חגי ומועדי ישראל כתורמים לעיצוב זהות אישית

יהודית, ציונית, כלל אנושית.

   שירים ישראליים לא מעטים המושרים בפי כל, מבטאים געגועים, לאותה ארץ של יהדות, ישראליות, אלוהים, ותורה חיים מוסרית. בשירים באים לידי ביטוי רגעים של כאב, צער, חורבן, גלות וגם תקווה וגאולה. השירים מבטאים געגוע לגיבוש זהות יהודית, ציונית וכלל אנושית המתפוררת אצל רבים מן הישראלים.

   הזהות של הישראלי מורכבת מארבע יסודות, מציע לנו יחזקאל דרור בספרו "חידוש הציונות." אדם, יהודי, ציוני וישראלי. כל אחד מתלבט בסדר וחשיבות המרכיבים ובשילוב ביניהם או בניסיון לבטל אחד או יותר מהם.

   דוגמאות לביטויים אלו נמצא לרוב. "אומרים ישנה ארץ... איה אותה ארץ...?" שואל טשרניחובסקי. "אסוף את המעשים, את המילים והאותות, כמו יבול ברכה כבר משאת." שר איתמר פרת. "שיר שהוא עתיק מיין ומתוק מדבש שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש." מבקשת נעמי שמר.

   דוגמאות לביטויים הללו נמצא גם בדרך שכל אחד מאיתנו מעצב את התייחסותו ופעילותו במועדי וחגי ישראל.

   חג ומועד הם ניסיון של אומה לגבש אמירה, מסר, עדות, טכס וסמל לרגע משמעותי בעברה. רגע שהופך למיתוס שיש לזכרו על מנת להתחזק, ללמוד ממנו, לא לשכוח אותו, ולתרום בכך להמשכיות העם. 

   חג ומועד הם גם ניסיון הפרט והמשפחה לגבש את גישה לרגעים חשובים בעברם כגון נישואין, יום הולדת, יום פתירה ועוד. הפרט והמשפחה גם מעצבים גישה ופירוש לצורה שבה הם חוגגים ומציינים את מועדי חג ומועד של האומה שבה הם חיים. מהתעלמות מוחלטת ועד דקדוק בפרטים.

   הבה ונבחן את לוח חגי ישראל. נעמיק לברר מה יש בכל חג וחג עבור זהות אישית יהודית, ציונית, ישראלית וכלל אנושית. הבה ונציין את המועדים והחגים השונים באופן אחיד, ובו זמנית גם כל אחד על פי צו מצפונו. הבה ונשלב יחדיו את המסורת, ההיסטוריה הממשיכה להיכתב ואת ההסטוריה הפרטית שלנו ושל משפחתנו.

   נחוג את החגים בליבנו, התנהגותנו, במשפחה, ובקהילה.

נעלה את נקודות הציון והעיון בחגים השונים.

א. הדגשת נושאים שונים תוך כדי חגיגת מרכיבים שונים מתוך החג.

ב. השקעה במוזיקה וקישוט מותאם לחג.

ג. הוספת מרכיבים נוספים במהלך השנים.

ד. העמקה במשמעות המרכיבים השונים של החג.

ה. ערך מרכיבי החג ליום יום אישי, משפחתי, קהילתי, לאומי ועולמי.