פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Adam Hillman
Adam Hillman ©
זכור אותי

עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד

סמינר עיוני בנושא עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד. טיפול דינמי קצר מועד הנו טיפול קצר, יעיל וממוקד, שבו ניתנת למטופלים ההזדמנות לעסוק באופן אינטנסיבי ומונחה בסוגיה אחת מרכזית בחייהם. בעבודה זו נבחנו מאפייניו של הטיפול הדינמי קצר המועד, הוצגו מספר גישות טיפוליות, מתוך פרספקטיבה של עיבוד תהליכי אובדן ופרידה.

כתיבה אקדמית | 19/6/2005 | 41,958

תגיות:

אוניברסיטת תל-אביב

הפקולטה למדעי החברה

החוג לפסיכולוגיה

  

סמינר עיוני: 

עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד

 

 

 

מוגש לידי: פרופ' חיים עומר – קופרמן

על ידי: דף אציל

14 באפריל 2005
 

 

 

 לקריאת עבודת הסמינר

 

 

תוכן העניינים:

הקדמה

 
חלק א' :

רקע טיפול דינמי קצר מועד

 

חלק ב':

הבסיס התיאורטי לפיתוח גישות לטיפול דינמי קצר מועד

 

חלק ג' :

עיבוד תהליכי פרידה ואובדן

סעיף א': פרידה ואובדן

סעיף ב': אבל וטראומה

סעיף ג': העברה והעברה נגדית

 

חלק ד':

דיון וסיכום

 

מילות סיום

 

ביבליוגרפיה

 

 

הקדמה

הרומן שלי עם גישות לטיפול דינמי קצר מועד, ובאופן יותר ספציפי עם גישתו של ג'ימס מאן לטיפול מוגבל בזמן, החל עוד בחודשים הראשונים של לימודי המסטר בקלינית. במסגרת ההרצאות ושעות ההדרכה האישיות והקבוצתיות, עסקתי אז בקריאה, בעיבוד ובהפנמה של תיאוריות פסיכודינמיות קלאסיות ועכשוויות, בצד זה מצאתי את עצמי נשאבת לתוך עולם תוכן נוסף, 'אחר'.

מה שהחל בקריאה של מאמר יחיד בנושא של טיפול דינמי קצר מועד, הפך עד מהרה לחיפוש כוללני ומקיף אחר ספרות מקצועית בנושא. וכמו בסיפור אהבה- ככל שקראתי יותר הוקסמתי יותר. המאמרים ספקו את הצורך שלי ביותר ידע וכלים להתמודדות, עם המצב שבו הייתי נתונה, כפרקטיקנית קלינית מתחילה. זכורה לי תחושת החרדה והחשש הנובעת מהפער שבין העיסוק בתיאוריות של פרויד, קליין, יאלום, שפלר, מיטשל, בולס ואחרים המכוונים לקראת פסיכותרפיה ממושכת ולעמדה טיפולית מודרניסטית אינטר סובייקטיבית, לבין הצורך הממשי לפעול במסגרת של פסיכותרפיה קצרה, לעיתים מוגבלת בזמן.

הספרות המקצועית שקראתי בנושא של טיפול דינמי קצר מועד, היווה מבחינתי השלמה, לתכנים שנלמדו בקורסים, להכוונה המיומנת והרגישה שקבלתי במסגרת ההדרכות באוניברסיטה ובמקומות הפרקטיקום. המאמרים העניקו לי תחושה של יותר ידע וביטחון, והפחיתו את תחושת החרדה המתלווה לעובדת היותי מטפלת מתחילה.

מספר שנים מאוחר יותר, כאשר במסגרת מילוי חובותיי למסטר, התבקשתי לכתוב עבודה מחקרית תיאורטית, היה לי ברור שאני מעוניינת לקרוא יותר ולהעמיק, בתחום של טיפול דינמי קצר מועד. בפרפרזה על דבריו של פרופ' חיים דסברג שאמר "אם אתה רוצה ללמוד משהו, תלמד אותו" (מתוך יום עיון לזכרו של מר' אלי חן, 1/04/05) הבנתי שאם אני רוצה ללמוד משהו, כדאי שאכתוב עליו עבודה. כך מצאתי את עצמי חוקרת את הסוגיה של עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, במסגרת של טיפול דינמי קצר מועד.

כתביו של גימס מאן, הם שנתנו לי את העוגן התיאורטי הראשוני לעיסוק בסוגיה זו. מאן פיתח פרוטוקול כוללני ומובנה לטיפול, היוצר מרחב טיפולי תחום ומוגבל, המשמש כ' מעבדה לעיבוד תהליכי פרידה'. במרחב זה ניתנת למטופלים ההזדמנות לעסוק ביתר שאת ברגשות ובקונפליקטים המתלווים לתהליכי פרידה ואובדן, בהנחיה של מומחה/מומחית מתאימים. גבי שפלר חוקר ומטפל מרכזי בתחום, סבור שהסטינג של הטיפול המוגבל בזמן, משמש כפלטפורמה מתאימה ואינטנסיבית, שדרכה ניתן לעשות תהליך של עיבוד וריפוי של המצוקות והקשיים הנגרמים עכב כך. מאן שאב את הבנותיו לגבי טבע האדם ומקורה של הפסיכופתולוגיה, מהתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית, מכתביהם של פרויד, קליין, קוהוט ואחרים. ממאהלר וווניקוט הוא אימץ את הטענה, ש"תהליכי ההיפרדות והנפרדות", הינם תהליכים בסיסיים ומהותיים להתפתחות נפשית תקינה. בצד זה מוזכרים בעבודה תיאורטיקנים נוספים, אשר תרמו תרומה חשובה להבנה של תהליכי אבל ואובדן. בולבי היה זה שסבר ש'תהליך ההתקשרות' (attachment), הבא לידי ביטוי בקשר הדיאדי שבין האם והתינוק/ת, הינו בעל השפעה קריטית על התפתחותו ותפקודו של האדם במשך כל חייו.

