לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מיומנו של פסיכובלוג

מיומנו של פסיכובלוג

עמית פכלר | 15/11/2010 | הרשמו כמנויים

יום א: קמתי, התרחצתי, התלבשתי, בדקתי כמה כניסות היו מאז הלילה. עליה של 2 כניסות. אם לא כוללים את הכניסה שלי, זה רק 1. מילא, זה רק לילה אחד, בטח כולם יפתחו היום בשעות העבודה.

יום ב: קמתי, התרחצתי, בדקתי כמה כניסות, התלבשתי. 3 כניסות נוספות. טוב, זה החגים.

יום ג: קמתי, בדקתי כניסות, או! 9 כניסות נוספות. לאנשים יש טעם. התרחצתי, התלבשתי.

יום ג בלילה: קמתי בלי סיבה. בדקתי כניסות. בכל זאת עם סיבה. כלום. ואין גם טוקבק. שממה. ברור. צריך נושא סנסציוני, למי אכפת מה ראיתי בלונדון?!

יום ד: בדקתי כניסות, קמתי, התרחצתי, התלבשתי. עדיין 0 כניסות – אין שינוי מאז שלוש בבוקר. זה הזמן לבדוק מה המצב אצל שכניי לבלוג. עברו כבר את האלף. מה החוכמה, מפרסמים את זה ביום שמערכת פסיכולוגיה עברית שולחת את הדף החודשי ואז כולם נכנסים. מפרגן, בטח. יש מקום לכולם. קנאת סופרים תרבה חוכמה. עאלק.

יום ה: 22 כניסות נוספות! לא שהיו לי ספקות. אני וקישון כותבים נורא דומה, ההומור, הפאנץ', המבט המשועשע על האנושיות... ולי אפילו אין מבטא הונגרי. הבה נשוטטה ברחבי הבלוגוספירה. דה מארקר קפה. הממ... די חוזרים על עצמם. 'האספרסו של הבוקר שיקף את הלך-הרוח שלי: מריר עד כדי קצף'... 'התעוררתי בצהריים וחשבתי אם מישהו בכלל קורא אותי'... 'הלכתי לשירותים, תיכף אשוב'. מביך. כולם מסתובבים סביב הפופיק של עצמם. לא כמוני, אני מצמצם את האני שלי לטובת נגיעה באמיתות אוניברסליות. בחזרה מהשיטוט, עדכון נוסף: יוק. ומה עם תגובות? נאדה. נו, אצל האחרים זה חברים שלהם (באמת שכחתי להוסיף לרשימת התפוצה את גילה מהיסודי). מתי ימציאו אפליקציה שמודיעה על כניסה חדשה? זה יכול לחסוך הרבה טרחה. אבל אולי לא עוגמת נפש.

יום ו: חלמתי שהבלוג שלי הופך לסרט מצליח. כמו בסרט ג'ולי וג'וליה, שם הבלוגרית מדווחת מדי יום על ניסיונותיה הקולינריים לבשל מתכון של ג'וליה צ'יילד, ישראל אהרוני של אמריקה. אז הסרט על הבלוג שלי יתבסס על שיטה טיפולית שונה בכל יום בשנה, החל מינואר הקרוב. נתחיל:


- פרסומת -

1.1 קלייניאנית ("אתה רוצה לרוקן את השד הטוב שלי ולמלא אותו בחרא שלך"); 2.1 קוהוטיאנית ("קשה לגדול אצל אמא שראתה רק את עצמה ולא אותך"); 3.1 פרוידיאנית-קלאסית (" "); 4.1 פרוידיאנית-מודרנית ("אמהממ"); 5.1 התייחסותית ("את פוחדת מהאפשרות שגברים כמוני יכולים להימשך אלייך") 6.1 קוגניטיבית-התנהגותית ("השבוע נבדוק אם האמונה שלך שאתה מונע אסון בכך שאתה קופץ על רגל אחת ושורק בכל פעם שעובר אוטובוס, היא מחשבה רציונאלית"); 7.1 מנטאליזציה ("כשאת צועקת עלי ככה אני לא יכול לשמוע את עצמי חושב. האם זה מה שאת חווה בתוכך?") 8.1 התנהגותית-דיאלקטית ("ועכשיו תנשמי עמוק ותדמייני שאת בשדה ירוק ביום אביב. האם הבוס עדיין מרגיז כל כך?") 9.1 סכמה תרפיה ("בואי נזמין לכאן את הילד הנטוש שבתוכך. מה הוא מספר לנו?") 10.1 mindfulness ("התמקדי לרגע בתחושת אצבעות הרגליים בנעל. תני למחשבות לבוא וללכת, התבונני בהן מהצד") 11.1 קומוניקטיבית ("האסוציאציה שלך למורה שפלרטט איתך בפתקים עולה כי במהלך השבוע את ואני התכתבנו באס.אם.אסים") 12.1 לקאניאנית ("הפגישה נגמרה. אני יודע שעברו רק שש דקות מאז שהתחלנו, אבל הלא-מודע שלך גרם לך להגיד את מילת המפתח ואת צריכה לחשוב עליה").

