פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
מערכת 'בינינו' מזמינה אתכם.ן לשלוח תקצירים בני 200 מילים לקראת הגיליון הקרוב.
קורסי אונליין על חשיבתו של ביון בהנחיית דר' יקיר קריצ'מן - 50% הנחה על הקורס השני
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת תצווה ספר שמות פרק כ"ז  פסוק כ' – פרק כ"ט.   

 

בגדי תפארתנו, ההתנהגות המוסרית.

עורי ציון, לבשי בגדי תפארתך, כי לא יוסיף יבוא בך ערל וטמא, התפתחי מוסרי צוארך

   ישעיה הנביא קורא לנו הנביא (א) עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא: (ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן: (פרק נ"ב) על פי ישעיהו נראה שבגדי התפארת הם החיים המוסריים המבטיחים לאדם חיים של חירות.

   בהר סיני הימים חולפים. עשרים, אולי שלושים ימים. משה ממשיך להיות נתון כולו בלימוד לפרטי פרטים. הוא לומד על נֵר תָּמִיד שידלוק בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת. הוא לומד על בִגְדֵי הקֹדֶשׁ של הכהן הגדול לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: את הבגדים עושים חכמי הלב. שמלאו רוח חכמה.

   במרכז בגדי הקדש לתפארת, חושן המשפט, לזיכרון, שבו משובצים שתים עשר אבנים יקרות כמספר שבטי ישראל. אל חושן המשפט יינתנו "האורים והתומים" וכך ישא אהרון את מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד: אלו הם המצוות לחיים מוסריים.

   לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: מבקש משורר תהילים. אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי: (יד) הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי:

  לאלוהים חשוב הלב שלנו יותר מאשר יותר הזבחים, טוען ישעיהו (יא) לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי: (טז) רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ: (יז) לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה:

   וכך גם מצווה אלוהים את משה. וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים: אלוהים הוא הלב של עם ישראל. הביטוי "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ:" הופך להיות לציווי על חיים מוסריים. אלוהים הוא הוא החיים המוסריים אליהם אנו מתגעגעים ומתפללים.

   למחפשים לשוב מעבדות הגלות לדרך החירות שהיא הדרך המוסרית, מציע יחזקאל שני תהליכים מקבילים. חסדו של הקדוש ברוך הוא והאחריות האישית.

א. חסדו של האלוהים יבוא לידי ביטוי ב' "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (כו) וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: (כז) וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: כלומר התורה המוסרית קיימת.

ב. האחריות האישית מתבטאת ב' וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה: וַיִּרְאֶה וַיָּשָׁב מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת...הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ: האפשרות ניתנת לכל אחד לבחור חיות על פי תורה מוסרית זו.

   גם למרגלות הר סיני חולפים הימים. אבל לבני ישראל אין עדיין לב חדש ורוח חדשה. בנפשם הם עדיין עבדים. הם ממתינים לתורת חיים כלשהי שתגאל אותם מעבדותם. בעודם ממתינים למשה שאמור להביא את התורה המיוחלת, הם נכשלים נופלים. עוד רגע יעבדו את עגל הזהב. בימינו, אנחנו אחרי מעשה העגל. לב חדש ורוח חדשה כבר קיבלנו לפני אלפיים שנה והספקנו לאבד אותם מספר פעמים. האפשרות שלנו לחיים מוסריים עדיין קיימת. החסד האלוהי ממתין לנו ולאחריות האישית שלנו.

 

שבוע טוב ושמח

יששכר

 

 

 

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת תצווה ספר שמות פרק כ"ז  פסוק כ' – פרק כ"ט.   

תשס"ה

http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=25

 

בגדי קודש ובגדי שבת

   בגדי קודש הם בגדי הכהן הגדול. והבגדים שלנו? מה הם עבורנו ביום יום? מה הם עבורנו בימים מיוחדים כמו בשבת קודש למשל?

   שמות פרק כח  (א) וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן: (ב) וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: (ג) וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי: (ד) וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי:

   בגדי הקודש כמכפרים: תלמוד בבלי מסכת ערכין דף טז/א  ר' ענני בר ששון למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דמים דכתיב ויטבלו את הכתנת בדם מכנסים מכפרים על גילוי עריות דכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת מכפרת על גסי הרוח כדרבי חנינא דא"ר חנינא יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה אבנט מכפרת על הרהור הלב אהיכא דאיתיה (דכתיב והיה על לב אהרן) חושן מכפר על הדינין דכתיב ועשית חושן משפט אפוד מכפר על עבודה זרה דכתיב אין אפוד ותרפים מעיל מכפר על לשון הרע אמר הקדוש ברוך הוא יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול ציץ מכפר על מעשה עזי פנים כתיב הכא והיה על מצח אהרן וכתיב התם ומצח אשה זונה היה לך...

