לוגו פסיכולוגיה עברית
כניסהרישוםצרו קשר חיפוש

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
רישום משתמש חדש
אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - השלכות והתערבות מערכתיתאבחון הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - השלכות והתערבות מערכתית

אבחון של הפרעת קשב וריכוז

כללי
תקציר
מחברים
ציטוט

מאמרים | 11/12/2002 | 243,732

הפרעת קשב וריכוז נקראת גם ADHD - הפרעת קשב ופעלתנות יתר. ישנם ילדים שיש להם רק ADD, כלומר, הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר. באופן תאורטי קיימת גם הפרעה בשם HDD המשך

נכלל ברשימות הקריאה:
 

אבחון של הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

האבחנה, ההשלכות של האבחנה, תהליך האבחון והתחלה של התערבות מערכתית

נופר קרין ועדי פרי, תחנת העמקים

 

מה זה ADHD

הפרעת קשב וריכוז נקראת גם ADHD – ראשי תיבות של Attention Deficit Hyperactivity Disorder. כלומר, הפרעת קשב ופעלתנות יתר. ישנם ילדים שיש להם רק ADD, כלומר, הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר. באופן תאורטי קיימת גם הפרעה בשם HDD שכוללת רק פעלתנות יתר ללא בעיית קשב, אולם רבים חולקים על קיומה בשטח. לשני שליש מהילדים עם הפרעת קשב יש גם פעלתנות יתר.

 

ADHD לפי ה DSM

הגדרת ADHD לפי DSM, שהוא המגדיר הפסיכיאטרי האמריקאי, היא כדלהלן:

חוסר קשב

שישה או יותר מהתסמינים הבאים התקיימו במהלך ששת החודשים שלפני האבחון, ואינם קשורים להסתגלות או תואמים את רמת ההתפתחות:

  1. לעיתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות רשלניות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
  2. לעיתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב במטלות או במשחק.
  3. לעיתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כאשר מדברים אליו.
  4. לעיתים קרובות אינו עוקב אחר הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בית-ספר ומטלות בעבודה (לא כתוצאה של מרדנות או של חוסר הבנה של המטלות).
  5. לעיתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.
  6. לעיתים קרובות נמנע, סולד או אינו מגלה עניין בפעילויות שדורשות מאמץ שכלי ממושך.
  7. לעיתים קרובות מאבד דברים שדרושים למטלות או לפעילויות (כמו צעצועים ומחברות).
  8. לעיתים קרובות מוסח ע"י גרויים חיצוניים.
  9. לעיתים קרובות שוכח לבצע פעילויות יומיומיות.

פעלתנות יתר ואימפולסיביות

שישה או יותר מהתסמינים של פעלתנות יתר או אימפולסיביות שנמשכים לפחות שישה חודשים, ואינם קשורים להסתגלות או תואמים את רמת ההתפתחות:

- פרסומת -
לוגו - פסיכולוגיית העצמי
נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

פעלתנות יתר (היפראקטיביות):

1. לעיתים קרובות מזיז את הידיים או הרגליים ומקפץ בכיסא.

2. לעיתים קרובות עוזב את כסאו בכיתה או במקומות אחרים בהם יש ציפיה שישאר ישוב.

3. לעיתים קרובות רץ ומטפס במצבים בלתי הולמים (אצל מתבגרים מספיקה תחושת אי שקט).

4. לעיתים קרובות מתקשה להעסיק את עצמו בפעילויות פנאי או במשחק שקט.

5. לעיתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת כאילו יש לו מנוע בישבן.

6. לעיתים קרובות מדבר ללא הפסקה.

אימפולסיביות:

7. לעיתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה או מתפרץ לאמצע משפט.

8. לעיתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.

9. לעיתים קרובות קוטע דברי אחרים או מפריע להם בעיסוקיהם.

ניתן לקבל אבחנה של ADD כאשר שישה תנאים של חוסר קשב מתמלאים ואבחנה של ADHD אם גם שישה תנאים של אימפולסיביות ופעלתנות יתר מתמלאים. כדי לקבל את האבחנה חייבת להיות עדות ברורה לפגיעה תפקודית בבית, בבית-הספר או בעבודה וחלק מהתסמינים צריך להתקיים בשתי מסגרות שונות (למשל, בית ובי"ס). בנוסף לכך, חלק מהתסמינים של חוסר קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות, הגורמים לבעיה, צריכים להיות קיימים לפני גיל שבע.

לפני שמאבחנים הפרעת קשב צריך לוודא שהתסמינים אינם נובעים מהפרעות ובעיות אחרות: PDD, סכיזופרניה או פסיכוזה אחרת, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות חרדה, הפרעה דיסוציאטיבית או הפרעת אישיות. כלומר, צריך לוודא שקשיי הריכוז אינם נובעים מבעיות אישיותיות,רגשיות ומשפחתיות ומלחצים מצביים. בנוסף לכך צריך לוודא גם שהילד אינו סובל מהפרעת שינה שמתבטאת בקשיי ריכוז במהלך היום.

דיכאון אצל ילדים מתבטא, בניגוד למצב אצל מבוגרים, ברגזנות, אי שקט פסיכו-מוטורי וחוסר ריכוז. לכן, תמונה של הפרעת קשב יכולה לנבוע בגלל דכאון חבוי. מחקרי משפחות הראו קשר בין דכאון להפרעת קשב.

ילדים עם הפרעה דו-קוטבית מציגים אף הם תמונה שונה מזו של מבוגרים באופן שעלול להראות כהפרעת קשב. המאניה והדכאון מעורבבים ומתחלפים במהירות, עם בולטות של המאניה. הפרעה דו-קוטבית תתבטא אצלם ברגזנות, חוסר שליטה עצמית, פעלתנות יתר ושיבושים בשינה. רק התבוננות מדוקדקת יותר חושפת תכנים מאניים שבינהם יש גדלות (יכול לעוף ולא ליפול, רק לו מותר לנהוג באופן מסוים...), מיניות יתר (אוננות בלתי פוסקת, עיסוק אובססיבי במיניות), ואף מחשבות שווא של ממש. בילדים אילו מומלץ לא לטפל בפסיכוסטימולנטים כמו רטלין ללא טיפול נוסף שיגן מפריצה מאנית.

 

קושי באבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD בגיל הרך

בעיית קשב לא תמיד מופיעה כבר בגיל הרך, ואם היא מאובחנת בגיל הרך האבחנה היא כל-כך לא מהימנה עד שבחלק משמעותי מהמקרים היא מתבררת כמוטעת כעבור שנה או שנתיים. קשה לאבחן הפרעת קשב (ADHD) בגיל הרך מפני שמדדים רבים של האבחנה קשורים למצבי למידה שאופייניים לבית-ספר. בנוסף, קשה להעריך אימפולסיביות ופעלתנות יתר בגיל הרך. למרות זאת, ניתן לאתר כבר בגיל שנתיים-שלוש ילדים שמתקשים לשמור על קשב בפעילויות כמו צפיה משותפת עם מבוגר בספר תמונות. אפשר לראות גם חוסר קשב ואימפולסיביות דרך חוסר זהירות, חוסר יכולת להשלים משימות פשוטות וקושי למלא הוראות. בעיות קשב כלשהן נפוצות בקרב מיעוט גדול מאוד של הילדים בגיל הגן.

קשה מאוד להבדיל בין בעית קשב לבין בעיות רגשיות והתפתחותיות אחרות בגיל הגן. חוסר השקט של ילד יכול להצביע על מצוקה רגשית. ככל שהסימנים להפרעת קשב מוקדמים יותר כך הסיכוי לבעיות כלשהן (לאו דווקא הפרעת קשב) שימשכו מעבר לשנות הגן גבוהים יותר. לילדים שסובלים מבעית קשב בתחילת בית-הספר היסודי היו בעיות רגשיות וחברתיות כבר בגיל הגן. בגן אפשר היה לראות קשיים בקשרים עם ילדים בני גילם, התנהגות מוחצנת וביטויי חרדה. בנוסף לכך היו גם איחורים מוטוריים. הורדת רמת המתח והדכאון בבית ושיפור איכות הסביבה הביתית יכולים לעזור לשיפור מצבו של הילד. לעומת זאת, דחייה, ניכור או קשיחות של ההורים מעודדים התנהגות תוקפנית, אימפולסיבית ומרדנית, במיוחד אצל ילדים שיש להם נטייה ביולוגית וגנטית להפרעות קשב. יש חשיבות מיוחדת לעבודה עם המשפחה, בעיקר סביב הדיאדות אם-ילד ואב-ילד בגילאים צעירים. בגיל הרך יש רגישות גבוהה יותר לטיפול תרופתי וגם יותר תופעות לוואי שחלקן נעלמות עם הגיל.

ילדים רבים עם הפרעת קשב (ADHD) עוברים ללא בעיה מיוחדת את השנים הראשונות. ההורים מתארים ילד נוח, לעיתים קצת שובב, אך בתחום הנורמלי לגילו. ילד נבון יתואר גם כמרוכז בקלות בתחומים בהם יש לו עניין וכאשר השליטה בקצב ההתקדמות היא בידיו. טלוויזיה, מחשב ולגו הם שלושה תחומים בהם יכול להתרכז גם ילד עם הפרעת קשב (ADHD), משום שיש בהם גרוי משתנה בעל רמת עניין גבוהה.

- פרסומת -
לוגו - פסיכולוגיה עברית
מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

 

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בבית-הספר

רוב האבחונים נערכים במהלך בית-הספר (לרוב כיתות א'-ב', ד', ז' ולפני בגרויות), ולכן הסקירה הנוכחית תעסוק רק באבחון ADHD של ילדים ולא באבחון של מבוגרים.

לילד עם הפרעת קשב יש במקרים רבים מספר מאפיינים: המחברות שלו הן ריקות או מקושקשות. הוא לא יודע מה היו שעורי-הבית. הוא לא תמיד יכול לשחזר מה בכלל היה בשיעור. הכנת השעורים היא סבל מתמשך. הילד קם לעיתים קרובות ומאבד ריכוז. הוא פוזל לעבר הטלוויזיה ולעבר פעילויות אחרות. הוא מתקשה לזכור את הנאמר לו. הילד לא מצליח ללמוד ולהפגין את כישוריו. הוא נמצא במצב של תסכול תמידי, ותחושת הערך העצמי שלו מתערערת. בית-הספר הוא תקופה שבה עובר מרכז הכובד מההורים לבני הגיל בכל הנוגע לקביעת הערך העצמי. בסביבות כיתה ד' ילדים מודעים להצלחה היחסית שלהם בהשוואה לבני כיתתם. ילד עם הפרעת קשב נמצא בסיכון גבוה לפיתוח ערך עצמי נמוך בכל הנוגע ליכולות הלימודיות שלו.

ילדים עם הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר (ADD) נראים חולמניים, עצלנים או בעלי יכולת נמוכה. לרוב, הם מופנים לאבחון בשלב מאוחר יחסית. לעומתם, ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר מפריעים למהלך התקין של השעור ומופנים בשלב מוקדם יותר לאבחון.

ילדים עם הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר (ADD) נראים לעיתים למורה כבעלי יכולת נמוכה או חסרי מוטיבציה ואיטיים. אפשר לשמוע אמירות כמו "הילד קצת שקט. הוא בסדר גמור. לא כולם חייבים לקבל ציון מצויין או טוב-מאוד. גם ציון טוב הוא ציון יפה מאוד". אמירות מסוג זה, שנאמרות מתוך כוונות טובות, הן פוגעות מאוד מבחינת הדימוי העצמי של הילד, מכיוון שההשגים שלו אינם משקפים את יכולתו.

ילד עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) מתקשה לעמוד בתור ולנהל שיחה מסודרת. הוא זז הרבה, מציק לילדים אחרים ומרעיש. הוא מועד לתאונות ופגיעות גופניות. הוא נוטה לפעול ללא תיכנון וללא הבנה מספקת של הסיטואציה. זו אחת הסיבות לכך שהוא זה שיתפס ויענש בסופו של דבר, גם אם היו ילדים אחרים שפעלו איתו. כאשר יש שני ילדים עם הפרעת קשב בכיתה הם מגרים זה את זה ללא הירף ומונעים לימוד תקין של הכיתה כולה.

ילד שמסתבך בצרות, פועל באלימות ומפריע בכיתה, מקבל מנה גדושה של ביקורת מהמורה ומההורים. הסכנה הגדולה במצב כזה היא הווצרות של תפישה עצמית של "ילד רע" בעיני הילד, וכן הווצרות של תווית של "ילד רע" בעיני המורים וההורים.

ישנם ילדים עם הפרעת קשב מתונה ויכולות חברתיות טובות שמשקיעים הרבה בצד החברתי על חשבון הלימודים. אצל ילדים עם הפרעת קשב ללא היפראקטביות (ADD) מופיעים לעיתים קרובות ערך עצמי נמוך ומעמד חברתי בעייתי במקצת, אולם ללא דחייה ברורה של הילדים. אצל ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) יש במקרים רבים קשיים חברתיים מהותיים והילד הופך לליצן של הכיתה, לילד דחוי או לבריון. הבעיות נובעות בגלל האימפולסיביות, בגלל הקושי לחכות לתורו, ובגלל תסכול וכעס מצטברים. ילד עם ADHD אינו מתעכב מספיק כדי ללמוד לקח מאירועים קודמים ולכן הוא מתקשה בהבנת מסרים חברתיים. ממש כפי שהילד מתקשה להבין חלק מהדרישות ממנו בכיתה, כך הוא מתקשה להבין את המוסכמות והדרישות החברתיות.

לעיתים קרובות מופיעה הפרעת קשב יחד עם סף תחושתי נמוך. ילד אימפולסיבי שמוסח בקלות וכל גירוי מפריע לו, נוטה להפוך לילד אלים. הילד חווה כל גירוי בעוצמה רבה, ולכן גירוי שנראה מתון ושולי לצופה מהצד, הופך עבורו לגירוי מפריע מאוד, שהוא חייב להגיב עליו. נגיעה אקראית של ילד אחר הופכת עבור ילד עם הפרעת קשב למטרד מאיים שהוא חייב להגיב עליו. לפיכך, הוא טוען לעיתים קרובות ש"התחילו איתו", בזמן שהסביבה לא רואה כל סימן לכך. בנוסף לכך, הילד עצמו, נוטה להיות תזזיתי ולהפריע לילדים האחרים. במהירה הופכת התקשורת העיקרית שלו להצקות והילד הופך לדחוי חברתית. הוא יכול להמלט מהמצב הזה ע"י הפיכה לליצן של הכיתה, או ע"י בריונות והפחדה.

בעיה נוספת שמופיעה פרט לדימוי עצמי שלילי, אלימות ובעיות חברתיות, היא היעדר מוטיבציה. לאחר מספר שנים שבהן הילד השתדל מאוד להצליח וחווה תסכולים קשים, הוא מרים ידיים ומתיאש. הוא מרגיש שהוא אינו מסוגל להצליח ולכן הוא מפסיק לנסות. גם לאחר אבחון וטיפול נכון, עדיין קשה לשקם את הדימוי העצמי ולגרום לילד כזה להשתדל להצליח.

- פרסומת -
לוגו -
מטפל בשיטות NLP,CBT,EMP
מטפל בדכאון,חרדות,OCD,טראומות

בעיה נוספת שמופיעה ברבות השנים היא קושי כללי עם מסגרות ודמויות סמכות, לאחר שרוב החוויות של הילד עם גורמים אילו הן חוויות שליליות. האימפולסיביות, הערך העצמי הנמוך והתחושה שהוא שייך לשוליים, עלולים לדרבן ילד כזה לעסוק בפעילות עבריינית. ילדים עם הפרעת קשב שלא מטופלת, הם בסיכון גבוה להפלט ממערכת החינוך ולעסוק בפשע.

בעיה שעלולה להופיע אצל בנות עם פעלתנות יתר בגיל ההתבגרות, היא הסתבכות בקשרים מיניים באופן אימפולסיבי והיעדר מנגנונים מספקים של שמירה עצמית, כמו במקרה של שימוש נרחב בטרמפים. נערות כאלו עלולות למצוא את עצמן מוטרדות ומותקפות מינית.

התמכרות לסמים ואלכוהול היא שכיחה יותר בקרב מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב. כמו בבעיות רגשיות אחרות, גם במקרה של הפרעת קשב שלא טופלה, ניתן למצוא שימוש בסמים כדרך לריפוי עצמי מבעיות רגשיות. בנוסף לכך, אצל חלק מהמתבגרים יש שימוש עצמי בממריצים כמו קפה וקוקה-קולה במקום רטלין. מחקרים מצאו שטיפול ברטלין בגיל צעיר מפחית סיכון להתמכרויות לסמים בגיל מבוגר יותר (Biederman et al., 1999).

גורמים שיכולים להגן על הילד מפני הווצרות של דימוי עצמי נמוך ובעיות תפקוד, הם הורים שמשקיעים בהורות שלהם ומשתדלים לתפקד ברמה גבוהה, מספר ילדים מועט במשפחה, תמיכה חברתית ומשפחתית, כיתות קטנות, מורים טובים וזמן איכות של ההורים ובעיקר של האב עם הילד. הורים מגויסים שיש להם יכולת לגמישות, אמפתיה והכלה, עוזרים לילד יותר מהורים עם בעיות רגשיות משל עצמם.

גורם נוסף שמגין על הילד הוא עיסוק בתחומים בהם הוא מוכשר כמו אומנות וספורט. דרך עיסוק במוזיקה ילד יכול לחוות הצלחות וליצור קשרים עם בני גילו. תחומי ספורט כמו כדורגל וסוסים יכולים לספק פרט לחוויות של הצלחה, גם מסגרת חברתית. בתוך מסגרת של ספורט הישגי, הילד יכול להתנסות בהצלחות, בעמידה בתסכולים, במאמצים לאורך זמן, בקשר טוב וחיובי עם מורים ומדריכים ובקשרים חברתיים טובים עם בני גילו השותפים לתחומי העניין שלו. אצל חלק מהילדים הפרעת הקשב היא חלק ממכלול של בעיות שכוללות גם בעיות בתפקוד מוטורי. גם במקרה כזה יש לעבוד עם הילד על תפקודיו בתחום הספורט, כדי שיוכל להרגיש טוב יותר עם גופו ולהשתלב עם בני גילו.

יש הבדלים משמעותיים בחומרה של ההפרעה אצל ילדים שונים. בנוסף לכך, חלק משמעותי מהילדים עם הפרעת קשב סובלים גם מליקוי למידה שגם הוא צריך להיות מאובחן ומטופל.

 

אפידמיולוגיה

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מקיפה חמישה אחוזים מילדי בית הספר (בין שלושה לעשרה אחוזים, תלוי במחקר). בקרב מתגייסים לצה"ל השכיחות היא 4.9%. יש יותר בנים מבנות ביחס של 1:9 במחקרים קליניים ו-1:4 במחקרים אפידמיולוגיים. כלומר, בנים לוקים יותר בהפרעת קשב. בנוסף לכך, קל יותר לזהות בנים שסובלים מבעית קשב בגלל פעלתנות היתר והבלגן שהם גורמים למערכת ולבית, ולכן הם מופנים יותר לאבחון.

ההפרעה נפוצה בכל שכבות האוכלוסיה ובכל הגילאים. שני שליש מהילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב ימשיכו לסבול מכך גם בבגרותם, אם כי פעלתנות היתר דועכת עם הגיל. בשליש מהמקרים יש דעיכה חלקית או מלאה של ההפרעה, בגלל הבשלה נוספת של המוח.

 

אטיולוגיה

יש עדויות מחקריות לכך שהפרעת קשב היא גנטית (מחקרי תאומים, מחקרי אימוץ ומחקרי משפחות). למרות ההשפעה הגנטית יש לזכור שהסיכוי של אח ללקות אף הוא בהפרעת קשב הוא רק פי שניים מהאוכלוסיה. כלומר, עדיין רוב הסיכויים הם שהוא יהיה ללא הפרעת קשב.

המנגנונים במוח שגורמים להפרעת קשב עדיין אינם ברורים עד תום. ידוע שסמים מעוררים המגרים שחרור דפמין ונוראפינאפרין (כמו רטלין) מביאים להקלה. לילדים עם הפרעת קשב יש יותר סימנים נוירולוגים "רכים". יש שינויים מבניים ותפקודיים בחלקים מהמוח (קליפת המוח המצחית, הסטריאטום והמוחון הקטן).

 

תחלואה נלווית להפרעת קשב

מבין הילדים הלוקים בהפרעת קשב יש הלוקים גם בליקויי למידה, הפרעה מרדנית מתנגדת, הפרעת התנהגות, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות שינה והפרעות טיק.

רבע עד שליש מהילדים הסובלים מהפרעת קשב הם לקויי למידה. לדעת רבים, הפרעת קשב היא סוג של ליקוי למידה. ליקוי למידה יכול להתקיים גם ללא הפרעת קשב. ליקוי למידה הוא מצב בו הישג בתחום לימודי מסוים כמו קריאה או חשבון, נמוך באופן משמעותי מהצפוי, בהשוואה לגילו הכרונולוגי של הילד, יכולתו השכלית ורמת חינוכו. ליקוי זה יפגום באופן משמעותי בהשגיו הלימודיים של הילד. ליקוי למידה אינו קשור למנת המשכל, ויש ילדים אינטליגנטיים מאוד הסובלים מליקוי למידה (הם מופנים לרוב בשלב מאוחר יחסית לאבחון, משום שהם מצליחים לחפות על הקשיים). יתכן מצב של שילוב של מחוננות, ליקוי למידה והפרעת קשב.

- פרסומת -
לוגו - פסיכולוגיית העצמי
אנליזה בתעריף מיוחד
אנו מציעים טיפולים פסיכואנליטיים למבוגרים, ילדים ונוער. הטיפולים ניתנים בדרום ומרכז הארץ

בעיה נוספת שיכולה להופיע במקביל להפרעת קשב היא הפרעות בתקשורת, שבינהן הפרעה אקספרסיבית, הפרעה מעורבת רצפטיבית/אקספרסיבית, הפרעה פונולוגית, בעית היגוי, וגמגום.

ליקוי למידה והפרעת תקשורת הם בעיות שאינן ניתנות לריפוי מלא, אולם יש לטפל בהן. בהפרעות בתקשורת יש לטפל ע"י קלינאית תקשורת, ובליקויי למידה ע"י תמיכה לימודית, במקביל לטיפול בהפרעת קשב.

תסמונת האונה הימנית: אם נחשוב על רצף הפרעות של שפה ותקשורת, כשבקצה אחד שלו נמצאים ליקויי למידה, הפרעת קשב והפרעות בשפה ובקצה השני שלו נמצא אוטיזם, תסמונת האונה הימנית תהיה באמצע טווח כזה. בתסמונת האונה הימנית יש כנראה פגיעה באונות הפרונטלית והפרטיילית שבהמספירה הימנית. לכן, התפקודים המילוליים יהיו גבוהים לעומת בעיות ביכולת מתמטית, תפיסה מרחבית וקשב. לילדים עם תסמונת האונה הימנית יש הפרעות קשב קלות, הפרעות תקשורת פארא-לשוניות, קשיים בין-אישיים ורגשיים ויכולת שכלית מילולית גבוהה מזו התפקודית. בבדיקה נוירולוגית יש סימנים צדיים רכים. יש מחקר שהראה גם ליקויים גרפו מוטוריים ואיטיות תפקודית.

ישנם סוגים שונים של ליקויי למידה. תסמונת האונה הימנית היא אוסף מוכר של מספר ליקויים. אצל ילדים אחרים יכולים להופיע מקבצים שונים של ליקויים.

ילדים עם הפרעת קשב נוטים להחבל יותר, כולל חבלות בראש, והפגיעות שלהם נוטות להיות קשות יותר. לכן, לעיתים נוצר מצב של פגיעה נלוות עקב חבלת ראש.

 

המשפחה והפרעת קשב וריכוז (ADHD)

הורים לילדים עם הפרעת קשב (ADHD) מתמודדים עם אתגרים לא קלים וחווים מצוקה. הסקירה שלהלן היא לגבי מצבים קשים או קיצוניים שמשפחות עלולות להתנסות בהן. יש לקחת בחשבון את כל האפשריות, גם הקיצוניות שבהן, במהלך האבחון והמשוב למשפחה.

אמהות ואבות רבים מתמודדים עם ילד הסובל מהפרעת קשב, כאשר להם עצמם יש מאפיינים דומים או זהים, כמו אימפולסיביות, פעלתנות יתר, קושי לשמור על מיקוד לאורך זמן ועוד. הורים אלו מתקשים להגיב במתינות ובסבלנות לילד עם הפרעת קשב, בשל סגנון הקשב שלהם. הורה עם הפרעת קשב חש תיסכול ואשמה, והוא מבטא מצוקה וכעס מול הילד. כאשר אחד מההורים סבל מההפרעה בילדותו, המאפיינים של ההפרעה משתקפים לו דרך הילד עם הפרעת הקשב כמו בראי. המשמעות היא, שצל, שמוכר להורה כאופף את ילדותו, רודף אחריו שוב גם בחייו הבוגרים. יש הורים שהאבחון של ילד כסובל מהפרעת קשב מיטיב איתם, כשהם מזהים בדיעבד את ההפרעה גם בעצמם. הם אומרים "גם אני הייתי כזה, אבל אז לא ידעו לאבחן את זה ואמרו שאני עצלן או טיפש". הורה כזה צריך להתמודד בבת אחת עם חוויות קשות מהעבר, כשהוא מבין לראשונה את כל הזמן שאיבד ואת כל הדברים שיכול היה לעשות אם היה מאובחן. עבור הורים רבים העבודה עם הילד מהווה חוויה מתקנת.

האבחון יכול להביא לתחושת הקלה אצל ההורים, משום שהוא מסיר מהם את חלק מהאחריות למצבו של הילד ומסביר להם מדוע הגיעו למצבים קיצוניים דווקא עם הילד הזה. אצל הורים אחרים האבחון יכול להתקל ברמות גבוהות של הכחשה וכעס.

אבחון פסיכולוגי חייב לקחת בחשבון גם את המצב הרגשי שהמשפחה נתונה בו. למרות שהגורם הראשוני לחלק מהבעיות המשפחתיות יכול להיות הפרעת קשב, חלק מהמשפחות מגיעות לאבחון רק לאחר שהילד והמשפחה נקלעו כבר למצוקה קשה. לילד יש תחושה של ערך עצמי נמוך, והוא סובל מקשיים חברתיים ולימודיים. ההורים מרגישים חוסר אונים, כעס, דכאון ואשמה. הקשר בין הילד להורים אף הוא מעורער בחלק מהמקרים, בגלל קושי לשים גבולות לילד עם הפרעת קשב. הילד יכול להרגיש שהוא כשלון בעיני ההורים, ובמקרים מסוימים זו באמת תחושת ההורים, שאינם מבינים מדוע דווקא הילד הזה גורם לכל-כך הרבה בעיות.

