דיכאון אחרי לידה

   מזל טוב להולדת ליולדת.

   על דיכאון אחרי לידה תוכלי לקרוא בהמשך. כל רב או רבנית שמבין בעניין, יאמר לך שדיכאון אחרי לידה אינו קשור לחטאים, או לספקות אמונתיים. מדובר בתופעה שקיימת אצל חלק מן הנשים. עדיין לא נמצאו סיבות התנהגותיות ואמונתיות שעל פיהן ניתן לומר שהאישה הביאה על עצמה את הדיכאון.

   מצד שני המצווה ונשמרתם לנפשותיכם מחייבת את היולדת לטפל בעצמה: א. לגשת לגורמי רפואה מתאימים, ב.  לשתף את בעלה ונשים קרובות אליה  על מנת לזכות לטיפול תומך שמומלץ על ידי הרפואה.

   כל יולדת זקוקה ואמורה לקבל את תשומת לב מיוחדת במינה שלה היא זקוקה על מנת לטפל בעצמה ובתינוקה היקר למען הדורות הבאים. חודשים חשובים אלו מחייבים אותנו הסובבים אותה למשנה זהירות, לפינוקים, לתשומת לב גדולה. "חופשת הלידה" שניתנת על ידי המדינה ליולדת היא ביטוי לרעיון זה. גם בתורה אנו קוראים על כך בספר ויקרא פרק יב (א) וַיְדַבֵּר ה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (ד) וּשְׁלשִׁים יוֹם וּשְׁלשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ: (ה) וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה:

הספרות המקצועית מתארת שלושה מצבי דיכאון אחרי לידה :

   א. תוגת האמהות שהוא המצב המתון יותר. מדובר בעצבות ודכדוך שלאחר הלידה. תופעה המופיעה אצל מעל לחמישים אחוז מהנשים היולדות. האישה רגישה יותר, מצבי רוח משתנים, לפעמים התפרצויות בכי, עייפות ודכדוך. תופעה זו נמשכת כשבוע אחרי הלידה. תמיכה, הרגעה, סיוע רגשי ופיזי מספיקים.

   ב. דיכאון שלאחר הלידה שהוא המצב המורכב יותר. מידת חומרת ומשך הדיכאון משתנים מאישה לאישה. שכיחותו דיכאון שלאחר לידה היא בין כחמשה עשר אחוזים מכלל הנשים היולדות. הדיכאון מגיע בשלושת החודשים הראשונים אחרי הלידה ונמשך בין חצי שנה לשנה. מצב זה מחייב טיפול שיחתי ומאבק פסיכיאטרי לאפשרות של טיפול תרופתי. פניה לרופא/ת משפחה או לרופא/ת נשים. מאפשרת לקבל אבחנה ברורה יותר ואז לטפל בהתאם. דיכאון אחרי לידה מחייב טיפול  ומעקב גם כדי לזהות סיבוכים נוספים אפשריים.

   ג. פסיכוזה אחרי לידה היא תופעה נדירה וקיימת אצל אחת לאלף לנשים. הסימנים מופיעים לרוב במהלך החודש הראשון לאחר הלידה עד שלושה חודשים מהלידה. במצב הפסיכוזה אחרי לידה האישה סובלת מדיכאון, בלבול, ערפול ההכרה, ניתוק קשר עם המציאות, מהזיות וממחשבות שווא, שלעיתים קרובות מתמקדות במוות של התינוק או בהיותו אלוהי או שטני. ההזיות האלה עלולות להורות לאישה לפגוע בעצמה או באחרים ולפיכך נשים שסובלות מההפרעה הזאת נמצאות בסיכון גבוה להתאבדות או להריגת התינוק.

   תאור מיוחד במינו של אישה מצאתי באתר היהודי AISH "במערבולת הדיכאון אחרי לידה." http://www.aish.com/hspirituality/odysseys/Postpartums_Gaping_Black_Hole.asp

   "...נקודת המפנה התרחשה בוקר אחד. ישבתי על המיטה, מתנדנדת קדימה ואחורה, מחבקת כרית לחזי, כאילו חיי תלויים בה. בעלי נכנס לחדר ואני זוכרת שהתפרצתי, "מה לא בסדר אתי?!" תגובתו של בעלי לא אחרה לבוא, "את צריכה לגשת לרופא!". תגובה זו הייתה ברכה גדולה לכשעצמה. בעלים רבים מבולבלים לחלוטין משינוי פתאומי זה בנשותיהם והרעיון לפנות לפסיכיאטר או ליטול תרופות רק מעצים את פחדיהם.

