פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מה עושים עם כאבי הראש האלו: דמעותיו של ניטשה, ביופידבק, ופרופ' למתמטיקה שמגלה לי את סודות הקבלה.

מה עושים עם כאבי הראש האלו: דמעותיו של ניטשה, ביופידבק, ופרופ' למתמטיקה שמגלה לי את סודות הקבלה.

ארנון רולניק | 21/8/2015 | הרשמו כמנויים

הסיטואציה הבאה מוכרת לכולנו: צלצול טלפון מ קולגה או חבר המבקש שנראה מטופל חדש. בשלב זה אנחנו מסכימים שהרי זה לשם כך נועדנו. "הוא פרופסור חשוב" אומר הקולגה. קרוב לוודאי ששוב נגיד אוקיי, כאילו איננו מתרגשים אף שבוודאי הדבר יעורר את סקרנותנו.
"העניין הוא שהמטופל הספציפי הזה סובל ממיגרנות קשות והיה כבר אצל טובי הרופאים והפסיכולוגים ואף אחד לא עזר לו". כרגע השמחה מפנה את מקומה להיסוס. איך מטפלים בכאבי ראש?. וכשהקולגה מוסיף בחצי פה שהמטופל כל כך נואש שיש לו מחשבות אובדניות - אנו הופכים להיות מודאגים
סוד גלוי הוא שאנו אוהבים מאוד לטפל בדמויות המתלבטות על משמעות החיים ואוהבים פחות ממטופלים המגיעים עם סימפטומים גופנים כמו כאבי ראש.
לפני שאמשיך את המאמר אני ממליץ מאוד מאוד לבוא לכנס שיתקיים ב 28 לאוגוסט 2015 במכללת תל אביב ויעסוק בדיוק בשאלות אלו. 

כשניטשה בכה

גם פרופ' ברוייר אותו רופא שהנחה את פרויד בתחילת עבודתו, נקלע לאותה סיטואציה כשנתבקש לטפל בניטשה שסבל מכאבי ראש קשים ביותר.
הסיטואציה מתוארת בספרו של אירויניג יאלום כ"שניטשה בכה". לו סלומה, פסיכואנליטיקאית סוערת שהיתה מאהבתו של ניטשה פונה לברוייר כשהי מוטרדת מהייאוש שמשתלט על הפילוסוף בעקבות המיגרנות.
ברוייר – אולי גם בגלל העניין של בדמות הנשית המפנה – מסכים לראות את ניטשה אף שהוא אומר לה בכנות שאינו יודע אם יוכל לעזור לו. בשיחה עם פרויד הוא אומר למתמחה הצעיר שלו שניטשה נבדק כבר על ידי 35 מטובי הרופאים בארופה וקרוב לודאי שהוא ברוייר יהפוך לרופא ה 36 שלא עזר לו....

פיקסציה אורלית – איזה קשקוש

שימו לב לסקרנות הזהירה של צמד מגלי הפסיכואנליזה – עמדה מתונה כזו לא תמצאו מאה שנה לאחר מכן ב במאמר ב International Journal of Psychoanlysis כותבת Melitta Sperling שאנשים הסובלים ממיגרנה הם בעלי פיקסציה אורלית. אף שהם נראים כמתפקדים היטב אינטלקטואלית ומינית
האנליזה שלהם מגלה ש (העדפתי להשאיר את הקטע בשפת המקור מרוב מבוכה.) They had not reached the genital level of libidinal development. This was apparent in their sexual lives and in their relationships with people. In the male patients premature ejaculation, preoccupation with and practice of sexual activities of a distinct oral character (cunnilingus and fellatio) were a main feature.
אני כותב על כך בחימה רבה. ומרגיש שיש כאן חשיבה סטראוטיפית ואולי אפילו קצת צרה. הבעיה איננה רק עם אותה Melitta Sperling אלא שדור שלם של מטפלים למד לשייך מגוון רחב של בעיות גופניות כנובעות מתוך סיבות נפשיות. פסיכולוגים רבים נוטים עד היום ל"האשים את הנפש" במגוון של בעיות המתבטאות בסימפטומים גופנים. כאילו לשייך לפסיכולוגיה בעיות שמקורן אינו דווקא פסיכולוגי.
כולנו זוכרים את "חטא האולקוס" בו יחסנו למשתנים פסיכולוגים את הסיבה לאולקוס .עד שבא ה החידק הליקובקטר פיילורי ו"גנב לנו את ההצגה". זוכרים את type A personality ? גם זה היה "להיט". שאמור היה לנבא נטיה לחולי קרדיוסקולרי. עם השניים התברר כי לסוג אישיות זה אין קשר ליתר לחץ דם .
מי שאולי עוד "זוכר לנו חסד נעורים" זה המעי – מעי זה שחיבבנו תחת השם ה"מעי הרגיש" נוטים לכנות אותו כעת "המעי הרגיז". ובכל זאת נראה שהמעי הרגיז אכן קשור למצבי מתח ולחץ.

