לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
סקר אפידימיולוגי ובריאות הנפש, ימימה גולדברגסקר אפידימיולוגי ובריאות הנפש, ימימה גולדברג

סקר אפידימיולוגי ובריאות הנפש, ימימה גולדברג

מאמרים | 10/1/2006 | 9,980

אומדנים ביחס לחברה הישראלית בבסיס תיכנון שרותי בריאות הנפש המשך

 

מדינת ישראל

STATE OF ISRAEL

 

משרד הבריאות                                                                                Ministry of Health        

מינהל שרותי רפואה                                                                                          Health Division        

לשכת פסיכולוגית ארצית  Tel-Aviv-Jaffa                                                                       

תל-אביב יפו                                                            

 

 

09 ינואר 2006

ט' טבת תשס"ו

 

לצבור הפסיכולוגים,

 

חשבתי לנכון להביא לידיעתכם את האינפורמציה הבאה:

 

מ- 1993 ואילך החל ארגון הבריאות העולמי בשיתוף של מדינות אחדות להקדיש תשומת לב רבה יותר לשכיחות התחלואה הנפשית, להתמכרויות ולנכויות הנגרמות ע"י ההפרעות נפשיות ולעלות הכספית החברתית של הבעיה בכללותה לחברה.

 

לאור זאת, ארגון הבריאות העולמי בשיתוף עם הבנק העולמי ואוניברסיטת הרווארד הציגו בדו"ח משנת 1994 נתונים על "העומס העולמי של מחלות" המוטל על החברה במונחי "שנות חיים אבודות"

Diseas(GBD)    (Murry&Lopez,1994;1996) Global Burden of

 

מחקר השוואתי זה בדק את העלות של מחלות עיקריות לחברה ברחבי העולם. המסקנה שעלתה מן השלב הראשון של המחקר היתה כי מחלות נפש הן בין המחלות שהעומס שהן מטילות על החברה הוא הגבוה ביותר. הממצא המפתיע ביותר בדו"ח היה כי המחלות וההפרעות הנפשיות מצויות במקום השני וכוללות 15.5% מהעומס הכולל אחרי כל מחלות הלב והריאה המהוות 18.6% מהעומס הכללי. כאמור, מחלות הנפש תרמו 15.5% מהעומס הכולל, התלות באלכוהול תרמו עוד 4.8% והתלות בסמים עוד 1.5% ובסה"כ 21.8%.

 

יש לציין שהעומס הנלווה למחלות והפרעות נפשיות או לתלות בחומרים אינו נובע מהצורך בטכנולוגיות יקרות לצורך הטיפול. העומס נובע מהעובדה שהפרעה נפשית אינה מאפשרת מהלך תקין של חיים יצרניים בחברה לאדם החולה ולמשפחה התומכת בו. כאשר ההפרעה מופיעה בגיל מוקדם יחסית משתבשת גם ההתפתחות התקינה ונכות משנית נוספת לנכות הראשונית. שיבוש כזה של מערכות חיים אופייני למצבי הפרעה נפשית רבים ושכיחותו הרבה באוכלוסיה מעמידה אותו, כאמור, במקום השני בעומס הגלובלי של מחלות.

  

חשוב לציין, כי באותו מחקר דכאון (Major Depression )דורג רביעי בין 10 המחלות העיקריות התורמות לעומס, אולם הדכאון עפ"י מחקר זה עתיד להיות כבר בעשור הבא, המחלה השניה בחשיבותה מבחינת העומס שהיא מטילה על החברה במדינות מפותחות. מסקנה זו נובעת מצירוף תכונות מיוחד המשותף להפרעות נפשיות רבות: הפרעות נפשיות הן שכיחות מאוד, הופעתן מוקדמת יותר מזו של מחלות כרוניות אחרות, נטיתן להפוך להפרעות ממושכות גבוהה, וכאשר הן הופכות לממושכות מתלווה להן עליה משמעותית ברמת המוגבלות בתפקוד.

