זכויות נקנות: אפשר במלחמה ומצווה בעבודה

   התפיסה היהודית היא תפיסת חובות ויש לנו חובה למלא ולממש זכויות. כלומר הזכות נקנית בעבודה. בעשייה. לא עשית בפועל לא מימשת את זכותך? לא צברת זכות,  גם אם קיימת על הנייר. והעיקר יש לך חובה לממש את הזכויות. התפיסה כפי שבאה לידי ביטוי באו"ם אינה מצוותית אלא כמגמה שאיפה והכרזה אבל לא חוק. מדינות שונות הפכו הכרזות אלו לחוק זכויות האדם. "מדינת ישראל עוד לא!!!"

   יש זכויות שמוקנות ומוענקות ויש זכויות נרכשות או נקנות. לדוגמא יש לך זכות לבריאות. לא קיימת מצוות בריאות? לא קנית בריאות. במקרה זה כמו במקרים אחרים יש זכויות שאם אינך קונה אתה מפסיד אותן.

הנה מה שכתוב במגילת זכויות האדם של האו"ם

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

   "לפיכך מכריזה העצרת באוזני כל באי העולם את ההכרזה הזאת בדבר  זכויות האדם כרמת הישגים כללית לכל העמים והאומות. כדי שכל יחיד וכל גוף חברתי ישווה תמיד לנגד עיניו וישאף לטפח, דרך לימוד וחינוך, יחס של כבוד אל הזכויות ואל החירויות הללו, ולהבטיח באמצעים הדרגתיים, לאומיים ובינלאומיים, שההכרה בעקרונות אלה וההקפדה עליהם תהא כללית ויעילה בקרב אוכלוסי המדינות החברות ובקרב האוכלוסים שבארצות שיפוטם."
   במילים אחרות זכויות האדם הם רמת הישגים שיש לעבוד כדי להשיגם.

הזכות לקיום

   ר' שמשון רפאל הירש: "וניתן בזה לבן ישראל לקח חשוב: לא ע"י הימצאו, ע"י עצם קיומו קונה הוא לעצמו, לאישיותו, לנפשו ערך ומשמעות, ולא ע"י היותו נהנה מטוב המציאות הוא מהווה חלק אינטגרלי של כלל ישראל. אפילו זכות לקיום לא נקנית לו ע"י עצם היותו. רק ע"י נתינתו, ע"י עשייתו הוא נחשב. רק באמצעות נתינה ועשייה הוא קונה לעצמו זכות לקיום מתמיד, ורק ע"י שהוא נותן את חלקו בהתאם לחובתו הוא זוכה למעמד בתוך כלל ישראל וכשייתן את חלקו יפקד בין פקודי ישראל. ואולם ברגע

שירצה להיפקד בקהלם מבלי לתרום חלקו לטובת הכלל, בו ברגע איבד זכות קיומו. ואולם מי הוא זה אשר מלאו לבו לומר: נתתי את מלוא חלקי ככל אשר מוטל עלי ? והאם לא ירגיש כל אחד, בבוא עת פקודה, שפגימותיו הן הן הצריכות כפרה? ומי הוא אשר יחשוב, כי יעמוד ויפקד מבלי אשר נתן כופרו ?

לכן ביום כיפור אנו מבררים אלו זכויות קנינו ואיזה זכויות עוד עלינו לקנות שלא נפסיד חס וחלילה את הזכות לבריאות, לפרנסה טובה, לקבלת סיוע בעת צרה מחבר. ועוד ועוד. 

זכותינו על הארץ

א.ד. גורדון: "...וכזה גם הקריטריון ליחסנו אל הערבים. הערבים יושבים על האדמה, ואין אנו יכולים לקחת את זכותם, לדחוק אותם, אולם גם הם אינן יכולים לקפח את זכותנו על האדמה, שאנחנו יושבים עליה ומעבדים אותה… השאלה היא בדבר ההתפשטות: למי יש יותר זכות להתפשט על האדמה, שעוד לא נקנתה בעבודה וביצירה. אבל בזה לא הכמות עיקר, כי אם האיכות. כוח החיים והגידול, כוח העבודה והיצירה, וגם הכוח של מסירות נפש. מי שיעבוד יותר, ייצור יותר, ייתן יותר את נפשו, הוא יקנה יותר זכות מוסרית וגם יותר כוח חיוני על הארץ."

יששכר