   בגדי השבת וחג כמעשה כבוד: הנוהג מהווה חיוב הלכתי במסכת שבת קי"ג: וכבדתו - שלא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול. אמר רבי הונא: אם יש לו להחליף יחליף, ואם אין לו להחליף - ישלשל בבגדיו" לפי רש"י - מנהג של עשירים באותה תקופה, להאריך את הבגדים כלפי מטה. האר"י מסביר "כל מי שרוצה להיכנס לפני המלך, קודם שייכנס צריך להתקין עצמו להראות לפני המלך בלבוש נאה, כאין לבוא אל שער המלך בלבוש שק". רבי חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת והיה אומר: 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה' ור' ינאי היה לובש בגדי השבת ואומר: 'בואי כלה, בואי כלה (תלמוד בבלי, שבת, קי"ט, ע"א(.

  הבגד ככלי צניעות: "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו..." (בראשית ג',א) לפני חטא אדם הראשון הוא מצב של חוסר לבוש, חוסר כיסוי, ובעיקר חוסר בושה. לאחר חטא אדם הראשון, אדם וחוה רכשו דעת "...ויתפרו להם עלי תאנה ויעשו להם חגורות" (ג',ז), לאחר מכן אפילו אלוהים מכסה אותם"ויעש ה' א-להים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם" (ג',כא).

   הבגד ככלי ביטוי: "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" בראשית ג, כא. בתורתו של ר' מאיר מצאנו - כותנות אור וניתן לפרש זאת כבגדים המאירים משהו מעולמו הפנימי של האדם, כלומר הם כלי ביטוי פנימי.

   שימו לב לבגדים שאתם לובשים. מה אתם אומרים באמצעותם? לאחר, לרגעים מיוחדים, על עצמכם? שאלו אחרים מה הם מבינים מהלבוש שלכם על עצמכם? שאתם קפדנים, רשלנים, מכבדים, בזים, צנועים? לא מתייחסים למסרים של עצמכם? לא מודעים למסרים של עצמכם?

   בסיפור "חנה'לה ושמלת השבת". חנה'לה הלבושה בבגדי שבת נאים, עוזרת לזקן לסחוב את שקו המפוחם. תוך כדי כך היא מלכלכת את שמלת השבת החדשה. כשהיא חוזרת הביתה מנשיקות הירח, הופכים הכתמים לכוכבים זוהרים. ספרו את הסיפור בהקשר של שכר ועונש, צניעות, נדיבות, ראוותנות.

   בברכת מלביש ערומים ושבת שלום.

  

 

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת תצווה ספר שמות פרק כ"ז  פסוק כ' – פרק כ"ט.   

תשס"ד

אהרון ובניו מתמנים להיות כוהנים במשכן המקדש. בפרשה ניתנת לנו הזדמנות מיוחדת להציץ לעולם הפולחן היהודי בתקופה ההיא. מתוארים בגדי הקדש של הכהן הגדול שהם לכבוד ולתפארת. החושן, מכנסיים, האפוד, המעיל, כתונת תשבץ, מצנפת, אבנט, ציץ זהב. מתוך התיאורים עולה כי כנראה החושן הוא תכשיט נגד הלב שעליו חרוטים שמות שנים עשר השבטים בשנים עשר אבני חן שונים, האפוד הוא מעין סינר, המעיל הוא חלוק מעל לכתונת עשוי משבצות משבצות, מצנפת היא כובע או מגבעת, אבנט היא חגורה מעל הכתונת, אפוד הוא חגורה מעל המעיל, ציץ זהב הוא מעין רצועת זהב על המצח. אנו מוזמנים לדמיין את טכס הקדשת הכהן הגדול המפורט אף הוא. הטכס מתקיים באמצעות היטהרות, לבישת הבגדים, יציקת שמן על ראשו וזבח. יום הכיפורים מוזכר בהקשר של תפקיד הכהן הגדול לכפר על העם.

 

חושן המשפט

חושן המשפט הוא תכשיט שניתן להשיג אותו בחנויות והוא מאתר בתים רבים בצורות שונות. מטרות שונות לפריט זה בבגדי הכהן הגדול. כולן קשורות בצורות שונות לאמיתות הקשורות לאחדות העם ולמשפט צדק. מה דעתכם על רכישת פריט זה לביתכם כסמל לחלום אחדות בעם?

שימו לב לתכשיט שאתם עונדים, או פריט שמצוי בביתכם, כאלו שקיבלתם במתנה מיקירים. טבעת, פסלון? תמונה? סיכה? מה משמעותו? באיזה הקשר ניתן כמתנה? איזה אמת הובאה בעיניכם באמצעותו, האם יש בה גם אמת משפחתית, קהילתית, לאומית או אולי כלל עולמית?

 ספר שמות פרק כח

(כא) וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט:

(כט) וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד: (ל) וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד:

 

חכם לב

הביטוי חכם לב, מופיע כאן בהקשר של אומנים שאלוקים ממלא אותם ברוח חכמה, כך שיוכלו לעשות את בגדי הכהן הגדול בכוונה הראויה. היזכרו במשימה חשובה שביצעם: בישול ארוחה לחג, הכנת תחפושת, עיצוב הבית או הגינה? תכנון טיול? תכנון אירוח חברים בסוף שבוע? האם הרגשתם חכמי לב? האם הרגשתם

שרוח החכמה מתאימה בדיוק למשימה? היזכרו במשימה שבוצעה ללא רוח חכמה, ללא "מוזה?"

ספר שמות פרק כח

(ג) וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי:

 

 

האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?

שבת שלום.

                                                                                                                         יששכר עשת