לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
על התשוקה לדבור

על התשוקה לדבור

רות נצר | 10/12/2013 | הרשמו כמנויים

שיר של וולט ויטמן*:

זר, אם בדרכך תפגוש אותי ותשתוקק לדבר אלי,

למה לא תדבר אלי?

ולמה לא אדבר אני אליך?

מעבר ליופיו הפשוט והאנושי של השיר, הדובר אל השומע כדבר איש אל רעהו, הרי זה שיר לתלות על דלת הקליניקה של חדר המטפל!

השיר אינו אומר: אם אפגוש אותך וארצה לדבר אליך, למה לא אדבר איתך? אלא כולו התפנות של המשורר (הדובר אלינו) , לדבריו של הזר הפוגש בו ומשתוקק לדבר אליו. ורק בסיום הוא כמו נזכר שגם הוא עצמו יכול להרשות לעצמו לדבר אל הזר: 'ולמה לא אדבר אני אליך?' הן כהיענות לזר והן כצורך שלו עצמו לדבור. דבור שהופך לדבור 'אני-אתה'. ואז האחר-הזולת הופך מ'זר' לאתה הנמען. וגם המשורר נגאל כך מזרותו.

הניסוח – "למה לא תדבר", "למה לא אדבר" - מורים עד כמה כל כך לא מובן מאליו לדבר באמת, ושלדבר באמת הרי זו השתוקקות של כולנו. כפי שאומר יוסף בעל החלומות: "את אחי אנכי מבקש".

דבור כזה מתקיים למעשה בכל שיר, כי כל שיר מדבר אל כל זולת, והוא ממלא את ההשתוקקות העמוקה הזו לדבר אל אדם שומע (האם התפילה אינה דבור אל השומע האולטימטיבי?). אלא שהמשורר שלנו מבקש שהדבור יהיה הדדי, לא שרק הוא ידבר בשירו אל הזולת אלא גם שהזולת יפנה אליו וידבר אליו ומתוך השתוקקות.

דבר נוסף: המשורר אינו כותב 'אתה הקורא את שירי, למה לא תענה לי ותדבר אלי?'

נקודת המוצא שלו היא שמלכתחילה הנמען של השיר הוא לא בבחינת 'אתה' אלא בבחינת זר, שבין אדם לאדם העמדה הקיומית היא של זרות, שמתוכה צומחת ההשתוקקות לדבור שיצור את הדיאלוג האנושי האמיתי והקרוב, והוא לוקח על עצמו לפלס את הדרך לקראתו.

*אליךָ. מתוך הקדשות. וולט ויטמן. תרגום עודד פלד. קשב. 2013. עמ' 44.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
עדי אלחדף
עדי אלחדף
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
עדיאל איתן
עדיאל איתן
עובד סוציאלי
לאנה שוורצמן
לאנה שוורצמן
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
ציפי בן-עמי
ציפי בן-עמי
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
אוריה בן חיים
אוריה בן חיים
פסיכולוג
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
נדיה גולבץ מנביץ
נדיה גולבץ מנביץ
פסיכולוגית
חיפה והכרמל

עוד בבלוג של רות נצר

מלאכים וּבְכָל זֹאת, מָה הֵם עוֹשִׂים שָׁם? מִתְבּוֹסְסִים בְּעַנְנֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם, הַאִם...
דברים שאמרתי במפגש על אחרית הימים, בשבת 16.1.16, ב 'ימי שירה במדבר' בשדה בוקר: אחרית הימים המיתולוגית כוללת...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צחי כהןצחי כהן12/12/2013

מתי טיפול הוא כישלון? [ל"ת].

אילה אילוזאילה אילוז10/12/2013

על הפער בין שירה למציאות. כמה יפה שירו של ויטמן, מרעיד לב. ועם זאת, אם פונה אלינו, הממהרים לדרכנו, זר, כמה מעטות הפעמים שבהן נפתח את ליבנו להקשבה לדבריו.
בודאי לא הייתי תולה שיר זה בקליניקה. הרי מטופלינו משלמים לנו כדי לדבר איתנו. ואנו, לא אליהם אנו מפנים את דברינו שלנו, את מה שכמוס בתוכנו.
את אחי אנוכי מבקש, אומר יוסף, כמה יפה. ועם זאת, איך נהגו בו אחיו?