פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
פרופיל מקצועי ופרטים ליצירת קשר, ברשימת חברי הקהילה בפסיכולוגיה עברית, 45ש"ח לחודש בתשלום שנתי
לחצו כאן להוספת מודעה מיידית
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת אמור ספר ויקרא פרקים כ"א-כ"ד

תשס"ו

הנהגות איש הציבור הכהן המשרת בקודש חבר הכנסת?

 

   הכוהנים משמשים בקודש. בשעה טובה חברי כנסת והממשלה נבחרו להנהיג את העם. גם  חברי הכנסת משמשים בקודש בהיותם מנהיגים את עם ישראל, שעליו נאמר קדושים תהיו.

 

למה מחויב המשמש בקודש?

   א. לא יהיו טמאים ויהיו קדושים כי הם המחברים בין עם ישראל לאלוהים. ויקרא כא (ד) לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו...(ו) קְדשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם...וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ:

   ב. חשיבות הגוף הבריא וההופעה החיצונית (ה) לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת: (י)...אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם: (יז)... אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו: (יח) כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ: (יט) אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד:

   ג. חשיבות חיי המשפחה (ז) אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדשׁ הוּא לֵאלֹהָיו: (יג) וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח: (יד) אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח...

   ד. המחויבויות של חברי משפחה של המשמש בקודש. (ט) וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף:

   ה. חובת התרחקות מטומאה ומרע. (יא) וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא:

   ו. חובה להעביר לדור הבא את ערכי ההתנהגות הנאותה. (טו) וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו...

 

תפקידים מרכזיים של המשמשים בקודש. 

   א. מסייעים בקשר בין בני ישראל לבין ערכי החיים החשובים על פי התורה. כמו שהכוהנים מסייעים בחיבור בין בני ישראל לבין אלוהים במועדי ישראל. ויקרא פרק כג (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי:

   ב. תפקידם לעבוד בשירות שמירת נשמת העם כפי שמתבטאת ב"אור התמיד" הדולק במנורה. ויקרא פרק כד (א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:

   ג. תפקידם מכוון לסייע לא רק לעם ישראל אלא גם לגר ולאזרח, לעובדים הזרים ולמיעוטים. ויקרא פרק כד (כב) מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:

 

נתפלל שנבחרי העם:

יכירו בערכים היהודיים מדורי דורות,

יסייעו בחיבור בין העם לערכי חיינו,

ישמרו את רוח העם,

יתנו מקום וכבוד לכל השותפים למדינת ישראל.

 

נתפלל שכל בעל תפקיד וכל מנהל יפעל ברוח זו.

שבוע טוב

יששכר

 

 

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת אמור ספר ויקרא פרקים כ"א-כ"ד

תשס"ה

פרשה זו, דיונים, ייעוצים, והתלבטויות אישיות במרחב הפסיכולוגי יהודי,

מופיעים גם בפורום הפתוח "פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית",

באתר "פסיכולוגיה עברית."

http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=25

 

התמודדות אחראית של משה רבינו הסובל מזעזוע נפשי (פוסט טראומטי)

משה מתחיל את חייו כאיש צעיר חווה שני אירועים קשים.

1. שמות ב'  (יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: (יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל:

2. שמות ב (יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: (יד) וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא משֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: (טו) וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת משֶׁה וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר:

 

   באירוע הראשון הורג משה איש מצרי המכה איש עברי. הוא מסתיר את דבר ההרג ואין אנו שומעים דבר על רגשותיו. למחרת מתערב משה בין שני אנשים ניצים. מתברר לו שנודע דבר הריגתו את האיש המצרי. מתברר לו גם כי יראים מפניו. כאשר מתברר גם שפרעה מבקש להורגו, משה בורח לארץ מדין.

   נחשוב על מצבו הנפשי הקשה של משה. על ההתלבטויות שהיו לו בהקשר למעשה הנמהר שעשה כשנטל נפש אדם, גם אם מצרי היה. הובהר לו שהוא נתפס כרוצח. בצר לו הוא בורח ופותח פרק חדש בחייו. משה עוסק ברעיית צאן, נשוי לציפורה בת יתרו כהן מדיין ובן אחד לו, גרשום שמו המזכיר לו את היותו גר. זוהי העדות היחידה על המתרחש בעולמו הפנימי.

   השנים חולפות ומשה זוכה להתגלות ולאפשרות להנהיג את עמו ביציאה ממצריים. משה מתלבט, ולבסוף מקבל על עצמו את השליחות. הזעזוע הנפשי שעבר בעקבות הריגת המצרי נצרב עמוק בתוכו. אולי יש בשליחות עבורו גם ניסיון להירפא מהזעזוע הנפשי שלא הרפה ממנו?