   הרופאה שלי הייתה אישה רגישה מאוד שהתמחתה בבעיות האופייניות לנשים. היא זיהתה מיד שמדובר בדיכאון אחרי לידה והדבר העניק לי שביב של תקווה. אם מה שאני חווה הוא תופעה מוכרת, אולי יש לזה גם תרופה.

   שביב תקווה זה אפשר לבעלי לחולל מהפכה. לפני שבעייתי אובחנה, הוא הרגיש חסר אונים לחלוטין ולא היה מסוגל להבין מה אני מרגישה. ברגע שהוא ידע שמשהו לא בסדר אתי מבחינה רפואית, הוא קיבל על עצמו באופן מלא את ה"תפקיד" שלי, בישל והתמודד עם צורכי הילדים.

   שוב, בורכתי. מה עלול היה לקרות אם הייתי נוטרת לו טינה או מלאת מרירות? מה היה קורה אם הוא היה כועס על כך שלפתע מצא את עצמו בתפקיד ה"קפטן" של ספינה טובעת?

   הרופאה שלי יעצה לי לפנות לפסיכיאטר, שרשם לי תרופה נגד דיכאון (שאמורה, לדבריו, להשפיע רק לאחר מספר שבועות). הייתי אחוזת פחד-מוות מפני תרופה זו, כיוון שלא היה לי מושג כיצד היא תשפיע עליי ופחדתי לאבד שליטה. אולם הייתי כה חסרת שליטה ממילא, שפשוט לא נותרה לי שום ברירה אחרת.

   תרופה זו היוותה עבורי את ההבדל בין הגיהינום לגן העדן. לאחר שהתחלתי ליטול אותה, הרגשתי אדם חדש לחלוטין."

רשתות תמיכה

   רשת התמיכה שאחרי לידה ניצ"ה היא רשת שנוסדה ב1997, כדי לספק תמיכה לנשים ולמשפחותיהן הסובלות ממחלה שלאחר הלידה. ניצ"ה היא ארגון המספק שירותים העונים על הצרכים הייחודיים של אותן נשים הסובלות ממחלה שלאחר הלידה. זהו ארגון פרטי, המושיט יד לאותן נשים שנבצר מהן לבקש עזרה, כתוצאה מפחד, בושה, חוסר ידיעה או מגבלות כלכליות. ניצ"ה עובדת בצמוד לאנשי מקצוע מובילים בתחום בריאות הנפש.

   גם עמותות "אם לאם" מסייעות לנשים אחרי לידה באמצעות חונכות. סיוע זה מוגבל יותר.

   אני מאמין שבמגוון התופעות הנפשיות והגופניות של היולדת גלומים מסרים ייחודיים השמורים רק לה. פתחי את ליבך ונפשך להקשיב למסרים הללו. אל תפחדי. כך אבינו שבשמיים מעניק לך את השפע שבעולמות העליונים השמור  במיוחד עבורך.

   הימים יעברו, את תרגישי יותר ויותר טוב וביחד נתפלל שכל יולדת בכלל ואת בפרט תזכי לחנך את ילדיך כילדי ישראל הגונים ובעלי משמעות. ושכל תופעות הלידה המורכבות יהיו לטובה.