חלק מהמשפחות פונות לאבחון כאשר ההורים הגיעו למצב קיצוני ביותר של אובדן גבולות וחוסר שליטה על הילד. חלק מהילדים מגיעים לאבחון לאחר שלא תפקדו בבית-הספר לאורך תקופה ארוכה. ילדים אחרים הפכו לדחויים חברתית, ומעמדם החברתי הבעייתי כבר נספג לתוך הדימוי העצמי שלהם.

יש הורים שנוקטים בשיטות ענישה קיצוניות כדי להשתלט על הילד. תגובות של הורים כוללות במקרים קיצוניים גם תגובות סמויות של לעג וזלזול, כאמצעי קיצוני להשתלט על הילד. במקרים רבים מדובר בתקשורת סמויה שהילד וההורים לא ידווחו עליה מייד. הורים רבים מצמצמים את המגע שלהם עם ילד סוער ובעייתי. ישנם מקרים שבהם ההורים מתחילים להגיב אל הילד רק כאשר צריך לעצור התנהגות בעייתית שלו. הם מוצאים עצמם מבלים איתו פחות ופחות זמן איכות מהנה, ורוב הקשר שלהם איתו הוא ביקורתי ומלא טענות.

ילד עם הפרעת קשב קשה הוא אתגר חינוכי לא קל, והוא גורם למצוקה אצל ההורים. כתוצאה מכך, ההורים נוטים להיות מסוכסכים בינהם בשל חילוקי דעות בנוגע לחינוך הילד. המצוקה והבעייתיות גורמות לעיתים לא רק לתחושת אשמה אלא גם להאשמה הדדית.

ישנם הורים המתמלאים רגשות אשמה וחמלה מול ילד עם בעיה. הם מנסים לפצות ולחפות על הבעיה כמיטב יכולתם. גם הורים אילו עושים לעיתים טעויות דרמטיות. ישנם הורים שנוטים לוותר לילדם ולחסוך ממנו התמודדויות שהוא לא יוכל לעמוד בהן, כדי שלא יפגע. למשל, הורים שאומרים "לא אכפת לי אם הוא לא יעשה בגרות". יתכן שתפישת העולם של ההורים לגבי הבגרות אינה משקפת כלל את השקפת הילד והחברה בה הוא חי לגבי תעודת בגרות. התוצאה היא שדר ברור לילד שהוא לא יכול. לכאורה, מגוננים עליו, אבל בפועל פוגעים בבטחון העצמי שלו.

- פרסומת -
לוגו - יקיר קריצ'מן
אמת זוהרת מכתביו של ביון ומאישיותו
קורסי אונליין על חשיבתו של ביון בהנחיית דר' יקיר קריצ'מן - 50% הנחה על הקורס השני

קיומה של הפרעת קשב אצל הילד אינו שולל אפשרות של הפרעות אישיות אצל ההורים או קשיים זוגיים בינהם שמתבטאים בתפקוד של הילד. יש לנסות ולהעריך את תפקוד המשפחה כדי לדעת לכוון את המשוב לגבי הפרעת הקשב. למרות זאת, ההפניה לאבחון ולטיפול צריכה להיות סביב הפרעת הקשב. לא פעם קשה לדעת כיצד זוג הורים היה מתפקד ללא הפרעת קשב אצל אחד הילדים.

כאשר יש ילד אחד עם בעיות בבית, זה מהווה אתגר מיוחד עבור ההורים בנוגע לשמירה על יחסים תקינים גם עם שאר הילדים. הילדים האחרים בבית סובלים מהאימפולסיביות ופעלתנות היתר של ילד עם ADHD. הם עלולים לחוש קנאה עזה בגלל המאמצים הרבים שמשקיעים הורים סביב ילד עם בעיה. כמו במקרים של ילד עם מחלה קשה או מגבלה אחרת, גם במקרה של ילד עם הפרעת קשב, המצב מהווה אתגר מיוחד להורים. עליהם לתת יחס מיוחד לילד הפגוע, ובמקביל לתת תחושה ברורה שהאהבה היא שווה לכל הילדים. רק כאשר האהבה היא שווה מדובר באהבה בלתי מותנית. בעיה נוספת היא שלעיתים קרובות גם האחאים של ילד עם הפרעת קשב מאמצים דפוסים של חוסר משמעת, וכחנות וסרבנות.

במקרים קיצוניים במיוחד, המצוקה והכעס של ההורים הופכים לדכאון, לתחושת אין אונים, לדחייה ואף לאלימות מילולית וגופנית. גם במשפחות שיש בהן אלימות לא כל הילדים נפגעים מכך במידה שווה. ילד עם הפרעת קשב "מושך את האש" של ההורים אליו ומתויג כ"כבשה השחורה" של המשפחה.

יש משפחות שפונות בהאשמות קשות כלפי מערכת החינוך, או כלפי מורה מסוימת. לא פעם הבעיות מתגלות רק בבית-ספר יסודי, ולעיתים רק בחטיבת הביניים. במקרים כאלו ההורים מאשימים את המורה המסוימת שאינה קשובה מספיק או אינה יודעת ללמד. המורים מצידם, נתקלים בילד עם בעיות ובהאשמות מצד ההורים, ובמצב כזה הם נוטים לפתח האשמות כלפי ההורים.

המשוב צריך להערך הן עם המשפחה והן עם מערכת החינוך. כל אחד מהצדדים צריך לקחת אחריות על הצדדים שלו בגידול הילד. המשוב צריך לאפשר להורים ולמערכת החינוך לעבוד ביחד. היעד הראשון של המשוב הוא יצירת דיאלוג ושותפות בין המשפחה למערכת החינוך.

ההורים צריכים הכוונה והדרכה גם כאשר אין כל בעיה בקשר שלהם עם הילדים, וגם כאשר התפקוד שלהם כהורים הוא טוב. הורים לילד עם הפרעת קשב חווים מצוקה ולחץ. יש לעזור להם לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות כדי להוריד מהם חלק מהלחצים. יש לספק להם מידע שיעזור להם להבין את הצרכים של הילד ושל המשפחה. המידע כולל גם את ההתפתחויות העתידיות האפשריות, כך שלחלק מהקשיים העתידיים אפשר יהיה להתכונן מראש.

ההורים זקוקים למסגרת שתלווה את הטיפול. המסגרת תכלול פגישות קבועות מראש, תקשורת ישירה וכן ניהול של המקרה, על כל האספקטים הטיפוליים השונים שלו.

 

שיטות אבחון קשב וריכוז ילדים

אבחון של הפרעת קשב (ADHD) הוא משימה מורכבת שמתבצעת ע"י נוירולוג, פסיכולוג קליני, פסיכולוג חינוכי, או נוירופסיכולוג. רק רופא יכול לקבוע אבחנה. יש צורך בנוירולוג כדי לשלול הפרעות נוירולוגיות אחרות. אין כלי אבחון אחד שנותן תשובה ברורה לגבי אבחנה של הפרעת קשב.

כלי האבחון הם בדיקה נוירולוגית, מבחנים נוירופסיכולוגים, סוללה של אבחון פסיכולוגי מלא, מבחן TOVA, שאלונים להורים ולמחנכת, אבחון דידקטי, השגים לימודיים, רקע התפתחותי וראיון של ההורים.

בתוך סוללה של אבחון פסיכולוגי ההמלצה היא להעביר את מבחן הקאופמן כמבחן האינטליגנציה, משום שהוא נותן תמונה יותר ברורה לגבי ליקויי למידה שהם נפוצים בקרב ילדים עם הפרעות קשב.

אבחון של הפרעת קשב (ADHD) חייב לכלול תחקור מקיף של מערכת החינוך וההורים לגבי התפקוד, בפועל, של הילד, בבית, בבית-הספר ובפעילויות חברתיות אחר הצהרים. חלק חשוב מהאבחנה הוא התפקוד הנצפה של הילד.

מבחן TOVA

מבחן TOVA הוא מבחן ממוחשב מסוג CPT. על המסך מופיעה נקודה, והילד צריך ללחוץ על כפתור כאשר היא למעלה ולהמנע מלחיצה כאשר היא למטה. המחשב בודק את המהירות והדיוק של התגובות של הילד. ילדים עם הפרעות קשב נוטים לא ללחוץ כאשר צריך, או להגיב באימפולסיביות וללחוץ כאשר לא צריך ללחוץ. גם זמן התגובה הוא איטי מאוד בחלק מהמקרים. המחשב עושה עיבודים סטטיסטיים, ומוציא תשובה לגבי קיומה של הפרעת קשב. מבחן TOVA אינו משמש ככלי יחיד לאבחון. הוא משמש ככלי עזר בלבד לפסיכולוג או לנוירולוג המיומן בפענוח אבחון זה.

אחוזי הטעות בכל סוגי המבחנים (מבחן TOVA, אבחון פסיכולוגי ובדיקה נוירולוגית) הם גבוהים.

מבחינה סטטיסטית התוקף של אבחון גדל ככל שהוא נשען על יותר מקורות בלתי תלויים זה בזה. כלומר, במקרים מעורפלים יש להשתמש בסוגים רבים ושונים של בדיקות לפני האבחון הסופי (סוללה מלאה של אבחון פסיכולוגי הכוללת גם מבחן TOVA, תחקור מקיף במערכת החינוך ובסופו של התהליך בדיקה של נוירולוג שרשאי לתת רטלין במידת הצורך).

- פרסומת -
לוגו - יקיר קריצ'מן
אמת זוהרת מכתביו של ביון ומאישיותו
קורסי אונליין על חשיבתו של ביון בהנחיית דר' יקיר קריצ'מן - 50% הנחה על הקורס השני

 

הפניה לטיפול בסוף האבחון

הטיפול צריך לשלב טיפול תרופתי, הדרכת הורים והתערבות במערכת החינוך.

 

משוב למערכת החינוך

המחנכת והמורים צריכים לקבל מידע מדויק ככל האפשר על מהות ההפרעה ועל המשמעויות שלה מבחינת בית-הספר.
תפקיד המורה ובית-הספר הוא לעזור לילד להתמודד עם הפרעת הקשב כך שהשגיו בתחום הלימודי והחברתי לא יפגעו.
הילד צריך סביבה ללא גרויים מסיחים. הכיתה צריכה להיות שקטה ללא עודף בגרויים. אם יש קבוצות עבודה צריך להושיב את הילד ליד הקיר כדי שילדים שעוברים לא יגעו בו. אם הלימוד הוא מול המורה הוא צריך לשבת קרוב אל המורה.
המורה צריכה להתיחס אליו לעיתים קרובות. צריך להסב את תשומת ליבו לנעשה בכיתה. אפשר לפנות אליו בשמו מידי פעם כדי למשוך את תשומת ליבו.

הילד צריך לקבל משובים חיוביים לעיתים מזומנות. האימפולסיביות והקושי לשמור על רצף חשיבה מקצרים את משך ההשפעה של כל משוב ולכן יש צורך במשובים רבים.

הקשר עם המורה צריך להיות עם הרבה חום ואכפתיות. בתוך קשר כזה הילד ישתדל וירגיש שהוא יכול.

הילד זקוק לגבולות ברורים. הגישה של המורה צריכה להיות תקיפה וסמכותית, אך מכבדת והוגנת.

משוב שלילי צריך להיות מצומצם להתנהגות מסוימת, ולא להיות מוכלל לגבי התנהגויות קודמות או לגבי האישיות של הילד.

הגישה של המורה צריכה להיות חיובית בעיקרה. הוא צריך להדגיש את היכולת ואת המאמצים של הילד.

הילד עלול להתקשות מאוד להתמודד עם שינויים. הילד צריך מערכת קבועה עם שעות קבועות. אם יש שינוי כלשהו, צריך להכין אותו לכך מראש. לקראת כל שינוי בפעילות צריך להכין את הילד מספר דקות מראש ולעזור לו להתארגן.

הילד צריך מצבים ברורים ולא עמומים. כאשר הוא נכנס לכיתה, המטלות צריכות להיות ברורות לו. מצבים מעורפלים בהם הוא צריך לבחור מה ברצונו לעשות עלולים להיות בעייתיים. כמובן, שכל ילד זקוק גם לגמישות ולמידה מסוימת של משא ומתן, אבל בתוך גבולות ברורים עם דרישות ברורות.

כמו ילדים אחרים גם ילד עם הפרעת קשב מגיב טוב יותר למורה טוב. כאשר סגנון ההוראה הוא מעניין, כאשר המורה שומר על יחס חיובי ומכבד, וכאשר המורה משתמש בחוש הומור, רמת העניין של הילד בשעור תעלה.

המחנכת צריכה לקחת בחשבון את המבנה החברתי של הכיתה. לא פעם, לאחר שהילד מקבל טיפול וציוניו מתחילים להשתפר, קבוצת החברים שלו בכיתה מנסה להחזיר אותו לתפקידו הקודם כמנהיג שלילי.

ניתן להתיעץ עם פסיכולוג בית-הספר לגבי סידורי ישיבה, אופן ההוראה, עזרה בתחום החברתי בכיתה ופנייה להורים.

מורה עלול להתקשות מאוד בקשר עם ילד עם פעלתנות יתר, ולפתח כלפיו רגשות של כעס וניכור. גם במקרה כזה פסיכולוג בית-הספר יכול לעזור. פסיכולוג בית-הספר יכול להסביר את נקודת המבט של הילד ובכך לעורר את האמפתיה של המורה. פסיכולוג בית-הספר יכול לתת למורה מה שהמורה מצידו אמור לספק לילד. כלומר, הפסיכולוג יכול לעזור למורה להתארגן, לבנות עבור המורה מטלות ברורות ולתת לו משובים חיוביים תכופים על הצלחות עם הילד. גישה חמה ואמפתית של הפסיכולוג עוזרת למורה לתת חום ואמפתיה לילד.

ילדים עם הפרעות קשב נוטים לסבול גם מליקויי למידה ומבעיות חברתיות. גם לבעיות אילו יש להתיחס.

ליקויי הלמידה של ילד עם הפרעת קשב ופעלתנות - ADHD כוללים מעצם ההגדרה:

  • קשיים בליקוט, בסינון ובמדרוג של גרויים. הילד מוצף בגרויים שווי עוצמה ומערכות הסינון והמיון שלו, הממונות על התמקדות בעיקר והתעלמות מהטפל, משובשות.
  • ספי חישה משובשים ובעיקר גריה מוגברת. הילד קולט מידע מצומצם ומשובש. ספי החישה משובשים יכולים להיות בתחומים מסוימים – שמיעתיים, חזותיים או בתחום המגע והמישוש. ילדים עם סף שמיעתי משובש יוסחו מכל רחש קטן. ילדים עם סף מישוש משובש יתקשו ללכת יחפים וכל תפר בבגד יציק להם.
  • כושר ריכוז מוגבל לאורך זמן. הצפה בגרויים וכשל במיון יוצרים גודש מידע. יש עומס רב על המערכת שמוביל לקריסתה במהירות רבה יחסית.
  • פעלתנות יתר. הילד מגיב בהפרזה על כל גרוי הן בתדירות והן בטווח התנועות.
  • הפרעות בריסון וביכולת לאיפוק. מנגנוני העכבה, הממונים על ויסות ותזמון התנהגות פגומים ועלולים ליצור אימפולסיביות, תנודיות רגשית קיצונית וקשיים חברתיים.

בעבר היה נהוג לחשוב שילדים עם הפרעת קשב (ADHD) מסננים מידע באופן לקוי ועיבוד המידע אצלם משובש. היום יש חוקרים שטוענים שהפגם הוא לא במוקדים אלו של תפיסה ועיבוד. לדעתם, הילדים קולטים מידע נכון, אולם הם מתקשים לדכא את התגובות התנועתיות האימפולסיביות לגרויים אילו. מחקרים אחרים מצביעים על כך שילדים אילו מתקשים להכין תגובות תנועתיות קודם לפעילות שהם עומדים לבצע. בנוסף לכך, הם מגלים פחות רגישות למשוב בנוגע לתיקון תנועותיהם.

ישנן הפרעות נוספות שאינן נכללות בהגדרה של הפרעת קשב, אולם ניתן לראות אותן לעיתים קרובות יחסית אצל ילדים עם הפרעת קשב:

  • קשיים בתכנון תנועות. סרבול ותנועתיות אקראית מאפינים ילדים הסובלים מדיספרקסיה התפתחותית.
  • דימוי גוף משובש. המערכות המוחיות שמתעדות את המידע על הסובב ועל הגוף לא מגישות חומר אמין ולא בונות דימוי גוף שיכול לנהל תנועתיות, לבנות כשרים מרחביים ולהבטיח מפגש יעיל בין הילד לסביבה החומרית שלו.
  • בעיה בעיבוד סידרתי ובביצוע רצף של מטלות, או קשיים אחרים בעיבוד של מידע (כמו קשיים בעיבוד סימולטני).
  • הפרעות בתיכלול רב חושי. הפרעה בצמתים שבהם יש אינטגרציה בין מידע מחושים שונים.
  • הפרעות בזכרון, כאשר "שולחן העיבוד" משובש. הכשל יכול להיות בכמות המידע שעולה על השולחן, במשך זמן השמירה של המידע, ביכולת לשמור על הרצף של הפריטים שנמצאים על השולחן ובניקוי השולחן לאחר שהמשימת הזכרון לטווח קצר הושלמה. עיקר תפקידו של "שולחן העיבוד" של הזכרון, הוא לנפות ממכלול הגרויים את המידע בעל החשיבות ולמסלל אותו לשימור במערכות הזכרון ארוך הטווח. אם מוקד זה לא ממלא את תפקידו כראוי, יש להניח שגם הזכרון לטווח ארוך יפגע.

לילדים עם בעיה ברצף צריך לפרק הוראות מורכבות וסדרות של הוראות להוראות בודדות. כלומר, ההוראה "תפתחו את המחברות ותענו על שאלות שלוש וחמש שבספר", צריכה להיות מחולקת לארבע הוראות שונות, משום שעד שהילד יפתח את המחברת הוא ישכח על אילו איזה שאלה לענות. גם הוראה כמו "צבעו את הריבועים בחום" צריכה להיות מחולקת לשתי הוראות שונות מפני שעד שהוא מוצא את הצבע החום הוא שוכח מה עליו לצבוע. יש לציין שילדים עם בעיה ברצף יכולים להיות מחוננים עם יכולת לחשיבה מופשטת מורכבת מאוד.

- פרסומת -
לוגו - המרכז לרפואת גוף-נפש
הרשמה למפגשי היכרות וצפייה בהקלטות מפגשים
בואו לקבל טעימה ממגוון התחומים המרתקים הנלמדים אצלנו במרכז

צריך לבדוק עם הילד האם תיווך מילולי עוזר לו ואז לעזור לו לדבר אל עצמו. צריך לבדוק האם הערוץ השמיעתי או החזותי נגישים לו יותר ואז להשתמש בערוץ הדומיננטי מהשניים לשם העברת מידע.

מידע לגבי יכולת חשיבה ברצף, תיווך מילולי וערוץ שמיעתי וחזותי ניתן לקבל באמצעות אבחון פסיכולוגי.

ליקויי למידה שפוגמים ביכולת לקלוט ולעבד מידע בכיתה פוגמים גם ברכישת מיומנויות חברתיות. כאשר יש ילד פיקח עם הפרעת קשב שלא אובחנה, ההתנהגויות החברתיות החריגות שלו נתפסות כבעיה אישיותית ורגשית. הצוות בבית-הספר אינו מבין שהילד מתקשה לקלוט ולעבד רמזים חברתיים ולכן הוא מתקשה מאוד בתפקוד החברתי.

בעיות חברתיות נגרמות גם בעקבות חוויות של כשלון, תסכול וחוסר אונים, ובעקבות דימוי עצמי נמוך, כפי שתואר בסעיף העוסק בהפרעת קשב בבית-הספר.

ישנם ילדים שמכחישים את הקושי החברתי שלהם ומפגינים בטחון עצמי למרות דחייה חברתית של בני גילם. סוג זה של הכחשה דורש בדיקה. אם מדובר בקושי לקלוט ולעבד גרויים צריך בעדינות רבה לחשוף את הילד למשמעות של גרויים חברתיים. אם מדובר בילד שקולט את הגרויים היטב אולם מכחיש את המשמעות שלהם בגלל בעיות רגשיות, החשיפה למשמעות של הגרויים צריכה להיעשות במסגרת טיפול.

לעיתים קרובות ילדים עם הפרעת קשב נחשבים לחסרי פחד כאשר למעשה הם מתקשים להעריך סכנות. הילדים מתקשים להתעכב ולנתח חוויות ולכן הם מתקשים להפיק מסקנות לעתיד. לעיתים הם פועלים ורק אחר-כך הם נעצרים לחשוב ולבדוק את מידת הסיכון (עפ"י התוצאה) ולכן הם מועדים לתאונות, נפילות ופציעות. בהתנהגות מסוכנת זו יש גם רווח חברתי משני ולעיתים ילדים אלו גאים בזהות זו ומפתחים אישיות מתגרה ומסתכנת.

 

הפניה לטיפול תרופתי ופסיכולוגי בהפרעת קשב (ADHD)

ההתערבות הטיפולית לגבי ילד עם הפרעת קשב (ADHD) צריכה להיות בכל המערכות המשמעותיות בחייו. פרט להתערבות בבית-הספר, יש צורך גם במתן הדרכת הורים קצרה וממוקדת בנושא. מעבר להדרכת הורים ממוקדת, ישנן משפחות שיהנו מהדרכת הורים נרחבת או אפילו מפסיכותרפיה. ההמלצה לגבי יעוץ, הדרכת הורים, טיפול משפחתי, טיפול דיאדי, או טיפול פרטני, נכללת במשוב עם המשפחה לאחר אבחון פסיכולוגי ולאחר התיעצות עם המשפחה. לא נכנס כאן לפרטים של הדרכת הורים, משום שהצרכים של משפחות שונות הם שונים. המשוב צריך לכלול בירור עם ההורים לגבי הציפיות שלהם מהדרכת הורים והסברים כלליים לגבי התוכן של הדרכת הורים. כאשר יש צורך בטיפול פרטני בילד, הוא צריך לכלול עיבוד רגשי והקניה של כלים קוגנטיביים.

המשוב עם המשפחה צריך לכלול הסברים לגבי טיפול תרופתי. טיפול תרופתי עוזר ברוב המכריע של המקרים. הטיפול הנפוץ הוא ע"י תרופות מעוררות כמו רטלין (מתילפנידט). מחקרים עדכניים מראים שאין תופעות לוואי לטווח רחוק, גם לא בכל הנוגע לגדילה פיזית. לעומת זאת, יש בחלק מהמקרים תופעות לוואי בטווח הקצר. ההמלצה היא לא ליטול את הרטלין בסופי שבוע וחופשות. את המינון מווסתים כך שיהיה מינימלי אך יעיל, לפי משוב מההורים והמורים או לפי TOVA. הרטלין יעיל ברוב המקרים, אך לא בכולם. פרט למעוררים כמו רטלין יש גם תרופות אחרות, שהן פחות יעילות ובעלות תופעות לוואי. דיאטות וטיפולים אלטרנטיביים הם לא יעילים. בכל מקרה של טיפול תרופתי הרופא צריך להיות נגיש מאוד למשפחה. כאשר יש בעיות במינון, תופעות לוואי או ספקות פתאומיים בנוגע לכדאיות של הטיפול התרופתי, צריך ליצור קשר מידי עם הרופא.

בעבר היה חשש שילדים שנוטלים רטלין יתמכרו לסמים מעוררים, אך מחקרים הראו שילדים עם הפרעת קשב שטופלו בהצלחה בתרופות מעוררות מתמכרים פחות מאלו שלא טופלו ושעור ההתמכרות אצלם הוא כמו של ילדים ללא הפרעת קשב. כאמור לעיל, בידרמן ואח' מצאו שאי נטילת רטלין בגיל צעיר מעלה את הסיכון לשימוש בסמים ואלכוהול.

בעבר חשבו שהרטלין מעכב צמיחה וזו אחת הסיבות להנחיה לא לקחת את התרופה בחופשות. היום חושבים שגרף הצמיחה של ילדים עם הפרעת קשב הוא שונה, ללא קשר לנטילת הרטלין. הם נוטים לצמיחה מעוכבת, יחסית, בתחילת גיל ההתבגרות, עם פיצוי של גדילה מואצת בגיל מאוחר יותר.

 

מקורות עיקריים

  • DSM-IV
  • "לחיות עם הפרעת קשב וריכוז ADHD" בעריכת איריס מנור ושמואל טיאנו. הוצאת דיונון, 2001.
  • המאמר של בידרמן ואח' לגבי שימוש בסמים נמצא ב – Pediatrics 104 (2), aug, 1999.

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: אבחון והערכה, הדרכה וייעוץ להורים, ילדים, הפרעת קשב ופעלתנות יתר, מאניה דיפרסיה
כרסטין בג'אלי וטפא
כרסטין בג'אלי וטפא
פסיכולוגית
כרמיאל והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
אליאור מור יוסף
אליאור מור יוסף
עובד סוציאלי
רחובות והסביבה, תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
רומי ארן שורץ
רומי ארן שורץ
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מוטי סיון
מוטי סיון
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
יעל זקש
יעל זקש
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, חולון והסביבה, רמת גן והסביבה
טלי וולף
טלי וולף
עובדת סוציאלית
פרדס חנה והסביבה
מטפלים.ות עדכנו את תחומי העניין כדי להופיע פה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

טל חוגיטל חוגי12/7/2020

חשד מובהק להפרעת קשב וריכוז מגיליי הגן כיצד מתמודדים. התרשמתי מאוד מכתבה והתחקיר המקיף. בתור 'ילדת ריטלין' לשעבר אני קיבלתי את כל העזרה שהייתי צריכה. כעת בתי בת ה4 חווה התקפי זעם בצורה לא נורמלית שכבר העיפו אותה מהצהרון. אנחנו מטופלים במכון להתפתחות הילד. השאלה היא מה עד ניתן לעשות? בגיל 4 שלילדה ישנה בעיה התנהגותית ואף אחד לא מצליחה להתשלט עלייה כשהיא מתעצבנת. כמובן שגם מפגינה חוסר ריכוז והיפראקטיביות קיצונית (היא לא על הספקטרום) היא מטופלת בריפוי עיסוק וקלינאית, אבל בהתקפי זעם שקורים אחת ליום או שתיים או יותר מאוד קשה לנו איתה. כמובן שזה מכניס המון מתחים. טיפול תרופתי בגיל זה לא בא בחשבון. אנחנו אובדי עיצות, מה עוד ניתן לעשות בשלב זה? התקפי הזעם שלה מתבטאים בהמון מכות, ובעיטות, אי יכולת לדחות סיפוקים או לקבל 'לא' כתשובה גם כשאנחנו יורדים לגובה העיניים ומסבירים לה בצורה מאוד ברורה למה ומדוע. אמרו לי שיחות אצל פסיכולוג ,אבל שיחות עוזרות באותו הרגע אומנם הן לא עוזרות אם הילדה נמצאת בגן או אצל מטפלת או בצהרון. לאחרונה הוציאו אותה מהצהרון כי המדריכה שם לא ידעה כיצד להתמודד איתה ברור לי ששם הצוות אינו מיומן אבל לנו אין ברירה עד שנגיע לגיל בו ניתן לתת טיפול תרופתי אנחנו פשוט אובדי עיצות

ליאת מנליאת מנ23/2/2014

תור לנוירולוג דרך קופת החולים , ותור לאבחון ממוחשב TOVA באחד המכונים.

