עבודה אלילים או הדרך האמצעית ו"הדרך האמצעית"
סדנא מונחית על ידי המטפלים יששכר עשת ומרב אושר.
כולנו זקוקים לאלילים שיבטיחו לנו חיים ואושר פשוטים ונגישים. אלוהים הוא בלתי נראה בלתי מוחש. אולי כלל לא קיים. איך נעשיתי עובד אלילים? כך מתאר זאת הרמב"ם ביד החזקה - הלכות עבודת כוכבים פרק א (א) בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה. וזו הייתה טעותם. אמרו, הואיל והאלוהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו, ראויים הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד. וזהו רצון האל ברוך הוא, לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך. כיון שעלה דבר זה על לבם, התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם, כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה. וזה היה עיקר עבודת כוכבים.
רב אשי מסביר לנו: על פי ספר מלכים ב פרק כא (א) בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי בָהּ: (ב) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...ַויִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם: שאל רב אשי את מנשה מפני מה הייתם עובדים עבודת כוכבים? אמר לו אם הייתם, היית מגבה שפת חלוקך מבין רגלך כדי שתהא קל לרוץ, והיית רץ שלם מפני יצר עבודת כוכבים שיהא שולט. (סנהדרין ק"ב ע"ב תרגום אסא כשר על פי רש"י)
"שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי..." מגילה ד' יג/א. בעקבות פרופסור אסא כשר ועל פי תוכניתו של יאיר כספי, נזהה את האלילים המודרניים אותם אנו עובדים במסירות רבה. נלמד כיצד להחליש אחיזת אלילים כגון אליל האני, השלמות, הכסף, הנחמדות, הרוחניות, הכוח ועוד ועוד. האלילים המודרניים כמו כל אליל, תובעים מאיתנו התנהגות קיצונית אך מבטיחים אושר לדוגמא למי: א. שתהיה לו שליטה מלאה על חייו ינהל הכל בעצמו ולא יצטרך לאף אחד. ב. למי שיהיה מושלם והכי... הכי..., והביצוע שלו יהיה מושלם. ג. למי שיהיה הרבה כסף ויוכל לרכוש כל מה שירצה. ד. למי שיהיה תמיד נחמד, לא יפגע באף אחד, יוותר תמיד. ה. למי שיהיה מאד רוחני, עמוק, ומוותר על החומר לטובת הרוח. ו. למי שיהיה כוחני וחזק מאד. ואף פעם לא יראה חולשה.
כדברי אלוהים אומר האליל שלכם: ספר ויקרא פרק כו (ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: (טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי: (טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם:
כיצד ניתן להרפות את אחיזת האליל בי? הרמב"ם ואחרים מציעים את הדרך "הדרך האמצעית." הקדמות הרמב"ם - שמנה פרקים להרמב"ם - פרק ד ברפואות חולי הנפש. המעשים הטובים הם המעשים השווים הממוצעים בין שני קצוות ששניהם רעים. האחד מהם תוספת והשני חסרון. מעלות המידות הן תכונות נפשיות וקניינים ממוצעים בין שתי תכונות רעות, האחת מהן יתירה והאחת חסרה. מן התכונות האלו תתחייבנה הפעולות ההן. והמשל בזה הזהירות, שהיא מדה ממוצעת בין רוב התאווה ובין והעדר הרגש ההנאה. והזהירות היא מפעולות הטובות ותכונות הנפש אשר תתחייב ממנה הזהירות, היא מעלת המידות. אבל רוב התאווה הוא הקצה הראשון והעדר הרגש ההנאה לגמרי הוא הקצה האחרון. ושניהם רע גמור. ושתי תכונות הנפש אשר מהן יתחייב רוב התאוה, והיא התכונה היתרה, והעדר ההרגשה, והיא התכונה החסרה, שתיהן יחד פחיתות מפחיתות המידות.
דוגמאות נוספות: בין פזרנות וקמצנות: נדיבות. בין הסתכנות ופחדנות: גבורה. בין גאווה ושיפלות רוח: ענווה. בין כעס והעדר הרגשת חרפה בוז ובושה: הסבלנות.
אבן גבירול בכתר מלכות ח' מציע מניע לא מודע חדש שמניע כל אדם.
אַתָּה אֱלוֹהַּ – וְכָל‑הַיְּצוּרִים עֲבָדֶיךָ וְעובְדֶיךָ / וְלֹא יֶחְסַר כְּבוֹדֶךָ / בִּגְלַל עוֹבְדֵי בִלְעָדֶיךָ / כִּי כַוָּנַת כֻּלָם לְהַגִּיעַ עָדֶיךָ. אֲבָל הֵם כְּעִוְרִים מְגַמַּת פְּנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ ‑ / וְתָעוּ מִן הַדֶּרֶךְ...
...כִּי הַכֹּל סוֹד אֶחָד, / וְאִם יִשְׁתַּנֶּה שֵׁם כָּל‑אֶחָד, / הַכֹּל הוֹלֵךְ אלֶ מָקוֹם אֶחָד.