לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
בגנות ההתמסרות

בגנות ההתמסרות

איילת כהן וידר | 2/6/2014 | הרשמו כמנויים

רות מגיעה לפגישה שנקבעה לה באיחור של רבע שעה. ניכר שהתאמצה להגיע בשעה מוקדמת מהישוב החרדי בו היא מתגוררת , למרות עומסי התנועה ולמרות המרחק. פניה מוארכות ושחומות, משדרות חיוניות ורעננות, אינן מסגירות את גילה – כבר לפני מספר שנים מלאו לה חמישים. מטפחת מעטרת את ראשה, לבושה פשוט ומוכתם מעט, אך ברור שנבחר בטוב טעם. רקמה אתנית יפה מעטרת את האפודה שלה. היא מדברת בשטף ומספרת על תקופת שפל בחייה. היא מתקשה לישון בלילה בשל דאגות לחמשת ילדיה. עברה גירושים קשים לפני מספר שנים, לאחר חיי נישואים ארוכים ורוויים באלימות מכל סוג – רגשית, כלכלית ולבסוף גם פיזית. היא קיוותה שלאחר הגרושים תשתחרר מהכבלים שחסמו אותה ותרגיש טוב יותר, אך לצערה זה לא קורה.

היאהתייתמה מאביה כשהיתה ילדה, ואמה לבדה גידלה אותה ואת ששת אחיה ואחיותיה. היא מתארת אם תפקודית שאינה פנויה רגשית. כילדה הרגישה אחריות על הכאב והסבל של אמה, והדבר הכביד עליה מאוד. בבגרותה מצאה נחמה ומשמעות בחיים הדתיים, חזרה בתשובה ונישאה לאיש, אף הוא חוזר בתשובה. הקשר עם משפחת המוצא התרופף בשל הפערים האידיאולוגים והתרבותיים. היא מספרת את קורות חייה ונזכרת כיצד נכנסה למערכת הנישואים מתוך נכונות רבה להתמסר לקשר הזוגי, לאורח החיים החדש ולתפקידה כאם. היום, בשנות החמישים לחייה, היא מבינה שההתמסרות הזו העלימה ומחקה אותה. בשל כך ילדיה מתקשים להעריך אותה ולקבל ממנה, ויש קושי רב ביחסים איתם. "אני מרגישה נעלמת, לא קיימת. חשבתי שהתמסרות היא ערך נעלה, ולא הבנתי איזה מחיר היא גובה – גם ממני עצמי, אבל מה שנורא זה שהיא הופכת אותי חלשה מול הילדים שלי".

אני חושבת על רות המקראית, על הדבקות שלה – דבקות בנעמי, דבקות בזהות דתית ולאומית חדשה, ודבקות בנערות בועז המלקטות בשדה: " וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז לְלַקֵּט עַד כְּלוֹת קְצִיר הַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים" (רות ב, כג). רות מייצגת דבקות והתמסרות, אבל היא זרה, ולכן מאתגרת את המוסכמות ואת הכללים המגדירים את גבולות הזהות היהודית. היא מתוארת כנערה מואביה – זרה, בזויה ונוכריה, אשר בכוח דבקותה מנסה לגבור על הגדרת הזהות הנוקשה של העם היהודי – מנסה ומצליחה.


- פרסומת -

מה סוד הצלחתה של רות להשתמש בדבקות בנעמי ככוח טרנספורמטיבי? כריסטופר בולס מיטיב לתאר אובייקט שהאדם "מחפש אחריו דווקא כדי להתמסר לו בהיותו אמצעי לשינוי העצמי". במקרה של רות זהו שינוי של זהותה שלה, ושינוי זהותו של העם היהודי כעם שמלכותו מבוססת על זרוּת ואחרות.

אני נשארת עם הרבה שאלות בנוגע להתמסרות, לפיתוי שיש בה, למידה בה היא מוטבעת בדי-אן-איי הנשי, האימהי. מתי היא מיטיבה איתי, מפתחת ומגדלת, ומתי היא גורמת לי להימחק? להישאר מאחור? להפוך לא רלבנטית גם עבור אלה שאני מתמסרת אליהם?

רות בשביל כולם

רות בשביל נעמי

רות בשביל בועז

רות בשביל החיים והמתים.

את מי את אוהבת רות?

את אוהבת את נעמי

ונעמי מבקשת למצוא לך מנוח לזמנים שיבואו

לזמנים שהיא כבר תהיה בין המתים.