זיוה דינהזיוה דינה10/6/2012

אני מזמינה אותך לקרוא שפע מידע נוסף. באתר קשב ADHD - המיועד להורים, מבוגרים, מורים, מטפלים ומאמנים אשר מתעניינים בהפרעות קשב וריכוז:

www.adhdindex.co.il

maya sobelmaya sobel16/12/2010

מדהים!. אני מלאת התפעלות מהתגובה היסודית, מפורטת ומעשירה של עדי לשלאה לגבי הקשר בין גורמים הקשורים להתקשרות והפרעת קשב.
כן ירבו!
מיה

איריס ולטראיריס ולטר2/9/2010

הדרכת הורים וקבוצת תמיכה -איפה??. אני אמא לילדה מדהימה בת 6 שעלתה לכיתה א' אתמול . בתי אובחנה בגיל 4 בהתפתחות הילד בהפרעת קשב וריכוז (אבחון קצרצר ולא מקיף של 25 ד') וטופלה בריפוי ועיסוק במהלך כל שנת גן החובה וגם זכתה לליווי של גננת שיח במסגרת הגן פעמיים בשבוע .
את עובדת היותה בעלת קושי בקשב וריכוז ידעתי בבטני כבר מגיל שנתיים בערך ואני חייבת לציין שהיו דרושים מאבקים לא מעטים שלי כדי להשיג הפנייה להתפתחות הילד לפני גיל 5.
ההתמודדות איתה בבית לא פשוטה והחששות שלי לגבי תפקודה במערכת החינוך החולנית שלנו הם רבים מאוד.
המרפה בעיסוק המליצה לנו לחכות עם אבחון TOVA עד אחרי החגים וכך אנו עושים.
לטענתה, לילדה אין לקות למידה כלשהיא והריפוי בעיסוק לעת עתה מספיק וכעת כדאי להעזר בתראפיה כלשהיא או טיפול דיאדי, או כל טיפול שיתן מענה רגשי לקשייה .
אנו מרגישים צורך בהדרכה, הכוונה, ואולי אף קבוצת תמיכה כלשהיא כדי שנוכל לעזור לה בצורה הכי טובה .
אנו מתגוררים באיזור פרדס חנה ונשמח לדעת על האפשרויות הקיימות באיזורנו ולא אכפת לנו לסוע גם רחוק יותר, אם משמעות הדבר היא עזרה איכותית יותר .
בנוסף, אני מתלבטת אם לשתף את המורה כבר עכשיו, או לחכות קצת כדי שתכיר קודם את הילדה, מפחד ליצור סטיגמה .
אודה על מידע ועזרה , אמא מודאגת .

מירית סגלמירית סגל21/4/2010

פסיכודיאגנוסטיקה - כיתה א. מבחן המקצועי ביותר בישראל להערכת מוכנות לכיתה א', פותח על ידי פרופ' בר חיים מאוניברסיטת ת'א וד'ר דן מאוניברסיטת חיפה. המבחן בודק אונליין!!! את תפקודם של ילדי גן חובה במספר תחומים שנמצאו במחקרים כמנבאים העיקריים להסתגלות ילדי גן חובה לכיתה א' ומספק דו'ח מפורט.
למידע נוסף לחץ על הלינק:

http://www.wesell.co.il...jm28wgNp8stS

תומר בקרתומר בקר10/2/2009

הקשר שבין בחירות והפרעת קשב. אם רובכם שמתם לב,הדקות המועטות של אקט הבחירה מתבצעות לרוב בבתי-ספר.הכניסה למבנה הקודר הזה,עם המסדרונות האפרוריים וקירות הבטון המטוייחים.כמו כן,התפאורה ולוחות המודעות הרבים גרמו לי חלחלה והחזירו אותי למקום ה?!@&# הזה תוך כדי כך שהם הציפו אותי בתזכורות של כשל,מועקה וכאילו עיניהן של מורות רבות הביטו בי ולעגו לי תוך כדי כך שאני פוסע אל עבר הקלפי.רק חיכיתי שזה יגמר ואוכל לצאת מהבניין.זאת הקונוטציה שלי.תודה שהקשבתם.

נופר ישי-קריןנופר ישי-קרין19/2/2007

אבחון של הפרעת קשב. יש מכונים, ויש גם מומחים ספציפיים לאבחון - רובם פסיכולוגים, נוירולוגים ופסיכיאטרים שהתמחו בכך. תקראי את רשימת הסמפטומים ותחשבי עם עצמך האם זה מתאים לך. תזכרי שלכל אבחון יש אחוזי טעות גדולים ולכן בסופו של דבר את זו שיודעת לגבי עצמך האם זה מתאים לך. את יכולה להתחיל את התהליך בפנייה לTOVA (שגם לו יש את אחוזי הטעות של עצמו, אבל זה מה שיש לנו כדי לאבחן) ולקבוע תור לנויורלוג שמתמחה בהפרעות קשב.

רותםרותם19/2/2007

איבחון. שלום.. קוראים לי רותם ואני בת 20
הייתי רוצה לדעת איפה אפשר לאבחן את הליקוי ,יש מכונים ספציפיים שאפשר לגשת אליהם?

נופר ישי-קריןנופר ישי-קרין3/2/2007

הפרעת קשב בגיל ארבע. גיל ארבע זה בהחלט גיל שבו כדאי להתחיל לטפל. הטיפולים המומלצים בהתחלה הם לרוב : הדרכת הורים, הדרכה לגננת, ריפוי בעיסוק, שיטות אלטרנטיביות שונות המעודדות ויסות, הצטרפות לקבוצת הורים לילדי ADHD. אם נפגע כבר הקשר בין הילד להורים (להורים אין כוח אליו, הוא מביך אותם וכו')והדימוי העצמי שלו נמוך מומלץ מאוד לפנות לטיפול דיאדי אצל פסיכולוג שמוסמך לכך. ההדרכה להורים ולצוות צריכה להנתן על ידי בעל מקצוע שעיקר עיסוקו הוא ילדים עם הפרעת קשב. מומלץ גם גן ילדים שבו יש יחס של עובדת אחת לשישה ילדים ובשום אופן לא גן עם גננת וסייעת לשלושים ילדים. הגן צריך להיות עם חצר, טיולים וכו' מכיוון שילדים עם הפרעת קשב פועלים טוב יותר בחוץ. במקרים קיצוניים בהם יש הפרעת קשב קיצונית, שלרוב מופיעה בברור גם אצל אחד ההורים, אפשר לשקול מתן רטלין כבר בגן. ברוב המקרים לאחר עבודה נכונה אפשר להכיל ילד כזה בגן ילדים. המטרות של הטיפולים השונים: ללמד הרגלים, לעזור לו לווסת את עצמו, לתמוך בדימוי העצמי, לתווך במקומות שקשה, ולהרגיע את כל המבוגרים שסביבו.
כדאי שתכתבי איפה בערך אתם גרים ואז אולי קוראים אחרים יוכלו לעזור לך להגיע לכתובת הנכונה לילדים כאלו באזור. בהצלחה!
נופר

אמא דואגתאמא דואגת3/2/2007

מתי אפשר כבר לאבחן את הופעת ה- שגיג [ל"ת]. יש לי ילד בן שנתיים ו-4 חודשים שלפי מה שקראתי במאמר יש לו הרבה מהתופעות כגון:
1. בגן הוא לא מסוגל לשבת בכיסא יותר מדקה שתיים
2. מתפרע ועושה שטויות שלא מתאימות לגיל שלו
3. בוכה המון למרות שהוא יודע שמה שהוא עשה זה לא בסדר
4. לא מסוגל לבצע הוראות פשוטות כמו למשל לסדר את הבלאגן שהוא עשה
5. מרביץ לכל הסובבים אותו סתם בלי סיבה
רציתי לדעת עם זאת באמת התופעה הוא שהוא סתם ילד שובב כדאי לי לפנות לרופא הילדים לבדיקה מה לעשות אני עובדת עייצות?

צפרירהצפרירה12/1/2007

הורה [ל"ת]. כאם לילד עם הפרעת קשב גיליתי מדוע היה כל כך הרבה סבל בילדות שלי אולם בניגוד למערכת החינוך דאז
ואי התמיכה בבית אבי אני אסירת תודה על כך שבני נמצא בידיים אוהבות ומכילות .
הורים יקרים , רק לאחרונה הבנתי איזו מתנה נפלאה קיבלתי . הילד הזה בא ללמד אותי
סבלנות, סובלנות, אהבה, חמלה, הכלה

לימור רייזלימור רייז19/11/2006

לעדי ונופר שאלה בנושא הקאופמן. עדי / נופר,
מעניין לשמוע עוד על הנסיון שלכם עם מבחן הקאופמן כמאתר קשיים בקשב וריכוז
המאמר מעניין ואקטואלי
בתחנה בהרצליה עוקבים בעניין אחרי הפרסומים של נופר קרין, כל הכבוד!
לימור

יעקב עזראיעקב עזרא13/11/2006

אבחון ADHD במבדקים צבאיים. ברור שלא. במבדקים הצבאיים לא מנסים לאבחן  ADHD אלא בהערכת ההתאמה לתפקידים מסויימים.

veredve@gmail.comveredve@gmail.com12/11/2006

חיפוש נירולוג באיזור תא [ל"ת]. אפשר לקבל המלצה לנירולוג באיזור תא למבוגרים שמבין בבעיות קשב וריכוז

סיגל הותיקה.סיגל הותיקה.4/11/2006

מה קיים בעומק הים, מתחת לקצה הקרחון.... [ל"ת]. שלום.
     כשאתה מביט בשורות הרבות של המאמר הנ"ל,   יתכן וכמוני, נתקף הינך בסקרנות לדעת מהותן של המילים.
רוצה הינך להבין את הרעיונות והדברים, שמילים, אשר חברו לשרשרת מפותלת של משפטים, מובאים אליך בצורה
כה קולחת על המסך מולך.
ואני - נבהלת.
מסיטה מבטי לעכבר, וכעבור התלבטות קלה, עוברת למסך אחר.
שם - התמונות מרצדות ומתחתן שורה או שתיים, שאין כל קושי להתרכז ולהבין את כותרתן.
לא. אין לי כל קושי בקריאה.  טכנית - אני יכולה לקרוא.    אך קיים קושי  אחר, שלא  תמיד נותנים את
הדעת אליו:  ה מ נ ע ו ת.
במשך שנים, נמנעתי מקריאה, מאחר והיה לי קושי אמיתי בקשב וריכוז.
הקריאה באופן טכני, היא קולחת. אני יכולה להקריא לכם טקסט ללא קושי.  אך אם תשאלו אותי
מה קראת?   יתכן, שאפילו לא אדע לחזור ולומר לכם, מהו נושא הטקסט, או על מה הוא מדבר.
משהו בבחינת : "מכונת כתיבה" שמשכפלת מילים, ואיננה יודעת להסביר מה הודפס...
מה שאני בעצם רוצה לומר לכם:
לא קראתי את המאמר הנ"ל, אולם חשוב לי לומר לכם, שעשרות שנים לא אובחנו קשיי הלמידה שלי,
וכאשר אובחנתי כלוקה ב-ADD, היה מאוחר...מאוחר מאד....
משום שסיגלתי לעצמי את ה ה מ נ ע ו ת....   שהיום הפכה הבעייה המרכזית שלי.
כל דבר, שיש בו זיקה ללמידה או קריאה.. (אפילו כותרת בעיתון) מהווה בעייה, שיש בה דמיון
לעליה על הר גבוה באלפים.
וכל ניסיונותי ל"עלות על ההר הזה" (מעצם העובדה.. שגם על הר באלפים ניתן לטפס).. נתקלים
בכשלונות רצופים...  - ולוא דווקא בשל ה-ADD אלא בשל העובדה שההמנעות ממגע עם חומר כתוב
הפך למשהו מאיים ובלתי ניתן להצלחה.
אז כל זה נכתב, למרות שלא קראתי את המאמר, כדי לומר לכם,
טפלו היטב בילדים עם הפרעות קשב, לפני שיהפכו כמוני למבוגרים, עם הרבה בעיות פסיכולוגיות
שהיו יכולות להימנע, בטיפול מוקדם.
לולא ההמנעות, הייתי יכולה היום להתמקד בקשיי הקשב והריכוז עצמם.
ואני חשה, שאני רחוקה מהמיקוד הזה מאד.
וזאת בשל העובדה, שלפני למעלה מ-30 שנה, לא האמינו לי שאני "לא עצלנית" ולא "עושה את עצמי"
אלא יש לי הפרעות קשב וריכוז.
ועתה, אני בבעייה קשה.
עובדה.
אלה שמנסים לסייע לי, (פסיכולוגים) מתקשים. 
ואני, שצריכה לקבל את סיועם, לא מצליחה לקפץ מעל משוכת ההימנעות ממגע עם
נייר ושורות.
הצילו את הילדים בעודם ילדים, ואל נא תתנו להם לסבול כמוני.
בברכה,
סיגל הותיקה.

gilavin@walla.co.ilgilavin@walla.co.il4/11/2006

הפרעות קשב וריכוז [ל"ת]. שלום רב

בני בן 10עדיין לא מאובחן, אך אני בטוחה ב= 99% איךאני עושה לו בדיקה נויירולוגיתמקיפה הן לימודית,נפשיתפסיכולוגית והאם אני יכולה לקבל טלפון או כתובת של  דר עדי אדר , אנו גרים בבאר שבע,איךאפשרלמנועההתקפי זעם עד לבדיקהנוירולגית.
תודהגילה

יוסייוסי25/9/2006

אנלוגיה יפה [ל"ת]. אנלוגיה יפה שמעבירה יפה את המסר
נרות

אמא לילד מקסיםאמא לילד מקסים14/4/2006

בעיות חברתיות [ל"ת].     הנני אם לילד  בכור ויחיד בן 5 המטופל בריפוי ועיסוק וכפי הנראה מאותגרבנושא קשב (עוד לא נעשתה אבחנה מפאת גילו).מתוך התבוננות בבני משחק עם ילדים בני גילו אני מבחינה בקשיים הבאים:שינויים במצבי רוח (מצחוק לבכי וכו'),קושי לוותר, לפעמים מעליב מתפרץ ומדבר בלי הפסקה,משמיע קולות מוזרים או מטיח העלבות חדות בילדים.כתוצאה מכך אין לו כמעט חברים והוא בודד , מה שמוסיף עוד לחוסר כישוריו החברתיים...
ברצוני לדעת אם קיימת הדרכה חברתית לילדים כמוהו (בגילו)?או אם קיימות קבוצות של ילדים מסוגו בחוג או מכון אתם יוכל להפגש?
חג שמח ובבקשה תשובתכם בהקדם.
אם לילד מקסים אך בודד.

תמיתמי10/4/2006

הפרעות.

צביאל רופאצביאל רופא4/3/2006

אסקלציה בשורות רובין הוד?. מה באמת קרה ב'איתנים' מתחת לאפו של הציבור כולו?
האם באמת הופעלו שיטות הטיפול שאמורות להביא להתבגרות המאוחרת של המטופלים? למי שמבטל 'השערה מופרעת' שכזו מכל וכל, אני ממליץ לעיין ערך ד'ר שולמית בלאנק?
או שאולי אירעה כאן היסחפות והידרדרות אשר הובילה את אנשי רובין הוד שהתרגלו לגנוב למען החלכאים, להתחיל לגנוב למען סיפוק צרכיהם האפלים...?
אכן, הפסיכיאטריה מפעילה השכם והערב התערבויות אגרסיביות על החוסים בצילה הכבד והפרדוכסלי כל כך. התערבויות שלעין בלתי מקצועית ומנוסה נראות 'מוזרות'. על פי התיאוריה הפסיכואנליטית הן אמורות להביא לשינויים משמעותיים אשר אינם יכולים להתרחש בשום דרך אחרת. מדי פעם קורטוב מהן צץ החוצה ורואה את אויר התקשורת ואחר כך המקצוע ממשיך לעבוד 'ללא הפרעה'.
כך או כך, רציתי רק להזכיר למי שמרוב עיסוק 'בהתערבויות', נראה על פניו שכבר לפני שנים רבות, שכחו העסוקים כל כך, שמדינת ישראל היא עדיין מדינת חוק. כלומר בעצם: ששום מטרה, נעלה ככל שתהיה, אינה מצדיקה חציית קווים ופירושה היחידי של חציה כזו היא פעילות עבריינית.
 

צביאל רופאצביאל רופא3/3/2006

לא שחור לבן!. לאריאל שלום,
מסכים איתך בהחלט שיש פגמים רבים ביחסם של אנשי המקצוע בתחום חולי הנפש אל ציבור המטופלים. אכן, הפטרוניות חוגגת. אולי מעט פחות ממה ששרר לפני עשרות שנים, אך הרעה החולה הזו עדיין שולטת בכיפה וראוייה לכל גנאי!
עם זאת, עד כמה שאני יודע אין טענה שהמחלה הזו היא ממש גנטית אלא שהיא טומנת בחובה השפעה מסוימת של הגנטיקה על הופעתה הראשונית. והא ראייה, שכאשר שני אנשים המוגדרים כ'חולי נפש' פר-אקסנס מביאים ילדים לעולם, בד'כ לא כל הצאצאים שיוולדו יילקו במחלה ברבות הימים. עם זאת, הסיכוי של כל אחד מהם ללקות בחולי יהיה גבוה יותר ביחס לצאצאי זוג בריא לחלוטין (לכאורה), אשר אין באילן היוחסין שלו כל רמז להופעת החולי.
אבל, לדעתי, רוב האסכולות במדעי ההתנהגות כן גורסות, שבעקבות גורמים תורשתיים ו/או סביבתיים נוצר איזשהו כשל בהתפתחות וגם שככל שהכשל מתרחש מוקדם יותר, כן פגיעתו עלולה להיותת רעה וקשה יותר בהמשך חיי אותו פרט. כשל שכזה, אשר הולך ומתעצם בד בבד עם המשך ההתפתחות, מביא להחלשתה של האישיות ועלול להביא לקריסה טוטלית (התפרצותה של מחלת נפש).
בחלקים מסוימים מכשל שכזה, לפעמים ניתן לטפל גם אחרי עשרות שנים מיום התהוותו בגילאי הינקות המוקדמת או המאוחרת. כמובן, לא בעזרת תרופות אלא בעזרת פסיכותרפיה עמוקה (ואף לעתים מסוכנת!).
ואילו תפקידן של התרופות מעולם לא היה לטפל בגורמי המחלה - באישיות (אם כי כיום מתחילים לדבר גם על זה), אלא רק להפחית את סימני החולי ולנסות לצמצם את נזקיהן. מצד אחד - כמי שנוטל תרופות כ-30 שנה איש לא יוכל לטאטא לי מתחת לשטיח את תופעות הלוואי הנוראיות של התרופות (בייחוד מהדור הישן), אבל ממצד שני - אדם שלמשל לא חווה התקף של דיכאון מג'ורי, מן הסתם, לא יוכל להבין עד כמה ערכן של התרופות לא יסולא בפז אם הן מצליחות למנוע התקף, או להחליש את עוצמתו, או לשלוף את החולה המתייסר ייסורי גהינום מתוך התופת האיומה הזו.
המון בריאות נפשית ופיזית,
צביאל

אריאלאריאל2/3/2006

כמות השקרים במאמר הזה היא לא תאמן.     בחינוך בארץ  דורשים מכל ילד שלישי בארץ להיות מאובחן כדי שאפשר יהיה לתייג אותו כבעל לקות או בעל הפרעה פסיכיאטרית. תיוג על פי סימפטומים התנהגותיים אין לו כלום עם בריאות. הוא תיוג  מדעי כביכול ובסופו של דבר כמו כל תיוג שהיה נהוג במשטרים אפלים פוגע בזכויותיהם של המתויגים.
20% מילדי  ישראל נוטלים בשל אבחונים מבישים אלו תרופות מקהות חושים ומקהות חשיבה הנמצאות תחת פקודת סמים מסוכנים.
 
פסיכיאטריה מעולם לא זיהתה או בודדה גורם גופני או ביולוגי לשום מחלה. אפילו את התיאוריה שלהם, שהפרעה פסיכיאטרית היא מחלה גנטית אנשי הפסיכיאטריה לא הצליחו להוכיח באופן מדעי.ההפרעות הפסיכיאטריות אינן מדעיות – הן נקבעות בהצבעה. מדי 4 שנים מתכנסת ועידה של איגוד הפסיכיאטריה האמרקאי APA ובלא שום הליך מדעי,  מצביעה!   אני חוזר מקבלת החלטות בהצבעה וההצבעה היא זו שקובעת אם סידרה שלמה של איפיונים התנהגותיים הם מחלת נפש או בשפתם הפרעת נפש.אין שום היבט של התנהגות אשר אינו מוצא את מקומו בקשת רחבה זו של 'סימפטומים' המהווים כביכול 'מחלת נפש'. בעצם הצליחה הפסיכיאטריה לפלוש לכל היבט של החיים בעזרת אמות מידה שהמציאה.לסובלים ממיגרנה יש 'הפרעת כאב', ילד שנע וזע על מקומו או שובב יותר מדי הוא 'היפראקטיבי' , ומי שמעשן ושותה קפה יש לו 'הפרעת ניקוטין' או שסובל 'מהרעלת קפאין'.אתה מגמגם?  יש לך מחלת נפש. יש לך ציון גרוע במתמטיקה ? הרי יש לך 'הפרעה התפתחותית אריתמטית'. כאשר נער מתבגר מתווכח עם הוריו, הרי זו 'הפרעת התמרדות'.
 
פשוט לא להאמין, המודעות לדברים האלה היא כה קטנה שחייבים לעשות משהו בקשר לזה.

אמא מוטרדתאמא מוטרדת13/2/2006

מורה לא סמכותית. לבני יש הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות. אנו ההורים עושים מעל ומעבר בטיפול בו. אנו מטופלים אצל פסיכולוגית והילד עובר עכשו בנוסף לאבחון פסיכולוגי גם הערכה פסיכיאטרית.
כל נסיותינו לגייס את המורה ולהדריך אותה עולים בתוהו. היא משדרת כאילו היא רוצה לעזור אך בין הרצון לבין המציאות המרחק גדול. היא אינה עיקבית בכלל וכל הזמן מתלוננת שקשה לה ועל כל פיפס מרימה טלפון. אינה מנסה להתמודד איתו או להשתמש בכל הטיפים שנתנה לה הפסיכולוגית שלנו (כמובן הכל בטיפול פרטי) .
אני מרגישה שאנו עושים הכל ! יש שיפור בבית אך בבית הספר ישנה בעיה גדולה.
איך מעוררים את המורה ?????? הילד מאוד מאוד אוהב ללכת לביה'ס .
 
תודה  

גליגלי29/1/2006

[ל"ת] [ל"ת].

רונירוני28/1/2006

לימודי אנגלית לילדים עם שגיג [ל"ת]. רציתי לשאול האם יש שיטה מועילה ללמד ילדים שמאוד מתקשים להתרכז בטקסט לקרוא אנגלית או האם ללכת עם הקצב שלהם ו/או לוותר להם (כי גם ככה מגיע להם בבית הספר הקראת המבחן כולו) בשל בעייתם?
האם כדאי שיהיו בהקבצה נמוכה באנגלית שבה המבחנים קצרים ויותר קלים?
 