יששכר

דכאון אחרי לידה היבטים הילכתיים דר אורי לוי

מתוך אתר כיפה

http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=2317

   בהלכות דעות ד' א' במשנה תורה לרמב"ם נאמר: "הואיל והווית הגוף בריא ושלם, מדרכי האל הוא, שהרי אי אפשר שיבין או יידע, והוא חולה- צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימין..."
   ובהמשך כתב הרמב"ם הנחיות על הרגלי החיים הבריאים כי ההלכה חוששת מאוד מהתנהגות הפוגעת בבריאות, כמוכח מדיני חולה שאין בו סכנה, ובייחוד מדיני חולה שיש בו סכנה שם נאמר ששבת "דחויה אצל סכנת נפשות". גם בהלכות יום הכיפורים בולטת החשיבות שמייחסת ההלכה לשמירת הבריאות ומאכילין חולה שיש בו סכנה אף על פי שהרופאים אומרים שאינו צריך!
   לבעלי חיים יש עונה קבועה בשנה בה מתעברות הנקבות ומרווחי הלידה קבועים. לא כן אצל האדם, אם אין אשה מינקת (ולעיתים אף אם היא מניקה) המרווחים בין לידות יכולים להיות אף פחות משנה. חז"ל, בטוב הסתכלותם, הכירו שיולדת "אבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עד עשרים וארבעה חודש" (נידה ט' א). לפיכך זקוקה כל יולדת, למניעת הריון 24 חודשים אחר לידה, כי הריון לפני חזרת גופה ונפשה לאיתנם, גורם נזק גופני ורגשי. הרפואה בימינו מאשרת את הצורך במרווחים בין הלידות כדי למנוע פגיעה בבריאות האם ופרי בטנה, כפי שיפורט בהמשך.
   חז"ל לא רק קבעו שאישה זקוקה למניעת הריון, אלא אף הורו להשתמש באמצעי מניעה: "שלוש נשים משמשות במוך - קטנה מעוברת ומניקה ... שמא תגמול בנה וימות..."(יבמות י"ב, ב). אולם רווחת הדעה שרק אישה הסובלת מההריון או מהלידה, מותרת למנוע הריון אחר לידה, כמסופר בתלמוד על יהודית אשת ר' חייא שהיה לה צער בלידה, התחפשה ובאה לפני בעלה ושאלה אותו האם אישה מצווה במצוות "פרו ורבו"? אמר לה לא! הלכה ושתתה סם עקרין! (יבמות ס"ה ב). יש להדגיש שמדובר כאן על ידי סם מעקר, ולא על ידי הוצאת הרחם או קשירת החצוצרות, דרכי עיקור אלו דורשות היתר מיוחד. שאלה דומה הופנתה לחת"ם סופר  והוא התיר עיקור לאישה אשר סבלה מהריונות קשים אך הוסיף שתבקש את רשות בעלה, אך גם אם לא יסכים מותר לה העיקור. וכן כתב בעל ה"אור שמח": "לא גזרה התורה לצוות לפרות  ולרבות על האשה וכן מותרת לשתות כוס עקרין".
   לכאורה, לפי סיפורים אלו, רק לאישה הסובלת בהריון או בלידה, מותר לשתות כוס של עקרין. אולם הרמב"ם במשנה תורה (איסורי ביאה ט"ז, ט), השולחן ערוך (אבן העזר ה' י"ב) ואחרים כבר פסקו שאישה מותרת לשתות סם המעקר, בלא להתנות זאת בסבל בהריון או בלידה. (אמנם הפתחי תשובה מתירים רק כאשר ההיריון או הלידה כרוכים בסבל, אך גם לשיטתם יש להתיר מניעת הריון לכל אישה שנתיים לאחר כל לידה שהרי חז"ל קבעו שאברי היולדת מתפרקין לתקופה זו).
