תקציר פרשת שפטים

   משה ממשיך לשאת את דבריו לפני העם בין השאר מדבר על דרכים שונות להקפיד "לבער את הרע" מתוך העם. מה עושה כל אחד מאיתנו לביעור הרע מליבו, ממשפחתו, מחברים, מסביבתו, ממקומות עבודתו?

   צדק צדק תרדוף אומר משה לשופטים ולשוטרים דברים טז (יט) לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם: (כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף...

   עובד אלילים אחרים מסוכן הוא לעם. דברים יז (ב) כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ...אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ: יש לברר היטב את אשר עשו ואם עשו (ה)...אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה...אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ: אבל רק (ו) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד: לא יהיה משפט לינץ' של העם (ז) יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:

   סכסוכים בין אישיים נפתרים על ידי הכהנים והלווים השופטים על פי התורה ומי שאינו הולך על פי דין התורה, דינו מוות דברים יז  (ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: (יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: (יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן...או אֶל הַשֹּׁפֵט...וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל: למען יראה העם ויראו (יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד:

   כללי התנהגות המלך. דברים יז (טז)...לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים...(יז) וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד: (יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: (יט) וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשׂתָם: (כ) לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול...

   דברים יח בני ישראל אחראים לפרנס את הלויים שליחי ה' המשרתים את העם.

   דברים י"ח אין ללמוד לעשות (ט)...כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: (י) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: (יא) וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: (יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ:

   לכל אחד מבני ישראל יש צורך בנביא היות והם חוששים לשמוע את קול ה' ישירות פן ימותו. דברים יח (יח) נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ: (כא) וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה? הדרך לזהות אם דבר הנביא הוא דבר ה' (כב) אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה' בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ: על פי מפרשים שונים פסוק סתום זה בא להציע: אם הניבוי שלו אינו מתקיים, או שהוא מורה על אי קיום מצווה. או שאין בדבריו נחמה, תשובה ומעשים טובים.

   שלוש ערי מקלט יובדלו לנוס שמא הרוצח בבלי דעת כלומר שלא בכוונה. דברים יט (ח) וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ...על מנת שהמצווה תהיה יעילה (ט)... וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלשׁ הָאֵלֶּה: לא כך המצב כאשר (יא)...יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל: (יב)...זִקְנֵי עִירוֹ לָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת:

   דברים יט (יד) לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ...:

   דברים י"ט (טו) לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר: (טז) כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה: (יח) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: (יט) וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: (כ) וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ: (כא) וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל:

   מי משוחרר ממלחמת רשות שאינה מלחמת חובה. אבל גם היא מתקיימת בברכת אלוהים. דברים כ (ה)...אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ...(ו) וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ...(ז) וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ...(ח)...מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב..:

   דברים כ' (י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם:

   (יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ...לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ...כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה:

   דברים כא (א) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה...נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ: (ב)... זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ... יקבעו בחזקת איזו עיר החלל נמצא. ויבצעו טקס הכולל עריפת עגלת בקר רחיצת ידיים במי הנחל ואמירת הפסוק  (ז) ...יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה {שָׁפְכוּ} אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ:

שבת שלום,

יששכר  עשת.

ובערת הרע מקרבך

   "המצב רע" מגיב משהו לשאלה "מה המצב?". "רע" עונה אחר. "לא טוב" נאחז שלישי בטוב האפשרי. אלו הם ביטויים שבאים לתאר סבל אנושי. בפרשתינו ובפרשות אחרות מופיעים המילים הבאות: "...וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:" דברים י"ז ז'. רע בהקשרים הללו הוא ההיפך מדרך הישר כלומר, מעשים טובים ושלום. כך מסכם לנו משורר תהילים בפרק ל"ד "(יב) לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם: (יג) מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב? (יד) נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה: (טו) סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ:"

   עבור הרמב"ם הרע הוא העדר הטוב."השם יתהדר ויתרומם, אין לומר עליו שהוא עושה רע באופן עצמי כלל...  אלא כל מעשיו יתעלה טוב מוחלט... והרעות כולן העדר" (מורה נבוכים חלק שלישי פרק י). כך מצוות עשה הן מצוות המעשים הטובים כגון התנדבות, ומצוות לא תעשה הן מצוות ההימנעות מרע למשל גניבה. הימנעות ממעשה טוב פותחת פתח למעשים רעים ולרוע כמו מי שאינו לומד למבחן, והימנעות ממעשה רע סוללת את הדרך לטוב שבוא יבוא, כמו למשל  הימנעות מלשון הרע נותנת הזדמנות לראות אדם באור חיובי.