 

נתונים אלה אינם כוללים דכאון לא קליני שגם בעטיו יורדת רמת התפקיד.

 

בדצמבר 1999 פירסמה ממשלת ארה"ב לראשונה דו"ח מפורט המתיחס למצב בריאות הנפש של האוכלסיה. הדו"ח קובע כי בכל שנה, 20% מהאוכלוסיה (בני 9 ומעלה) סובלים מהפרעות או בעיות נפשיות וזקוקים לעזרה. הדו"ח מזהיר כי היקפה הגדול של הבעיה מחייב התייחסות מיידית ותקיפה יותר.

 

 אם נתבסס על אומדנים שחושבו מתוך הסקרים בארה"ב ניתן יהיה לקבוע כי בישראל יש לכ-20% מהאוכלוסיה בשנה נתונה בעיות והפרעות וכי חלק ניכר מקבוצה זו נזקק לטיפול.

כלל השירותים לבריאות הנפש בישראל יכולים לטפל בשנה נתונה בכ- 2% מהאוכלוסיה (לוינסון ואחרים 1996).

 

הפער הגדול בין שני האומדנים מעיד עד כמה חמור מצב אי הידיעה בו אנו שרויים. קשה להניח כי מצבה של ישראל מבחינת התחלואה הנפשית וצרכי השיקום שונה מהותית ממצבן של מדינות מפותחות אחרות וקשה מצד שני לקבוע בפסקנות כי שירותי בריאות הנפש עונים רק על עשירית מכלל הצורך הקיים בכל שנה נתונה.

 

שיבוש מערכות החיים בשל הפרעות או בעיות נפשיות לא מגיע תמיד לדרגה המצדיקה קיצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי. איתור קבוצות הנמצאות בסיכון לפיתוח מוגבלות תאפשר פיתוח תכניות אשר תמנענה את ההדרדרות הצפויה מהפרעה זמנית למוגבלות מתמשכת אשר גורמת מצידה הדרדרות כלכלית והחרפה נוספת של המצב הנפשי והחברתי. איתור מהיר והענקת טיפול לפני שההדרדרות החלה יכול למנוע מוגבלות ונכות.

 

בנוסף, בעיות נפשיות סמויות הנלוות למחלות גופניות מעכבות ועלולות גם למנוע לחלוטין את אפשרות השיקום מאותה מחלה. פיתוח כלים לאיתור יעיל של בעיות יכול לקצר את תהליך ההבראה והשיקום של אותם חולים.

מידע אפידמיולוגי לגבי שיעור ההמצאות של ההפרעות והבעיות הנפשיות, שיעורי התלות בסמים/אלכוהול ושיעורי המוגבלויות המתלוות להפרעות אלה יאפשר לזהות גורמי סיכון להתפתחות הפרעות ו/או לפיתוח מוגבלויות נלוות ולהעריך את המידה בה ניתן לשנות או לצמצם את הסיכון לפיתוח מוגבלויות נוספות.

מידע כזה יוביל בסופו של דבר לתכנון היקף השירותים הנדרשים, לתכנון פעולות מניעה וסוגי התערבויות שתהיינה מכוונות לצמצום המוגבלות הנלווית להפרעות נפשיות.

 

נראה לי חשוב ביותר שמידע כזה יהיה בידיכם כי הוא משקף את החשיבות הרבה שיש למקצוע הפסיכולוגיה בהווה ובעתיד. חשוב שהפסיכולוגים יובילו את מהלך הטפול במצוקות הנפש של האוכלוסיה ובייחוד בדיכאון.

 

חשוב שהפסיכולוגים יפתחו כלים יעילים בטיפול בסוגים שונים של אבחנות. וכן שיפתחו כלים לאיתור מוקדם של אוכלוסיות הנמצאות בסיכון לחלות במחלות נפשיות כלשהן.