דרך התיאור של התיאוריות והמודלים השונים, מוצגת בעבודה השאלה - האם הטיפול הדינמי הקצר הוא בהכרח טיפול פסיכואנליטי מקוצר? האם ההבנות והמתודות שמשמשות את הפסיכותרפיה הממושכת, רלוונטיות גם למקרה של טיפול דינמי קצר מועד?

במידה ואנו מניחים שקיים הבדל איכותי ולא רק כמותי, בין הגישות, כיצד הדבר בא לידי ביטוי? אילנה לאור מטפלת ופעילה בתחום, סבורה שמדובר באופנות טיפולית ייחודית. ניתן לשאול מה ייחודו של טיפול זה? כיצד הדבר בא לידי ביטוי באטמוספרה הטיפולית? בבחירה של המטופלים? בעמדה הטיפולית? באופי הפרושים וההתערבויות ? המודל של גרובס מספק מענה חלקי לשאלות, כשהוא בוחן את הגורמים המשותפים למודלים של טיפול דינמי קצר מועד, כפי שבאים לידי ביטוי בתיאוריה של מאלן, דבנלו, סיפנאוס, שרף ושרף ואחרים.

העיסוק בשאלות היעילות והאופי של גישות לטיפול דינמי קצר מועד, יעשה דרך הפריזמה של תהליכי אובדן ופרידה, מתוך תפיסה המשגתית רחבה, בצד דיון בנושאים משיקים לתחום, כפי שמתבטא בסוגיות של שכול, אבל וטראומה. בהקשר זה יועלו רשמים מעבודתם של חוקרים מקומיים כמו ויצטום, ברום, גרינברג ואחרים, בצד אזכורים ממצאים של האבות המייסדים בתחום.

יבחנו הסיבות שבגללם פותחו התיאוריות של טיפול דינמי קצר מועד, נקודות החולשה והחוזק. כמו גם, היבטים של העברה והעברה נגדית, אשר נוגעים בשאלת הבחירה של אנשי מקצוע לעסוק בתחום זה.

 

"מטפלים כמו מטופלים יוצאים מההנחה שבעיה מסובכת מצריכה פתרון מסובך וממשך,
(וש...) הפתרון הוא ביחס ישר לדרגת הקושי והעקשנות של הבעיה… אבל מטפלים בטיפול קצר מועד חושבים אחרת. לא משנה כמה הבעיה מתוארת כקשה או משך הבעיה, הם מאמינים שהבדל קטן ופשוט שמכירים בו, יוביל לשינויים גדולים ובלתי צפויים…הבדל קטן, אפילו מעט ספק, יכול להספיק להתחלה של שינוי בהתנהגות או דפוס חשיבה מושרשת" (דה סזר, 1987)

 


 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אציל, ד. (2005). עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=483

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דףדף29/1/2007

לשאלתך [ל"ת].
קארין שלום,
ראשית סליחה על העיכוב בתשובה, בשל גורמים טכניים התוודעתי לשאלתך באיחור. מעבר לדברים שמופיעים בעבודה בסעיף ב' חלק ג, התפיסה של 'אבל פתולוגי' אל מול 'אבל נורמלי' הנה תלוית תרבות בעיקרה. במסורת היהודית מקובל להתייחס ל-3 נקודות ציון משמעותיות במסגרת תהליך האבל: השבעה, השלושים והשנה. אין זה אומר שהאבל מסתיים לאחר שנת האבל, אולם עם חלוף פרק זמן זה מקובלת הציפייה שהאבלים יחזרו לתפקוד תקין. ה-DSM  נוטה להגדיר מצב של אבל פתולוגי לפי האופי והמשך של הסימפטומים, כשהוא מציין שקיומם של סימפטומים דיכאוניים מעבר לחודשיים עשוי להעיד על מצב דכאוני. כמו כן תחת ההגדרה של אבל פתולוגי יש לקחת בחשבון את המצב של 'אבל מושהה', את נסיבות המוות, ואת מידת הקרבה של האבל לנפטר/ת. עם זאת, יש לזכור שמדובר בתהליך מאוד אישי, שלמרות החוקיות שכביכול קיימת בו, לכל אדם יש את האופי, הזמן והקצב שנכונים לו.
יתכן ותמצאי בהקשר זה עניין במאמרה של המשוררת חמוטל בר יוסף "פולחן האבל בתרבות הישראלית".
    
    

דףדף29/1/2007

בתגובה לשאלתך [ל"ת]. יש הפנייה לטקסט המלא של העבודה דרך האיקון המצויר שבראשית העמוד.

דבידבי29/1/2007

נראה מעניין. טיפול קצר מועד יותר מעמיק ויעיל לסוג של מטופלים לא כל אחד בנוי לטיפול קצר.

היכן אפשר לקרוא את העבודה בעיקר את החומר על פרידה ואובדן?

דףדף13/12/2006

תודה על הפרגון [ל"ת]. אני רואה שבמהלך הזמן חלו שיבושים בעותק המפורסם באתר, ניתן יהיה לקבל העתק של העבודה על ידי פניה ישירה במייל dafatzil@netvision.net.il

קאריןקארין19/10/2006

כמה זמן נמשך אבל תקין ?. האם יש הגדרת זמן לאבל פתולוגי? כמה זמן "מותר" להתאבל לפני ש"מחלימים " ?

יעליעל24/3/2006

תגובה למאמר. קראתי את המאמר והוא בהיר,רציני ומרתק. תודה.