  וכך הופך הציווי וביערת הרע מקרבך לדרך התמודדות בעולמנו הפנימי על מנת ליצור אווירה טובה וחיובית בתוכנו. כשאנו שומעים את חברנו אומר "רע לי" יתכן שהוא חס ושלום, ניפגע פיזית, ביתו ניפגע, פרנסתו חסרה, קרובו ניפגע או נהרג. אבל מעבר לכך הוא מספר לנו על עולמו הפנימי שמגיב לרע החיצוני בהרגשות ומחשבות רעות. כאן, בעולמנו הפנימי, נמצא אחד משדות המאבק  של "ובערת הרע מקרבך." אם נצליח לחוות ולחשוב על הטוב האפשרי, יהא זה בעזרת השם הבסיס להתחלת התמודדות חיצונית עם הפגיעה שנפגענו. וגם הפוך, התמודדות יום יומית עם הפגיעה שנפגענו, סוללת את הדרך לשינוי פנימי לכיוון הטוב.

   אחת הפעולות המסובכות ביותר רגשית לביצוע היא "צידוק הדין." "צידוק הדין" היא היכולת לראות בעניינים קשים שעוברים עלינו, את דרכו הנסתרת והבלתי מובנת של הקדוש ברוך הוא להנהיג את העולם ואת עולמנו הפרטי. אנו נטען את טענותינו, נתבע תשובה, נכעס, נתייאש, נרגיש רע, נפחד, אך ביחד עם זאת נילחם בתחושות אלו, בין השאר גם על ידי עבודה פנימית של חיפוש אחר תשובה פרטית, סימן, אות משמיים, תובנה. אנו נדרוש תשובה לשאלה: למה זה קרה לנו? מה אלוהים רוצה מאיתנו?

   כך קרא איוב בפרק א', אחרי סידרת של מכות קשות שניחתו עליו, אובדן רכושו ואובדן בניו. "(כ) וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ: (כא) וַיֹּאמֶר: עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה. ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ: (כב) בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים:" אחרי אובדן בריאותו, מוסיף איוב להצעת אישתו בפרק ב'. "(ט) וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ: עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ? בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת! (י) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי? גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל? בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו:"

   על זה נאמר בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף נד עמוד א "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, שנאמר: דברים ו' "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך...". בכל לבבך: בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע. ובכל נפשך: אפילו הוא נוטל את נפשך. ובכל מאדך: בכל ממונך. דבר אחר: בכל מאדך - בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו."

   הנה נוסח צידוק הדין שנהוג לומר אחרי מות יקירנו. "צַדִּיק אַתָּה ה', וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ: צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת: מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה: וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ: קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא, וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו: הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה: אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא: דַּיָּן הָאֱמֶת. שֹׁפֵט צֶדֶק וֶאֱמֶת. בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת. כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: ה' הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

   אם נפגענו, אם איבדנו את הביטחון, אם איבדנו את האמונה במדינה, בצבא, בממשלה, בעצמנו, נאבק כל אחד וביחד לביעור הרע בקירבנו.

שבוע טוב

יששכר

פרשת שופטים, תחילתו של חשבון הנפש

   ספר דברים פרק טז (יח) שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ...שעריך? הלא הם גם השערים שאלוהים ברוב חסדו נתן לנו כדי שנוכל לחדור אל עולמנו הפנימי. זוהי המודעות העצמית! בכל כניסה לעולם פנימי עומדים שופט ושוטר. בעזרתם ניתנת לנו ההזדמנות לא רק להכיר את העולם הפנימי, אלא גם לדעת את המעשה הנכון שיש לעשותו.