אשמח לקבל תשובה עניינית בנושא.
אימייל: tutman@netvision.net.il

דייבדייב22/1/2006

adhd-מוגבלות או כישרון, חיסרון או יתרון ? דעה [ל"ת].     מעטים באוכלוסייה שמעו או יודעים במה מדובר .ממצאי סקר עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות באוקטובר 2005 שנערך ע'י נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות מצביע ש 5.9% מהאוכלוסייה מודעים ללקות למידה או הפרעת קשב וריכוז.אם נבחן מקרוב את התכונות של בעלי תסמונת ad(h)d (הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות)אנחנו נראה את הרשימה הבא : 1. אנרגיות מעל הממוצע2. העדר שחיקה בנושאים שמרתקים את תשומת הלב 3. נאמנות והתמסרות , במיטבם במצבים של עוררות יתר- מצבי חירום (אוהבים את הקצה)4. שמים לב לפרטים שאחרים מתעלמים מהם ,יכולת תירוץ והסברה מעולים 5. אומץ לב שמופגן בנכונות לקחת סיכונים 6. נטייה לא להתקשר ולחמוד רכוש- לעיתים נדיבות לב7. לא מקבלים מרות ונכונות למרד בכל עת 8. יצירתיות ויזמות ומיליון רעיונות חדשים ,הם מרימים דברים, יוזמים.9. נמצא אותם לעיתים קרובות בגבול הידוע- בגילוי תחומים חדשים10. לא נרתעים מכישלונות 11. במקום הנכון- ביצועים מעוליםלאומת זאת אם נבחן את רשימת תכונות לאבחון של אותה תסמונת נראה משהו שונה לחלוטין1.תחושת תת-השגיות, אי השגת מטרות (בלי קשר עם ההישגים הממשיים)2.קושי התארגנות.3.דחיות כרוניות או בעיה בהתחלת משימות.4.משימות בו-זמניות רבות; קושי להמשיך עד הסוף.5.נטייה לומר מה שעולה על הדעת בלי תשומת לב לעיתוי 6.חיפוש תדיר אחר גירויים7.אי יכולת לסבול שעמום8.היסח דעת על נקלה, קושי במיקוד תשומת לב, נטייה להסתלק או לרחף באמצע דף או שיחה9.קשיים בהליכה בתלם בקבלת נהלים 'הולמים'10.חוסר סבלנות; סף תסכול נמוך11.אימפולסיביים, אם בדיבור ואם בפעולה12.נטייה לדאוג בלי צורך, בלי סוף, נטייה לסקור את האופק בחיפוש אחר משהו מדאיג13.תחושת אי בטחון14.היפוכים במצב הרוח, מצבי רוח משתנים בעיקר כאשר מתנתקים מאדם או ממשימה15.נטייה להתנהגות מתמכרת16.בעיות כרוניות של הערכה עצמית17.התבוננות עצמית בלתי מדויקת, בדרך כלל הם רואים עצמם כפחות מרשימים או עם פחות עצמה מאחריםכ 5-8 אחוז מהאוכלוסייה הם בעלי תסמונת , מתוך ספרייה ושרותי מידע של כנסת ישראל 1997 :' מאפייני *מחלת ADHD (הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות) השימוש בתרופה ריטלין. עדכון.'מאת יפה נקרהפרעות קשב וריכוז מאופיינות על-ידי התנהגות אימפולסיבית, הפרעה בריכוז ופעילות יתר. לעיתים גם בלקוי למידה, הפרעות התנהגות, קשיים חברתיים ורגשיים. בכ-50%-60% מהילדים נמשכים תסמיני הפרעות הקשב והריכוז, עד לגיל המבוגר, ב-25% מהמקרים מדובר באישיות אנטיסוציאלית. לתופעה גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים. חשיבות רבה יש לאיבחון המוקדם ולתכנית טיפולית רב-תחומית, כבר מהגיל הצעיר.*שגיאה היא לכנות את תסמונת adhd - מחלהאם אני בוחן את שתי הרשימות ,אני יכול לשייך את הרשימה הראשונה לתכונות היוצאות דופן וכישורים שלא קיימים אצל אוכלוסייה הרגילה. לאומת זאת את הרשימה השניה אני רואה כתוצר לוואי שנוצר מאינטראקציה בין בעלי התסמונת והחברה .ברשימת בעלי תסמונת adhd נוכל למצוא שמות שתרמו לאנושות בתחומים שונים ומגוונים , שמות כמו :אלכסנדר בל, הנס קריסטיאן אדרסן ,בטהובן, אגטה קריסטי , ווינסטון צ`רצ`יל ,סלבדור דאלי ,וולט דיסניי ,טומס אדיסון, אלברט איינשטיין, הנרי פורד ,בנג`מין פרנקלין, ג`ון פ. קנדי ,רוברט פ. קנדי ,ג`ון לנון ,אברהם לינקולן ,ג`ימס מקסוואל , נפוליון , איזק ניוטון ,לואיס פוסטר , אדגר אלן פו , רחמנינוב , ג`והן רוקפלור , אנוואר סאדאת , סוקרטס , לב טולסטוי , סטיווי וונדר ,האחים רייט ....וזוהי רשימה חלקית בלבד.מה ההבדל בין אלו שהצליחו לאלו שנמצאים בשולי החברה ?אני מניח שההתייחסות והמודעות של החברה קבעו את העתיד של חריגים-מוכשרים אלו. יותר נכון להגיד, שאם בעל התסמונת גדל במשפחה תומכת הוא הצליח לבנות את עצמו ולהשתלב בחברה, אם הוא גדל ללא תמיכה מהסביבה הקרובה הוא נדחק לשוליים. נכון להיום החברה מנסה להתאים את עצמה או נכון יותר להגיד להתאים את בעלי adhd לחברה ע'י תווית של חריגות ומוגבלות ובעזרת תרופות וטיפולים.לדעתי התווית של מוגבלות ונכות היא של החברה שלא השכילה לקלוט ,להתאים את עצמה לבעלי כישורים כמו אלו של adhd , ולתעל אותם לרווחת האנושות.בעידן זה המודעות לadhd מתפשטת ומדינות אירופה, ארה'ב ,אוסטרליה וסקנדינביה .הממסדים במדינות אלו הגיעו למודעות לרווח הטמון באנשים 'חריגים' אלו.ולנזק שבהתעלמות.מבנה התודעה הקיים בחברה האנושית עדיין לא מוכן לקלוט את אנשי הadhd ללא טיפול תרופתי שפוגע בפוטנציאל הטמון באנשים אלו. אך זהו שלב הכרחי כדי שאנשי adhd יוכלו להשתלב בחברה האנושית ולהתחיל לתרום להתפתחותה הרוחנית והאקולוגית.כאשר החברה תעבור את ההבשלה במודעות וגישה לחייה על הפלנטה שלנו יוכלו אנשי הadhd לתת את מלוא הפוטנציאל שלהם ללא צורך בתרופות.
זו דעתי
דייב

דייב -דוד שטיינברגדייב -דוד שטיינברג16/1/2006

מפורסמים adhd [ל"ת]. קישור לרשימת אנשים מפורסמים עם תסמונת adhd
 
http://www.adhdrelief.com/famous.html

דוד שטיינברגדוד שטיינברג12/1/2006

מודעות נמוכה גם בין אנשי מקצוע - בעיית מבוגרים בעלי תסמונת adhd. ‏10/01/2006
לכבוד : חברי כנסת ,משרד המשפטים,ביטוח לאומי,עיתונות ואנשי מקצוע
                                   
 
 
הנדון: מבוגרים עם תסמונת ADHD - הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות
                       
א.ג.נ.
 
ברצוני להסב את תשומת ליבכם, אל אוכלוסיית המבוגרים בישראל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, המוכרת בשם תסמונת ADHD. אוכלוסייה זו מונה  כ- 5%-8% מכלל אוכלוסיית המבוגרים בארץ.
אוכלוסיית המבוגרים עם ADHD,  סבלה במשך שנות צעירותם מחוסר מודעות ומהזנחה כללית של הממסד ומוסדותיו. למעשה עד לפני כמה שנים, לא ניתן טיפול לסובלים מההפרעה, וכתוצאה מהזנחה רבת השנים, מבוגרים עם התסמונת סובלים מבעיות רבות ואינם מצליחים להשתלב בחברה.
כמובן שיש בעלי תסמונת AD(H)D  שהצליחו לבנות את חייהם, אפילו בצורה מוצלחת ביותר, ונוטלים חלק פעיל בחברה בישראל.
מה ההבדל בין אלו שהצליחו לאלו שנמצאים בשולי החברה ?
 
 
אני מניח שההתייחסות  והמודעות של החברה קבעו את העתיד של חריגים-מוצלחים אלו. יותר נכון להגיד, שאם בעל התסמונת גדל במשפחה תומכת הוא הצליח לבנות את עצמו ולהשתלב בחברה, כי אתם הממסד עצמתם את עינכם!
 
יכולתם לנווט ולתעל את בעלי תסמונת ADHD לאפיקים שינצלו את המחשבה המקורית שלהם, את התמסרותם הטוטלית לעבודה, את המקוריות שלהם ועוד תכונות שחסרות לאוכלוסייה הרגיל (מצ'ב מאמרים ומחקרים בנושא(.
 
בשנים האחרונות התעוררתם באיחור של עשרות שנים, והתחלתם לטפל בבעלי התסמונות במערכת החינוך ובסביבה האקדמית. אני מודה לכם על כך, הבת שלי ADHD וכולי תקווה שהיא תזכה ליהנות מפירות אלו.
 
אך מה קורה עם האוכלוסייה המבוגרת, אלו אשר לא היו ברי מזל ולא זכו לטיפול ותמיכה מהמשפחה ומהסביבה?
את המבוגרים האלו לא תמצאו באוניברסיטאות ברחבי הארץ, גם לא במכללות.
הם מאכלסים את בתי הכלא של המדינה (50% מאוכלוסיית האסירים בבתי הכלא, סובלים מתסמונת ADHD, לפי מחקרים שנערכו בארה'ב ובאירופה).
הם מתאבדים בשיעור של פי 3 מהאוכלוסייה  הרגילה והם חיים בשולי החברה עם בריחה מתמדת מההתמודדות עם  הממסד.
הספרייה של הכנסת מלאה במחקרים ומאמרים בצורך לטפל ולתמוך באוכלוסייה זו, והיא כולה לרשותכם.
 

ההפרעה מאופיינת בעיקר ב:
קשיים בקשב (טווח, חלוקה, מיקוד, ארגון ותכנון, תחושת זמן ועוד).אימפולסיביות, צורך בסיפוק מיידי, סף תסכול נמוך, קושי ללמוד מניסיון, קושי לקשר בין מעשה לתוצאה ועוד.היפראקטיביות: תנועות מופרזות, דברנות יתר ועוד.קושי לציית לחוקים ולסמכות, על רקע של חוסר יכולת/שליטה, לא של חוסר משמעת.
דחיינות כרונית וחוסר ארגון אישי.
 
 
מה אתם מתכוונים לעשות  בנדון?
 
בנוסף, אני מעוניין לספר לכם את הסיפור האישי שלי:
 
אני בן 46 , בגיל 40 אובחנתי לראשונה כסובל מהפרעת קשב וריכוז, תסמונת ADHD, האבחון נעשה ע'י המרפאה לבריאות הנפש בנתניה.
כיום, אני מטופל בריטלין ומאז מצב שלי הרבה יותר טוב, אני הפסקתי עם האלכוהול וסמים קלים.
השתתפתי בקבוצת טיפול במרפאה, האימפולסיביות שלי ירדה פלאים.
אך אין לי עבודה קבועה, אני חסר רכוש ואין לי חסכונות, אך יש לי המון חובות לממסד, למוסדות שונים ולאנשים שתומכים בי כלכלית, שגם הם מתחילים להתמוטט כלכלית, באשמתי.
 יש לי שתי ילדות בנות 11 ו-12 שאיני יכול לפרנס, יש לי בן בצבא שאיני יכול לעזור לו בכלום.
 
אני בעל כישורים רבים :
פועל בניין, מסגר, נגר, חשמלאי(לא מוסמך), ממסגר תמונות, אינסטלטור, תאורן במה,מפעיל מערכות לייזרים למופעים, טכנאי מחשבים (לא מוסמך),טכנאי ט.מ.ס., ציוד בילוש, תיקון כבישים, בניית תערוכות, מנהל יצור ציוד לאירועים, מנהל משרד, ניהול בסיס נתונים נדל'ן, שיפוצניק, מפעיל עשרות תוכנות מחשב , הליכי יצוא/יבוא, אנגלית ורוסית כשפת אם ועוד...
 
אני לא עצלן. בחיים לא קיבלתי דמי אבטלה, למרות שהיו תקופות שהייתי צריך, אך כאופייני לאנשים עם התסמונת, לא ידעתי לארגן את זה. בחיים לא קיבלתי החזרי מס ,למרות שעבדתי תקופות של מספר חודשים בלבד, בעשרות מקומות עבודה.
 
לאחרונה החיים הובילו אותי אל מסלול של מודעות וטיפול בעצמי. פניתי למוסד לביטוח לאומי, על מנת שיכירו במצבי, ומה יצא מזה?
בוועדה השנייה והקובעת (אני יודע בדיעבד) ישב מנהל מחלקה, רופא מומחה לגריאטריה ומחלות פנימיות, ולצידו פקידה, הוא בדק לי דופק ,לחץ דם ומישש לי את הבטן (כנראה הרגל ממחלקה גריאטרית(, שאל אותי אם אני סובל ממחלות כלשהן, עניתי שלא, מלבד זה שכמעט אין לי שיניים.
ולאחר שבוע קיבלתי החלטה של הועדה - 10% נכות ודחייה של קצבת נכות.
הנכות בתוקף מ אוגוסט 2004. להזכירכם, אני אובחנתי בשנת 2000, והלקות היא למעשה מלידה.
 
מערכת החינוך יכלה לזהות את הליקוי הזה לפי תדירות הסילוקים מביה'ס ודוחות של המורים. ביטוח לאומי הייה יכול לזהות את זה לפי תחלופה גבוהה של מקומות עבודה (משם הם קיבלו תשלומים באופן סדיר(.
 
אני פונה אליכם מכיוון שאני זקוק לעזרתכם!
אני זקוק לשיקום, הסדר חובות עם הממסד ועם שאר העולם!
 
נא התייחסותכם.
 
בברכה,
דוד שטיינברג   ste_ad@netvision.net.il
 

דבורה כהןדבורה כהן21/12/2005

בתי ילדת C.P עם הפרעות קשב וריכוז ואפילפטית [ל"ת].

אלון נוימןאלון נוימן17/9/2005

בדקת בתחנה לבריאות הנפש הקרובה ביותר אלייך?. מציע שתבדקי אצל רופא המשפחה שלך, או לחילופין במחלקת הרווחה.
אלון

אליסהאליסה17/9/2005

לאלון [ל"ת]. תודה רבה לך על העזרה והיעוץ,
אני חושבת שאתה צודק...עדיף לעבור את האבחון ...אבל זה לא מתאפשר לי כלכלית ואני לא מכירה שום שירות צבורי שאני יכולה לפנות אליו לאבחון חינם...בררתי ולא קיים דבר כזה בשבילי בגלל העובדה שאני כבר לא קטינה אלא בת 19 אני כבר לא בלימודים ולכן גם אם אני יצליח בכלל למצוא שרות כזה ולהכנס לרשימת המתנה או משהו אין לי עדיפות ...
 אם אתה תוכל להגיד לי באיזה ארגון /שירות צבורי מדובר אני ישמח לנסות בכל מקרה אני פתוחה לכל דבר שיכול לעזור, וזה מאוד נראה לי ...
בכל מקרה תודה רבה לך
אליסה

אלון נוימןאלון נוימן15/9/2005

לאליסה. אליסה, שלום.
את מתארת סבל מאוד גדול, והדברים מאוד נוגעים ללב. טוב שאת לא מוותרת ומחפשת מוצא, וזה מראה שעוד יש בך המון כוחות ואופטימיות. אני חייב לומר שאת גם מתארת תמונה מאוד חריפה, וזה באמת מעורר צורך לבדוק מה עוד מציק לך ומפריע לך. מהבחינה הזאת אני יכול להבין את הנוירולוגים ששלחו אותך לאבחון.
אליסה, אני חושב שאת מוכרחה ללכת לאיש מקצוע שיעשה לך אבחון. אם כלכלית זה בלתי אפשרי, אז תמיד ניתן להסתייע בשירות הציבורי. זה אולי כרוך בהמתנה מסוימת, אבל זה שרות שאת יכולה לקבל חינם, ואם חייך תקועים כרגע, אז נראה לי מאוד לשקול את זה ברצינות.
זו העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך כרגע, הרי אין אפשרות להאריך בשיחה ולהיכנס לפרטים אישיים יותר כאן בפורום הפתוח.
זה נראה לך?
ובכל מקרה, אאחל לך הצלחה, וכמובן שנה טובה של יציאה מהמיצר.
אלון

אליסהאליסה14/9/2005

הבעייה היא... [ל"ת]. הבעיה היא כל הזמן...
בעבודה כשאני לא מרוכזת ומול העיניים שלי קורים דברים ובכלל אני לא רואה ולא שומעת כאילו אני מנותקת...ואומרים לי משו ואני לא מרוכזת ואחרי שניה שוכחת...ואם יש לחץ  או שצריך לזכור כמה דברים בבת אחת אז בכלל אין מה לדבר...אני מתחילה משו...מיד נזכרת שיש עוד משו לעשות עוזבת את הדבר הראשון שוכחת ממנו מיד לגמרי וכך הלאה ובסוף כלום לא נעשה כמו שצריך...פעם עבדתי בתור קופאית היתי צריכה לתת עודף למישהו 80 אג' ובלי לשים לב הבאתי לו 80 שח'...דברים כאלה...
אבל לא רק בעבודה...בבית, אני כל הזמן מסתובבת מחדר לחדר,רוצה לעשות משו ואחרי שניה זה בורח לי מהראש, לפעמים קורה שכמה שעות רצוף אני פשוט מבלה במחשבות מנותקות כאלה...מנסה לארגן את הכל בראש בוהה בקיר או במסך...שעות כמו איזה סהרורית...בהתחלה חשבתי שאני אולי משתגעת שאני כחה, או אולי סתם אני עיפה או סטומה לא יודעת...
כל המראות והחלונות בטוש מחיק של מה צריך לעשות ועל מה צריך לחשוב ואפילו מה צריך לחשוב על לעשות, וכמה שאני מנסה לסדר את כל זה בכל מקרה אפילו הרשימות מבולגנות...אני כותבת על הידיים, שמה בפלאפון תזכורות, פתקים...זה לא מספיק! אני יכולה בקלות להשאיר משהו דולק וללכת או לא לסגור את הדלת או שקורה לפעמים שאני הולכת ברחוב לאנשהו ופתאום שוככת לאן הלכתי ...(כמובן נזכרת אחרי שניה או 2 ברוך השם...)או שמדברים איתי חצי שעה ומספרים לי משו ואני מתנתקת ובכלל לא בשיחה לא שומעת כלום וחולמת על משו עד שמעירים אותי. מספרים לי משו מפורט ולוקח לי הרבה מאמץ כדי לחבר ולארגן את כל הדברים לתמונה אחת גדולה ופשוטה.אני קוראת עמוד של ספר 5 פעמים עד שאני מצליחה לסיים אותו...
ואני בעיקר חוששת לעשות רשיון...זה הסיבה שעד עכשיו לא עשיתי... כי אני בטוחה שאני יעשה תאונה על השבוע הראשון...אין מצב שלא...5 דקות של שקט  ואני כבר מעופפת בעולם אחר...זה מה שהכיח מטריד אותי כי אנשים שמכירים אותי אומרים לי שמסוכן לעלות כחה על הכביש או שאני יהרוג את עצמי או מישהו אחר חס וחלילה... אבל מצד שני אני לא יכולה ליסוע במוניות ואוטובוסים כל החיים...
ואין בכלל מה לדבר על להרשם ללמוד איזה מקצוע ,קורס ,לימודים אקדמיים ...מספיק סבלתי בבית הספר שקרעתי את עצמי בשביל לקבל ציונים ממוצעים שאני יודעת שאם היתי מצליחה להתרכז כל הבגרות שלי היתה על מאיות כי את החומר הבנתי מצויין ...
בקיצור...זה מפריע לי מאוד...ואני יודעת שנזכרתי מאוחר לעשות עם זה משו אבל זה עדיף מאשר לחיות עם זה עוד שנים ואז להצתער עוד יותר...הנירולוגים בעצמם אמרו לי שאם היתי עכשיו בבית הספר...היו מסכימים לתת לי לנסות ריטלין לראות אם זה יעזור...ובלי שום אבחון! זה מה שהכי מעצבן שכולם חושבים באמת שזה עובר עם הבגרות האחרונה ויותר זה לא מפריע...זה גם מה שאני חשבתי אבל זה לא כחה...לא מספיק שעברתי כך את תקופת הלימודים-בלי לטפל בזה ובלי שום הקלות...רוצים שאני גם ימשיך לעבור כחה את שאר החיים...להסתפק בעבודה ממוצעת...רמת חיים ממוצעת...שאיפות ממוצעות...זה מתסכל כי אני יודעת שאני יכולה יותר!
 

אלון נוימןאלון נוימן13/9/2005

לאליס. אליס, שלום.
קראתי בעיון את דבריך, וחשתי כאב רב בהם.
אני פסיכולוג חינוכי, ותושב הצפון בעצמי, והדברים שלך עוררו בי רצון לראות איך אפשר קצת להקל עלייך.
אולי נתחיל בהסבר שלך איך בדיוק הבעיה מפריעה לך. בד'כ נהוג לחשוב שהפרעת קשב וריכוז משפיעה בעיקר כאשר יש צורך בפעילות הדורשת ריכוז, כמו לימודים. אני מבין שאת כבר סיימת בי'ס, ועדיין לא סטודנטית. אז איפה בדיוק פוגעת בך הבעיה? במה היא מגבילה אותך? אולי, אם נדע, נוכל לייעץ לך טוב יותר לאן לפנות.
אלון

אליסהאליסה12/9/2005

מבקשת עזרה דחוף בנושא הפרעות קשב!. שלום
שמי אליסה ואני בת 19
אני חושדת שיש לי הפרעות קשב וכמעט בטוחה בכך לחלוטין.קראתי את כל התגובות פה ואני מרגישה שאני ממש מתחברת כי עברתי מילדות ועדין עוברת את אותם הקשיים שהעלו פה,ואני רואה פה אנשים בגיל הרבה יותר מבוגר משלי שמצתערים שלא אבחנו זאת אצלם מוקדם יותר ומפחדת שכך גם אני יפול כי מטרטרים אותי ואני מתחילה להתיאש...
תמיד היו לי בעיות בלימודים, קשיים להתרכז ועקב כך גם קושי חברתי מסויים...למרות הקושי נלחמתי וסיימתי בגרות מלאה בציונים ממוצעים סבירים ,ומעולם לא התלוננתי ולהפך אף הסתרתי את הבעיה כי התבישתי והיתי בטוחה שאני פשוט עצלנית או טפשה, וחשבתי שלא יעלה הקושי שוב אחרי סיום לימודי.אך כעט אני מרגישה שהמצב לא משתפר אלה מחמיר...ונתקלת בקושי רב בעיקר בעבודה וגם בחיי היום יום וזה מתסכל אותי נורא...אני לא מוצאת את עצמי מרוב כל הבלאגן שעובר אצלי בראש כל הזמן...אנשים מסתכלים עלי מהצד וחושבים שאני עושה הצגות או שאני מטומטמת ומחפשת לזה שם או תירוצים!
פניתי אל רופאת משפחה שלי והיא הפנתה אותי לנירולוגית שאמרה שאני מדמיינת את זה ושאם סיימתי בי'ס אז אין שום סיבה להמשיך להתעסק בעיניין, משם פניתי אל עובד סוציאלי אשר הפנה אותי לנירולוג אחר שאמר שאין מה לדבר בלי אבחון( הוא החליט שאני מחפשת להשיג תרופות מרשם ממנו כדי להתמסטל או משו) אך אבחון זה הוא יקר ואני לא יכולה להרשות לעצמי להוציא סכום כזה של כסף על אבחון בלבד (הרטלין עצמו גם לא בסל הבריאות ולכן לא זול)ובמיוחד שעלול לא למצוא כלום וכל ההשקעה תרד לטמיון וללא פתרון לבעייתי...
אני חיה לבד, ההורים לא בתמונה ולא בעיניינים ואין עם מי לדבר שיבין ויעזור...אף אחד לא מוכן לדבר איתי אם סימתי את הלימודים, אף אחד לא מודע שזה קיים גם במבוגרים ושזה אכן מפריע ביום יום, ולאף אחד לא אכפט שאין לי כסף להשקיע באבחון הזה ובכל הבלאגן שמסביב כל כך הרבה כסף כשאני מפרנסת את עצמי ממשכורת של 2000 שחודש שזה אפילו לא מינימום משום שאני לא יכולה להחזיק שום עבודה נורמאלית.
בעצם המליצו לי  בחום לנסות רטלין  מספר פעמים בודדות ולראות עם יש שיפור וכך לדעת בוודאות האם בכלל יש טעם להשקיע את הכסף הרב באבחון הזה...אך הבעיה היא שרק כדי להשיג מרשם לרטלין מתעקשים שאשלם הרבה כסף ואאבור את האבחון , מה שמותיר אותי נופלת בין הכסאות ואין עם מי לדבר!בנוסף אני תושבת הצפון(כרמיאל) ובלי רכב כך שיש בעיה ליסוע לכל מקום שאליו מפנים אותי בתחבורה צבורית ולבקש חופשים מהעבודה שגם כך הבוסים עצבניים עלי כי אני 'לא מרוכזת בעבודה','מעופפת' ו'חסרת מוטיבציה'וכל זאות בכדי שגם שם יפנו אותי למקום אחר ויעבירו אותי הלאה וכך הלאה עד שאתייאש...
השאלה שלי היא האם אני יכולה לאבחן את זה ללא תשלום(ואין לי ביטוח אז אני בספק)?
או האם אני יכולה לקבל מימישהו (רופא/נירולוג/פסיכולוג/פסיכיאטר/מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו...כבר לא אכפט לי)מרשם לריטלין כדי לבדוק האם זה עוזר לי(לפחות חד פעמי)מבלי שיתעקש על האבחון הזה?
מודה מראש  בכנות ומכל הלב  לכל מי שיעזור לי, אני לא יודעת למי נשאר כבר לפנות
אליסה
alicegor@walla.com
 
 
 

דליהדליה27/7/2005

עזרה לבני. בנננכמכמכממכמכמ

חניחני21/7/2005

[ל"ת]. שלמה שלום,
בעיה דומה היתה לקרובת משפחה שלי. היא התייעצה עם שני פסיכולוגים, כיצד להעביר לילדים את הידיעה. הומלצה לה בחום להעביר את הדברים בפשטות האמיתית שלהם ולערוך שיחה לשניהם ביחד. 'לך קשה כרגע, לכן החלטנו שתשאר עוד שנה בגן כדי שתלמד דברים נוספים שיעזרו ללך לללמוד בבי'ס..'. 'אתה עולה לכיתה אלף, אתה מתאים להתחיל ללמוד בביה'ס...'
בסופו של דבר כל ילד יודע את מקומו. במה הוא טוב ובמה קשה לו. לעיתים אנו המבוגרים מסבכים את העיניינים, בגלל רגשות טעונים שלנו בנושא. בבית שלא מעודד תחרותיות לא תיהיה תחרותיות.
בנוגע לתסכול, להתחיל את שנת הלימודים הראשונה ברגל שמאל, ולסחוב פערים לימודיים שילכו ויגדלו עם הזמן ולצבור חווית לימודים שלילית, ומנגד האח התאום שמצליח. זו חוויה שלילית וטראומטית לכל החיים. חשוב מאוד להתחיל את כיתה א' עם מוכנות רגשית טובה ומיומנויות בסיסיות מבוססות, כי בכיתה גדולה ילדים כאלה יכולים ללכת לאיבוד.
אני לא מכירה מאמרים ספציפיים בנושא, אני מניחה שהבעיה נובעת מהיותן אחיות תאומות, והקשר המיוחד שנובע מכך, אני ממליצה לך להתייעץ עם פסיכולוג מקצועי.
מורה לחינוך מיוחד.

שלמהשלמה30/6/2005

קשב וריכוז - תאומות. בנותי תאומות בנות 6. אחת מהן סובלת מבעיות קשב וריכוז וכפי הנראה תשאר שנה נוספת בגן חובה.
האם משהו יכול להפנות אותי למאמרים מקצועיים המצביעים על ההשלכות היכולות להגרם (כגון תיסכול, תחרות...) במידה ואחת התאומות עולה לכיתה א' בעוד האחות הסובלת מבעיות תשאר תמיד נשרכת שנה מאחוריה?
תודה.

אבגאבג30/6/2005

תגובה. גשי לאבחון מקצועי!!!!!
אין צורך לחשוש מרטלין זה עושה רק טוב למי שצריך.
תבדקי אצלכם במשפחה האם יש משהו נוסף (מהמבוגרים) בעל תופעות דומות.
דעי התופעות הן בדרך כלל תורשתיות

ורדורד30/6/2005

חור נרקיסיסטי. האם מישהו שמע פעם את המושג חור נרקיסיסטי? אם כן, היכן אפשר לקרוא
על הנושא, או מה זה?

