פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת דברים, דברים פרק א'-פרק ג' כ"ב.
מנהיגות על פי תורת אלוהים, ימי מלחמה כעוד הזדמנות לשלום.
בפרשת דברים ובכל ספר דברים, משה ניפרד מהעם. עוד מעט כבר לא יהיה מתווך בין העם לאלוהים. מאז ועד היום אנחנו לבד, ללא מתווכים. פה ושם לאורך ההיסטוריה היהודית של עמינו המעונה, דמויות שונות טענו ברמה כזו או אחרת של אמינות שקלטו מסרים משמיים. אבל אנחנו נשארנו בעיקר עם תורת משה שקיבל אותה מפה לפה מאלוהים, שכתב אותה והעבירה לזקנים, כלומר למנהיגות העם. אחרי שנכשלו והעם נידון לגלות של ארבעים שנה במדבר, משה מעביר את התורה ליהושע המנהיג שהוביל את עם ישראל לארץ ישראל.
מאחורינו אלפיים חמש מאות שנות פרשנות בניסיון להבין מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו. הוא מציע לנו תורת חיים שאמורה להביא לנו אושר ומשמעות, הישרדות וחיים מוסריים.
ספר דברים הוא הפרשנות של משה לדברי אלוהים כפי שהיטיב לשמוע ולהבין. דברים א' "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן... הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת... ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה..." עלינו להיכנס לארץ ולחיות בה על פי תורת אלוהים שקיבל משה. "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם."
ארבעים שנה קודם לכניסה לארץ משה לא יכול היה להתמודד יותר עם גודל המשימה לבדו. "וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם..." מרגע זה התורה שקיבל משה מפי אלוהים עוברת גם לזקנים. "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם, בְּרָאשֵׁיכֶם." המנהיגים נענים לאתגר להיות אלו שנושאים בעול העם על פי תורת אלוהים "וַתַּעֲנוּ, אֹתִי; וַתֹּאמְרוּ, טוֹב-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת. וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם: שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם. וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו." משה נותר עדיין כמדריך על, מכוון את המנהיגים. מסביר את טעון הסבר ולא הובן מן התורה שכבר באר משה לעם ישראל.
התורה והסידור הזה לא הספיקו. בני ישראל לא הרגישו מתאימים לעלות לארץ ישראל. הם היו זקוקים לעוד 40 שהנה של התחשלות במדבר לקראת גודל המשימה.
והנה מגיע רגע הכניסה לארץ. ברגע זה מספרים לנו בפרקי אבות, כי משה שקיבל תורה מסיניי, מסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וכך הלאה... וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. ומה העיקר? והן אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה. התורה הולכת איתנו בארץ ובגלות. סודותיה רבים מן הנגלה לנו ולמנהיגנו.
ב1967 קרה לנו נס גדול בניצחון גדול. אבל ארבעים שנות הזדמנות והתחשלות משנת 1967 ועד היום לא הספיקו לנו להביא את השלום. אלו היו שנים שלא השכלנו לנצל. זה אמר כך דיברה התורה, זה אמר אחרת דיברה תורה וזה אמר אין צורך בתורה היא לא רלוונטית. בימים של מלחמה חוזרת, אולי הפעם אנו כבר בשלים יותר ומדבר המלחמות וההרג הבלתי פוסק והחיים הלא מוסריים, יפנה את מקומו לשלום אמיתי שנשכיל להציע לאויבנו.
צריך הרבה אמונה בטוב כדי לבצע משימה מורכבת זו. "...וּבַדָּבָר, הַזֶּה אֵינְכֶם, מַאֲמִינִם, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם." וכמו שמכריז ירמיהו בפרק ל"א "כה אמר יהוה, קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל, מבכה על-בניה; מאנה להנחם על-בניה, כי איננו. כה אמר ה', מנעי קולך מבכי, ועיניך, מדמעה: כי יש שכר לפעלתך נאם ה', ושבו מארץ אויב. ויש-תקוה לאחריתך, נאם-יהוה; ושבו בנים, לגבולם.
שבוע טוב ובטוח,
יששכר
מדינה יהודית סוציאליסטית שבה יש צדק חברתי
ספר דברים מדגיש את המצוות המהוות בסיס להקמת מדינה יהודית, בעלת צבא המפעילה מערכת כלכלית יצרנית המבוססת על צדק ומוסר חברתיים. מערכת זו תנסה להגשים אידיאל אלוהי עוד לפני בנין בית המקדש.
ספר דברים מכונה בפי חז"ל "משנה תורה" (ברכות כא ע"ב, מגילה ז ע"א ושם לא ע"א), דברים פרק יז (יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: (יט) וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשׂתָם: (כ) לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל:
משה הוא המלמד אותם על פי פרשנותו את תורת החיים במדינה בארץ ישראל, על בסיס התורה האלוהית. דברים פרק ד (א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם: (ב) לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: (ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: (ה) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
פרק א (טז) וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: (יז) לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו: (יח) וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן: מטרת ההנהגה היא לעשות משפט צדק שוויוני. לקדם זכויות פרט שוות. סוציאליזם, ערבות הדדית.
נשאל את עצמנו איך אנו נוהגים במשפחה שלנו? האם יש עקרונות של ערבות הדדית במשפחה שלנו? האם אנו דורשים מילדיכם שותפות בעול הבית? האם אנו דורשים מאחים להיות ערבים זה לזה? האם אנו מדריכים אותם בסדר היום לערך זה? האם אנו מציינים בפניהם את המקור לערך זה? קיבוץ? תורה? קומוניזם, סוציאליזם? מדינת רווחה?
יש הגורסים שבימי יאשיהו מלך יהודה נמצא ספר במדבר. ספר מלכים ב פרק כב (ח) וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ: (ט) וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה': (י) וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: (יא) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה ויִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו:
תקציר פרשת דברים דברים פרק א'-פרק ג' כ"ב.
בספר דברים מרוכזים דברי פרידה של משה מעם ישראל. פרק א (ג) וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם:
משה מבאר את התורה שנתן. מבאר מלשון מפרש. פרק א' (ה) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר:
משה מזכיר כי ביקש למנות שרים שיסייעו לו בהנהגת העם. פרק א (ט) וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם: (י) ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: (יא) ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם: (יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם: (יג) הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: (יד) וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת:
מטרת ההנהגה היא לעשות משפט צדק שיוויוני. לקדם זכויות פרט שוות. פרק א (טז) וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: (יז) לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו: (יח) וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן:
משה רואה את המסע לארץ המובטחת כמתחיל מהר חורב, שם ניתנה התורה. (יט) וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא..."
משה מזכיר כי לפני הכניסה לארץ ביקשו בני ישראל לשולח מרגלים לתור את הארץ. ולא אבו לעלות. זה היה רגע של היסוס אמונתי. העם לא האמין בהגנת האל.
פרק א (כב) וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: (כג) וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: פרק א (לב) וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם: (לג) הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם: (לד) וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: (לה) אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם:
ימים רבים ישבתם ובכיתם ואלוהים מען לשמוע קולכם. פרק א (מה) וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם: (מו) וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם:
משה מזכיר כי בני ישראל מצווים לא לפגוע בבני עשיו אחיהם. ובצאצאי לוט.
פרק ב (ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: (ה) אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר: פרק ב (ט) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה:
שבת שלום.
יששכר
שבת שלום
יששכר
|