ברוכים הבאים לארץ הבעיות הלא מוסברות

כאב ראש וכאבים בכלל מוגדרים על ידי שרות הבריאות הבריטי כ Medically Unexplained Symptoms .
לקבוצת בעיות אלו שייכת תופעת ה CFS – תסמונת התשישות הכרונית. פיברומיאלגיה, וגם תסמונת המעי הרגיז.
תסמינים רפואיים בלתי מוסברים" או סימפטומים "פונקציונליים" הם תופעות הנמשכות יותר מכמה שבועות, מבלי שניתן לאתר מחלה או בעיה פיזיולוגית שעשויה להיות הגורם לתופעות אלו.
הסימפטומים אינם "רק בראש" אלא הם אמיתיים ומשפיעים על היכולת לתפקד כראוי.
סימפטומים רפואיים בלתי מוסברים נפוצים באופן מפתיע, והיוו עד חמישית מכל התייעצויות הםונים לרופאי משפחה בבריטניה.
בכנסה EABCT יזמנו סימפוזיון שיעסוק בדרכי טיפול בבעיות נפוצות אלו.

Stress related disorders וביופידבק.

אין זה מדוייק לומר שההפרעות אלו הן בלתי מוסברות לחלוטין, שכן חלק מהן מעורר על יד לחץ או דחק נפשי. ולכן הן נקראת Stress Related Disorders
ארווין יאלום שם תשובה מענינת בפיו של ברוייר: "אני מאמין כמו מרבית בני הסמכא בתחום, שהגורם הבסיסי למיגרנה טמון ברמת דחק כללית. לדחק עלולים להיות כמה גורמים פסיכולוגים, כמו אירועים מטרידים בעבודה, במשפחה, בחיים האישים או בחיי המין"
לביופידבק תרומה מרכזית בהקלת בעיות תלויות דחק והסימפטומים הנלווים אליהם.

בניגוד למטפלים בעבר ש"ניכסו" בעיות פיזיולוגיות לנטיות מיניות או לשלבי התפתחות מינית, הביופידבק מציג גישה מאוד מתונה הרואה את הגוף ואת הנפש כיחידה אחת. באופן ספציפי יותר מטפל ביופידבק יתייחס לבעיה בתור קושי בוויסות שיכול להיות ממקור פיזיולוגי או ממקור פסיכולוגי. הביופידבק יטפל באותו קושי בוויסות על ידי מתן היזון חוזר או פידבק לאותם תפקודים לא מווסתים.
מטפל האמון על ביופידבק יסביר למטופל את הבעיה כך: "אף שברור שמיגרנה קשורה לבעיות וסקולריות: בשלב ראשון מתכווצים כלי דם בראש, וכך מצומצמת אספקת דם ובהמשך מתרחבים כלי הדם ומתחילים הכאבים החזקים. יש הבנה כי מיגרנה קשורה לגורמים עצביים ופסיכוביולוגיים, למשל, רעב, עייפות, מצבים הורמונליים שונים ולחצים פסיכולוגים עלולים לעורר כאבי ראש. כלומר, מדובר בתופעה מורכבת, המערבת תפקודים שונים של מערכת העצבים המרכזית ופעילות של מעבירים-עצביים (נוירוטרנסמיטרים) הקשורים בתחושת כאב (למשל סרוטונין). כאשר אחד או יותר מבין הגורמים המוזכרים עוברים סף מסוים, מתרחבים כלי דם, ומופרשים חומרים היוצרים תחושת כאב" (מתוך "ביופידבק היזון חוזר וחזרה לאיזון" בהוצאת פרולוג).

