פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
קורסי אונליין על חשיבתו של ביון בהנחיית דר' יקיר קריצ'מן - 50% הנחה על הקורס השני
מערכת 'בינינו' מזמינה אתכם.ן לשלוח תקצירים בני 200 מילים לקראת הגיליון הקרוב.
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת פסח

תשס"ה

   בחג הפסח נקרא בבית הכנסת מספר שמות. בין השאר נקרא בפרק י"ב (יד) וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ: (טו) שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי: (טז) וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם: (יז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם: (יח) בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב: (יט) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ: (כ) כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת:

 

   קראו גם מתוך ספר שמות פרק י"ב פסוקים כ"א-נ"א. את תיאור הרגעים הדרמטיים של יציאת מצריים. מכת בכורות הייתה בחצות הלילה. אהרון ומשה נקראו בבהילות עוד באותו הלילה ונתבקשו להוציא את בני ישראל ממצריים. שמות פרק יב (נא) וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם:

 

היום האחרון של בני ישראל במצריים. זה היום אותו אנו מציינים כחג הפסח.

שמות פרק יב

 

שחיטת צאן בערב פסח ומצוות המזוזה למען יפסח הרע מעל ביתנו.

   (כא) וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח: (כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר: (כג) וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף: (כד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם:

 

מצווה לזכור את מהות חג הפסח. בני מצריים נפגעים ובני ישראל נשמרים.

   (כה) וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: (כו) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: (כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ:

 

בחצות הלילה כל בן בכור במצריים מת מידי אלוהים.

   (כט) וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה: (ל) וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת:

 

פרעה משחרר את בני ישראל עוד באותו הלילה.  

   (לא) וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם: (לב) גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי: (לג) וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים:

 

בני ישראל נוטלים משכניהם המצרים כסף וזהב.

   (לד) וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם: (לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר משֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת: (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם:

 

שש מאות אלף גברים יצאו ממצריים.

   (לז) וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף: (לח) וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד:

 

בני ישראל יצאו ללא צידה ממצריים והבצק נאפה ולא חמץ. 

   (לט) וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם:

 

ארבע מאות ושלושים שנה ישבו בני ישראל במצריים.

   (מ) וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: (מא) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

 

ליל היציאה היה ליל שימורים. איש לא ישן באותו הלילה.

   (מב) לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם:

 

חוקת הפסח ונראה שהתורה כולה, תהיה לאזרח ולגר שגר עם ישראל.

כוללת   (מג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ: (מד) וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ: (מה) תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ: (מו) בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ: (מז) כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: (מח) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ: (מט) תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם:

 

כך עשו בני ישראל כאשר הוציא אותם ה' ממצריים

   (נ) וַיַּעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ: (נא) וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם:

 

חג שמח

יששכר

פרשת שבת של חול המועד פסח

שמות ל"ג  יב- כג   ל"ד.

   בשבת חול המועד קוראים בבית הכנסת את מגילת שיר השירים. מגילת שיר השירים הנקראת בחודש הראשון הוא חודש ניסן, פותחת סידרה של קריאות בבית הכנסת של חמשת המגילות בחמישה חגים ומועדים לאורך השנה.

 

   מגילת שיר השירים הנקראת בשבת חול המועד פסח,  מיוחסת לשלמה על פי הפסוק הראשון במגילה. "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה:" זהו קובץ שירי אהבה גדולה ואפשרית ולא ממומשת בין גבר לאישה שעל פי המסורת הכוונה היא לאהבה בין ה' לבין עם ישראל.

 

   מגילת רות נקראת בחג השבועות. המגילה מספרת את סיפורה של רות המואבייה שהתגיירה, כסיפור של נאמנות: "וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ:" מגילת רות היא גם ספר על חסר וצניעות. "...אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו..." על פי המסורת, רות ובועז לו נישאה הביאו את עובד "וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד." (דוד מלך ישראל.)

 

   מגילת אֵיכָה מיוחסת על פי המסורת לנביא ירמיהו. מגילת איכה היא ספר קינות על חורבן הבית הראשון ועל הגלות שבאה בעקבותיו. את מגילת איכה קוראים בתשעה באב "אֵיכָה  יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס:" עם ישראל מבקש מאלוהים: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:"

 

   מגילת קֹהֶלֶת נכתבה על פי המסורת על ידי שלמה. "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם:" המגילה דנה בשאלת משמעות החיים. בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת: אבל בסופו של דבר "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:"

 

   מגילת אסתר נכתבה על תקופת אחשוורוש מלך פרס והיא נקראת בפורים. המגילה מתארת הצלת יהודים מגזירות השמדה, הצלה שהחזיקה מעמד ימים רבים. "כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשֹוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

 

 

   כמה יפה משובץ בלוח השנה תהליך היחסים בין אדם לאלוהיו ואמונתו, בין אדם הקרוב ובין בני זוג.

   בפסח בחודש הראשון, בהתחלה, כשעדיין האהבה בוערת, ניתנת לנו ההזדמנות לצאת לחירות. אנו שרים על אהבה אפשרית של האדם לאלוהיו ואמונתו ועל אהב בין אדם לחברו. "...מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ...עוֹרַרְתִּיךָ שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ. שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ...

   הקשר יכול להתממש כעבור זמן ובשבועות מתברר שאהבה זו יכולה להתממש בנאמנות וצניעות שיביאו את הדורות הבאים לגדולה.

   בט' באב מתברר שמשברים ואפילו חורבן וגלות ממתינים לאוהבים בדרך חייהם המשותפת. אבל אם לא יאבדו תקווה , הגאולה בא תבוא והיחד ביניהם יפרח.

   בסוכות כשאנו יושבים בסוכות ארעיות, אחרי משברים קשים כאשר אנו מחלימים, מתחזקת האמונה שלנו בדרך הטוב והישר שהייתה שם עבורנו למן ההתחלה. 

   בפורים בא הגמול. מתברר שאם נשכיל לדבוק באמונתנו ובתורתנו הישרה כפי שכל אחד מבין אותה, השמחה בא תבוא על אף צרות, משברים וניסיונות שהם מנת חלקו של כל אדם.

 

   רוחו של האדם המחוברת למקורות כוח עליונים היא השער להתמודדות על חיים משמעותיים. כך אפשר להבין את קריאתו של אלוהים ליחזקאל בחזונו הנקרא אף הוא בשבת חול המועד "וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל-הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל-הָרוּחַ  {ס}  כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה', מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה, וְיִחְיוּ."

שבת שלום

ומועדים לשמחה.

יששכר