   מדוע לא  מיושמת דעת חז"ל שיולדת זקוקה לשנתיים ללא הריון כדי להתאושש אחרי לידה? כנראה מפני ש"רואים" שנשים יולדות ילדים רבים, בהפרש של שנה ואף פחות בין הריון להריון, והן וילדיהן נראים "טוב". אולם הדברים לא ניתנים לבחינה מהסתכלות בלבד. שהרי אנו "רואים" שמעשנים כבדים "נראים טוב"  ואילו קיימים אחרים שלא עישנו ולקו בסרטן ריאות!  יש לבחון את ההשלכה הרפואית במחקר על אוכלוסיה שלמה, ואכן כשהשוו בין אוכלוסיית נשים שהמרווח בין לידותיהן  היה פחות משנתיים, לאוכלוסיית נשים שהמרווח בין לידותיהן מעל שנתיים, מוצאים אצל הראשונות שכיחות גבוהה של וורידים מורחבים, דלקות ופקקת  וורידים מסכנות חיים. רפיון שרירי הבטן גורם לכאבי גב, חוסר שליטה בשלפוחית השתן, צניחת השלפוחית והרחם, הפלות, לידות מוקדמות, מצגי עכוז, משקל  לידה נמוך, לידות מורכבות וריבוי מקרי דכיאון שלאחר הלידה.
   כמה זמן דרוש ליולדת כדי להתאושש לאחר לידה, לאור המחקר הרפואי העדכני? נעשו מחקרים  רבים לבדוק את הקשר בין מרווחי לידה לשכיחות משקל לידה נמוך, לידה מוקדמת ופיגור התפתחותי. באחד המחקרים החשובים ביותר, שפורסם בשנת 1999, על ידי המרכז לניטור ומניעת מחלות הארה"ב (CDC) הידוע באמינותו, נבדקו מעל 170,000 דו"חות ילודים, ונמצא שבין הילודים שאימותיהם מנעו הריון בין 18-23 חודשים אחר לידה קודמת, היה מספר הילודים הקטן ביותר שלקו במשקל לידה נמוך, בלידה מוקדמת או בפיגור התפתחותי תוך רחמי. במחקרים רבים הוכח שמשקל לידה נמוך  לידה מוקדמת ופיגור התפתחותי תוך רחמי הינם גורמים חשובים לתמותה ותחלואה של תינוקות והינם גורמי סיכון לבעיות בריאות בגיל מבוגר יותר. מרווח של 18-23 חודש בין לידה להריון תואם מרווח של 27-32 חודש בין לידות.
   אישה המתעברת לפני שהתאוששה גופנית ונפשית מלידה קודמת, חובלת בעצמה ומביאה לעולם יילוד בסיכון גבוהה לפגות, למשקל לידה ירוד או לפיגור בהתפתחות תוך רחמית, שלוש תוצאות אשר עלולות לגרום לתחלואת היילוד ואף למותו. אמנם אין זו "חבלה בדרך ניציון" ועל כן אין המתעברות עוברות "בלא תעשה", אך אין זו חבלה הדרושה לצורך הבריאות ועל כן יש למונעה.
   ממצאים אלה אינם ידועים לרבים  מרופאי הנשים המומחים, אלא אם כן התעניינו במיוחד בהשפעת גודל מרווחי הלידה על בריאות היולדת והעובר, ולכן כשנועצים ברופאים אשר אינם מכירים את הנושא יש הממליצים אפילו להרות תוך פחות משנה אחר לידה. אולם אם ממצאים אלו יובאו לידיעת הרופאים כולם, הם ידעו לייעץ לפונים אליהם.
   חשוב להדגיש שהדעה הרווחת, שרק מי שמרגישה סבל בהריון או בלידה מותרת למנוע הריון, מרתיעה נשים מלבקש היתר למניעת הריון אחר לידה, מחשש שאין סבלן מצדיק מניעה. לכן חשוב ליידע נשים שמרווחים נכונים בין לידות חשובים לכל אישה, כדי למנוע נזק לה ולילדיה וזאת גם אם אינה מרגישה כל עייפות או סבל אחר הלידה.
 
לסיכום:

1. ההלכה קובעת ש"סכנה חמורה מאיסור" ולכן ביום הכיפורים מאכילין חולה לפי הוראת הרופא אף כנגד רצונו.
2. מדין תורה אין אישה מחויבת בפריה ורביה ולכן מותרת לעקר עצמה לצמיתות לפי רצונה לרוב הפוסקים גם ללא סבל כלל.
3. על פי דברי חז"ל שיולדת אבריה מתפרקין ל 24  חודש ולאור המידע הרפואי שהריון שהחל פחות מ 18  חודש מלידה קודמת עלול לפגוע בבריאות האם והיילוד, יש להתיר ואף לחייב מניעת הריון לתקופה זו.

* ד"ר אורי לוי הינו מומחה לתכנון המשפחה חבר הקולג' המלכותי בברטניה ומומחה ברפואת ילדים