כאבי הראש של הפרופ' למתמטיקה

ישאל הקורא האם כל מה שהפסיכולוגיה יכולה להציע לסובלים מכאבי ראש זה לשבת מול ציוד ולשלוט בגרפים צבעוניים? ומה עם הייאוש, מה אם המשמעות שהמטופל מייחס לסימפטום וכל עולם הרגש המתלווה לכך.
התשובה היא כי ביופידבק, כפי שפיתחנו אותו בישראל, הוא הרבה יותר מטכניקה או טכנולוגיה. זוהי שיטה בה נוצר משולש טיפולי בו המטופל והמטפל משוחחים על התגובות הפסיכו פיזיולוגיות של המטופל ויש כאן הזדמנות נפלאה להתבוננות משותפת של הצמד הטיפולי באינטראקציה ביניהם.
אבל אודה כי בתחילת דרכי בביופידבק, אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת, לא ראינו איך ניתן לשלב את הביופידבק בפסיכותרפיה. ויתרה מכך, התחום נבנה כחלק מה Behavioral Medicine שמשימתו באותה תקופה היתה "להלחם בסימפטומים ולשלוט בהם".
את הקרדיט לתובנות נוספות ביחס להתמודדות עם כאבי ראש, אני חייב לחבר. פרופ' ריצ'רד אליס (Richard Ellis) מתמטיקאי בכיר מאוניברסיטת אמהרסט המשתף אותי מפעם לפעם בהתבוננותו על החיים.
ריצ'רד סובל מכאבי ראש קשים ששיבשו את חייו. בספר שהוציא בשם "Blinding Pain, Simple Truth Changing Your Life Through Buddhist Meditation" הוא מספר איך כאבי הראש כמעט הרסו את הקריירה האקדמית שלו. הנה פרטים על הספר.
I suffered from the pain and even more from my outrage over the pain. What did I do to deserve this? With one exception, all the doctors I consulted ranged from being clueless to disastrous. The many pills they prescribed were ineffective and even dangerous as they changed my personality and sucked up all my intellectual and emotional energy….
שיתפתי את ריצ'רד בידע שנמצא שהמיגרנה קשורה להרחבת נימי דם ולהיצרותם, הוצע לטפל בה בביופידבק הקשור בוויסות זרימת דם, ההשערה הייתה כי היכולת לווסת את זרימת הדם הפריפרית (בגוף) תשפיע על ייצוב זרימת הדם בראש. מחקרי הערכה מלמדים כי שיטת הטיפול יעילה מאוד, ומדוּוחת הקלה של 55-45% בעוצמת המיגרנה ובשכיחותה"

מיינדפולנס וביופידבק

באותה תקופה הביופידבק היה מאוד "קונטרול פריק" המשימה של המטפל והמטופל היתה "לגרש את הלחץ, להשיג שליטה על המדדים הפיזיולוגים. להראות שהנפש "מנצחת" את תחלואי הגוף.
ריצ'רד סיפר לי כי הוא מתנסה בביופידבק אלא שיחד עם הביופידבק הוא גילה מתנה נוספת:
The pain, once my brutal enemy, has become my beloved teacher, inviting me to let go and to accept. To let go of the suffering. To let go of the image of myself as a victim. Above all, to let go of the past: the complex relationship with my father, the Vietnam War draft, the 1985 math book, the great Jewish novel I couldn’t publish. To accept, radically and without compromise, the present moment.