אחדאחד18/6/2005

את צודקת. זה מגוחך, אבל זו לצערי עובדה.. קופות החולים והביטוח המשלים אינם מכסים אבחונים או תרופות להפרעות קשב ו/או הפרעות למידה. הם משתתפים בעלויות עד גיל 18. אני גיליתי השבוע (בן 32) שאני סובל מהפרעות קשב.אני חושב שמעבר לעניין הכספי, המצב המעוות כאן הוא שהמדינה מאפשרת לגופי הבריאות לא להכיר במי שסובל מהלקות הזאת כאשר הוא מעל גיל 18.גם סבלת עד היום- וגם תישא בתוצאות.הלא אין שום סיבה הגיונית שמי שזקוק/ה לניתוח, טיפול או תרופה מסויימת, יקבלו אותה רק אם הם מטה מגיל 18. והחוק אומר במפורש- אין להפלות אדם על רקע דת, גזע, מין או גיל.המדינה מחוקקת מחד, ורומסת ברגל גסה את זכויותייהם של אחרים באופן שרירותי.אולי צריך להגיש תביעה ייצוגית בשם כל הבוגרים שסובלים מהלקות הזו. או לפחות למלא עצומה באינטרנט, של כל מי שנפגע מהחלטת קופות החולים והמגובה ע'י משרד הבריאות.מדובר בכ 300 אלף ילדים ומבוגרים באוכלוסיה. רובם בוגרים באופן טבעי.אם לא נפעל למעננו, איש לא יפעל.מישהו בעל השכלה רלוונטית יכול לומר אם יש כאן קייס חוקי/משפטי?

מירימירי18/6/2005

ADD אצל מבוגרים. שלום,
אשמח לקבל יותר פרטים על ADD אצל מבוגרים כיצד ניתן לטפל בזה במיוחד אם הבוגר לא עבר אף פעם טיפול וזה מתחיל להשפיע עליו יותר ויותר.
 
תודה מירי

אשראשר6/6/2005

רטלין לא נימצא בסל לגילך, [ל"ת]. מזלית שלום רב,
לאחר כיברת דרך ארוכה שהובחנת כבעלת  ADHD , והומלץ לך ע'י נורולוג לקחת רטלין, והחשש שלך זה המזומנים ולא הבעיה הטיפולית, אני חושב שאת עושה טעות. יש לי בן 18 שהובחן כ ADHD ,ומצבינו
הכלכלי לא הכי טוב אבל המטרה זה הטיפול ,אני רוצה לומר לך. היום אני שמח שהמשכתי בדעה להשקיע.כן בפירוש להשקיע כאשר היום אנו מרגישים,שהיתה השפעה והבן יותר רגוע. לשיכולך,

מזליתמזלית2/6/2005

שאלונים. את מוזמנת להעביר לי שאלון בנושא

מזלית חג'ג'מזלית חג'ג'2/6/2005

עזרה [ל"ת]. שלום רב,
אינני יודעת עם זה המקום לשאול אבל אודה לכם מאוד אם תוכלו לסייע לי
שמי מזלית סטודנטים שנה א' במחלקה למדעי ההתנהגות, לפני כחצי שנה אובחנתי כבעלת ADHD ,והומלץ לי ע'י פסיכולוגית וכן ע'י נורולוג לקחת רטלין.
לצערי מאחר ואני מעל גיל 18 הבנתי כי רטלין איננו נימצא בסל התרופות לגיל שלי.
מה עליי לעשות?הדבר נישמע מגוחך!!!
mazalit20@hotmail.co.il

סימהסימה1/6/2005

ליקויי למידה. אבקש אם אפשר לקל אולי הפנייה לספרים, טקסטים, או כל חומר שיהיה אפשר לשבת עם הילד בגיל 15 או אולי הפנייה לאתר בו יש חומר עזר לתירגול

אא8/5/2005

ADHD [ל"ת]. שלום לך,
אני בת 25 ולאחרונה הבנתי שכנראה יש לי ADHD, ביצעתי מבחן TOVA, עפ'י אני בסדר גמור ועומדת בממוצע, זה לא נשמע לי כל כך הגיוני... אז התייעצתי קצת עם אנשי מקצוע והם הפנו אותי לנויירולוג ד'ר יפתח בירן, הוא בדר'כ מקבל אליו לבי'ח הדסה עין כרם בירושלים,
הוא ישב איתי קרוב לשעה, עשה לי מבחנים שונים בצורה מאוד מקצועית, יסודית וקפדנית ובסופו של דבר עלה על הבעייה.
אני ממליצה לך בחום להגיע אליו, כך תגלי על עצמך כמה דברים שלא ידעת.

בת 46בת 468/5/2005

ADD אצל מבוגרים. במבט לאחור אני מזהה את העיה בעברי. את הקשיים ההולכים וגדלים. יסודי-הישגים טובים מאוד. תיכון-התדרדרות. אוניברסיטה-עשיתי שנה ראשונה ב-3 מקומות, גמרתי בשיניים. אני יודעת שאני מסוגלת ליותר אבל ...   כעת אני מאוד דיכאונית. גם ירשתי זאת מהורי וגם אני מאוד מאוכזבת מעצמי ומחוסר הישגי בחיים. העזתי והלכתי לפסיכאטר ונרשם לי Edronax.
מישהו מנוסה עם זה ? מה תגובתכם ? עזרו לי.
יש לי ילד עם הבעיה ואני רוצה למנוע ממנו את הסבל שאני עברתי ועדיין עוברת.

ר.פ. - אמאר.פ. - אמא8/5/2005

בקשה להכוונה לבדיקה וטיפול-בן 9, כיתה ג, ADD. בני בן 9, בכיתה ג'. הוא מהחולמנים והמתנתקים. כנראה שעקב כך למעשה המורה לא אבחנה את הבעיה. אפשר לומר שאני 'אבחנתי' לאחר שקראתי חומר מקרי, עשיתי הצלבה עם קשיים שלו ודפוסיי התנהגות של: מסוגלות ויכולת אינטלקטואלית מתנדנדת  כשלון ודימוי עצמי מאוד נמוך, עצב , דיכאוני, רגישות יתר, רגזנות ותחושת חוסר הגינות וצדק כלפיו מצד מורים וגורמים סמכותיים.
1) השאלה היא מה עושים ? איך ואיפה מתחילים ? אנא פרטו שלב אחר שלב.
2) איך אפשר בלי ריטלין ?
3) איך משקמים את הדימוי העצמי הכ'כ ירוד ?
4) האם יש השתתפות בהוצאות מטעם הקופה (מכבי) או גורם אחר ?
5) מה אתם יודעים על שיטת ורדי ?
 

אסףאסף5/5/2005

דמעות היו בעיני. אני בחור בן 23 שאובחן כADHD בגיל 16 בערך , מאז ומעולם אמרו לי שאני ילד חכם עם הרבה פוטנצייל לא ממומש אבל במבט לאחור מורי והורי עשו את כל הדברים הלא נכונים שפשר לעשות עם ילד שהוא ADHD ... אם זה דרבון מעורבות חברתית ודווקא עם האנשים הלא נכונים ויחס לא נכון של המורים שנתנו לי את ההרגשה של 'ילד רע' או 'עצלן וטיפש' ...
כיום אני מאוד מתעניין בפסיכולוגיה ובכל הדברים שנותנים לי אינפורמציה על ילדותי ומה בעצם קרה שם...
שקראתי את המאמר הגעתי לסף דמעות בחלקים מסויימים שהבנתי עד כמה קשה היה להורי שלא הבינו עם מה יש להם עסק ומדוע הם התנהגו כמו שהם התנהגו ...
לסיכום תודתי לכותבי מאמר זה היא על הההבנה והירידה בתיסכולי וכעסי מול הורי , מכיוון שאני באמת מבין מה הם עברו כרגע ומאשים אותם פחות ...
תודה רבה וישר כוח.
 

אורית גודקאראורית גודקאר22/4/2005

לשלמה. שלום לך,
כפי שראית, הכובע המקצועי שלי לא מחסן אותי מפני טעויות אנוש, כמו זו שכנראה עשיתי בתגובה שלי. לא התכוונתי להקל ראש בכאבו של איש, או 'לנקות' מאחריות מקצועית את אנשי המקצוע, ואם כך הרגשת שאני עושה, אני מתנצלת ומבקשת שלא כך יובן. לפעמים, רציתי לומר, גם מי שמתבונן בעיניים הכי רגישות, עשוי להחמיץ את המובן מאליו ואת הנראה לעין כל. באשר לגורל - אני מקווה שאתה מסכים איתי שלא באנו לעולם נטולי הטיות, כאלו ואחרות, ועדיין יש בכוחנו לבחור.
חג שמח
אורית

נילי אושרובנילי אושרוב22/4/2005

add [ל"ת]. קרן שלום,
אני עברתי איבחון כזה במכון רום בר'ג ונעזרתי מאוד.
בהצלחה, נילי
 

שלמהשלמה21/4/2005

אורית. להשוות  את  בעיתו  של  דייב   לבעית  חניכים  נו  באמת.  לסנגר  על  פקידים  טכנוקרטיים  במסווה  של  אנשי מקצוע  במקום  לקרוא  להם  רשלניים . להגיד  שלא  היו  להם  משקפות  זה  בעצם  להגיד  שלא  היו  להם  עיניים  מכיוון  שהנושא  כבר  ידוע  עשרות  בשנים.  ואת  העצה  האולטימטיבית  להפיק  משהו  טוב  מהחיים - זה  באמת  תובנה  שכנראה  רק  את  היית  מסוגלת  להפיק. והשיא  כנראה  טמון  במשפט -  הנתונים  שחילק  לך  הגורל- נראה  לי  שאני  במשחק  קלפים  והגורל  אכן  אכזר  שחילק  לי  כאלו  'נתונים'. אם  זה  מה  שאת  חושבת  בתור  מי  שאמון  על  גילוי  טיפוח  תמיכה  והעצמה  של  נפש  האדם  -   ועל   היכולת  של   האדם  להתגבר  כמעט  על  כל  מיכשול- חיצוני  כמו  גם  פנימי - אזי  אני  חושב ' שזה  לא  סוף   הדרך  וגם  בימים  קשים  כמו  אלו  יש ( לאנשי  מקצוע)   יכולת  וסיכוי  לשנות   את  החיים  שלהם.

קרן זרחיקרן זרחי21/4/2005

אבחון מבוגרים ל ADD [ל"ת]. האם תוכלו לעזור לי למצוא מכון/אדם לאבחון ADD במבוגרים??
אודה לכם מאוד מאוד אם תענו לי לכתובת troygot@walla.com

אורי פישראורי פישר7/4/2005

פיטס.     לפני הרבה הרבה שנים היתה בספרית המבחנים של המחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן ספרית דמוי עצמי. יתכן ומשהו נשאר מזה.
בהצלחה
אורי פישר

לירוןלירון6/4/2005

פיטס. רציתי לבקש מי שיש לו חומר לגבי פיטס שאלון דימוי עצמי מוסרי ושאלון אחר דימוי עצמי גופני,אני עושה עבודה ואני צריכה להפריד בין 2 השאלונים ,תודה רבה מראש.

ריקיריקי25/2/2005

מבדק. אודה על אינפורמציה על מבדק IVA  PLUS
תודה ריקי
,
 

ורדה פיררורדה פירר21/2/2005

[ל"ת]. שלום
רציתי לדעת איפה אוכל למצוא מידע על תסמונת האונה הימנית .
ורדה - מטפלת ברכיבה.

מתוסכלתמתוסכלת24/1/2005

אבחון בגיל מאוחר - עיזרו לי. אני מזדהה עם כל מה שנכתב.
אני היום בת 30 ותמיד הרגשתי שונה מבית הספר היסודי הרגשתי חכמה יותר מתלמידים אחרים שהצליחו איפה שאני נכשלתי , אני מרגישה פספוס גדול הובחנתי רק במקרה בגיל 24 לאחר שנכנסתי לדכאון מהפלה שעברתי והמליצו לי לגשת לטיפול פסיכולוגי הפסיכולוגית המליצה לגשת לאבחון דידקטי ובמסגרת לימודי באונ' היום אני יודעת שאני לא טיפשה פשוט יש ליבעיה אבל, אף אחד במערכת הבריאות לא מתמחה בADHD למבוגרים ואני חסרת אונים אני רוצה לשנות להשתנות יש רצון להתפתח ואני מרגישה מתוסכלת כועסת שבגילי אומרים לי מאוחר מדי למרות שיש לי עוד דרך ארוכה לחיות לפני, היום אני אמא ל2 ילדות מקסימות ואני גם מרגישה שאני יכולה להיות אמא טובה יותר רגועה , וקשובה אם אני אטפל בעצמי
הטיפולים הפרטיים עולים הרבה כסף שאין לי
אם תוכלו להמליץ לי על רופא או מכון שאוכל לפנות אליו בעלויות זולות יותר מהמקובל או בעזרה מהקופה, אני רוצה לבדוק אפשרות לקיחת ריטלין או קונצרטה
עיזרו לי

....15/1/2005

אולי. תנסי סדנאות כלשהן?
אני, אגב, כמוך, וגם מאובחן מאוחר. הדברים שהצלחתי ללמוד הם היו או מעניינים או שממש השתגעתי (אצלך זה יותר גרוע). היסטוריה, אגב, למדתי בעצמי, עם הרבה תמונות שעשו לי סרטים בראש.
סרטים, נסית?

דניתדנית15/1/2005

שגיג ורציה חברתית. שלום וברכה,
מקריאת הנושא, והתמודדות עם ילדי adhd בפנימיות, האם יש מחקרים או ספרות מקצועית נוספת, אשר יכולה לספק מידע בנושא הקשר בין 2 המשתנים adhd ורצייה חברתית באוכלוסיית הילדים בגילאי ביה'ס הלומדים בפנימיות.
אשמח מאוד לקבל מענה בנושא,
 
בברכה, דנית

mimsi@netvision.net.ilmimsi@netvision.net.il6/1/2005

early detection of adhd. i am interested in possibly finding out more about the relationship between adhd and the detection in 2-4 year olds. you refer to it in your article. i am interested in reading more about it and possibly creating a lecture with one of you for a group of directors of early childhood education centers.
miriam  

DORINDORIN26/12/2004

אבחון בגיל מאוחר, מה עושים עכשיו ? [ל"ת]. אני בת 27 ולפני כשנה אובחנתי שיש לי ADHD & ADD
בתקופת הבית ספר היו לי בעיות ריכוז קשות וחוסר עניין בתחום הנלמד.
סיימתי 12 שנות לימוד בקושי רב. בגיל הבגרות הייתי פרועה וחסרת מעצורים כולל שימוש בסמים קלים (כיום כבר לא).
היום אני עצמאית בתחום העיצוב, היה לי מאוד קשה להגיע למה שאני ולמדתי בדרכי שלי.
כלפי חוץ אני משדרת בחורה אנטיליגנטית, אשת העולם.
מבפנים אני מאוד מתוסכלת מהחוסר ידע הגדול שיש לי לגבי דברים בסיסיים (שנלמדו בתקופת הבית ספר).
כמובן שיש לי פחדים לעמוד בשיחה ולדעת שאיני יודעת על מה מדברים: הסטוריה, גאוגרפיה וכו'...בסיס.
קיבלתי כדור בשם קונצרטה שבאמת עוזר לי לשבת מול המחשב ולהתעסק בעיצוב בריכוז גבוהה.
מעבר לזה אני כל כך מתוסכלת מהחוסר ידע וחוסר ההרגלי למידה שלי. לפעמים אני מתחילה לקרוא הסטוריה ומנסה ללמוד
בעל פה אך אחרי שניה איני זוכרת מה קראתי בכלל. אם יש לי לבצע פרויקט עיצובי פשוט מתחיל אצלי בלגן פנימי ומאוד קשה לי
לעשות סדר ולהתחיל מא'... לפעמים סדר העבודה והביצוע 'הולך בזיגזג' עד התוצאה הסופית.
אני מאוד רוצה להעשיר את עצמי, את הידע הבסיסי שלי ומאוד מפחדת ללכת ללימודים והשלמות...איפה בדיוק להתחיל ? האם יש מקום
שמלמד אנשים עם בעיות כשלי (חסרי ידע בסיסי ) הרגלי למידה מההתחלה ? מאוד מתוסכלת מהעניין.
אני משדרת ומרגישה בחורה על 'רמה' אך מבפנים כל כך כועסת ש'נפלתי' בין הכיסאות בגיל צעיר ויודעת שאני לא בחורה טיפשה ובעלת יכולות גבוהות.
בתקופת בית ספר אובחנתי אצל פסיכולוגית כדיסלקטית ובבית הספר אושר לי לעשות מבחנים בעל פה והארכת זמן - לא השתמשתי בזה כי מראש לא הצלחתי ללמוד וגם לא רציתי להיות שונה כלפי חוץ משאר התלמידים. העדפתי לא להתמודד ו'להבריז'.
אני יוצאת עם גברים איכותיים... סיימתי מערכת עם רופא צעיר ומהנדס בחור אנטיליגנט מאוד ברמה גבוהה והרגשתי בקשר שאני לא אני, שאני כל הזמן צריכה להסתיר את החוסר ידע הבסיסי שלי...מאוד מתסכל.
חוץ מזה יש לי עצבים פנימיים שמאוד מטישים ומעייפים , בגיל צעיר הייתי מוציאה את זה על הסביבה, היום אני יותר מאופקת ושומרת לעצמי את ההתפוצצות הפנימית...
לפעמים אני לוקחת חצי כדור הרגעה.
לפני שנה וחצי הייתי אצל פסיכולוגית (שהיא גם הפנתה אותי לאבחון)... היא נתנה לי לקרוא פיסקה על דרייפוס וביקשה לסכם...סה'כ פיסקה! קראתי ואחרי שניה לא זכרתי מה קראתי בשום אופן לא הצלחתי לסכם וגם הייתה לי קצת תחושת שחור בעיניים. היא לקחה ממני את הספר והתחילה להקריא לי בצורה ציורית כאילו אנחנו שם... לקחתי את העט והתחלתי לסכם... אני יודעת היום מיהו דרייפוס ! מאוד שמחתי והיא הסבירה לי שאצלי הלימוד חייב לגרות את היצירתיות להבנה.
כל כך מתסכל. היכן מתחילים ? רוצה ללמוד ! רוצה לדעת !
ממתינה לתשובתך - תודה.

שמואל יוכבדשמואל יוכבד20/12/2004

איבחון למבוגרים. עינב בת 23 ומגיל צעיר מאוד התגלו אצלה קשיי למידה - אובחנה כדיסלקטית ואף עברה ועדת השמה בהיותה בבית-הספר על מנת לקבל שעות טיפוליות. כיום לאחר שרות לאומי עדיין יש לה קשיים ולאחרונה החלה ללמוד במכללת רידמן - רפואה משלימה אך התגלו קשיים רבים ולא הצליחה לעמוד בדרישות הקורס. והופנתה לעשות איבחון על מנת לקבל הקלות במבחנים וכו'. כיום גם אינה עובדת ואחת הסיבות היא אי התאמה למקום העבודה. הייתי רוצה לדעת האם אפשר לעשות איבחון על מנת לקבל סיוע גם בלימודים ואולי גם בביטוח לאומי לקבל יעוץ לעבודה שתוכל להתאים לה. אשמח לקבל תשובה לכתובת האימל שלי butcho@walla.co.il ; תודה אמא של עינב.

שמואל יוכבדשמואל יוכבד20/12/2004

איבחון למבוגרים. עינב בת 23 ומגיל צעיר מאוד התגלו אצלה קשיי למידה - אובחנה כדיסלקטית ואף עברה ועדת השמה בהיותה בבית-הספר על מנת לקבל שעות טיפוליות. כיום לאחר שרות לאומי עדיין יש לה קשיים ולאחרונה החלה ללמוד במכללת רידמן - רפואה משלימה אך התגלו קשיים רבים ולא הצליחה לעמוד בדרישות הקורס. והופנתה לעשות איבחון על מנת לקבל הקלות במבחנים וכו'. כיום גם אינה עובדת ואחת הסיבות היא אי התאמה למקום העבודה. הייתי רוצה לדעת האם אפשר לעשות איבחון על מנת לקבל סיוע גם בלימודים ואולי גם בביטוח לאומי לקבל יעוץ לעבודה שתוכל להתאים לה. אשמח לקבל תשובה לכתובת האימל שלי butcho@walla.co.il ; תודה אמא של עינב.

לימורלימור19/12/2004

adhd. אני מדריכה בפנימיה טיפולית. רציתי לשאול איפה ניתן למצוא חומר מספרים על שילוב של ילדי adhd בחינוך רגיל
נשלחתי על ידי הפנימיה לקורס הדרכה ועלי להגיש עבודה בנושא ולהעביר הרצאה . אשמח לעזרה ויעוץ .
 
תודה מראש לימור

לימורלימור19/12/2004

adhd. אני מדריכה בפנימיה טיפולית. רציתי לשאול איפה ניתן למצוא חומר מספרים על שילוב של ילדי adhd בחינוך רגיל
נשלחתי על ידי הפנימיה לקורס הדרכה ועלי להגיש עבודה בנושא ולהעביר הרצאה . אשמח לעזרה ויעוץ .
 
תודה מראש לימור

l_liat@walla.co.ill_liat@walla.co.il3/11/2004

ניסיון לעזרה. [ל"ת]. היי...
גם אני מנסה להשיג את השאלון וניתן למצוא אותו במרכזי שפ'י או אצל פסיכולוגיים קליניים
בבתי ספר.
אם תמצאי שאלון שכזה (מכל סוג) אשמח אם תשלחי לי אותו.
תודה.

אילנהאילנה17/10/2004

טפול פסיכולוגי. שלום לך ד'ר יגאל גליקסמן
תודה שענית לי על הפניה. מדובר בילד בן 14 ,אינלגנט מאד אבל היפר אקטיבי דיסלקטי והפרעות קשב ורכוז.
מכיתה גימל מטופל בריטלין והשנה הוחל טפול בקונצרטה 18מ'ג מנון נמוך לדעתי . במעקב בבית החולים בילינסון פעם בשנה.
 עבר אבחון דידקטי ופסיכולוגי,טופל בריפוי בעסוק,במכון יכולת מן תרפיה במשחק ושיטת השמניות,ללא התמדה בכלום ואי שתוף פעולה משווע.
 מקבל הקלות רבות בלימודים אך גם את המעט הוא לא עושה.
באבחון הפסיכולוגי שנערך עכשיו קיבלנו חוות דעת עגומה ילד פסיבי עם דימוי עצמי ירוד מאד מאכזב חושב שהוא טפש
ולכן אני מבקשת עזרה בתמיכה נפשית
מכוואן שברור לי שהילד יסרב לטיפול אולי נלך ההורים לקבל כלים להתמודדות וחזוק הצד הנפשי והרגשי בילד.אנחנו גרים בצפון  הארץ
אילנה

זיוהזיוה17/10/2004

כל הכבוד על המאמר המעודכן והמקיף של שני הפסיכולוגים. אני חושבת שהקפתם את כל התחומים הרלבנטיים להפרעה.
בחלק התרופתי, צריך להזכיר את שאר התרופות שהוכרו כתרופות קו ראשון לטיפול בהפרעה בגלל יעילותן הרבה והמוכחת:
אדרל וסטרטרה.
כמובן שהקישור למאמרכם הוכנס מייד לספרייה המקיפה שלנו בפורום 'הפרעות קשב ADHD' בתפוז אנשים:
http://www.tapuz.co.il/...s.asp?id=201
 
ושוב, ברכות רבות
זיוה

זיוהזיוה17/10/2004

ובכל זאת.     שלום מירב.
אני מפנה אותך לתגובתי העליונה לגבי אבחון ADHD מבוגר.
את צודקת בטענתך, שאולי איננה נעימה לאוזן הפסיכולוגים, שכאשר יש הפרעת קשב, טיפול פסיכולוגי איננו נוגע בליבת הבעייה.

זיוהזיוה17/10/2004

אבחון ADHD אצל מבוגר. שלום מירב.
מתוך נסיוני, כדאי למבוגר אשר חושד בקיום הפרעת קשב ורכוז לפנות לאבחון אצל פסיכיאטר המתמחה באבחון כזה. אני ממליצה על פסיכיאטר, למרות שגם נוירולוג מוסמך לאבחן ADHD, היות שהחל מגיל ההתבגרות מתפתחות בעיות נפשיות אצל ADHD לא מטופל, ולכן כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר.
יש לציין שהטיפול המומלץ ביותר להפרעת קשב ורכוז הוא ראשית כל הטיפול התרופתי (ריטלין ונגזרותיו, אדרל וסטרטרה), ולכן כדאי להתאבחן אצל רופא ולא אצל פסיכולוג קליני, שאיננו מוסמך לרשום תרופות.
לצערנו, עדיין יש רופאים שמחזיקים בדעה המיושנת שה-ADHD עובר בגיל 18, ולכן אינם טורחים להתעדכן בתחום הפרעות הקשב של מבוגרים.
המכונים אשר מתמחים באבחון מבוגרים הם 'אניגמה' ברמת גן, רום-פילת בתל אביב, מרפאה נוירולוגית בשערי צדק ירושלים ומכון אדר בבאר שבע.
במידה שיש לך ביטוח משלים, כדאי לברר בקופה שלך באילו מרפאות/רופאים היא מכירה לצורך אבחון הפרעת קשב, ואז לפנות אליהם לאבחון ולהגיש את הקבלות כ'ייעוץ רופא מומחה'. כך תוכלי לקבל את ההחזר המקובל בקופה עבור ייעוץ כזה, על חשבון זכותך לאותה השנה.
אני ממליצה לכל המבוגרים אשר חושדים בקיום ADHD לפנות לייעוץ בשני פורומי התמיכה ל-ADHD בפורטל תפוז אנשים.
http://www.tapuz.co.il/...e.asp?id=201
http://www.tapuz.co.il/...e.asp?id=694
בברכה
זיוההנהלת פורום 'הפרעות קשב ADHD'

ד"ר יגאל גליקסמןד"ר יגאל גליקסמן16/10/2004

טיפול מערכתי לילד הסובל מ:ADHD המסרב ללכת לטיפול. שלום רב לך אילנה,
לצורך מתן תשובה לבקשתך חסרים לי מספר פרטים לגבי ילדך כמו: גיל, האם מקבל טיפול תרופתי, האם קיבל טיפול פסיכולוגי בעבר , האם אתם קיבלתם הדרכה, מקום המגורים שלכם  וכד'... 
מתוכן דבריך אני מתרשם כי מדובר בילד אינטליגנטי  ורגיש לכן גם רמת התיסכול שלו גבוהה
ומקשה עליו ועליכם את ההתמודדות עם המצב.
אשמח להתעדכן
בברכה חמה
ד'ר יגאל גליקסמן
 

אילנהאילנה15/10/2004

טפול פסיכולוגי. מבקשת המלצות לטפול פסיכולוגי לנו ההורים לילד מתוסכל הסובלמADHD ומסרב ללכת לטיפול.
תודה
אילנה

נויה ספקטורנויה ספקטור1/10/2004

בנות מתבגרות. אני חושבת שכדאי לך לפנות לבית הספר לבנות דתיות בירושלים, מה שנקרא 'בית הספר התיכון של סיסי', תוכלי לבדוק אפשרות עם מתבגרות ובוגרות של בית הספר. לביה'ס יש שם אחר, כמובן, אבל זה הכינוי המוכר שלו.