 

 

                                                                   ב ב ר כ ה,

 

                                                                   ימימה גולדברג

                                                                   פסיכולוגית ארצית

 

 

 

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: מקצועיות
לינור שגיא
לינור שגיא
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
דורון ברסלבסקי
דורון ברסלבסקי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
דיקלה ימין
דיקלה ימין
עובדת סוציאלית
טבריה והסביבה, עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
יניר מימון
יניר מימון
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אליוט גרהם
אליוט גרהם
פסיכולוג
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
ניקי אלקנוביץ
ניקי אלקנוביץ
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דני חמיאלדני חמיאל11/3/2006

עבודת מניעה ולא רק טיפול. ימימה שלום,
כמובן שהחיזוק של טיפולים קצרי מועד וטיפולים קבוצתיים חשוב ביותר בהקשר זה. אך כיוון נוסף ואולי מפתיע יכול להיות של עבודה מניעתית. אני מדבר על עבודה במערכת החינוך במסגרתה ינתנו כלים לילדים להתמודד טוב יותר עם קשיים צפויים או אפילו קצת יותר יומרני לעזור לילדים לבנות לעצמם מודלים טובים יותר להתמודד.
אני היום שותף בנסיון לעבוד בכיוון זה בפיילוט שנעשה ב6 בתי ספר בת'א.
אני מאמין שבצורה כזאת נוכל להוריד באופן משמעותי את מספר הזקוקים לטיפול פסיכולוגי.
אשמח לספר לך על כיוון זה.
דני חמיאל

צביאל רופאצביאל רופא15/2/2006

לימימה, הכל בגלל הארון!. שלום לך ימימה גולדברג,
ברשותך, רציתי לשאול שאלה קטנה: מה קורה לקבוצת נפגעי הנפש, במקום כלשהו, אם היא אינה יוצאת מן הארון?
התשובה פשוטה: הקבוצה משלמת מחירים יקרים מסוגים שונים.
ואולי עוד שאלה פצפונת: מה קורה כאשר 'מדעי ההתנהגות' אינם יוצאים מן הארון?
גם התשובה כאן אינה מסובכת: המקצועות הטיפוליים משלמים, בין היתר, מחיר יקר: הם אינם שוכנים בתודעת הציבור בכלל, ובתודעת מעצבי המדיניות, מקבלי ההחלטות ונותני התקציבים בפרט.
בבית הספר היסודי ובתיכון כולנו למדנו על 'הלב' על 'מחזור הדם' ועל 'השלד', ומה למדנו על האינטראפסיכי?
ואידך זיל גמור!

מתמחהמתמחה14/2/2006

מילים כדורבנות מאיירס!.