באופן מפתיע (או שלא מפתיע) גם יאלום/ברוייר מספרים על אמירות דומות של ניטשה האומר בפרק שמונה של הספר (תודה לרבקה יעקובי על משלוח הפרק): שהמיגרנות איפשרו לו לחקור את מהות קיומו. ועוד אומר שם ניטשה "מחלתי אילצה אותי להתמודד עם מוחשיות המוות.....טעם המוות בפי העניק לי נקודת מבט ואומץ והרי האומץ להיות אני הוא הדבר החשוב לא כן? לכן אני חוזר ואומר "מחלתי היא ברכה"

אבל הבה נחזור לדברי ידידי המתמטיקאי המצביע על חשיבות הקבלה: ריצ'רד משתף בספרו בדרך בה גילה את המדיטציה ואת המיינדפולנס. בפגור מה אחריו עובר גם עולם הביופידבק מהפכה גדולה. הוא חובר עם גישות הדור השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ומטרתו לא להלחם בגוף אלא להתבונן בגוף. להכיר את הדרכים בהן מחשבתנו משפיעה על גופנו ולהפך.

אז הנה עסקנו במתמטיקאי ובפילוסופיה, ביאלום, ובביופידבק בשאלות של גוף ונפש, עניני שליטה וויתור על שליטה, ולא מעט גם שאלות על משמעות הסבל.
פרוט של כל זה יהיה ביום העיון שהוזכר לעיל ויעסוק בדיוק בשאלות אלו. 

עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

סילביה איילוןסילביה איילון14/8/2016

ממש מעניין!!!!!!! [ל"ת].

איתן טמיראיתן טמיר28/8/2015

מיגרנות. החיבור בין ברויר וניטשה לבין הפרופ' בהווה מרתק ארנון. מעניין להתחקות אחר הדרך הארוכה שעוברת ההבנה הפסיכולוגית של טיפול במיגרנות (ושל בעיות פסיכוסומטיות בכלל).

עמיעד אברהמסעמיעד אברהמס21/8/2015

על מכאובי הגוף ומכאובי הנפש-ממצאים אמפיריים.... תודה ארנון- מעניין כתמיד!

נראה כי שאלת הגוף-נפש תעסיק את כולנו עוד שנים רבות. בקיצור נמרץ (להחריד) אפשר לשער כי הדבר קשור (כרגיל…) בפער המתסכל בין החוויה הפנימית שנדמית כאין סופית, לבין הגוף שכל כולו שעון מתקתק לקראת סופו.
בכל מקרה, הקשר הפסיכוסומטי אכן נראה כמורכב הרבה ממה שאפשר להבין כעת. בהחלט, נסיונות לפשט אותו לכדי מערכי סיבה תוצאה נראים מטופשים ביותר. בודאי באילוסטרציה המבדחת שהבאת מפיה של Melitta Sperling.

אף על פי כן, חשוב לציין כי לאותם ה״תסמינים רפואיים בלתי מוסברים״ שמקוטלגים לבסוף כ-CFS או כ-FMS, הולכות ומצטברות ראיות לתהליכים פיזיולוגיים הקשורים אליהם במובהק. בראשם- הפעלת יתר או תת הפעלה של מערכת החיסון, המתבטאת במופעים ייחודיים של רכיבים אימונולוגיים אצל ה״סובלים״ מתסמונות אלה. בודאי שיש ממצאים המצביעים על טריגרים נפשיים לתמורות אלה במערכת החיסון. ואולם נכון להיום, הדבר אינו אלא נחמה פורתא, שכן ״הסבר יש-פתרון אין״.
(בצירוף מקרים, אציג סקירה של ממצאים אלה באותו יום ובאותו מקום בו יערך יום העיון שהזכרת, אך ללא קשר אליו)

עדיין, אנחת הרווחה של ״סובלים״ מתסמונות אלה המקבלים אישור למצבם הגופני- יש בה הרבה.

את המלה סובלים סימנתי משום שמי שיש לו תסמונות אלה, בעיקר בעיקר סובל.
כפי שתיארת, רפואת הגוף- קצרה ידה מלהושיע: התלות במשככי כאבים והתסכול לנוכח המצב הרפואי שנתפס כמעורפל, גורמים למצוקה נפשית קשה. זאת לצד הכאבים, העייפות ושאר התסמינים האפייניים.
וכאן- לצד הביופידבק המאפשר הקלה של הסבל ״בממשי״-בגוף, יכול הפסיכולוג לטפל בסבל של האדם שנושא את הכאב.
לפעמים הכאב ״Is here to stay״, אם לא להקל את משא הכאב, יכול הפסיכולוג להקל על משא הסבל.