   והנה בשלושה אירועי חטאים מתקשה משה להתמודד עם המצב, מתוך אחריות רבה וידיעת מגבלתו הנפשית, הוא מבקש את עזרתו של אלוהים. גזר הדין של אלוהים היה מוות. בתוך תוכו ידע משה את התשובה, אך מתוך אחריות לא העז.  

   ספר במדבר פרק טו (לב) וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:

(לג) וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקשֵׁשׁ עֵצִים אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה: (לד) וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ: (לה) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: (לו) וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה:

   ספר במדבר פרק כז (א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה: (ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ: (ד) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ: (ה) וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה':

   ויקרא כ"ד (י) וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: (יא) וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל משֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן: (יב) וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרשׁ לָהֶם עַל פִּי ה': (יג) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (יד) הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה: (טו) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ: (טז) וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת: (יז) וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת: (יח) וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ: (יט) וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ: (כ) שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ: (כא) וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת: (כב) מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (כג) וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה:

 

כאשר אנחנו פצועים, חולים, פגועים? ואנחנו לפני משימה חשובה, מילוי חובה? מה נעשה? כאשר עלינו להתייצב לעבודה והחום עלה? כאשר אנחנו עצבנים ועלינו להגיע למפגש חשוב, וכשמשהו בשיחה נוגע בנקודה כואבת אצלנו, כיצד נחליט מה לעשות? במי נתייעץ? משה ממתין לדבר אלוהים? ואנחנו? (בשפה המקצועית הפסיכולוגית מדובר בתהליך המכונה "ההעברה נגדית", כלומר רגשות שמעוררים בי גירויים מהסביבה האנושית ומצוותיה, המקשים עלי את מילוי מצוותי.)  

 

 

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת אמור תשס"ד ספר ויקרא פרקים כ"א-כ"ד

*הכהנים מצווים  על קדושתם וקדושת משפחתם. עליהם להקפיד על התנהגותם ואורח חייהם ואפילו בבריאותם הפיזית, מתוקף היותם משרתים בקודש.

*בני ישראל מצווים להקרבת קרבנות ללא מום.

*בני ישראל מצווים על מועדי מקרא קודש. בהם חל איסור מלאכה. שבתות והמועדים מפסח, חג העומר ואחרי שבע שבתות תמימות חמישים יום שהם ספירת העומר, חג השבועות, ראש השנה, יום כיפורים וסוכות.

*מצויינות בהקשר לעבודת הקודש עריכת מנורה, נרות וחלות לפני ה'. כמו שאנו מנהלים את שולחן השבת.

*מסופר על שני ישראלים שרבו ביניהם. הישראלי שהיה לו אב מצרי קילל בשם השם. עונשו היה שרגמו אותו באבנים. חל איסור חמור על קללות אלוהים ועל שימוש בשמו לשווא.

*חל איסור חמור על אלימות ועל פגיעה באחר. חוקי שן תחת שן ועין תחת עין חלים על המכה. חל גם איסור לפגוע בחיות.

*מוזכר בפירוש שמצוות אלו מכוונות לכל בני ישראל ואלו הנלווים אליהם.

 

המקצוע מחייב את אורח חיי בעל המקצוע.

הכוהנים מצווים לאורח חיים טהור הם ובני משפחתם. במקצועות השונים הקשורים בחינוך ונגיעה בנפש האחר. פוליטיקאי, מטפל מורה ועוד. עד כמה או מרגישים מחויבים באורח חיים מוסרי וערכי? הרי אנו משמשים בקודש של אחריות לחינוך אחרים והשפעה על אחרים?

ספר ויקרא פרק כ"ב.

(ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה':

 

להגיד תודה.

אם אדם מישראל רוצה להודות לה' הוא יכול להקריב קרבן תודה.

כמה בסביבתנו אנו מודים זה לזה? ילדים והורים, מנהלים וכפיפים, מורים ותלמידים, נותני ומקבלי שירות. מה כוללת התודה רגשית ומעשית? האם אנו אומרים תודה רק על עניינים יוצאי דופן? או בדרך קבע. ועוד פרט חשוב ביותר! האם אנו יכולים לקבל את התודה, או מרגישים נבוכים ואומרים לא צריך? האם המבוכה נכונה ליחסים ברגע התודה? האם היא פוגעת או מקילה על אומר התודה?

ספר ויקרא פרק כב

(כט) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהֹוָה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ:

 

האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?

שבת שלום  יששכר עשת