   אחת לשנה מראש חודש אלול ועד שמחת תורה, מתחיל תהליך חשבון נפש אישי, בין אישי ואמוני. חשבון נפש אישי עושה כל אדם עם עצמו. חשבון נפש בין אישי נעשה על ידי בקשת סליחה ומחילה מאלו שפגעתי בהם. חשבון נפש אמוני ערכי מוסרי עושה אדם כשהוא מוקף בסמכות והתורה לה הוא מציית ושהיא, כך הוא מאמין, מגינה עליו ומאפשרת לו שמחה, משמעות, וחיים מוסריים. זוהי הפסיכותרפיה שמציעה היהדות לבצע אחת לשנה כל ימי חיינו. חלקה נעשה באופן אישי ואינטימי וחלקה נעשה בציבור, מול ארון הקודש בתפילה ותחנונים, במועדים מיוחדים, ראש השנה ויום כיפור.

   התהליך מסתיים בסוכות. יוצא יהודי להתגורר במשך שבעה ימים בסוכה. זו ההזדמנות לבחינת חשבון הנפש. הוא מוותר על נכסיו, מאפשר לעצמו להתגונן מפני פגעי הטבע רק באמצעות סוכה ושם מבטחו באלוהיו ובתורה המאפשרת לו חיים בעלי משמעות עם עצמו, עם הטבע והחברה. אחרי שבעה ימים הוא מוציא את ספרי התורה בהם הוא  מאמין, רוקד ומנשק אותם וכך הוא מודה על הדרך שניתנה לו והוא יוצא לעוד שנה של מימוש יעוד ומשמעות בחיים.

   קריאות ההתעוררות לחשבון נפש שיש בו תקווה נמצא בהפטרת פרשת שופטים. עורו עורו כי נראה מבשר השלום, הטוב והישועה הפנימיים בתוכנו. ישעיה פרק נ"ב (א) עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ...(ז) מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה...:

   את תהליך חשבון הנפש עושה אדם כשהוא מוקף ומוגן על ידי מקור סמכותו ותורתו. האפשרות להשתפר, לצאת מגלות, מהרע, מחטאים קיימת. ישעיה פרק נ"ב (יא) סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם...איך לעשות זאת? (יב) כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

   בין השאר מחפש עושה חשבון הנפש צדק, בעור הרע, תמימות, וקשר עם אלוהיו.

דברים פרק טז  (כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

דברים פרק יז   (ז)...וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:

דברים פרק יח (יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:

דברים פרק יח (טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ...:

מוזמנים לבצע חשבון נפש אישי, לבד ובקבוצה.

מוזמנים להשתתף בסליחות המתקיימות בבתי הכנסת מוקדם בוקר.

מוזמנים להאזין בתפילת שחרית לקול השופר המעורר המזמין יהודי כדברי הרמב"ם (יד החזקה - הלכות תשובה פרק ג' ד') "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם...הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה. לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב..."

שנזכה כולנו בעזרת השם ליותר משמעות, שמחה וחיים הגונים ביחד.

שבת שלום

יששכר

הצעה לחשבון נפש אישי תמצאו בתיקיה שאלוני כספי.

חשבון נפש מכנס עניינים שונים לכלל דו"ח שנתי מגובש.

הישגים אישיים ובין אישיים.

חסדים שקיבלתי:

חסדים שגמלתי:

מצוות שעשיתי ושכר שקיבלתי:

ניסיונות בהן עמדתי:

רצונות שמימשתי:

חזון אמת שהנחה את מעשי:

כישלונות אישיים ובין אישיים

רצונות שלא מימשתי:

שקרים שסיפרתי:

אמת שהוסתרה בשקרים:

חטאים שחטאתי:

עונשים שקיבלתי:

אלילים או עקרונות לא מוצלחים שעל פיהם פעלתי. 

חזון שווא שניהל אותי:

לשנה הבאה

ניסיון שעלי לעמוד בו השנה:

חסד שאפשר לעשות ומצווה שצריך לעשות השנה:

חזון אמת שינחה את מעשי השנה:

מהי תפילתי?

שבת שלום                                                                                                     

יששכר