שרישרי28/9/2004

בנות מבוגרות עם ADHD [ל"ת]. שלום,
שמי שרי ואני סטודנטית לפסיכולוגיה וחינוך ליקויי למידה, אני מבקשת את עזרתכם.
היכן אוכל למצוא מאמרים הדנים בהיפראקטיביות אצל בנות מבוגרות בתחום החברתי .
והיכן אוכל לאתר קבוצת בנות בוגרות עם adhd  ע'מ שאוכל להעביר להן שאלונים?
בתודה מראש ובברכת שנה טובה
 שרי.
sherry3778@walla.com

myhmyh25/9/2004

ADD. אני סטודנטית ויש לי להגיש עבודה תיאור מקרה
ילד בן 6 חמוד חייכן לבוש מסודר בדרך כלל, לפעמים בא לגן עם בגד חורף בקיץ-{מפני שהתעקש על כך עם האמא.} אך לרוב מגיע לגן מסודר נקי ומטופח.
 
2 אפיונים אישיותיים: ילד נבון מאוד,בעל זיכרון מצוין, מחפש אתגרים עקשן, לא מקבל חוקים במסגרת.
מבחינה חברתית-מנהיג את חבורת המתפרעים שבגן,אך לא כל כך מסתדר איתם. מציק לילדים הרבה ובכוונה תחילה ,לא תמיד לילדים בעלי הכוח.
מפריע במפגשים ,לעיתים מחפש להיות במקום אחר כאשר יש מפגש בגן ,או לשחק במשהו אחר ,או ללכת לפינת חי שבגן,יש פעמים כאשר כולם במפגש רוצה להיות במרפסת. מחפש התייחסות מיוחדת.
אין לו הרבה חברים בגן.
ילד שנראה קצת ממורמר וכעסן.
בשעת עבודות יצירה עובד יפה,אך לא תמיד ממושמע להוראות הניתנות לפני הפעילות.
 
3 אפיונים משפחתיים: מבין 4 אחים הבן הצעיר, בן זקונים,ההורים חיים יחד, האב-נוקשה, האמא-מאוד חלשה במשפחה,אין לה השפעה על ילדיה ובעיקר על הילד.
מצבם הכלכלי טוב.
היחס בין ההורים עושה רושם טוב
הילד אינו מקשיב לאמא כלל, לאמא אין סמכותיות.
האמא מעורבת בנעשה בגן ,ואף מתנדבת לוועד
לאב הוא מקשיב בדרך כלל
ההורים- די מעורבים,כאשר מבקשים מהם עזרה עם הילד הם בדרך כלל מוכנים לעזור.
*לדעתה של הגננת- הורים שמוותרים לילד הרבה בבית,מקבל כל מה שהוא רוצה,אין גישה סמכותית בבית.
 
4 התנהגות שבמוקד: מתפרץ כאשר אינו מקבל את מה שהוא רוצה,מפריע, מושך תשומת לב,מציק לילדים
לעומת זה-ילד שפתאום יכול להתהפך ולעזור מעל המצופה
אינו מסתדר עם החברה
ילד שצריך להיות זה שקובע, המנהיג  והשתלתן,ובגלל זה יש המון חיכוכים עם החברים –מפני שאינם מקבלים את דבריו.
דוגמא:הילד בנה מחנה מכניס את מי שרוצה, לא נותן לילדים לשחק,הוא מחליט מה עושים ומתי.אינו מקשיב לגננת-לפעמים הגננת צריכה לרוץ אחריו ולתפוס אותו כדי שיקשיב לה.מרביץ לפעמים.
 
5 היסטוריות התנהגות קודמת: הילד מתנהג כל הזמן כפי שתיארתי אין שינוי בהתנהגות שלו בדרך כלל חוץ מימים יוצאי דופן.
 
6 אבחונים/טיפולים: לא נעשו לילד אבחונים או טיפולים כל שהם.
 
7 ניסיונות קודמים לפתרון ותוצאותיהם: בגן נותנים לילד עבודות ומשימות  שונות
נותנים לו אתגרים בעבודות יצירה ובכלל באופן פעיל בגן.
דוגמא:רחיצת כלים  וכו.....
תמיד צריך לתת לו אתגרים ,והוא מבצע אותם בשמחה
לפעמים הולך לשבת בפינת החי של הגן, בכדי להירגע,
יש פעמים שנותנים לו לבנות משהו במקום פעילות מסוימת שהוא אינו רוצה לבצע ובכדי שלא יפריע ויתפרע.
יש פעמים שהגננת נאלצת להחזיקו בחוזקה כדי להמחיש לו גבולות{לפי דברי הגננת}
בגן מנסים לתת לו גבולות אך גם הגננת לא תמיד מצליחה
הגננת- מוותרת מאוד היא לא גננת אסרטיבית מדי
לפי כל מה שכתבתי האם אפשר לקבל 
8 הערכת סיבות להתנהגות:
אודה על העזרה!

שששששש18/9/2004

אבחון בגיל מאוחר-תגובה. יש בבית החולים 'שערי צדק' אפשרות לעשות מבחן TOVA כמו כן כדי בהחלט לעשותו ואז לגשת לנרולוג מבוגרים-למרות שאני אומר זאת בהסתייגות כי נרולוג מבוגרים הרבה פחות בקאי בנושא זה (רוב המחקר והידע נעשה ברולוגיה של הילד

אימלהאימלה17/9/2004

הפרעת חרדה.דיכאון או ADD? [ל"ת]. יש לי ילדה בגן חובה
היא נתונה למצבי רוח משתנים ולא תמיד יש סיבה
כמו כן תמיד חולמנית...ונבהלת בקלות <כאילו לא עימנו<
הפסיכאטר שוקלת לתת לה תרופות לחרדה איך נוכל לדעת שאיננה בדיכאון?
דווקא כאשר אנו מגיעים לרופא היא אוספת את עצמה והרופאה כמעט לא יכולה
לראות על מה אנו מדברים, היא בוכה המון ללא סיבה...
תודה
 
 
 
 

נופר קריןנופר קרין17/9/2004

תוצאות לא משקפות. אני מתלבטת אם להוסיף לך עוד סיבה לכעוס, אבל בכל זאת רוצה לחלוק את מורת רוחי גם מאופן כתיבת הדוחות. כמתמחה הסתבר לי שלא רק שאני מחויבת לערוך וכסלר אלא גם מחויבת לכתוב את התוצאות בראש הדוח, גם אם זה לחלוטין לא משקף את היכולת של הנערה שאבחנתי. הסיפור היה כדלהלן - כתבתי דוח שבו מפורטים ליקויים שונים של נערה בתחום השפה, וכן הפרעת קשב, כולל תוצאה מובהקת בTOVA ומבחנים שנועדו לבדוק ליקויי למידה. היו קשיים ניכרים ביותר בקריאה בזכרון מילולי ובשפה. אני כבר לא זוכרת הכל. למרות זאת, במטלות בעל-פה, עם שאלות פתוחות היתה לה יכולת התבטאות מרשימה ביותר, מעל ומעבר לרוב האנשים באופן שהמחיש יכולת חשיבה מילולית טובה (למרות שבוכסלר לא הצליחה). כתבתי דוח המתאר את המורכבת של הנערה. עקב סיבות שונות המלצתי על חינוך מיוחד, אבל הדגשתי בדוח גם את היכולות הניכרות שלה. בעשר וחצי בלילה קיבלתי טלפון בהול הביתה. הסתבר שהדו'ח שלי הוא 'לא ברמה הולמת' וזאת משום שלא כתוב ציון בוכסלר והבדל בין הצד המילולי לביצועי בוכלסר (שגם הם היו לחלוטין לא מייצגים). הכריחו אותי להגיע למחרת ולתקן את הדוח ולא עזרו ההתנגדויות. עד שאני לא אתקן את הדוח הנערה לא תשובץ למסגרת לימודית מתאימה. כולם מחכים לי - משפחה, בי'ס וכו', בגלל שאני לא יודעת לכתוב דוחות כמו שצריך, ולא מוכנים לשים אותה במסגרת חינוך עד שלא אתקן את הדוח. לא השאירו לי ברירות וכתבתי בראש הדוח לגבי התפקוד הנמוך מהמממוצע במבחן האינטליגנציה. היום כמומחית אני לא תמיד כותבת את התוצאות, אבל תמיד בהתלבטות, עקב הבלגן ההוא. בינתיים הדוח ההוא פוקסס למגוון גורמים - פנמיה, עו'ס, צבא וכו', ללא שום עכבות בנוגע לפרטיות. זה לא שיש לי התנגדויות לעצם העברת הוכסלר. הוכלסר הוא מבחן שאני דוקא מעריכה מאוד בתוך סוללה כוללת, ומוסיפה אותו או חלק ממנו כמעט תמיד, גם כשאני מעבירה קאופמן. הוכסלר משקף במידה רבה תפקוד דמוי כיתה ומאפשר לראות מגוון יכולות מילוליות באופן מאוד יעיל. לא פעם ילדים לקויי למידה יכולים להפגין יכולת מילולית טובה רק בצד השווה בוכלסר, מה שלא בא לידי ביטוי במבחן המם של מאבחנות דידקטיות. יוצא לי לא פעם להראות יכולת חשיבה טובה של ילד בעזרת הוכסלר, לאחר שבדוח דידקטי כתוב שהיכולת המילולית שלו היא מתחת לממוצע. הקושי הוא בהסתמכות רק עליו ללא שימוש בכלים אחרים, ובהתיחסות לתפקוד בו, כאילו הוא הגורם המייצג היחיד.

יוסי ארןיוסי ארן6/9/2004

מה לומדים בחינוך מיוחד. הנה מה שלומדים בחינוך מיוחד לתואר ראשון בבר אילן. תשפטו אתם האם זה מה שנדרש כדי לאבחן לקויות למידה. א. קורסים כלליים: s קורסי מבוא בחינוך. s קורסים מתודולוגיים המכשירים את הסטודנט למחקר. ב. קורסים מגמתיים: s קורסים בפסיכולוגיה ובתחומי חריגות שונים. s קורסים המכשירים להוראה בחינוך מיוחד ומקנים מיומנות בשיטות הוראה מיוחדות. s סדנאות התנסות. s הכשרה מעשית בשלושה שלבים. פירוט: 77-400 מבוא לילד המיוחד שנה א' מגמת חינוך מיוחד בלבד, חובה תואר ראשון קב. 01 הרצאה ד"ר נ. באומינגר 2 - 2 ג 08 - 10 טרם נקבע 000 77-401 מתודיקה להוראת הקריאה - תרגיל סדנא במגמת חינוך מיוחד, שנה א' חובה תואר ראשון קב. 01 תרגיל ד"ר מ. איזנהמר 2 - 0 מתוקשב ב 10 - 12 טרם נקבע 000 77-402 הוראה מתקנת בקריאה סדנא במגמת חינוך מיוחד, שנה א' חובה תואר ראשון קב. 01 תרגיל ט.נ. . 0 - 2 ב 16 - 18 טרם נקבע 000 77-406 הוראה מתקנת בחשבון מגמת חינוך מיוחד, שנה א' חובה תואר ראשון קב. 01 תרגיל גב' ד. ברט 0 - 2 ג 10 - 12 טרם נקבע 000 קב. 02 תרגיל גב' ד. ברט 0 - 2 ג 12 - 14 טרם נקבע 000 77-407 מתודיקה להוראת החשבון מגמת חינוך מיוחד, שנה א' חובה תואר ראשון קב. 01 תרגיל גב' ד. ברט 2 - 0 ג 10 - 12 טרם נקבע 000 קב. 02 תרגיל גב' ד. ברט 2 - 0 ג 12 - 14 טרם נקבע 000 77-408 דידקטיקה כללית - עבודה מעשית שלב א' תואר ראשון קב. 01 תרגיל גב' א. איזמן 0 - 2 ה 08 - 10 טרם נקבע 000 77-411 הפרעת קשר נרחבת תואר ראשון קב. 01 סדנה ד"ר א. בן יצחק 2 - 0 ד 10 - 12 טרם נקבע 000 77-414 עבודה מעשית שלב א' תואר ראשון קב. 01 פרקטיקום ט.נ. . 4 - 4 שכ"ל- 02.0 ניקוד- 00.00 ד 08 - 12 טרם נקבע 000 77-415 תרגיל הכנה לסיורים בעבודה מעשית שלב א' ביום ד' בין השעות 8-14 לא לשבץ קורסים, ישנם סיורים תואר ראשון קב. 01 תרגיל גב' א. איזמן 2 - 0 ה 08 - 10 טרם נקבע 000 77-418 תהליכי קריאה במחקר וביישום שנה ג' חובה תואר ראשון קב. 01 סדנה ד"ר ר. שיף 2 - 0 ב 10 - 12 טרם נקבע 000 77-423 סוגי הפרעות התפתחות ותסמונות תואר ראשון קב. 01 הרצאה ד"ר א. בן יצחק 0 - 2 ד 08 - 10 טרם נקבע 000 77-424 הילד הלקוי בראיה קב. 01 הרצאה ד"ר ח. ליפשיץ 0 - 2 ד 14 - 16 טרם נקבע 000 77-425 אתגר שכלי - הילד המוגבל בשכלו תואר ראשון קב. 01 הרצאה ד"ר ח. ליפשיץ 2 - 0 ה 14 - 16 טרם נקבע 000 77-427 הילד הלקוי בשיתוק מוחי תואר ראשון קב. 01 הרצאה ד"ר ח. ליפשיץ 0 - 2 ה 14 - 16 טרם נקבע 000 77-428 מבחר שיטות בחינוך המיוחד חובה שנה ג' תואר ראשון קב. 01 הרצאה ד"ר ר. שיף 0 - 2 ב 10 - 12 טרם נקבע 000 77-430 מבוא לתורת ההוראה בחינוך המיוחד שנה ב' תואר ראשון קב. 01 הרצאה ד"ר ע. שמיר 2 - 2 ב 10 - 12 טרם נקבע 000 קב. 02 הרצאה ט.נ. . 2 - 2 ה 10 - 12 טרם נקבע 000 77-432 מבוא להפרעות בתקשורת תואר ראשון קב. 01 הרצאה ד"ר א. בן יצחק 2 - 2 ב 08 - 10 טרם נקבע 000 77-434 מחשבים בחינוך המיוחד קב. 01 סדנה ד"ר ס. עדן 2 - 0 ד 14 - 16 טרם נקבע 000 77-436 האדם החריג:מתבגר ומבוגר קב. 01 סמינריון ד"ר ח. ליפשיץ 2 - 2 ג 18 - 20 טרם נקבע 000 77-441 הילד לקוי השמיעה תואר ראשון קב. 01 סדנה גב' ה. שטרן 0 - 2 ד 10 - 12 טרם נקבע 000 77-444 חינוך גופני המותאם לאוכלוסיות מיוחדות שנה ב-ג תואר ראשון קב. 01 סדנה גב' ס. פליס-דואר 0 - 2 ב 14 - 16 טרם נקבע 000 77-449 סדנא לטיפול בבעיות משמעת תואר ראשון קב. 01 סדנה ד"ר ע. שמיר 0 - 2 ב 12 - 14 טרם נקבע 000 77-452 הוראה מתקנת בכתיבה תואר ראשון קב. 01 סדנה ד"ר מ. איזנהמר 2 - 0 מתוקשב ג 08 - 10 טרם נקבע 000 קב. 02 סדנה ד"ר מ. איזנהמר 0 - 2 ג 08 - 10 טרם נקבע 000

נויה ספקטורנויה ספקטור6/9/2004

נסיון אחרון להבוקר [ל"ת]. אני מאוד מכבדת את הספקות שאת מעלה, אני מדברת וכותבת עליהם ומשתדלת להסביר - ומושכת כעס רב מפסיכולוגים שמאשימים אותי בדאגה לפרנסתי. במשרד החינוך הבעייה אינה חוסר תקציב: זה מאבק של אנשים במשרד החינוך על מקצועם, על עבודתם, בהפגנת צרות-מוח וחוסר-ידע.   אם הייתי אמנם דואגת לפרנסתי כראוי ולא למהימנות המקצועית שאני נאבקת עליה, הייתי מבצעת מבחן פסיכולוגי בתוך מערכת המבחנים שאני מעבירה ללקויי-למידה, או דואגת להחתים פסיכולוג על דוחות האבחון שאני עורכת. תחת זאת אני מדגישה וחוזרת ומדגישה: אני לא פסיכולוגית, ובכוונה מלאה: המקצוע שלי שונה, ודורש התמחות אחרת, וחשוב לי שכך יהיה ויישאר. כתבתי הרבה על ההבדלים בין הגישות והאבחונים. אבחון דידקטי הוא מערכת של מבחני הישגים. בעצמך את אומרת 'אבחון קריאה', וכיו'ב - אבחון קריאה לא מאתר ליקויי-למידה. אבחוני הישגים ורמת קריאה-חשבון-כתיבה-אנגלית אינם אבחון ליקויי-למידה. אני מתנגדת לשימוש שעושה בו משרד החינוך. נדמה לי שזו גם גישתך. אבחון ליקויי למידה מורכב מבדיקה של כל תחומי התיפקוד, ומאפשר איתור, חיזוי והשלכות של הממצאים על חיי יומיום: על קריאת המפה החברתית, על התיכלול הבינתחומי בין התחומים השונים, על כל תחום תיפקוד ייחודי. המומחיות היא בקריאת המפה הזו, בהבנת ההשלכות, בבניית התכנית (מאמרי האחרון, בתגובה למאמר של עדי פרי). כתבתי ע'כ הרבה, משום שאני חושבת, ככל-הנראה לי, כמוך – שמבחן ווכסלר ('אבחון פסיכולוגי') ומבחנים דידקטיים אינם מספקים וגישה כזו אינה מאפשרת ממצאים מהימנים ולא מאתרת ליקויי-למידה. גם במאמר שלי שהיה אצלכם באתר בזמנו הדגשתי את ההבדלים בין האבחונים השונים ואת העוול שנגרם ללקויי-למידה.  בכל העולם, לא יעיזו לערוך אבחונים דידקטיים ופסיכולוגיים בלי אבחון ליקויי-למידה. אף בעל מקצוע מתחום החינוך המיוחד, הפסיכולוגיה והחינוך לא יקבל אבחנה המתבססת על אבחון פסיכולוגי ואבחון 'דידקטי'.  מגדישה את הסאה ההטעייה החדשה של משרד החינוך: 'אבחון פסיכודידקטי': יציר-כלאיים בין אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי. במכללות, ובמיוחד במכללת דוד ילין בירושלים לומדים כבר שנים (אחרי תואר שני) אבחון ליקויי-למידה. גם באוניברסיטת חיפה לומדים אבחון לקויי-למידה בחוג חדש. מבחנים פסיכולוגים (ווכסלר, בנדר, סטאנפורד-בינה, TAT, רורשאך) לא יכולים לשקף בעיות אמיתיות של לקויי-למידה, בעלי ליקויי שונים. אלה כלים פסיכולוגיים - שאינם מתאימים, שמעוותים את היכולת האמיתית של לקויי-למידה ושאין בם צורך - כי אבחון מעמיק שמאתר ליקויים, בידי מאבחן-מומחה שיודע להסביר את מקור הליקויי שאיתר והשלכותיהם על התיפקוד נותן את כל המידע הדרוש. ישנם מבחנים רבים מאוד, ספרות עשירה וטובה.   אם יש ספק או צורך מיוחד - אפשר לבצע ווכסלר - אבל לא באופן גורף ולא לכולם. במקום זה יושבים מאות ואלפים של ילדים שבמבחן ווכסלר מתפקדים מתחת לממוצע, והנתונים הללו נמצאים  במערכת, לדרעון ולעיוות   וזו פגיעה כ'כ חמורה בזכויות הפרט כאשר מחייבים ודורשים  כך מכל לקויי-הלמידה. זה וויכוח ישן וכואב מאוד שמתנהל בכל פורום ובהמשך לכל מאמר או התבטאות שלי. הורים לא מבינים ולא ערים לפגיעה החמורה הזו. היכולת להבחין בין חרדת בחינות וחרדה הנובעת מקשיי-תיפקוד של לקויי-למידה כל-כך משמעותית וחשובה, בעיות הסתגלות של לקויי-למידה לעומת בעיות פרידה, וגם היכולת לאבחן קריאה דורשת מומחיות בינתחומית ולא רק ידע בהוראת הקריאה. אפילו היום, המבחנים החדשים שקיימים אצלינו - מבחני קריאה בשרות המורה עם נורמות עד כיתה ו', מסכנים לקויי-למידה משום שאינם מאתרים ליקויים ואינם מעלים אלא קשיים מסויימים בקריאה טכנית והם ניתנו בידי אנשים שלא הוכשרו ומשרד החינוך גאה בצעידה המהירה למרחק של 40 ויותר שנים אחורה.  והרי רוב לקויי-הלמידה הם לקויי-שפה, ואלה הליקויים המשמעותיים והחשובים באבחנה מבדלת מליקויי-קשב ומליקויי למידה אחרים.  אפילו סטודנט בדרכו לאוניברסיטה מוערך בקריאה עפ'י נורמות של כיתה ו'! בידי אנשים שלא למדו אבחון ליקויי למידה ולא למדו חינוך מיוחד ולא יודעים לערוך הערכת קריאה וכתיבה - בודקים ומחליטים ומעריכים וקובעים - ואני, וחברי, שהקדשנו את כל לימודינו ואת כל מחקרינו ואת כל נסיונינו - לא מורשים היום (ידעת?) לאבחן לקויי-למידה! אנחנו מתנהלים מבג'ץ לבג'ץ ובשדה יושבים המוני ילדים שנדרש מהם 'מסמך קביל' קרי: אבחון פסיכולוגי, כדי שיקבלו סיוע בבתי-הספר וגם בחינות מותאמות. השאלה הכואבת שלי היא אמנם אל מי שנוטל לעצמו את הזכות להיקרא 'מאבחן ליקויי-למידה' ועומד ע'כ בתוקף מבלי שלמד, מבלי שהוכשר לכך. אני שמחה על הדברים שאת מעלה, כי אני שומעת אותם כשאני מוזמנת לדיונים ולהרצאות אבל זוכה לקיטונות של כעסים כאשר אני מסבירה במאמרים ובתגובות למאמרי-מחברים אחרים שיש צורך בלימודים והתמחות ואי-אפשר לרכוש את הידע הזה מתוך לימוד עצמי והשתלמות של חדשים ספורים. יש כל-כך הרבה שרלטנות בשטח הזה, ומשרד החינוך מעניק רשיון לשרלטנות  המכאיבה ומזיקה עד-כדי פשע ועוול. הפסיכולוג בתחנה, אותו הזכרת, כמו משרד החינוך, שמוכן לקבל אבחון חלקי ומעוות מראה את קוצר ידו בעקבות חוסר ידע והעדר-הבנה של התחום הזה. והנה, יש נקודות אור כי אנחנו מדברות על אותו דבר, כך נראה לי, ואפילו מאותו מקום. אין לזה קשר לתקציב. יש לזה אולי קשר לחופש העיסוק. אני זוכרת היטב את המאבק שניהלו הפסיכולוגים החינוכיים מול הפסיכולוגים הקליניים. עכשיו המאבק הזה הוא מול מאבחני לקויי-למידה. המאבק של המערכת כפול: בתלמידים ובמאבחנים והוא קשה מנשוא ומעוות את התמונה ורודף ומפלה ומבזה.

נויה ספקטורנויה ספקטור6/9/2004

אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה [ל"ת].

נופר קריןנופר קרין5/9/2004

צריך להגדיר את הדברים באופן נכון ולא לפי הצרכים של מערכת חינוך מחוסרת תקציב. אני מודאגת מכך שאבחון ליקויי הלמידה מוכתב על-ידי מערכות מחוסרות תקציב, ולא על-ידי תכנון מתוך מחשבה. כפסיכולוגית, קשה לי (אם כי אפשרי) למצוא היכן להשתלם וללמוד את הנושא. המערכת מכוונת לקיצור האבחונים באופן שאינו מציאותי לגבי אבחון רב תחומי. בנוסף לכך, הנטייה היא להשתמש במבחנים שפסיכולוגים מכירים, כי אין את המשאבים הכספיים הדרושים כדי להעביר אוכלוסיה שלמה הכשרה נוספת.  תוכניות ההכשרה מצומצמ ות, ואין פורמט ברור של דרישות מינימליות מהאבחון ומהמאבחן. נראה לי שהתחום של ליקויי למידה צובר תאוצה ויותר אנשים עוסקים בו. חשוב לנסח עכשיו, מתוך תכנון ומחשבה, כללים והנחיות לאבחון טוב. החשש שלי הוא שהפורמט המקובל יהיה פשרה בעייתית ביותר שתקבע על-ידי העדר זמן והעדר הכשרה של המאבחנים.
קשה לי להסביר את זה לפסיכולוגים בשטח. למשל - הפנייה הבאה: נער שעבר אבחון של קריאה וכתיבה לפני שנה. האבחון הראה מספר בעיות. נערך מבחן וכסלר לא מלא לפני שנה, שאף הוא הראה אינטליגנציה תקינה ומספר בעיות. התבקשתי לעשות רק את הצד הרגשי באבחון, כי לכאורה זה מה שחסר - הרי יש מבחן אינטליגנציה ויש אבחון דידקטי. המבחנים הקודמים שעבר העלו שאלות, שהיו לא פתורות מבחינתי. חסרה היתה הסתכלות כוללת, וחסרה היתה בחינה מעמיקה יותר של תחומים שלמים, כמו יכולת מתמטית, קשב ועיבוד חזותי. כפסיכולוגית בשטח, חסר לי הגיבוי. לפעמים אני יודעת שהאבחון שמבקשים ממני, או שמוסרים לי לגבי ילדים שאני עובדת איתם, הוא לא מספק, אבל קשה לי מאוד להסביר את זה לפסיכולוגים אחרים. פסיכולוג ראשי בתחנה לא יסכים לקבל אבחון רגשי המסתמך רק על בנדר וציורים בלי TAT ורורשך, אבל הוא יסכים להתיחס לליקויי למידה על סמך וכסלר ואבחון של קריאה. 

טוביתטובית1/9/2004

ל"ל. בתי סובלת מליקויי למידה. נבדקה בכיתה ב' ומאז ועד היום (כיתה י') מס' פעמים. נוכחתי שבמכון שבו ערכו את האיבחונים (פרטי) היו פסיכולוגים חינוכיים שבקושי ידעו עברית והם המוסמכים לערוך איבחון דידקטי ולקבוע את יכולת ההבנה של בתי . כשהיתה בכיתה ו' סיפרה איך הפסיכולוגית החינוכית שבדקה את ההבנה השמיעתית שלה הקריאה טקסט קצר מלא בשגיאות בעברית בין היתר ביטאה באופן קבוע את האות ס' במקום האות ז' למשל ועוד. לדעתי מוטב מאבחנת דידקטית שיודעת עברית על פני פסיכולוג חינוכי שאינו יודע עברית לצורך עריכת האיבחון.
בארץ שלנו  ישנם הרבה מאוד עולים חדשים ויש לדעתי צורך להתייחס גם לסוגייה הזאת ולא לאפשר אוטומטית למי שקוראים לו פסיכולוג חינוכי לערוך מבחנים דידקטיים. יכול מאוד להיות שבמצבים כנ'ל יקרו טעויות באבחנה.