אוף, 365 ימים לא יספיקו. מזל שמחר שבת. אפשר לנוח.

שבת: רק הצצונת. 7 כניסות. מה זה, כולם שומרי שבת? בטח במוצ"ש המצב ישתפר.

מוצ"ש: 2 כניסות... אפשר לקבוע בצער שזה לא זה. טוב, צריך לשנס מותניים לטור הבא. משהו שימשוך את כולם להיכנס כבר מהפיסקה הראשונה, זאת שנחתכת בשורה השלישית. נושא סקסי. משהו שמכסה טפח ומגלה טפחיים. יש! כותרת: השפעות הוסרליאניות על המטאפסיכולוגיה הפרוידיאנית. זה הולך להיות שוס...


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פסיכואנליזה, פסיכותרפיה, פסיכולוגיית העצמי, פסיכולוגיה התייחסותית, פסיכולוגיה לאקאניאנית, פסיכולוגיה קוגניטיבית
דורון ברסלבסקי
דורון ברסלבסקי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
משה נח-מטות
משה נח-מטות
פסיכולוג
שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
רחל כהן
רחל כהן
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה
אורנה קנו
אורנה קנו
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
תמר גנדלר
תמר גנדלר
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אדם קהתי
אדם קהתי
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה

עוד בבלוג של עמית פכלר

אהוד, מנהל משרד עורכי דין, נהנה להשקיף מרום הקומה ה-24 על גגות העיר וסביבותיה. הוא כבר כמעט שכח את הימים...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

מיכל ורדימיכל ורדי1/7/2023

צריך להוסיף גם כפתור 'לייק' !. ביג לייק

תמר שביטתמר שביט30/1/2013

אפריים קישון. אגב קישון. יש לי משהו לתת לך לקרוא

תמר של ראובן

dikla eliezerdikla eliezer1/10/2011

רשימה מקוממת. אהבתי הפוסט, אבל התגובה רק גרעה. למה להוסיף ציניות על סרקזם (או ההפך)?

אסתר פלדאסתר פלד24/1/2011

משאלה. הלוואי שאפשר יהיה לגייס תגובות של מטופלים במחלקה שלך בדרך שגייסת כאן תגובות. שיטת טיפול חדשה, אקלקטית, ובעיקר כזו שלא לוקחת את עצמה ברצינות. הלוואי עליי, החופש שלך. אסתי

מיכל ריכרדסוןמיכל ריכרדסון27/12/2010

כניסה נוספת באיחור לבלוג מקסים, מצחיק ואמיתי [ל"ת].

איתי ששוןאיתי ששון23/11/2010

=) כל כך מצחיק שזה עצוב.... נראה לי עלית על משהו. אמיתי זה תופס. אבל מה אתה בוכה? בדקתי ויש לך אלפי כניסות...

וחוץ מזה, אני רוצה למחות בשם הטיפול המערכתי- למה על המערכתי לא ירדת? מה זה לא טיפול? לא שווה ירידה?

לימור ירושלמילימור ירושלמי21/11/2010

איזה טור מקסים :-) [ל"ת].

שירלי אבירשירלי אביר19/11/2010

הוצפתי ישר ב"רגשי". פעם ראשונה שאני קוראת כאן בלוג..ובכלל..מאותגרת טכנולוגית ו-שאף אחד לא ישמע-אין לי דף ב"פייסבוק":-)
שנון ומקסים, גרם לי לחיוך גדול ביום לא הכי נעים.
כל תאורטיקן ש"ניתח אותך"-הכניס אותי היישר אל רשימת ה-5,000 תיאוריות שטרם ואולי אף פעם לא..אספיק לקרוא/
לזכור/לדעת...

אלישבע מילואאלישבע מילוא19/11/2010

משובב נפש. שאפו על ההומור, הידע והכנות. [ל"ת].

דניאל עוזרדניאל עוזר18/11/2010

באמת שאין לי משהו לאמר חוץ ממה שנאמר על ידי כתבית תגובה [ל"ת].