נעמי רוצה לבנות לך בית

נעמי רוצה שלא תרעבי

שלא תישארי בקצה העיר

שלא תישארי בריק הגדול שמשאיר המוות.

רות רוצה

ללכת השדה

ללקט שיבולים

למצוא חן בעיני בועז

רות יודעת למצוא חן.

ומי מוצא חן בעיני רות?

רות דבקה בנעמי.

נעמי יודעת לשאול

איפה ליקטת היום ואנה עשית?

מי את בתי?

לכי בתי

יהי מכירך ברוך.

נעמי יודעת לשאול ולהכיר

לבקש לכלתה מנוח

לבקש לכלתה את אשר ייטב לה

אליה ואלי.

רות רוצה לדבוק

בדבק האפשרי רק בין שתי נשים.

נעמי יודעת

יודעת לדבוק

יודעת שהדבקות והנערות יגיעו אל סופן.

נעמי רוצה להוביל את רות בשביל

היוצא מן הגורן ומן השדה ומן הצבתים

בשביל היוצא משדה מואב אל חלקת השדה בבית לחם

מן העומרים ומן הקציר או תוככי הגורן

בקצה הערמה בלילה

השביל העובר דרך כיכר העיר ועשרת הזקנים וקניין השדה

ושליפת הנעל ותעודת הקניין אשר בונה לרות בית והריון ובן.

ומהו השביל שרצתה רות?

רות רוצה למצוא חן בעיני בועז

ולדבוק בנעמי.

נעמי רוצה שרות תיקַנה ותקים את שם המת

נעמי רוצה ללדת בן לבועז.

רות רוצה ללקט בשדה עומר ואיפה.

בועז רוצה להכיר את הזרה הבאה ממואב לבית לחם.

ומי ישאל את רות מידי יום

מי את בתי ואיפה ליקטת היום?

--------------------

*השם בדוי והפרטים המזהים מוסווים

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
מרט אדניאייב
מרט אדניאייב
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
אולי זמיר דוידוביץ
אולי זמיר דוידוביץ
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), אשקלון והסביבה, קרית גת והסביבה
רעות תמיר
רעות תמיר
מטפלת זוגית ומשפחתית
בוגרת מדעי החברה והרוח
טבריה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), צפת והסביבה
יעל בר-און
יעל בר-און
פסיכולוגית
כרמיאל והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), צפת והסביבה
אלי אייזנר
אלי אייזנר
פסיכולוג
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
לאנה שוורצמן
לאנה שוורצמן
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של איילת כהן וידר

היא כבר לא. היא כבר לא פסנתרנית רגישה היא כבר לא חלילנית מוכשרת היא כבר לא שחקנית היא כבר לא פסיכולוגית...
10 דיברות לעבודה במלונות ועוד דיברה אחת בונוס. תובנות לאחר שבוע של עבודה (עבודה ולא התנדבות) במלונות...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אילת וידר כהןאילת וידר כהן10/6/2014

לרחל. איני בטוחה שההבחנה כה ברורה, על מה את מסתמכת שרות דבקה בנעמי מתוך תחושת עוצמה ונבחרות?

רחל הומינררחל הומינר10/6/2014

בין התמסרות להתמסרות. יש להבחין בין התמסרות הנובעת מאיבוד העצמיות, לבין ההתמסרות ההירואית של רות המואביה- שנבעה בעצם מהתמסרות לעצמה ולנשמתה. ההתמסרות של רות לא נבעה מנמיכות קומה כפי שנראה ממבט שיטחי, אלא דווקא משיעור קומה של אדם המכיר בערכו כנבחר הבריאה. (לא סתם יצא ממנה דוד המלך. התמסרות מהסוג הראשון לא מביאה בדרך כלל לתוצאות רצויות, ויעיד תיאור המקרה שהבאת).

אילת וידר כהןאילת וידר כהן7/6/2014

תוספת חשובה. תודה לך רות, אהבתי את ההגדרה-להתמסר לעצמי!

רות נצררות נצר6/6/2014

על ההתמסרות. אילת שלום, אהבתי את המאמר שלך. גם אני, בעיקר משום ששמי רות, מצאתי עצמי בבגרותי תוהה על אותה דילמה עצמה, על המסר של דבקות- התמסרות לזולת שהוטמע בי מתוקף שמי שניתן לי על שם רות המואביה, לעומת להתמסר לעצמי.