הנרקיסיזם של טראמפ (פוסט אורח)
שפיות זמנית | 24/2/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
פוסט אורח מאת איתן טמיר, פסיכולוג ומנחה קבוצות
מועמדותו של דונלד טראמפ החלה בחיוך סלחני והרבה תגובות ציניות בקרב מתחרים ופרשנים - רפובליקנים ודמוקרטיים כאחד. אבל צריך להפנים שההתחלה הסוחפת באיווה והניצחון שלשום בדרום קרוליינה, מעמידים את טראמפ כמועמד מרכזי לזכייה בכתר הנשיאות בנובמבר.
פרויד, במסה שלו "הפסיכולוגיה של ההמון והאנליזה של האני" (1923), דן בהתאהבות של ההמון במנהיג, באמצעות השלכת ה-Ego Ideal כלפיו. הוא מתאר שם רגרסיה עמוקה של הקהל שמובילה להערצה של ממש כלפי 'האב הקדמון'.
ממש כמו בהתאהבות, העם האמריקאי ממאן להסתכל כעת נכוחה אל המציאות ולראות את הסכנה המתממשת על גורלה של האימפריה המתנדנדת.
פרשנים ופסיכולוגים אמריקאיים מנתחים השכם והערב את אישיותו של דונלד טראמפ ומייחסים לו נרקיסיזם של ממש. ואכן, מי שעוקב אחר התנהלותו מאז החליט להתמודד (יוני 2015) מזהה מיידית חלקים נרקיסיסטיים בולטים: הוא לועג למתחריו ובז להם, מתכנן לבנות חומה בכדי למנוע כניסת מהגרים מקסיקניים (אותם הוא מכנה "אנסים"), מתכנן למנוע כניסת מוסלמים עד הודעה חדשה ותופס נשים כ"בהמות" ומועמדים אחרים כ"מושחתים". אפיון נרקיסיסטי בולט נוסף, הוא ייחוס קנאה וצרות עין למתנגדיו, בהם הוא נאבק head on collision, בלי לחוס על פרות קדושות (כמו האפיפיור, 9.11 וחברת 'אפל'). אפילו כלפי היהודים הוא מתבטא עם רמיזות אנטישמיות בולטות (ראו נאומו בתחילת הקמפיין בפני הפדרציות). מאפיין נרקיסיסטי שלישי הוא פגיעותו המביכה של טראמפ והזעם הנרקיסיסטי שפורץ בעתיה: קשה לו לקבל כל סוג של ביקורת שתסיט את נוכחותו ממרכז הבמה. אפילו מול מלמולים בקהל הוא נעצר וממתין בזמן הרצאה. מול דמויות כוח שפוגעות בו, הוא מגיב בזעם צדקני חסר מעצורים, שמעלה תהיות מטרידות לגבי שיקול דעתו ויכולתו לקבל החלטות כנשיא.
וילפרד ביון, באחת משלוש קבוצות הנחות הבסיס (Basic Assumption Groups), מתאר הגנה הפרוטו-מנטלית אותה כינה Pairing: קבוצה תעשה כל מאמץ בכדי 'לזווג' באופן לא מודע שני קונספטים שעשויים להוליד את 'המשיח', רעיון או אדם שיושיע אותה מחרדתה נטולת הקומוניקציה. סיסמאת הבחירות של טראמפ !Make America Great Again, מעוררת בדיוק את משאלת הלב הלא מודעת עליה מדבר ביון. היא מציתה תקווה כנה ותמימה בלבבותיהם של אמריקאים רבים, שנפשם יוצאת בכמיהה לשינוי מהיר, אלא שטראמפ הוא קיצור דרך מסוכן.
