אבא בוכה על בן בוכה על אבא
עלון פסיכולוגיה עברית | 18/10/2013 | הרשמו כמנויים
18 שנים חלפו מאז נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. המרחק מהאירוע הקונקרטי מאפשר, אולי, להרהר בעדינות זהירה במשמעויותיו הסימבוליות והקשריו התרבותיים. במאמר דעה קצר נעה אורנה קסטל בין הקריאה הפרוידיאנית והלאקניאנית של רצח האב, לבין רצח קיסר בגרסה התאטרונית של שייקספיר וזו הקולנועית העכשווית של האחים טביאני, ומנסה לעורר מחשבות על 'רצח האב' העכשווי. אולי רק כשישכילו הבנים האבודים לוותר על החיפוש אחר אב תחליפי וכשהאב הממשי יופנם ויהפוך כולו לסמל, יוכלו להניח תשתית לגאולתם העצמית? כשברקע גם פטירתו של הרב עובדיה יוסף שהיה 'אביו' של ציבור שלם, שאלתה של קסטל מקבלת משמעויות רחבות עוד יותר.
לצד שיקספיר והאחים טביאני בהם נעזרת קסטל, אפשר למצוא בטקסטים השונים שהתפרסמו השבוע עיסוק נרחב בתרבות ויצירה - קולנוע, שירה וספרות - אם כקרקע פוריה לדיון בסוגיה תאורטית ואם כמושא חקירה העומד בפני עצמו. אוה (חוה) אפלמן עושה שימוש נפלא בסרט "הדלת" (של אישטבן סאבו) כשהיא מתארת ובוחנת את התהליכים הנפשיים של גיבורת הספר/סרט שחוותה היקשרות לא מאורגנת בילדותה המוקדמת. בעזרת מושגים מתאוריית ההיקשרות מנסה אפלמן לשרטט מה קורה למבוגר עם טראומת ילדות כשהדלת בין החוץ התפקודי לבין הפנים המצולק והמנותק נשברת. מומלץ מאד. ד"ר דנה אמיר מציעה קריאה פסיכואנליטית בספרה של המשוררת יעל אופיר ('עגילות ירח בעיני שועל'), המנהלת דיאלוג שירי עם זן מאסטר דוגן - מחשובי מורי הזן היפנים ומשורר בעצמו. במאמרה מנסה אמיר לתאר בעדינות את מהותו של הקשר היוגי ובכך גם אולי מספרת דבר מה על איכויות של מפגשים אחרים ומעלה הרהור על טיבו וטבעו של קשר מטפל-מטופל.
ובהמשך ישיר - שמחים לבשר על השקתו של בלוג חדש לגיא פרל, עו"ס קליני, קנדידט בשלב מתקדם בתהליך ההכשרה לאנליטיקאים יונגיאנים ומשורר. בבלוג שנקרא 'חצי מבט' ויעסוק בעיקר ב'קריאות נפשיות' של שירה, מפנה פרל 'חצי מבט' אל הלא מודע המסתתר בין השיטין של שפת המודע של השירה כדי לחזור משם ואלינו, עם תובנות נוגעות. הרשימה הראשונה בבלוג מוקדשת לספרו של מרדכי גלדמן 'תורת הייחוד' ומסמנת דמיון מעניין בין חלומותיו של גלדמן לאלה של ק.ג. יונג. מוזמנים בחום להירשם כמנויים לבלוג. גם ליאור גרנות, משוררת בעצמה, נעזרת בשיר של דליה רביקוביץ' כשהיא כותבת על הטעם המתוק והפשוט של הוניל שמצליח להשקיט את הכאב ומנסה למצוא את המקבילה לטעם ה'וניל' בחדר הטיפולים - שהיה פשוטה, בלי צימוקים, סוכריות ופירושים?. ונגיעה שירית אחרונה - בבלוג הכתיבה היצירתית תוכלו למצוא שיר חדש של שבתאי מג'ר מזמין אתכם בבלוג להשתתף בחוויה שלא הכרתם.
לקראת סיום - טקסטים לא ליריים אבל מעניינים מאד - רות נצר מבקשת להביא מחשבות אחרונות על מלחמת יום הכיפורים שארבעים שנותיה עוד מהדהדות ברקע וכותבת על טראומה של עם והשפעותיה על האיזון של נפש הקולקטיב, בין דימוי המנצח למובס ובין קורבן לתוקפן. אחרי שעסק בשיקום הסמכות ההורית מוציא פרופ' חיים עומר ספר חדש - 'עולם של פיתויים' ועוסק לראשונה בצורה ממוקדת בהורים נורמטיביים ובילדים מן השורה - איך מגנים על הילדים מהמחשב, מפורנוגרפיה ומיניות לא מוגנת ומנהיגה מסוכנת? הפרק הראשון של הספר זמין לקריאתכם. לקראת השבת, עוד נושא אחרון להרהור - 'שפיות זמנית' על 'בעיית התדמית של הפסיכותרפיה' כפי שנידונה במאמר מרתק בניו-יורק טיימס. שווה קריאה.
שבת של שלום!
"אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
אבא בוכה על בן בוכה על אבא"