אסתי זיסמןאסתי זיסמן18/11/2010

אין פרות קדושות כשיש הומור,וטוב שכך. [ל"ת].

זיו סופרזיו סופר18/11/2010

LIKE. ראשית, זה היה מצחיק וזה הכי חשוב. קצת fun מכל הכבדות. אני מוצא את עצמי בסיטואציות דומות. ביקשתי מחברי הטובים ביותר ללחוץ LIKE באתר שלי. כל חצי שעה לפחות אני בודק, בין פגישה לפגישה ואיזו אכזבה. מאתמול בלילה עד היום בבוקר רק 3 לייקים. ואני שואל איך העולם ממשיך להתנהל כרגיל כאשר אני מתהפך במיטה בציפייה, בהשתוקקות, בחוסר אונים ובמצוקה ל- LIKE, איך?!

עמית, אני שמח שאני לא לבד
LIKE,
זיו

רחל בר-יוסף-דדוןרחל בר-יוסף-דדון17/11/2010

המבט מבחוץ שיוצר אותנו. גם סטרן אומר: אתה צריך את המבט מבחוץ כדי שתוכל לייצר תפיסה עצמית...

mor amormor amor17/11/2010

לרחל,. אמנם אינני מהצד המטפל (לפחות לא פורמלית) אבל זה נכון. ולא רק לגבי קלינאים.
חז"ל אמרו "שלא תהא עלייתו ירידתו לו". ברובד הפשוט, הבסיס לאמירה הזו, היא שהמעמד של האדם והערכתו העצמית- קודם כל בעיני עצמו- מושפעת מאוד ממה שאחרים חושבים עליו ואיך הם תופסים אותו. ובמימד הוירטואלי, כמובן הפידבקים המילוליים הם אלו שגורמים לכך.
ובכלל, למילים יש כח רב. גם הכתובות וגם המדוברות. הלוואי ואנשים היו נותנים יותר כבוד למילים.

רחל בר-יוסף-דדוןרחל בר-יוסף-דדון16/11/2010

מי תלוי במי?. עמית, כמה אנו זקוקים לקוראינו... נדמה לנו שאנו מורמים מעם, אבל כנראה שאנחנו זקוקים לקוראינו, ולמטופלינו... אהבתי מה שכתבת. אני מנוסה בחוויות האלו ככותבת בלוג מקצועי. טוב שעשית את זה כך "כתוב" ו"מדובר". הרי זה המקצוע שלנו - לעשות דברים בלתי-מדוברים - מדוברים (בולאס וכו'....)

דים סאםדים סאם16/11/2010

אוי, מעולה :). עמית, אתה פסיכובלוג מהדור השלישי, שמייצר פוסטים מהסוג האישי. XD

לייק, לייק, לייק :)

יובל פוקסיובל פוקס16/11/2010

ניסיתי לעזור .... אני מחפתע כל פעם מחדש.
הפסיכובלוג בשר ודם מתאר במדוייק תסמינים שמידי פעם אני מרגיש על עצמי.
שלחתי אתמול דוא"ל ממוקד לחמישה עמיתים לאירגון התנדבותי שאני חבר בניהולו. מצאתי את עצמי בודק את תיבת הדואל כמה פעמים במשך היום לראות אם הרעיון שהצעתי נראה להם. (ובעצם מה בעצם איכפת לי אם לא?)
למעשה, כיון שאנו סובלים מאותם בעיות, אולי אני יכול להציע לד"ר פכלר לבוא לטיפול אצלי ולא להיפך. כמהנדס, אני ממש לא בקי בשיטות ובתאוריות פסיכולוגיות. דומני שבהצגה "בוסתן ספרדי" הנשים תוך כדי הכביסה העניקו תמיכה פסיכולוגית חשובה אחת לשניה. (אולי מכאן הביטוי לכבס את הכביסה המלוכלכת...). אני מקווה שהכשרון שלי לא נופל מאותם נשים בהצגה של נבון. אולי בעצם כן.

אהבתי את הפוסט, רציתי ללחוץ LIKE. אין כפתור כזה, אבל זה לא היה עוזר בכל מקרה. יש לי שניים וחצי חברים בפייסבוק כך שזה לא היה מגביר את התנועה לאתר לפוסט זה ...

אולי אחפש רובוט שיכנס לבלוג פעם בכמה דקות. לפחות הסטטיסטיקות יתעדכנו, לבלוג זה יהיו עשרות אלפי כניסות, הבלוגר יהיה מבסוט עד השמיים, ואני לפחות אוכל להרגיש שעשיתי מצווה קטנה של מתן בסתר.