נויה ספקטורנויה ספקטור1/9/2004

לא אבחון צר - חס וחלילה. תודה על ההתייחסות - ועל ההזדמנות להסביר: בשום-אופן לא אבחון 'צר': אבחון ליקויי למידה אינו אבחון דידקטי (שהוא מבחן הישגים במקצועות הלימודים השונים, נוצר ע'י 'ניצן' והיטעה ומטעה: מבחני הישגים בקריאה-כתיבה-אנגלית-חשבון אינם מערכת נאותה לאבחון ליקויי-למידה). אבחון דידקטי הוא חלק, אמנם צר מאוד, של אבחו ליקויי-למידה. אבחון פסיכולוגי - אינו אבחון ליקויי-למידה, (ווכסלר עצמו, במבחן שלו, בזמנו, ידע להתייחס לפערים -אבל לא הכיר את כל ליקויי-הלמידה שאנחנו מכירים כבר 30 שנה, ובעיקר ליקויי-שפה ושפה כתובה, המשמעותיים כל-כך במבחן ווכסלר ובאחרים), אבחון 'פסיכודידקטי' - הוא יציר-כלאיים חדש של מערכת החינוך - המאפשר למאבחנים דידקקטיים (שאינם בהכרח מומחים ללקויי-למידה, אינם בהכרח בעלי רקע והעמקה בנושא, ואינם בעלי התמחות בינתחומית, הנדרשת לאבחון וליווי תקין של לקויי-למידה) ולפסיכולוגים (אלה שהתמחו ואלה שלא התמחו באבחון ובליווי לקויי-למידה) לאבחן לקויי-למידה, ולטעון שההרכב הפסיכולוגי והדידקטי עונה על הצרכים. ולא-היא: קיימות מערכות רבות של מבחנים ואבחונים מיוחדים לאיתור ליקויי-למידה, וזו טענתי החוזרת לגבי התמחות: המבחנים והמומחיות ייחודיים ומהווים פרופסיה בפני-עצמה. ישנם גם מרכיבים של 'קריאה בין המבחנים'. אבחון-יתר, אבחנות שגויות ואבחנות חלקיות - מטעות. אבחון ליקויי-למידה הוא בסיס מצויין וחיוני כבסיס לבדיקה נוירולוגית במקרים של לקויי-למידה, כבסיס לאבחון ולהתייעצות פסיכולוגית-אם נדרשת, ובעיקר - לעריכת אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים והשפעתם ובין ליקויי-למידה (שמקורם התפתחותי-נוירולוגי) ובעיות שמקורן אחר (רגשי). דווקא המקרה שאת מביאה מראה עד-כמה חשובה המומחיות והאבחנה המבדלת בין מאבחנים והכשרתם. ותודה על הדיון החשוב ביותר ועל ההתייחסות וכמובן על ההזדמנות לחדד את הדברים.

נופר קריןנופר קרין31/8/2004

התסכול נובע, כנראה, מכך שיש מעט מאוד אנשים שיכולים לבדוק גם ליקוי למידה, גם הפרעת קשב וגם קשיים רגשי. מתוך החוויה האישית שלי אני יודעת כמה משאבים וזמן השקעתי, כדי להתגבר על התחום העצום של ליקויי למידה שלא היה כלול בלימודיי באוניברסיטה. פסיכולוגים לא נוגעים בתחום במסגרת ההכשרה הרשמית שלהם. פסיכולוגים חינוכיים עוברים קורס בסיסי ביותר שלא מספיק לשם אבחון רק בשלב מתקדם ביותר בהכשרה, לאחר שערכו הרבה אבחונים. מי שמתעמק בתחום של ליקוי למידה לא עושה זאת מתוקף הכשרתו כפסיכולוג. 
ככל שהזמן עובר ואני עושה עוד אבחונים אני רואה באופן מוחשי יותר עד כמה לא ניתן להפריד ליקוי למידה מהתנהלות רגשית וחברתית.  מתסכל לראות כיצד ילדים מאובחנים בטעות כסובלים מבעיות רגשיות, כשברקע יש למעשה ליקוי למידה או הפרעת קשב. מתסכל גם לראות תהליך הפוך, שבו מיוחסים ליקויי למידה לילדים שבעיתם היא אחרת. בתוך כך כל הצדדים טועים. למשל, נער שהופנה אליי בכיתה י' אחרי שהמאבחנת הדידקטית קבעה שהיכולות שלו תקינות ללא לקוי למידה, אבל חסרה לו מוטיבציה. אני מצאתי קשיים שונים בלמידה ובהבעה - שטף שפה, זכרון עבודה וכו'. עד היום אני תוהה מדוע ראתה לנכון לכתוב על העדר מוטיבציה, שאצל נער עם יכולות לימודיות תקינות, היא בעצם קושי רגשי, ואם ראתה זאת - למה לא המליצה על אבחון רגשי בסוף הדו'ח. בסוף כיתה י' היה מאוחר מדי להכניס אותו שוב למערכת החינוך. האבחון הדידקטי נערך בבי'ס יסודי. מעבר למורת הרוח על הקולגות - אני יודעת שגם לגבי עצמי, אני לא שקטה לגבי לא מעט אבחונים שעשיתי. הקושי, לדעתי, הוא גם בהכשרה המקצועית של המאבחן, וגם בעצם מהות האבחון. אבחון הוא דבר לא מהימן בעליל. כל סוג של אבחון. גם אבחון רפואי. יש על כך מחקרים. המוח האנושי לא בנוי להסתכלות כוללת מעבר לים של פרטים באופן מהמן.

נופר קריןנופר קרין31/8/2004

אבחון צר (דידקטי בלבד או רגשי בלבד) מעכב לעיתים אבחנה של הפרעת קשב. אבחון צר (דידקטי בלבד או רגשי בלבד) מעכב לעיתים אבחנה של הפרעת קשב. באבחון שבו מתגלים פערים, יש נטייה לעיתים לייחס זאת לליקוי למידה, למרות שמאחורי זה עומדת הפרעת קשב סמויה, ללא היפראקטיביות. האבחון הדידקטי לא תמיד מזהה הפרעת קשב, והאבחנה מתעכבת, כי לכאורה הילד עבר אבחון. למשל, הילד האחרון שהגיע אליי עם אבחנה כזאת - באבחון שנעשה לו ע'י פסיכולוגית שגם מתמחה בליקויי למידה - היה ליקוי ברור בעיבוד סימולטני וחזותי, עם עדיפות ברורה לעיבוד סדרתי ושמיעתי. טיפול פסיכולוגי, הוראה מתקנת, רכיבה טיפולית וייעוץ לצוות חינוכי לא עזרו. TOVA היה מובהק. הרטלין חולל פלאים. הילד מרוצה והאמא מאושרת. חבל שזה קרה רק בכיתה ו', אחרי ארבע שנים מחוץ לכיתה. TOVA כשלעצמו הוא כנראה חסר מהמנות מספקת, אבל בעיניי הוא נפלא בתוך סוללה שלמה של אבחון. נותן תצפית מצוינת על הילד ומספק נתונים שקשה לקבל בדרך אחרת. הרבה מידע ב- 25 דקות, ומסתדר טוב עם סוללת אבחון מלאה ומקיפה. כמובן, שיש גם את מרכיב הזמן - יותר קל לאבחן ככל שהילד מתבגר. למרות זאת, יוצא לי להתקל באבחונים, פסיכולוגיים ודידקטיים, שרק עיכבו את האבחנה הנכונה. גם הצד הרגשי הוא חשוב מאוד, ולכן הנטייה שלי, ברוב המקרים, היא בדיקה ראשונית בכל הכיוונים - קשב, רגשי וליקויי למידה.
נופר ישי-קרין

נויה ספקטורנויה ספקטור31/8/2004

אבחנה מבדלת של ליקויי קשב מליקויי למידה אחרים. לשם אבחנה מבדלת של ליקויי קשב ייחודיים מליקויי למידה אחרים מומלץ להתחיל את התהליך באבחון ליקויי-למידה. הכלים העומדים היום לרשות הרפואה אינם מספקים אבחנה של הליקוי, וההיעזרות בשאלונים ובכלים כ TOVA אינם מאתרים ליקויים ואינם מתרים בפני נזקים ומצבים הדורשים טיפול ומעקב רפואי. אני מצרפת קישור למאמר קצר על האבחנה המבדלת, שקראתי לו 'האם האצילות מתחייבת?' - http://www.noya.co.il/atzilot.html

מיכאל פוקסמיכאל פוקס31/8/2004

מימון טיפול בילדים מאובחנים עם הפרעת קשב ADHD. האם משהו בדק מקורות מימון לצורך טיפול בילדים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב.
הכוונה להמנע ממתן ריטלין ולהתמקד בניתוב האנרגיות של הילד לענפי ספורט ומתן טיפול מקצועי מיוחד וצמוד בלימודים.
השאלה היא האם ניתן לקבל החזר הוצאות מביטוח לאומי או החזרי מס או מקורות מימון אחרים ?
בתודה מראש,
מיכאל.

ענתענת28/6/2004

לאדם ששאל את השאלה לענת. לאורך המכתב שכתבתי הייתי מודעת שאני לא מזכירה את האבא .
לא כי הוא לא נימצא פיזית אלא כי מההתחלה היתה שם התכחשות,הדחקה,ומה את רוצה מהילד ?
כאילו הבעיה לא קיימת ,ובהמשך היתה הבנה שאכן קיימת בעיה אך לא צריך לעשות מזה עניין (כי מחוץ ללמודים באמת אין שום בעיה הילד רגיל לחלוטין .והאבא לא מעורב בשום דבר שקשור ללמודים או לשיעורים -הוא לא מוצא את עצמו במקום הזה ,מה שקל להסיק שגם הוא סובל מאותה בעיה -ודרך אגב מאוד מצליח בחיים ,גם עבודה וגם חברתית)
 
יש אפשרות שמכורח הנסיבות אני לקחתי את כל העול הרגשי והמעשי עלי  ולכן כך נראת התמונה היום
 
אתה צודק שעלי לתת לילד יותר מרחב לנסות להצליח לבדו ,אך לשם כך עלי להתחיל לתת לו אחריות גם בדברים אחרים .מה שהתחלתי ביומיים האחרונים ,ובינתיים הוא בהחלט רוצה לרצות אותי ,לא רוצה לפתוח פה לשטן כמו שאומרים
ולגבי התורשתיות של העניין ,יש לי קצת בעיה ,אני אדם פתוח מיסודי אך גם מבינה שילדים הם מניפולטיביים ,אם אני אספר לו ברצינות את חוויותי אני מאמינה שהילד החכם שלי ישתמש בזה נגדי בהזדמנות הראשונה שהוא יצטרך ,כך שבוא נשאיר את כל הפתיחות הזאת לשלב שאני הראה אצלו הצלחות שהוא יצר בלי להתחבא מאחורי גנטיקה כהסברים לכישלון
תודה לך על התגובה מאירת העיניים
אשמח להמשך שיחה
ענת 

לענתלענת27/6/2004

שאלה. ומה עם אבא שלו? מה דעתו? האם הוא מעורב בהחלטוות או בביצוע שלהן?
אני בעד להניח לו בכל מקום אפשרי לבחור בעצמו. לעשות איתו שיחה מלב אל לב, לספר לו עד כמה את זוכרת את זה מעצמך, ואז לומר לו שיש דברים שלא תעשי בשבילו יותר, חוץ מדברים שלהרגשתך ייגרם נזק בלתי הפיך אם לא תעזרי לו ולגביהם הוא לא חופשי לבחור.
בהצלחה!

ענתענת27/6/2004

העניין בתוך נשמתי. אני יודעת שאני סובלת מבעיות של קשב וריכוז ,ובעודי כותבת שורות אילו אני בוכה כמו ילדה ,כי המאמר כל כך נכנס לי אל תוך הנשמה ,אני בת 44 ויש לי שלושה ילדים כשהקטן סובל מהפרעת קשב וריכוז ,ועד שהוא הגיע לעולם חשבתי שאני האמא המושלמת שכל כך מצליחה עם כל הילדים שלה ,וכשהוא אובחן על ידי הגננת שלו ,ומישם החלו הריצות לכל האבחונים והאפשרויות והמאבחנים האפשריים ,והתחלתי לראות אצלו את מה שלא ראיתי עד גיל שלוש או סרבתי לראות .הוא לא פעלתן ,הוא ההפך מכך ,הוא כמעט בן 13 ,ולפעמים יש לי חשק לטלטל אותו מרבצו מול המחשב שהוא התחנן כלכך שאשדרג לו וכך עשיתי (אני לא עומדת מול הילד הזה),זהו ילד שלאורך כל השנים מאז שהוא אובחן ,אני מאובחנת איתו ,אני חווה את רגשותיו וחיה אותן ,מוותרת לפעמים כי כבר אין לי כח ,ונכנסת בעובי הקורה ומקדמת אותו בשארית כוחותי ,נותת לו רטלין ומפסיקה מפחד שמה אני גורמת לו עוול (בשנים האחרונות הוא מקבל רטלין באופן מסודר כי הבנתי שהרטלין מציל אותו יום יום מול רגשותיו המיותרים מול דברים שניתן לדלג עליהם במקום לעבות אותם ולעוות אותם - מה שלא מקדם לשום מקום בעיקר במסגרת הלימודית ),הבעיה שמשגעת אותי הכי הרבה ומוציאה אותי מהכלים היא שהוא לא מרגיש צורך  למשמעת קימה בבוקר לבית הספר ויש פעמים שאני צריכה להקים אותו פיזית ,לפעמים בתקיפות לפעמים בנחמדות ולפעמים בתוקפנות (נא לא לשכוח שגם אני קמה באותו הבוקר וגם לי יש את מצב רוחי ,ועד כמה אני ממהרת לעבודה וכדו) ,
דבר נוסף ,אין הוא רואה שום סיבה להכין שעורים ,אני מכריחה אותו לשבת מולי ולעשות שעורים אך אני לא תמיד בבית ,וכשיש עבודות להכין אני שותפה בכירה בעשיתן,כאלו אין שם בתוכו שום מוטיבציה ,בכל הקשור ללימודים ,וזה כלכך מוכר לי ממש מראה ,את ההתפתחות שלי אני עשיתי בסופו של דבר בהמשך חיי אך אצלו ניראה שהוא מעדיף שאני אחיה את חייו ,כי ככה זה יצליח יותר ,הוא עיקש בדברים מסויימים אך עדיין יש לי את הכח להחליט בשבילו או להתפשר ,ומה יקרה כשהוא יהיה כבר גבוה ממני וירגיש שמותר לו לעשות דברים של מבוגרים ,אייך אני אצליח להיות שם בשבילו באופן פעיל ולא רק לחכות לנפילות שלו כי רק אז הוא יהיה במקום של מוכן לקבל את הדברים ,אני מפחדת פחד מוות ממה שהוא יבחר להיות בחיים ,כי נראה לי שאם משהו בגישה שלו לא ישתנה לא תהינה לו הרבה בברירות אלא לשאוף לבינוניות ומטה ,ואם אתם שואלים היכן אני נמצאת אז אני אף פעם לא מה שאני יכולה להיות אלא תמיד ליד ,ואין לי שום סיבה לראות מישהו כאשם כי התקופה היתה אחרת והצפיות היו אחרות וגם ההורים היו מזן שונה כך שהיום הכל תלוי בי היכן אני ,וכרגע חשוב לי שהילד שלי ירגיש עד כמה הוא חשוב לי ואהוב עלי גם כשאני לא נשמעת כך וגם כשאני מאוכזבת ממנו ,כי אני בהחלט מאוכזבת גם ממני
אז אחרי כל המילים האילו שאני מקווה שמישהו יקרא בשבילו וגם בשבילי ,ראיתי במאמר את נשמתי נחשפת ,אז החלטתי לחשוף אותה עוד קצת מהפן הרגשי שלה
 
תודה
ענת

יורםיורם7/6/2004

אבי. שלום ד'ר בסר,
אני ראיתי את שמך מתגלגל פה בפורומים?
יורם

אורי פישראורי פישר7/6/2004

שאלון פיטס. השאלון נמצא קרוב לודאי בספריית המבחנים של אוניברסיטת 'בר-אילן'. הוא נקרא TSCS
הוא היה בשמוש רב בשנות השבעים, ויש לו גירסאות לילדים ולמבוגרים.
אם השאלון עדיין קיים שם, יש גם הוראות ציינון.
בהצלחה!
 
                                                                         אורי פישר

יחיאליחיאל6/6/2004

שאלון FITTS. שלום עדי
יש בידי השאלון ובכוונתי למלא אותו.
לא ברור לי כיצד להתייחס לתוצאה?
מה בדיוק סופרים ומהן המסקנות מהתוצאה?

רענןרענן3/6/2004

היכן יש מטפלים בהפרעות קשב?. איך יודעים את מי לשאול?
אני מחפס פסיכולוג שמתמחה בהפרעות קשב ואני לא מוצא.מה עושים?

רענןרענן3/6/2004

"מריטת עצבים ADD " ספר חובה להפרעות קשב. אין עוד ספר שיורד כל כך לשורש העיניין כותב הספר הוא פסיכיאטר שמתמחה בטיפול בהפרעות קשב בילדים ובמבוגרים כשכותב הספר עצמו גילה רק בגיל 30 שיש לו הפרעות קשב.ספר משובח,נוגע,מרגש,פרקטי.
הספר מדבר על ילדים, מבוגרים, ומישפחה, כולל התיחסות למצבים בביה'ס בעבודה וכו' הספר יצא בהוצאת 'אור עם'
והמחברים הם ד'ר אדוורד מ, האלוול
                  ד'ר ג'ון ג', רייטי

עדי פריעדי פרי2/6/2004

מקורות סיוע. שלום אתיז
 
תמיכה להורים ניתן לקבל בטיפול פסיכולוגי, הדרכת הורים, קבוצת הורים לילדים בעלי..., בקבוצות תמיכה כלליות ואפילו ברשת, למשל פורום ADHD בתפוז או בנענע יכולים להיות התחלה טובה גם לבירור שאלה זו וגם למציאת כתובות פרקטיות מומלצות באיזור מגוריכם.
http://www.tapuz.co.il/...e.asp?id=201
http://forums.nana.co.i...ForumID=2064
 
שימו לב שבקהילות אלו מעבר לפורומים, למומחים, להורים ולמשתתפים שתמיד שמחים לסייע ישנם ריכוזים מלאים של מידע, מקורות והכוונה.
בהצלחה
עדי

אתיזאתיז2/6/2004

תודה וסיוע. המאמר נפלא עזר לי מאוד כמורה ל... ואם ל...
 ומעבר לכך,
 אנו זקוקים לתמיכה כהורים ,לאן לפנות?
אשמח לתגובה תודה

עדיעדי23/1/2004

יש ויש. שלום נורית
יחסי אובייקט הוא נושא קצת רחב, אך לסגנונות התקשרות יש מחקר ומידע קליני על קשרים עם התפתחות ADHD.





Attention deficit hyperactivity disorder is associated with attachment insecurity.


Clinical Child Psychology & Psychiatry; Apr 2002; 7(2); Leanne Clarke; Judy Ungerer; Katrina Chahoud; Susan Johnson; Ingeborg Stiefel; p. 179
The literature on attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) and attachment is reviewed, and we describe an investigation of the relationship between attachment insecurity and ADHD. 19 boys, aged 5-10 yrs with Mental Disorders-IV (DSM-IV) diagnoses of ADHD were compared with 19 control children on 3 representational measures assessing internal working models of attachment and the self: The Separation Anxiety Test, the Self Interview, and a Family Drawing rated with an attachment-based scoring system. Consistent support was found for the hypothesis that ADHD is associated with insecurity of attachment, with the ADHD group obtaining poorer scores on all 3 measures. The nature of attachment insecurity in the ADHD group was 1 of heightened emotional expression characterized by strong, out of control affects, and was consistent with an anxious-ambivalent or disorganized attachment style. We argue that quality of attachment with primary caregivers should be assessed when children present with symptoms of ADHD, and that where insecure attachment relationships are found, treatment must incorporate relationship-building components.
ידוע הקשר (ונדמה לי שהוא גם מוזכר בסקירה של נופר על התקשרות) על הקשר לקשיים התנהגותיים, למאפייני טמפרמנט ולבעיות התנהגות קשות יותר (ODD,CD).
מחקר אחד לדוגמה הטוען לקשר סיבתי:





Can disturbance in attachment contribute to attention deficit hyperactivity disorder? A case discussion.


Clinical Child Psychology & Psychiatry; Jan 1997; 2(1); Ingeborg Stiefel; p. 45
Based on clinical observations of 14 children, the author links the emergence of Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD) is linked to a lack in sustained parental attention during the first years of the child's life. The deficit in sustained parental attention resulted from different stressors which compromised the early parent-child relationship, leading to adverse and escalating cycles of negative interaction and affecting the attachment relationship. Three case examples (children aged 5-6 yrs at referral and their mothers) are presented. The author suggests that family stress and attachment difficulties between parents and infants may play an important role in the development of ADHD in a subgroup of children. This model may not explain all ADHD and is not implicitly critical of parents. However by delineating the different possible pathways to ADHD, clinicians may be able to offer subtype specific multimodal treatment programs which address aetiological components more adequately. ADHD in a subgroup of children may be preventable if early antecedents and risk factors are understood and appropriate intervention is provided.
 
מאמר שמרחיב את ההבנה של קשרים אלו למודל דו כיווני ומרחיב גם להתפתחות ADHD:

setRequestString('pqdweb?RQT=305');
 





Process, mechanism, and explanation related to externalizing behavior in developmental psychopathology


Stephen P Hinshaw. Journal of Abnormal Child Psychology. New York:  Oct 2002. Vol. 30, Iss. 5;  pg. 431, 16 pgs
Advances in conceptualization and statistical modeling, on the one hand, and enhanced appreciation of transactional pathways, gene-environment correlations and interactions, and moderator and mediator variables, on the other, have heightened awareness of the need to consider factors and processes that explain the development and maintenance of psychopathology. With a focus on attentional problems, impulsivity, and disruptive behavior patterns, I address the kinds of conceptual approaches most likely to lead to advances regarding explanatory models in the field. Findings from my own research program on processes and mechanisms reveal both promise and limitations. Progress will emanate from use of genetically informative designs, blends of variable and person-centered research, explicit testing of developmental processes, systematic approaches to moderation and mediation, exploitation of 'natural experiments' and the conduct of prevention and intervention trials designed to accentuate explanation as well as outcome. In all, breakthroughs will occur only with advances in translational research-linking basic and applied science-and with the further development of transactional, systemic approaches to explanation.
ואולי המודל הינו תלת כיווני, גם לADHD של ההורה (כידוע, ADHD הוא 80% גנטי, אם לא יותר) יש השפעה על הדיאדה:





Personality and environmental correlates of attachment styles in children with ADHD and/or conduct disorder.


Dissertation Abstracts International Section A: Humanities & Social Sciences; Apr 2000; 60(9-A); Jennifer Garbarino; p. 3543
The present study investigated the degree to which child temperament (ADHD) and family environment (parental psychological status, parent ADHD, and attachment style) impact the development of attachment bonds in children. The impact of child attachment ratings and family environment upon the development of conduct disorder was also examined. The subjects of the investigation included 102 parent/child dyads drawn from parents of children with Attention Deficit Hyperactivity Disorder and/or Conduct Disorder. Canonical correlation analyses were conducted to examine the impact of ADHD and environmental factors upon attachment ratings of children. Statistically significant bivariate relationships were found between clinically significant levels of ADHD-inattentive characteristics and child attachment measures. Both parent ADHD status and parent psychopathology were positively correlated with insecure attachment styles and negatively correlated with secure attachment styles. Higher levels of inattention on the part of the adolescents was associated with higher levels of parental affection and fostering of independence. These parents appeared to be responding to perceived attention deficits by providing affection, but also encouraging independent functioning, possibly to mitigate the difficulty. This analysis, however, was not found to be statistically significant (p = .107). A one-way MANOVA/descriptive discriminant analysis was conducted to describe differences across the three groups of adolescents (ADHD only, conduct disordered only, both ADHD and conduct disordered) on child attachment and environment measures. Statistically significant differences (p = .001) were found in the constructs underlying the three groupings. A favorable psychosocial environment and quality of the adolescent's attachment relationships were associated with ADHD-only group membership. Parental psychopathology was associated with conduct disorder. Additionally, parent ADHD and parents with avoidant attachment styles were associated with conduct disordered adolescents. Adolescents with ADHD/CD combined had more positive attachment relationships with their parents than the conduct disordered only adolescents. The results of the present study suggest that ADHD and CD are either completely or partially independent, and offers support for a multi-pathway model of conduct disorder. Delinquent behaviors associated with ADHD may be linked to an etiology of insecure attachment relationships rather than developmental correlates of ADHD. Children with ADHD/CD appear to be a subsyndromal manifestation of CD
 
בנוסף
למשל מחקר עדכני, מצביע על קושיי בקשר ושביעות רצון מהקשר של אמהות לילדים בגילאי  6-10 הסובלים מ ADHD:





MATERNAL DYADIC RELATIONSHIP SATISFACTION AS A FUNCTION OF CHILD HYPERACTIVITY AND CONDUCT PROBLEMS: A SOCIAL-COGNITIVE ANALYSIS


William P Sacco, Desiree W Murray. Journal of Social and Clinical Psychology. New York:  Dec 2003. Vol. 22, Iss. 6;  pg. 665
 
This study investigated factors underlying the relationship satisfaction of mothers (N = 86) of children (age 6 - 12) exhibiting symptoms of ADHD. Hypotheses were derived from a social-cognitive model of interpersonal processes. Mothers reported their relationship satisfaction, attributions about negative events occurring to the child, and trait perceptions of and affective reactions to the child. Trait perceptions, attributions, and affect contributed independently to relationship satisfaction. Trait perceptions and affect fully mediated the association between relationship satisfaction and hyperactivity, and partial mediation occurred for conduct problems. Maternal relationship satisfaction was explained better by trait perceptions than by attributions, and better by conduct problems than hyperactivity. Results provide a 'snapshot' of maternal reactions that have implications for treatment and future research
או המחשבה שאבחון עודף של ילדים כבעלי  ADHD שהם למעשה בכלל קשיים ברמת ההתקשרות והקשר המשפחתי:
setRequestString('pqdweb?RQT=305');



 



Conceptualizing ADHD as a contextual response to parental attachment


Erdman');' href='javascript:void(0);'>Phyllis Erdman. The American Journal of Family Therapy. New York:  Apr-Jun 1998. Vol. 26, Iss. 2;  pg. 177, 9 pgs
This article suggests that attention deficit hyperactivity disorder is frequently misdiagnosed, even overdiagnosed, and provides an alternative way of viewing such problem behaviors in children. It presents a framework, based on systems and attachment theory, that views children's behaviors within the context of the parent-child attachment patterns, and it suggests interventions that shift the focus from the child to the parent-child interaction.
אפשר גם לדבר על מעגל הקסמים של הקשר הזה וההעברה הבין דורית, למשל מתוך מאמר על התבגרותם של ADHD, על הקשרים שהם יוצרים:
Little is known about the romantic attachments of ADHD adolescents and adults. The London epidemiological prospective study of hyperactive girls found hyperactivity was a risk for poor social interaction with the opposite sex (Young, 1999). It is unknown how these complex relationships develop as individuals mature and enter young adulthood and develop intimate, longer-term sexual partnerships, although one study suggests ADHD adults are more likely to get divorced or separated (Biederman et al., 1993).
 
