יום ירושלים

אסופת ירושלים לשימוש בדיבור והגות.

   רבי שלום שבזי: "קריה יפה- פיה משוש לעריך...ומי יתנני אעוף כמו יונים. אשק אבניך אחונן עפריך...לך כלתה נפשי לשכן חצריך"

   ואף הלכות רבות תיקנו חז"ל כדי שלא נשכח לרגע את ירושלים. וכך כתוב במסכת מועד קטן: "הרואה.. ירושלים בחורבנה – אומר: ציון מדבר הייתה ירושלים שממה, וקורע. בית המקדש בחורבנו- אומר: בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה, וקורע."

   עוד אמרו חז"ל במסכת תענית: "רבי עקיבא אומר: כל העושה מלאכה בתשעה באב- אינו רואה סימן ברכה לעולם. וחכמים אומרים: כל העושה מלאכה בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים- אינו רואה בשמחתה, שנאמר: שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. מכאן אמרו: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים- אינו רואה בשמחתה"

   מספר אחד החיילים: "לאט לאט התחלתי להתקרב אל הכותל בדחילו ורחימו (ביראה ובאהבה), כשליח ציבור העובר ובא אל התיבה. התקרבתי אליו (לכותל). שליח של אבא וסבא ואבא של סבא ושל כל הדורות מכל הגלויות שלא זכו לכך, ולכן שלחו אותי לכאן. מישהו אמר שם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.. שמתי יד על האבן והדמעות שירדו מעיני לא היו שלי... דמעות כל עם ישראל הם היו. שמעות של תקוה ותפילות וניגוני חסידים, וריקודים יהודים. דמעות שצרבו ושרפו את האבן האפורה והכבדה."

   מספר חייל אחר: "...אני מפנה מבטי ימינה ונעצר. מפה נראה הכותל בכל גודלו ותפארתו. מעולם לא ראיתיו, אך הוא לי כמכר (ידיד) ותיק, שאין לטעות בו. ואני חושב לרגע, שמקומי בעצם לא כאן, כי הלא הכותל הוא בממלכת האגדות והחלומות ואילו אני בן המציאות. אבן מציאות ואגדה, חלום ומעשה מתאחדים פה עכשיו. אני יורד למטה מתקרב לעבר הכותל, מושיט יד לקראת אבני הגזית הגדולות, אך היד חוששת לגעת בהן, וחוזרת כלעומת שבאה. אני עוצם עיניים ומתקרב בצעד קטן איטי ומהסס, ומגיש שפתי אל הכותל, ועם מגע השפתיים... העיניים זולגות דמעות.... חייל עברי במדינת ישראל נושק את ההיסטוריה בשפתיו. עבר הווה ועתיד בנשיקה אחת. לא יחזור עוד חורבן ולא ינתש הכותל..." 

  אביגדור המאירי "מעל פסגת הר הצופים, אשתחוה לך אפיים. מעל פסגת הר הצופים, שלום לך ירושלים! מאה דורות חלמתי עלייך, לזכות, לראות באור פנייך! ירושלים, ירושלים, האירי פנייך לבנך! ירושלים, ירושלים, מחרבותייך אבנך!  מעל פסגת הר הצופים, שלום לך ירושלים! אלפי גולים מקצות כל תבל, נושאים אלייך עיניים. באלפי ברכות היי ברוכה! מקדש מלך, עיר מלוכה! ירושלים, ירושלים, אני לא אזוז מפה! ירושלים, ירושלים, יבוא המשיח, יבוא!

   נחמיה י"ב (מג) וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק:

   תהילים קמ"ז  (יב) שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת ה' הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן: (יג) כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ: (יד) הַשָֹּם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:

   תהילים קל"ז (א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: (ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: (ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: (ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר: (ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי: (ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:

   תהילים קכ"ח  (ה) יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: (ו) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:

   תהילים קכ"ה (ב) יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

   תהילים פרק קכ"ב  (ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם: (ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו: (ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה': (ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד: (ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ: (ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:

   צפניה א' (יב) וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת וּפָקַדְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב ה' וְלֹא יָרֵעַ:

   ירמיה ב' (א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (ב) הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה:

   ישעיה ס"ו (י) שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ:

   ישעיה ס"ב (ו) עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהֹוָה אַל דֳּמִי לָכֶם: (ז) וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ: (י) עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים:

   ישעיה ס"ב (א) לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר: (ב) וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ וְכָל מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי ה' יִקֳּבֶנּוּ: