על המלאכים שבפיוט לשבת שלום עליכם. 

   ממה שבררתי הפיוט הזה מקורו קבלי והוא מהמאה ה17. הוא מבוסס על המדרש התלמודי: 

   "תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר:  שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו, ומצא נר דלוק ושולחן ערוך, ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך (הלוואי שגם בשבת הבאה יהיה כך, יפה ונעים), ומלאך רע עונה "אמן" בעל כורחו (ואפילו אינו מסכים). ואם לאו (אם אין בבית נר דלוק ושולחן ערוך). מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה "אמן" בעל כורחו (אפילו אינו מסכים) (שבת קי"ט ע"ב)

   לפיוט מוסיפים שני פסוקים. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

   המסורת גם אומרת שמלאכים באים לכל בית לאחר תפילת ליל השבת, כדי לבחון את מידת השלום והשלווה, האחוה, הרעות והתקווה השוררת בבית. השילוב של המדרש שבו המלאכים הם מלאכי השרת והמסורת, הביא כנראה את הנוסח הזה. שמתחיל במלאכי השרת וממשיך במלאכי השלום.

   ביאליק ביסס את שירו על פיוט זה. "החמה מראש האילנות נסתלקה, בואו ונצא לקראת שבת המלכה, הנה היא יורדת הקדושה הברוכה, ועמה מלאכים צבא שלום ומנוחה, בואי, בואי המלכה, בואי בואי הברוכה. שלום עליכם מלאכי השלום.

   מלאכי שרת מצויים סביבנו בכל עת. בפיהם מסרים, ברכות, ביקורת. המלאכים יכולים להיות דמויות אנוש, חיות, צמחים או דוממים. נקשיב להם. אם זיהינו מלאך נפתח את ליבנו למסר שלו. ויבוא עוד קצת שלום אלנו ובעולם כולו.

   שתפו אותנו בסיפורי המלאכים שלכם.

שרק נהנה

שבוע טוב

יששכר