פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
פרופיל מקצועי ופרטים ליצירת קשר, ברשימת חברי הקהילה בפסיכולוגיה עברית, 45ש"ח לחודש בתשלום שנתי
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    

לכולם שלום

 

מתוך אתר ישיבת בית אל

אתר חשוב ופשוט להבנה של מסורות פרשנות יהודית תרבותית.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=221

 

ארבע פרשיות

 

בנוסף לסדר קריאת התורה הקבוע בכל שבת, תקנו חכמים להוסיף ולקרוא בחודש אדר ארבע פרשיות.ואנו הולכים ומתקרבים לפסח הוא חג החירות חג לזכר יציאת מצריים.
1. הראשונה פרשת שקלים (במדבר כח, ט-טו). ותקנו את קריאתה כדי להזכיר לכל ישראל לתרום את מחצית השקל השנתית כדי לקנות בהן את קרבנות הציבור שהיו מקריבים בבית המקדש. בתרומה זו לא היה הבדל בין עני לעשיר, אלא כל אחד מצווה לתת מחצית השקל, לא פחות ולא יותר.

בכל שנה בראש חודש אדר היו מכריזים בבית הדין על השקלים, כדי שבמשך חודש אדר יביא כל אחד את מחצית השקל שלו.

 

הפרשה השנייה: זכור (דברים כה, יז-יט). בקריאתה אנו מקיימים את מצוות התורה לזכור את אשר עשה לנו עמלק. ותיקנו לקוראה לפני פורים, כדי לסמוך את המצווה לחג הפורים שבו אנו שמחים אל מחיית המן שהיה מזרע עמלק.

הפרשה השלישית: פרה (במדבר יט, א-כב). בה אנו לומדים על דרך ההיטהרות מן הטומאה כדי שנוכל לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבנות, ותיקנו לקוראה לקראת חודש ניסן כדי להתכונן ולהיטהר להקרבת קרבן הפסח.

הפרשה הרביעית: החודש (שמות יב, א-כ), ותיקנו לקוראה בשבת שלפני ראש חודש ניסן, ואם חל ראש חודש ניסן בשבת, קוראים באותה שבת את פרשת החודש. ותיקנו לקוראה, כדי להזכיר כי חודש ניסן הוא הראשון לחודשים, ויש בה גם הכנה לקראת הפסח.

בשבתות שקוראים בהם ארבע פרשיות מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני את הפרשייה המיוחדת. וההפטרה קשורה לקריאת אותה פרשייה, שכן בה מסיימים את קריאת התורה, וקריאת ההפטרה ממילא קשורה אליה. אם חל ראש חודש אדר או ניסן בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, בשני עניין ראש חודש, ובשלישי את הפרשייה המיוחדת, בראש חודש אדר - שקלים, ובראש חודש ניסן - החודש.

 

שבת שלום

יששכר