   שלב ראשון: נתינה מראשית פרי עמלך מנחה לה' כאות תודה. (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:...(ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ:

   שלב שני: נתינת מעשר לחלשים. (יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ: (יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ:

   שלב שלישי: נתינה זו היא במצוות האל ולא מתוך מודעות עצמית וטוב ליבי. עוצמת המעשר היא כעוצמת פעולת ביעור הרע. "ובערת הקדש מן הבית." (יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: כמו ביעור חמץ, כמו ביעור הרע בעוצמה כזו אני מבער את המעשר מן הקודש, מאלוהים, לטובת החלשים. (יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי:

   שלב רביעי: תפילה לאלוהים שיראה את תמיכתנו בחלשים כדי שיברך את ארצנו שתהיה זבת חלב ודבש. (טו) הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (טז) הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

   שלב חמישי: היות ומעשינו שלובים בברכת אלוהים, אנו זוכים להיות לעם מצטיין. וכמובן שבעם כזה העוני הוא ממנו והלאה. (יז) אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: (יח) וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה...: (יט) וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת...

  וכך מבחינה כלכלית חי עם מבורך על פי דברים כח (ב) וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ: (ח) יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: (יב) יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה: (יג) וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה...

   ובאחרית הימים? המצב הכלכלי באחרית הימים על פי מיכה פרק ד הוא כזה שאין עוני. כל איש יושב תחת גפנו ותחת תאנתו. (א) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים...(ד) וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי יְהֹוָה צְבָאוֹת דִּבֵּר:

   מכאן נגזור על ההתנהלות הכלכלית במשפחה.  א. ילדנו מגיל צעיר אמורים לזכור באמצעות ברכות ותפילות מנין באה פרנסת המשפחה. ב. עליהם לעמול לפרנסתם, לתרום את תרומתם לפרנסת משפחתנו ולתת מעשר מפרי עמלם לביתנו ולאחרים. ג. נתינה זו חייבת להיות כחובה מצפונית חזקה עם מודעות לחובה ולאו דווקא לרצונם הטוב. ד. שוב עליהם להתפלל לאלוהים שיראה את דרך חייהם ויברך אותם. ואם זכו בפרנסה יזכרו שלא רק בעמלם זכו לפרנסה טובה. ה. ואם בורכו והתעשרו, לא ישכחו מנין כל השפע הזה ויעמיקו את תהליך הסיוע לחלשים תוך הודיה לאלוהים על השפע לו זכו.

   ואם כולנו ננהג כך נזכה לשבת איש תחת גפנו ותחת תאנתו.

שבוע טוב

יששכר

נחמה אחרי היותך ארור:

תהליך התפוררות של כל מערכת ואפשרויות החלצות.

הנה תהליך ההתפוררות האישית המשפחתי הקהילתית והלאומית. נשאל את עצמנו היכן אני/חנו נמצא/ים ברגע זה? מטרת כל חשבון נפש היא לעצור את התהליך בכל שלב כדי להיחלץ ממנו ולקרוא (ד) שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה: (טו) תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר: (יח) לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה: (ספר ישעיה פרק ס)  

דברים פרק כח

להיות ארור (טז) אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה: (יט) אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ: (כ) יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי:

מחלות (כב) יַכְּכָה ה' בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ:

פגעי טבע (כג) וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל: (כד) יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ:

תבוסות במלחמות (כה) יִתֶּנְךָ ה' נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ:

לא תהיה קבורה למתים (כו) וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד:

מגיפות (כז) יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם וּבַעְפֹלִים {וּבַטְּחורִים} וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא:

שיגעון (כח) יַכְּכָה ה' בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב: (כט) וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ:

כל היקר לך ילקח ממך (ל) אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר יִשְׁגָּלֶנָּה {יִשְׁכָּבֶנָּה} בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ: (לב) בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ: (לד) וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:

מחלות כרוניות (לה) יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ:

גם בגלות לעבודתך לא יהיה ערך. (לו) יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן: (לז) וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה: (מא) בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי: (מב) כָּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל:

המיעוטים יגברו עליך. (מג) הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה: (מד) הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב:

אתה בסכנת השמדה (מה) וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ:

תהיה עבד ושבוי וניפגע ומעונה בידי אויבים (מח) וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה' בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ:

עד כדי אכילת בשר אדם תגיע. (נג) וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ:

גלות כדי לעבוד אלוהים אחרים שתיכשל (סד) וֶהֱפִיצְךָ ה בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן: (סו) וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ: (סז) בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:

שנשכיל להחלץ בכל רגע

שבת שלום

יששכר

אין רע בלי טוב

מחקר על משפחות של ילדים חולים מתוך אתר דוקטורס (2001)

בעיצומם של ימי חשבון נפש,

לכבוד עוד שבוע משבע שבתות נחמה,

אחרי תשעה באב,

לקראת ראש השנה, יום כיפור

וסוכות ארעי בהן נשב כדי שנוקיר את חסדו של בורא עולם.

מחקר חדש מראה כי כמעט מאה אחוז מהאמהות שמגדלות ילד הסובל ממחלה כרונית, מדווחות כי יש גם צדדים חיוביים לניסיון הקשה, אין רע בלי טוב?