עם כל הברברת עד כאן, כתבתי בכלל שנהניתי לקרוא את הבלוג המשעשע? אם לא, אני עושה זאת עכשיו!

נועה גור אריהנועה גור אריה16/11/2010

:-). קולגה יקר,
כהרגלך,
מקסים, מלא הומור ונוגע בדיוק רב ובחינניות - לא שזה מפליא אותי:-)
נועה.

רוני כהןרוני כהן16/11/2010

אחלה פוסט. שימח את ליבי כמו 2-סוכר-1-לבן-1-חום על אספרסו מריר ומוקצף..

אווה סיניאווה סיני16/11/2010

אהבתי. ממליצה על כניסותרפיה ותגובותרפיה :)

מקום של קשר - מכון לפסיכותרפיה דינמיתמקום של קשר - מכון לפסיכותרפיה דינמית16/11/2010

ועוד. כניסה וטובק במכה אחת.
איך, איך אתה יודע לגייס...

mor amormor amor16/11/2010

נרשמתי במיוחד כדי להגיב:). פוסט שנון, נוגע ומשעשע.
אין ספק שרייטינג , גם וירטואלי, מעודד את החשק לעבוד שעות נוספות.
מחכה לפוסטים נוספים.

שי קונסשי קונס16/11/2010

למה לריב עם כולם ועוד בבת אחת?. בצורה כזאת בסוף תגמור כמו פרנצי. אני במקומך הייתי מתחיל להיזהר בשבת בבוקר, מי שטולרנטי למטופלים לא בהכרח יהיה טולרנטי לבני מינו ולא כל שכן יקבל התבדחויות על היקר לו.
חוץ מזה פוסט נהדר. קולח ומצחיק. תראה אפילו הצלחתי למצוא את הסיסמה הנשכחת שלי בשביל להגיב באתר.

אסף בר-שיאסף בר-שי15/11/2010

עזרה ראשונה לנפש חבוטה. אני לא חזק בתיאוריות טיפוליות, אבל נהניתי מאוד - מהכותרת ומהתוכן. כתיבה קולחת ומענגת ואם תרמתי את כניסתי הצנועה לפוסט הזה, כעזרה ראשונה לנפשו החבוטה של הפסיכובלוג - דיי. אגב, האם תגובתך לפוסט איננה מציבה אותך כסכיזופרן קלאסי?

גיל סלוביקגיל סלוביק15/11/2010

דווקא זה הטור הכי חשוב!. אינני פסיכולוג ואני משתתף בפסיכובלוגיה כצופה מן הצד. אז ככה, חבר'ה: לכם, הפסיכולוגים, יש סטיגמה של אנשים שחשים שהם קצת מורמים מעם, קצת משעממים, קצת מנותקים מהמציאות, ונוטים לנתח כל מילה כאילו שהם ורק הם יודעים מה מסתתר בעצם מאחוריה (אך לא מנתחים את עצמם). והנה - מגיע פסיכולוג - לא סתם פסיכולוג - אלא דוקטור! - שלא רק שמדבר בגובה העיניים, אלא שחושף את נפשו בהומור ובחן (ובכך גורם גם לנו להסתכל בעצמנו פנימה), והכל בכתיבה קולחת ומשעשעת מאין כמוה. אמרתי - טור חשוב בהרבה מכל טור שידון במושג "פסיכולוגי" קונקרטי. גם סיינפלד הרי היתה סדרה על "כלום" - ובעצם שינתה את פני ההומור הטלוויזיוני.

רועי סמנהרועי סמנה15/11/2010

תרמתי שתי כניסות :) [ל"ת].

גלית ארדגלית ארד15/11/2010

כניסה. הי עמית
(לא יכולתי להתאפק) אבל זה מקסים, שובה לב, מצחיק ומגייס...
אז נכנסתי....ואהבתי.
וכתבתי.
גלית

עמית פכלרעמית פכלר15/11/2010

רשימה מקוממת. מצער לראות כיצד שיטות טיפול שפותחו לאורך עשרות שנים, עם מחקרים מונחי-ראיות במיטב כתבי העת והצלחה מוכחת, הופכים פה לחוכא ואיטלולא במחי מקלדת. חבל שהכותב ניסה להצחיק בכח במקום להתעמק בתחומים אותם הוא מזכיר כאן בחטף, ובכך חשף את בורות ולא קלילות. עדיף שיתמקד בנושאים המוכרים לו כמו קנאה ואשמה, ודי לחכימא.