יופ מאיירסיופ מאיירס3/2/2006

השלכות אפשרייות לתוצאות הסקר [ל"ת]. קודם כל אני מברך את ימימה על העלת הנושא  למודעות ציבור אנשי בריאות הנפש.
לתוצאות הסקר השלכות שונות. בתור ראש מגמה אקדמאית המכשירה דור חדש של מטפלים  ובתור מטפל הבא במגע עם מטופלים אשר סובלים מהפרעות שונות אני רוצה לציין  אחת ההשלכות לגביה יש למשרד הריאות ולמועצת הפסיכולוגים יכולת השפעה.
בניגוד לרוב ארצות המערב ישראל עדיין שמורת טבע ואי בודד ( יחסי) כאשר מדובר בהכשרה של מטפלים בגישות טיפוליות קצרות מועד ומובנות אשר נבדקו ונחקרו בכל העולם המערבי כולו במאות מחקרים אשר נערכים ברמה הגבוהה ביותר.
אין ספק ואין חולקין על כך שבאחוז גבוהה של ההפרעות אשר מגיעות לטיפול במסגרות בריאות הנפש הטיפול ההתנהגותי-הקוגניטיבי הוא טיפול יעיל, רצוי, ולעתים הטיפול המומלץ היכול לתת מענה יותר חסכוני ויותר יעיל ( גם בהתחשב בגורם של
cost benefit efficiency  מאשר טיפולים אחרים. למרות ש פה ושם יש שינוי קל לטובה ברוב המקומות אין מדריכים ואין פסיכולוגים ראשיים אשר דורשים שפסיכולוגים  קלינים מתמחים ילמדו יחד עם גישות מסורתיות ( פסיכודינאמיות) גישות חדישות יותר: הן בטיפול והן באבחון.
המערכך הקיים בנוי בצורה כזו שהמערכת מתמידה את עצמה בלי הרבה אפשרות לשינוי הדרוש. 
דוגמא נוספת: היום יש בארץ עשרות פסיכולוגים קליניים מעולים בעלי הכשרה מעולה (לעתים  מחו'ל)  בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי אשר מוכנים ומסוגלים להכשיר דור חדש של מטפלים בגישות חדשות. היות והם לא עונים לקריטריונים אשר דורשים לימוד וניסון רב בשיטות אבחון וטיפול שלא תואמות את האני מאמין  הקליני המחקרי והאקמאי של אותם פסיכולוגים- אשר חונכו באוניברסיטאות יוקרתיות כמו ייל, הרוורד וכו) - לאותם פסיכולוגים אין אפשרות לקחת חלק בהכשרה בשיטות טיפול אשר היו יכולות לתת מענה חלקי לאותה בעיה גדולה עליה ימימה מדברת.
לפי עניות דעתי הגיע הזמן שמשרד הבריאות יקח יוזמה כדי  לדרבן מצב בו שיטות חדשיות ויעילות יהוו חלק מרכזי במאגר השיטות העומדות לרשות המטפלים, המהווים את החזית במאבק נגד ההפרעות הנפשיות הגוברות. אולי אפשר ללמוד מהפסיכיאטרים אשר דורשים- כחלק מבחינות ההתמחות- שלא ניתן לסיים ההתמחות בלי ידע וניסיון טיפולי בלפחות שתי גישות טיפוליות שונות.
בברכה
 
יופ מאיירס
ראש המגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד
האונץ העברית
ירושלים  
 
 

אמיר טלאמיר טל22/1/2006

מהנתונים לעשייה בשטח .. [ל"ת]. שלום רב ימימה,
ברכות על נייר העמדה שכתבת. לדעתי, מכתב זה צריך להיות מופנה לנבחרי הציבור של מדינת ישראל. הפער בין הצרכים הרבים לבין המשאבים שהמדינה מפנה לנושא בריאות הנפש הוא עצום. כיום אנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות, שבו עולה הנושא החברתי השכם וערב. הבהרה ברורה כי הקשר בין הנושאים החברתיים לבין בריאות הציבור, ובעיקר בריאות הנפש (אם כבר עוסקים באפידמיולוגיה, ארגון הבריאות העולמי מדבר על 1-4 שסובלים מהפרעה פסיכיאטרית בזמן נתון) היא משמעותית ביותר. הגיע הזמן להפסיק לטאטא את הנושא הזה מתחת לשטיח. גורם מרכזי לאוזלת היד של נבחרי הציבור והאוכלוסייה בכלולותה בנושא בריאות הנפש הוא הסטיגמה הקשה כלפי המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית. צמצום האמונות השליליות של הציבור ונבחרי הציבור ייסייעו בהעלאת הנושא לסדר העדיפות הראוי לו. בנוסף לכך, מאמץ מתמשך הכולל הסברה בכל מקום אפשרי ייסייעו בשינוי המצב הקיים.
עמותת בחברה טובה - רואים מעבר פועלת בשיתוף עם אנשי מקצוע רבים,ואנשים המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית, על מנת להציף את הנושא לקראת הבחירות וגם לאחריהן. כמובן שכמה שיותר גופים ואנשים יפעלו בנושא כך האפקט יהיה משמעותי יותר.
בברכה,
אמיר טל
בחברה טובה - רואים מעבר