המחקר נערך על ידי צוות חוקרים בראשותו של ד"ר רובין צ'רנוף, פרופסור לרפואת ילדים מבית הספר לרפואה על שם ג'והן הופקינס שבמרילנד וממצאיו פורסמו בגיליון האחרון של כתב העת "רפואת ילדים אמבולטורית".

"למרות הקשיים, הורים רבים רואים גם את הצדדים החיוביים שבטיפול בילד עם מחלה כרונית" אומר צ'רנוף.  החוקרים שאלו 190 אמהות באזור בלטימור על התייחסותן לגבי גידול ילדיהן הסובלים ממחלות כמו אנמיה חרמשית, סכרת, סיסטיק פיברוזיס, או אסטמה קשה.

תשעים ושמונה אחוז מן האמהות שהשתתפו במחקר ציינו לפחות השפעה חיובית אחת הקשורה לניסיון שבגידול ילד עם מחלה כרונית. שמונים אחוז מן האמהות דיווחו כי בעקבות הניסיון, המשפחה הרוויחה בדרך זו או אחרת. שבעים אחוז מן האמהות אף אמרו כי משפחותיהם התחזקו בעקבות גידול הילד.

החוקרים ממליצים כי הרופאים המטפלים יעודדו את משפחות הילדים לנקוט בגישה חיובית ולהדגיש את היתרונות שטמונים במצב הקשה. "אנו נוטים שלא להבחין במערכת הרגשית של המשפחה" אמר צ'רנוף, "אנו כבעלי מקצוע בדרך כלל מתמקדים במה שרע ומה נוכל לעשות על מנת לעזור לילד. ממצאי המחקר מזכירים לנו שיש להתייחס גם להיבטים החיוביים."

ושלא נדע צער

יששכר

אנו מתקרבים לארץ ישראל, לארץ המובטחת שחלמנו עליה.

משה ממשיך לשאת את דבריו לפני העם, הזכות על הארץ אינה מובנת מאליה,

יש לעבוד קשה על המידות האישיות, המשפחתיות, הקהילתיות והלאומיות,

כדי לשמור על הארץ.

פסיכולוגית מעמקים תרבותית. גשר וקשר בין עבר והווה פקט, משפחה ותרבות.

נקרא את התיאור החגיגי המעוטר בברכה שורשית ושמחה. בהגדה של פסח דורשים את "...ארמי אובד אבי..." במדרשה באורנים מציעים להקריא את כל הטקס היפה בפרשה זו, היות וכבר ובאנו אל הארץ. הקראת פסוקים אלו מבטאים את החיבור העמוק ביותר בין העבר להווה. איך ניתן עוד לבטא את החיבור בין העבר להווה ביום יום האישי והציבורי? נשאל עצמנו איך אני ומשפחתי מממשים חיבורים אלו?

פרק כ"ו (א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: (ג) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ: (ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ: (ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: (ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: (יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ:

מעשר/עבודה והתנדבות

מצווה לא לעבוד רק עבור כסף. ננסה לעשות כמעשה שדתיים רבים עושים כחלק משגרת החיים. 10% (אין צורך ביותר אבל לא פחות) מהרווחים ניתנים כתרומה לצורכי חלשים וצורכי ציבור (חוץ ממיסים). נבדוק האם אני אולי נותן יותר מדי וגורם למתחים משפחתיים "אתה כל הזמן רק עסוק בלעזור לאחרים ולא נמצא בבית." מתלוננת אישה של בעל פעיל, וידידותי. נחשוב על התנדבות כחלק ממעשר. דברים כ"ו (יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: (יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: (יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי:

עם סגולה/יעוד של עם יעוד של פרט.

נחשוב על יעודנו באופן אישי ועל יעודנו כחלק מהעם. מה משמעות הביטוי "ולתתך עליון על כל הגויים!?" נחשוב על השסע בעם (כדברי חווה עציוני הלוי), האם אני אישית עושה משהו למען אחדות בעם? דברים כ"ו (יח) וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו: (יט) וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:

החוקים והמשפטים חירות או חרוט?

החוקים במערכות חיים שונות, אפילו במשפחתנו. נוקשים? גמישים? רופפים? דברים כ"ז (א) וַיְצַו משֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:

קללות לחטאים ברכות למצוות.

נחשוב על הרגעים בהם אנו מברכים ומקללים את יקירנו? נשתמש ברשימת החטאים והמצוות לחשבון נפש אישי לקראת חגי תשרי, נשתמש בקללות ובברכות שבפרשה כנקודת התייחסות. נחשוב על המעמד המרשים של הקראת "וכל העם אומרים אמן..."בפני מי אנו מצהירים על כוונותינו? הבטחותינו? דברים כ"ז (יב) אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִּים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשׂכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן: (יג) וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי:

מודעות עצמית דתית, רגע של בשלות נפשית.

עד לרגע מסוים רמת המודעות של האדם אינה מאפשרת לחוות התגלות אלוהית ואת חווית נוכחות אלוהית ועולם המתנהל ברוחו. חוויה דתית היא רגע של בשלות ובגרות נפשית עמוקה! דברים כ"ט (א) וַיִּקְרָא משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ: (ב) הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם: (ג) וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (ד) וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ: (ה) לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:

שבת שלום, יששכר  עשת.