רשימה ראשונה על בית ומקום
רות נצר | 7/2/2015 | הרשמו כמנויים
לפני שלוש שנים מכרתי את ביתי וקניתי דירה חדשה. כמעט שלוש שנים המתנתי עד שהתקיים המעבר עצמו בימים אלה. היה לי זמן להתכונן. איך מתכוננים? אין לי מושג. אבל השירים כתבו עצמם לדעת על נושא הבית, על חשיבותו לעצם הקיום, על הבית כמקומו של אדם, והזעזוע סביב ההתרחשות בו והמעבר מתוכו הלאה מזה.
אני מאמינה שלשירים היה חלק בתהליך המעבר ההדרגתי והנינוח שהתרחש לטובה.
חשאי
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת עֲצֵי הַשְּׂדֵרָה
מְהַלְּכִים בַּחֲשַׁאי בְּשַׁיָּרָה
זֶה אַחַר זֶה וְאֵין מַגִּיעַ
בַּבְּקָרִים מְרַשְׁרְשִׁים
עַנְפֵיהֶם מַעֲמִידִים פְּנֵי תָּם:
מֵעוֹלָם לֹא נִתְּקוּ
מִשָּׁרְשֵׁיהֶם
*
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הַקִּירוֹת רוֹחֲשִׁים
הָאֲרוֹנוֹת רוֹעֲדִים
הַסְּפָרִים יוֹצְאִים מֵהַמַּדָּפִים
מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר, הַתְּמוּנוֹת
עַל הַקִּירוֹת נֶאֱנָחוֹת
הַמִּטּוֹת סָבוֹת עַל צִירָן
בַּבְּקָרִים שׁוֹכְחִים מַה שֶּׁהָיָה
החפצים
הַחֲפָצִים בַּבַּיִת הֵם נְצִיגֵינוּ
שׁוֹמְרִים אֶת רֵיחֵנוּ, מַבָּטֵנוּ
אֶת קוֹלֵנוּ הַצָּבוּר בְּתוֹכָם
אֶת אַהֲבָתֵנוּ
אֶת בְּדִידוּתָם
הַחֲפָצִים הֵם אֵלֵי הַבַּיִת
לָהֶם נַקְרִיב מְנָחוֹת וּקְטֹרֶת
הֵם נַעֲנִים לָנוּ בִּנְדִיבוּת
הֵם מַבִּיטִים בָּנוּ בְּעַין חֲפֵצָה
נוֹצְרִים אֶת צְעָדֵינוּ
שׁוֹמְרִים לְבַל נִמּוֹט
הַחֲפָצִים הֵם אֵלַי הַבַּיִת
בִּשְׁנָתֵנוּ יְאָרְחוּ
אֶת הַחֲלוֹמוֹת -
עוֹלֵי הָרֶגֶל לַמִּקְדָּשׁ הַבֵּיתִי
עבָר
הַזְּמַן מְכוּפַף לְעַצְמוֹ, מְגַחֵךְ
עַל הַחֲפָצִים
הַנֶּאֱגָרִים בָּאֲרוֹנוֹת
כְּשֶׁאֲדוֹנָם מִסְתַּלֵּק
נִטֶּלֶת זִקָּתוֹ
יֹאבַד כֹּחָם –
יִתְפּוֹרְרוּ כְּמוֹתוֹ
כְּשֶׁמַּבָּטֵךְ יֶחְדַּל
לְמַשֵּׁשׁ אֶת קִיּוּמָם –
יֶחְדְּלוּ
*
עַל כֵּן סַלְּקִי מַה
שֶׁאֵינוֹ הֶכְרֵחִי,
קְחִי רַק אֶת הַנָּחוּץ –
הַחֲפָצִים שֶׁתָּמִיד שָׁמְרוּ לָךְ אֱמוּנִים
שֶׁהֶאֱמִינוּ בָּךְ
גַּם בְּצֵאתֵךְ הִשְׁלִיכוֹ רְשָׁתוֹת אַחֲרַיִךְ –
יְפַנּוּ מָקוֹם לְלֹא טְרוּנְיָה.
רַק הַסְּפָרִים הַחֲשׁוּבִים מִכֹּל
שֶׁמַּמְתִּינִים לִתְחִיַּת הַמֵּתִים כְּשֶׁתִּקְרְאִי בָּהֶם,
שֶׁבְּדִמְמַת הַלַּיִל אוֹרְגִים
אֶת פֵּשֶׁר הַיְּקוּם,
עַד יוֹם אֶחָד יַגִּישׁוּ לָךְ אוֹתוֹ
כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ –
הַלֵּב נִכְמָר אֵיךְ יִתְיַתְּמוּ
בִּלְעָדַיִךְ