 
ולסיכום הצעה שאולי תסכימי איתה, בין אם יש קשר ADHD לקשיי התקשרות וקשר ראשוני ובין אם לא, לטפל בילדים עם ADHD כנפגעי התקשרות, ז'א טיפול משפחתי באוריינטציה של עבודה על איכות הקשרים הפנימיים בין ההורים לילד (ובשפה שלנו - טיפול דיאדי)





Treating ADHD as attachment deficit hyperactivity disorder.


Handbook of attachment interventions.; 2000; Randall D. Ladnier; Alice E. Massanari; p. 27
Examines whether there is a causal connection between attachment failure and attention deficit hyperactivity disorder (ADHD), and whether it is possible to create a developmental model, based on attachment theory, that would provide a valid explanation for the origin of ADHD and suggest a treatment plan that could offer a child more than temporary relief from symptoms. The authors examine the effects of childhood trauma on the developing brain, proposing an etiologic model for ADHD based on developmental trauma. They discuss four basic types of bonding breaks (prenatal influences, inattentive caretakers, situational traumas, and faulty parenting), their role in attachment deficits, and problem behavior outcomes. A model for treating the family of a child with ADHD is proposed, and the authors note that whenever possible, the treatment-of-choice for a child diagnosed with ADHD should be family therapy. Other forms of therapy are also discussed
 
שלך,
קושר בין המשתנים
עדי פרי

נוריתנורית23/1/2004

קשר ליחסי אובייקט. שלום, עדי פרי
ברצוני לשאול האם קיימים מאמרים או מידע קליני על הקשר בין יחסי אובייקט או סוגי התקשרות וילדי ADHD? יש לי ילדים מטופלים כאלו ואני מעוניינת בקשר בין המשתנים הללו.

טליטלי22/1/2004

בתי בת ה 8 סובלת מ ADHD אלימה מתרגזת ואומללה. בתי בת ה -8 אובחנה כ ADHD  היא סובלת מהתפרצויות זעם, כעס אגרסיבי וכמובן בבית הספר מי שמתגרה בה חוטף . היא חוזרת פעמים רבות עצובה ומתוסכלת ' בוכה ואומרת שהיא לא רוצה להתרגז יותר על אף אחד'. קשה לי מאוד להתמודד איתה , היא מקבלת ריטאלין. אך אני מרגישה שעולמי חרב
כך אני מרגישה מהיותה תינוקת. מה עושים ? אני חייבת לעזור לה . היא כלכך חסרת אונים ושברירית .???????? מה עושים ???

עמיעמי8/12/2003

אבחון סדור של ADHD. מרב,
ראשית לשאלתך - אבחון סדור של הפרעת קשב וריכוז כולל כל המרכיבים בתחנה אחת: פגישת רופא, פסיכולוג, CPT סיכום ויעוץ - מתבצע בין השאר במכון אניגמה בתל אביב בהנהלת ד'ר איריס מנור. כמו כן ע'י ד'ר שפירא בזכרון, ד'ר עדי אדר בבאר שבע, ובעוד מספר מכונים ומקומות.
אגב, אף רופא לא יושב להתבונן על ילדתך 45 דקות במהלך מבחן TOVA. ברוב רובם של המכונים, בתי החולים והמרפאות להתפתחות הילד מבצעת את הבדיקה טכנאית, או 'סטודנטית שנה א''. הבדיקה היא בדיקת מחשב ולא אבחון אנושי, מילולי או הידודי. התוצאות ממוחשבות אף הן. את פענוחן יבצע על פי רוב רופא, אף שבדר'כ התוצאות ברורות וכתובות באנגלית.
את הריטאלין של מבחן CPT_TOVA נותנים לא במטרה לדחוף תרופות אלא לבחון האם חל שיפור בין הסבב הראשון לשני. אם אכן יש שינוי משמעותי, הרי שככל הנראה מדובר ב- ADD אוADHD. זה לא למרשם כרוני, אלא כדור חד פעמי לצורך האבחון בלבד. אל פחד.
שיהיה המון בהצלחה, עמי.

אורית גודקאראורית גודקאר3/12/2003

אבחונים. שלום לכולם,
השאלה של אבחונים ללקויות קשב וריכוז היא שאלה קשה, בעיקר מפני שאין כרגע גוף יחיד וברור שמחויב לתת אבחון לכל דורש, והמערכות שיכולות לתת אבחונים כאלו אינן עומדות בעומס. אלו יכולות להיות מרפאות ציבוריות או פרטיות שמטפלות בהפרעות קשב, או מרפאות לבריאות הנפש, שם יש בעלי מקצוע המוסמכים לתת אבחנה כזו. אני מציעה לכן לפנות אל המרפאה הקרובה למקום מגוריכם (נסו בבית החולים הקרוב, ומשם ודאי ידעו להפנות אתכם הלאה), ולקבל מהם תשובות מעוגנות במציאות - קיים הבדל גדול בין איזורים שונים בארץ, ואין דין תושב פתח תקווה כדין תושב מעלות.
בהצלחה, אתן מוזמנות לשתף אותנו בתשובות שתקבלו.
אורית

אתי אדןאתי אדן3/12/2003

אבחון לילד בן 7+. בני בן 7+ יש לו בעיות למידה קשב וריכוז מספר פעמים בקשתי מהמורה לשלוח את הילד לאבחון
אך כל פעם אמרה שיהיה בסדר הוא לא צריך אבחון (שלא כך נראים פני הדברים)
אבקש את תגובתכם בהקדם  והאם כן בית הספר צריך לטפל בבעיה
בתודה אתי

פרופיל 13/12/2003

איבחון למבוגרים. דויד שלום
שמי שרי ואני בת 29 וגם חוששת כי יש לי הפרעת קשב, כאשר אימי ואחותי התגלו כבעלות הפרעת קשב לאחרונה, הייתי שמחה לדעת איזה תהליך אני אמורה לעבור בגילי על-מנת לאבחן אם קיימת אצלי בעיה
תודה שרי - sarifogel@walla.co.il

anatpeles@hotmail.com(ענת פלס)anatpeles@hotmail.com(ענת פלס)10/11/2003

מה קורה בגיל ההתבגרות. עדי שלום
הייתי מעוניינת לדעת מה קורה בגיל ההתבגרות בנושא הפרעות קשב וריכוז, איך זה משפיע על הילד בתיכון, מצב חברתי ומשפחתי.[
תודה מראש
ענת פלס

אורליאורלי22/10/2003

מציאת חומר. הייתי שמחה לקבל הפנייה למקורות מידע הנושא ADHD בגיל טרום ביה'ס

עדי פריעדי פרי14/10/2003

רק להרים את הראש. שלום לך יקרה ועלומה
ממש ממש בעץ זה, הודעה מעל הודעתך מצוי הקישור המיוחל לאותו שאלון אותו את מחפשת כבר שבוע
אגב, במקום אחר באתר כתבת הודעה זהה ונדמה לי שהמקלדת שלך לא תקינה, שכן היא מוציה אותיות סופיות מספר רב של פעמים מיותרות בסוף מילה...
ואם אחרי שבוע של חיפושים כבר לא נשאר לך כוח, הנה הקישור (שמצאתי בחיפוש פשוט בגוגל): http://www.snunit.k12.il/unit5/15.htm
עדי

פרופיל 214/10/2003

בבקשה עזרו לי זה דחוף....:(. א.ג.ב...
שלום לך!
אני מחפשת במשך שבוע שלם את השאלון לדימוי עצמי של פיטס ואינני מוצאת כלל בשום מקום... ניסיתי בכל מקום אפשרי.... אז איפה אני כן יכולה למצוא שאלון זה?

ע.יע.י17/8/2003

אבחון בגיל המאוחר. מה קורה לגבי איבחון בגיל מבוגר (מעל 25) אצל מי שכנראה ההפרעה הייתה קלה מידי לאבחון בבית הספר או מחוסר מודעות של ההורים אך כל המאפיינים קיימים ופוגמים ביכולת ההתקדמות והלימוד באוניברסיטה? למי פוהים לאבחון? האם נהוג לתת ריטלין בגיל המאוחר? מי הגוף המוסמך לאישורים הנדרשים באוניברסיטאות?

עדי פריעדי פרי30/4/2003

בבקשה שושנה. http://www.snunit.k12.il/unit5/15.htm
ואל תשכחי לשתף אותנו בתוצאות המחקר
עדי

שוששוש29/4/2003

מבקשת עזרה בחיפוש שאלון על דימוי עצמי של פיטס. אבקש את עזרתכם במציאת השאלון הנ'ל.
תודה מראש

דייבדייב25/4/2003

איבחון adhd adult type. שלום לך,
כאשר בת שלי כיום בת 9.5 אובחנה לפני כשנתיים כלקויית קשב וריכוז(adhd), ולאחר שהוברר שהתיסמונת היא תורשתית, הבנתי שגם אני adhd.  כיום אני בן 44. פניתי לרופא משפחה (קופת חולים כללית) שהיפנה אותי ללישכה לבריאות הנפש. שם עברתי את האיבחון .
אם יש לך שאלות אל תהססי לצור קשר.
בכל מקרה קיימת גם אגודה 'יחד' שעוזרת לקויי קשב וריכוז.
בהצלחה
דוד שטיינברג

אורית גודקאראורית גודקאר8/4/2003

מרב שלום. קשה מאד להשיב ברמה העקרונית על השאלה שלך, שבעצם נוגעת למשהו בסיסי מאד - הביצה או התרנגולת, מה קדם למה? לדעתי האישית זה גם לא כל כך חשוב, כי לא תמיד הגורם לבעיה הוא זה במתחזק אותה לאורך זמן, או זה שיהיה המפתח לשינוי. בנוסף, אין לי שום דרך לדעת מה עובד באופן אישי אצלך, כי הפסיכולוגיה קשה מאד לעשות הכללות, ולכל אחד מאתנו תהיה התבנית האישית שלנו, אליה ניצוק את ההתנסויות והנתונים האישיים. ועם התבנית הזו נעבוד, כל אחד בדרכו.
שמחתי לשמוע שאת במהלכו של טיפול. העצה הטובה ביותר והמעשית ביותר שאני יכולה לתת לך זה להייעץ עם המטפל/ת שלך. להביא אל הטיפול את ההתלבטויות שפרשת כאן, ולבדוק אותם לעומק עם מישהו שמכיר אותך טוב לאורך זמן, ושזה מקצועו. להערכתי, שם תקבלי את התשובות שאת מחפשת.
בהצלחה,
אורית

מירבמירב8/4/2003

ובכל זאת. אורית , תודה על התשובה אך עדיין אנני בטוחה:
מדוע לפנות לפסיכולוג אם יתכן כי הבעיות החברתיות הן תוצר של לקויות הלמידה?
אני הולכת כבר מספר שנים לפסיכולוג , והבעיות עדיין קיימות , אז אולי אני 'חופרת' במקום הלא נכון?
האם לדעתך יש טעם להשקיע את המאמצים בטיפול להפרעות הקשב והריכוז ומפתירתן יתפרו גם הקשיים החברתיים - נפשיים?
האם אפשר להסיק שיתכן ובעיות הקשב והריכוז גורמות לבעיות החברתיות או שלהיפך , הבעיות הרגשיות גורמות להפרעות קשב וריכוז? ולאן אפשר לפנות כדי להחל בתהליך 'ההחלמה'?
תודה רבה מראש.

אורית גודקאראורית גודקאר7/4/2003

תשובות חלקיות לשני השואלים. שלום לכם,
באשר לשאלתך, ה.ה., מי יכול לאבחן ADHD, זהו תחום צעיר יחסית, ויש בו גם שאלות סבוכות של חילוקי דעות בין אנשי מקצוע עם התמחויות שונות. אני יכולה להמליץ לצורך האבחנה על פסיכולוג חינוכי שיש לו ניסיון ספציפי בתחום של הפרעות קשב וריכוז. פסיכולוג יוכל לעשות אבחון רב תחומי, שכולל גם היבטים פסיכולוגיים וגם היבטים דידקטיים. לא אוכל לתת לך כאן שם מסוים, משום שבמסגרת המנדט שלקחנו לעצמנו כאן איננו רואים עצמנו כמתווכים בין לקוחות פוטנציאלים ופסיכולוגים. תוכל להפנות שאלה כזו לאנשים אחרים עם בעיות דומות בפורומים רבים ברשת., ולשמוע חוות דעת. אפשרות נוספת היא לפנות אל השירות הפסיכולוגי החינוכי בישוב שלך ולבקש המלצה. הם יודעים בדרך כלל מי הנחשבים בתחום באיזור המגורים. צר לי שאיני נותנת לך תשובה, אני מקווה שתבין מדוע.
מירב, שאלת מה אפשר לעשות. לדעתי, חשוב יהיה להתמודד עם שני התחומים - ההתמודדות עם לימודים ושיפור ההישגים, ושיקום הדימוי העצמי והנזקים הנפשיים שמתלווים ללקות למידה שלא אובחנה. השאלה מה דחוף לך יותר מבין השניים, ולאור זאת - לפנות לאיש מקצוע מתאים (הוראה מתקנת או פסיכולוג/מטפל בתחום הריגשי). סביר להניח שעבודה בתחום האחד תועיל מעט גם לתחום השני.
בהצלחה,
אורית

מירבמירב7/4/2003

אז מה עושים?. שלום רב ,אני סטודנטית בת 22 ואיבחנו אצלי עכשיו לקויות למידה. תמיד התקשתי להתרכז וללמוד אולם שייכתי את חוסר היכולת להתרכז לבעיות רגשיות.אני סובלת מבעיות חברתיות (קושי ביצירת קשרים בפקולטה) וכן מדיכאון והערכה עצמית נמוכה.עד עכשיו חשבתי שהם הגורמים לחוסר היכולת ללמוד , יחד עם 'עצלות' (למרות שמאד ניסיתי) ועכשיו אני מבינה שאולי בעצם הם חלק מהתוצאות של הפרעות הקשב והריכוז.
בבית הספר הסתדרתי , למרות שלא ישבתי ולמדתי , בגלל נתונים שכליים גבוהים יחסית( אך כמובן שהציונים לא תאמו את היכולת).
בקיצור , שאלתי היא מה עכשיו? מה אני יכולה לעשות עכשיו כדי לשפר את המצב הקיים , גם מהבחינה הלימודית וגם מהבחינה החברתית רגשית?
תודה רבה מראש, מירב

ה.ה.ה.ה.31/3/2003

מי יכול לאבחן?. שלום רב,
רציתי לשאול מי יכול לאבחן בפועל ADHD ?
האם תוכל להמליץ על מקום/אדם המספק אבחון מקיף ואינטגרטיבי של ילדים באיזור המרכז?
בתודה מראש,
ה.ה.

אורית גודקאראורית גודקאר29/3/2003

לשרונה. לצערי לא אוכל לעזור לך בעניין איתור פסיכאטר שעובד עם קופת חולים מאוחדת (איפה? באיזור מסוים?) משום שאין בידי מידע כזה, וסביר להניח שהמקום המתאים ביותר למצוא אותו יהיה במזכירות הקופה באיזור מגוריך. רק אוסיף ואומר שלא רק פסיכיאטר מוסמך לתת טיפול תרופתי ב-ADHD אלא גם רופא נוירולוג.
בהצלחה בחיפוש,
אורית

שרונהשרונה26/3/2003

ADHD אצל מבוגרים. אני מאד מבקשת עזרה באיתור פסיכיאטר אשר עובד עם קופת חולים (המאוחדת) אשר מנוסה ומומחה בתחום ADHD אצל מבוגרים.
מאד מאד מבקשת סיוע בעניין אני צריכה אבחון ותרופות.
לפי אבחון שאינו מקצועי נאמר לי שאני לקויית קשב וריכוז.
 
תודה מראש

פלג רגוניספלג רגוניס21/3/2003

תודה!!. תודה רבה!!
עזרתם לי להבין את המשמעות של האיבחון ושל ההפרעה .
אני כבר מנסה לברר על הנושא המון פעמים ורק עכשיו היתה לי ההזדמנות.

עדי פריעדי פרי14/3/2003

לרוית הסטודנטית מהעמק. בכל מה שנוגע למאמרים מחקריים וללמידה ברמה אקדמית הייתי ממליץ להכנס לספריה ולפתוח את הברז למקורות עצמם, למשל חיפוש במאגר  psychLit של המכללה של המילים adhd, therapy, gameplay קרוב לוודאי שיביא אותך למה שאת מחפשת.
נראה לי שזו עזרה משמעותית יותר מלשלוח לך פירורים וליקוטי מאמרונים שלא בדיוק מתאימים לך מארבע כנפות הרשת.
עדי
 

capiot@yahoo.comcapiot@yahoo.com12/3/2003

בקשת עזרה במציאת חומר. שלום רב,
הנני סטודנטית למדעי ההתנהגות במכללת עמק יזרעאל ובימים אלה מחפשת מאמרים מחקריים בנושא 'טיפול בילדים עם ADHD באמצעות המשחק ' לעבודה הסמינריונית.
אשמח אם תוכל לעזור לי בכל אופן שהוא ומאחלת בהצלחה בכל.
בתודה מראש- רוית.

עדי פריעדי פרי26/2/2003

למרב שלום. למרות הפיתוי לחשוב שיש לה ADHD ואף אחד לא עלה על עד היום, יש אפשרות נוספת. יתכן ולילדך ישנם קשיים מורכבים, הזכרת למשל התמצאות במרחב -מוטוריקה גסה ועדינה לקויים - רגישות יתר למגע שגורמים לקשיים בריכוז ויוצרים תמונה הדומה ל ADHD וכן לקשיים הלימודיים. הרבה פעמים קשיים בתחומים רבים יכולים לגרום לפגיעה בריכוז, למעשה, כמעט כל דבר פוגע בריכוז, והריכוז הוא הריכוז שנפגע כאשר דברים לא הולכים חלק.
מכיוון שכיום ישנן בעיות שממוקדות בבי'ס, הייתי מתחיל עם הבירור שם ומנסה אולי עם פסיכולוגית בי'ס להבהיר את התמונה דרך איסוף האינפורמציה הקיימת מהאבחונים והטיפולים שהיו בעבר, לראות את עוצמת הקשיים ומוררכבותם, לראות אם יש להם שם ברור, ואם לא אז להתייעץ עם איש מקצוע הרואה את הילדה או מכיר את הילדה הכי טוב מכל אלו שמלווים וליוו אותה לאחרונה - לאן לפנות על מנת להשלים את הבירור.
במידה ואכן עולה החשד שקשיי הקשב והריכוז הם הגורם של הקשיים (ולא להיפך) או שמרכיב קשיי הריכוז הוא בלתי תלוי בקשיים האחרים ומשמעותי, מומלץ להתעקש בכל זאת על מומחה לנושא זה.
בהצלחה
עדי

מרבמרב25/2/2003

תגובה למאמר. שלום עדי
קראתי את המאמר וראיתי את ילדתי בת ה 6 מול העינים ( עונה על 90 אחוז מכל התיסמונים ) ועדיין : מגיל 3 הילדה נבדקה על ידי רופאים פסיכולוגים נירולוגים מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת  מכון אלבאום ואף אחד מהם לא אמר : לילדה יש הפרעות קשב וריכוז. ( הנירולוג שראה אותה ודיווחנו לו על הפרעות בזיכרון למשל - נתן לה מרשם לויטמינים ) נירולוג אחר -לא רצה אפילו לראותה אלא ישר שלך אותה לסטודנטית שנה א  לבצע מבחן TOVA עם ובלי רטלין ( אני חושבת שזכות בתי לפגוש את הרופא שנותן לה רטלין - לפני הכול ?)לא בצענו מבחן זה.
הילדה הובחנה עם בעיות ( התמצאות במרחב -מוטוריקה גסה ועדינה לקויים - רגישות יתר למגע וכו ) אך אף אחד לא אסף את כל מכלול הבעיות ואמר : ADD
הילדה זוכה לשעות תגבור בבית הספר היתה לה גננת שי'ח בגן -המורה שלה מודעת ומדווחת על בעיות בכיתה ( ריכוז התארגנות קשיי ביטוי קשיי למידה ) זאת אומרת גם מערכת החינוך יודעת שיש בעיה.
אני רוצה לדעת לאן ולמי אני יכולה לפנות על מנת שיגידו לי אחרי בדיקה מעמיקה : לידלה יש/אין בעיות קשב וריכוז על מנת שנוכל לטפל בכך ברצינות או להמשיך אלאה.
לתשובתך הודה מרב

אורית גודקאראורית גודקאר26/1/2003

תסכול!!!. היי דייב,
 
לגבי הנתונים מהמאמר של עדי, אניח לו לענות בעצמו.
 
באשר למצוקה שאתה מתאר, אני יכולה להבין ולהשתתף בצערך. באנלוגיה, אני יכולה להמשיל את זה לבעיות חניכיים קשות. פעם, אם סבלת מהן, היית פשוט מאבד את שיניך. היום הטכנולוגיה מאפשרת השתלת שתלים ושיקום פה. אבל לצערנו זה לא עוזר למי שכבר איבד את שיניו... כך גם התקדמות הידע הפסיכולוגי בנושא הADHD. אולי זה אומר הזדמנויות מוחמצות ותחושת חוסר מימוש עצמי, אבל זה עוד לא סוף הדרך. גיל ארבעים הוא מחצית החיים, ואפילו בימים קשים כמו אלו שלנו יש לאנשים בני ארבעים אופק, יכולת וסיכוי לשנות את החיים שלהם. אני לא חושבת שזה בגלל שאנשים קטנים לא רואים מעבר לאף שלהם, אלא משום שלא היו להם משקפות בכלל. זה בטח לא אמירה שאפשר להתנחם בה, אבל מצד שני, אם זו היתה בעיה רפואית שלא היתה לה תרופה עד לפני כמה שנים התוצאות וההשלכות היות קטלניות יותר. דייב, אני מקווה שתוכל, גם מהמקום הקשה שאתה מתאר, לאסוף כוחות (ונשמע שיש לך כאלו) ולהמשיך הלאה עם הנתונים שחילק לך הגורל ליד כדי להפיק משהו טוב מהם. נשמע לי שתוכל להיעזר מאד בפורום שמנהלת שרית מחלב (תוכל למצוא כאן את הקישור לו), שגם היא סובלת מADHD שלא זוהה עד גיל מבוגר. מכיוון שאני לא בקיאה בנושא, לא אוכל לצערי להציע הצעות קונקרטיות יותר.
 
בהצלחה!
 
אורית

דייבדייב23/1/2003

לאורית וגם לעדי. אני מודה לאורית ולעדי על הזמן שהקדשתן לענות לי, אך עדיין אני לא מבין מאיפה הנתון הזה במאמרה של עדי
ש'בקרב מתגייסים לצה'ל השכיחות היא 4.9%. יש יותר בנים מבנות ביחס של 1:9 במחקרים קליניים ו-1:4 במחקרים אפידמיולוגיים.'
ואליך אורית כאחת שעבדה במערכת גדולה, עברתי הרבה מבחנים במערכות גדולות כדי להתקבל לעבודה,תמיד נכשלתי. כאחד שגילה את התסמונת רק בגיל 40 ,אני מוצא את עצמי עם מערכת חיים הרוסה,עם תסכול עמוק של חוסר מימוש עצמי,וכמובן בלי יכולת לתרום את חלקי לחברה ולמדינה. כל זה כאשר אני מוכשר ואוטודידקט, בעל פוטנציאל גבוהה עם מספר רב של מקצועות שרכשתי בכוחות עצמי וללא יכולת לתת לזה ביטוי.
ובזה אני מאשים את ה'גופים הגדולים' עם אנשים עם ראשים קטנים שעובדים עבורם שלא רואים מעבר לאף שלהם.
כל זה באיפוק רב, אחרי שנתלתי את מנת הריטלין שלי.
דייב
 
 
 

אורית גודקאראורית גודקאר22/1/2003

תשובה אחרת. דייב שלום,
מסכימה עם כל מה שהבהיר עדי, סביר להניח שהמבחנים האלו בכלל לא מודעים לשאלות אבחנתיות כמו מדוע לאדם X קשה לענות על שאלה Y או לבצע מטלה Z. זו לא מטרתם. כל המטרה היא לסנן מעל או מתחת לקו חיתוך מסוים.
בנוסף, אני מתרשמת מעצם הפנית השאלה שלך מרצון לדעת עד כמה גורמים בוחנים ובודקים לאורך מסלול חייך אולי יכולים לראות דרכך, ולזהות דברים שאתה בעצמך לא זיהית עד גיל מבוגר יותר. אני חושבת שבחברה עתירת מבחנים ומבדקים כשלנו זו שאלה מעניינת מאד. עולות כאן סוגיות של צנעת הפרט, של מסירת התוצאות של המבדקים לנבדק, ועוד. הנורמות משתנות לאיטן בעניין זה, והיום מאד ברור שהממצאים של מבדקים ואבחונים שונים שייכים לנבדקים (אולי למעט גוף כמו הצבא, או אם מראש מחתימים את הנבדק על מסמך שמוותר על הזכות לקבל את הממצאים).
מה שאני יכולה להעיד מתוך שהותי במערכות גדולות, זה שהחלק הטוב שבהן הוא אדישתן לדברים... כלומר, אני כגוף גדול עשיתי מבחנים לאנשים, אבל הם לא באמת מעניינים אותי ברמה הפרטית, אלא רק כשלב בדרך לקבלת החלטה. אין העמקה בממצאים ומשמעותם, ואין התבוננות על השלכות של המבחנים האלו על תחומי החיים האחרים של הנבדקים, לבד מהתאמתם לתפקיד אליו נבחנו. כך, באופן פרדוקסלי, הבירוקרטיה מאפשרת אנונימיות. במיוחד הדברים אמורים לפני עידן המחשב, כאשר החומר מאוחסן בתיקים מצהיבים אי שם, והניירות נגרסים בשלב כלשהו. למעשה, גם אם היו במבחנים עדויות לקשיים (מכל סוג שהוא, ADHD או להבדיל אפילו מחלת נפש!!) הרי שאיש לא התפנה לפענח את המשמעויות ולנסות להבין את ההשלכות, והחומר כשלעצמו כבר מזמן הפך לאבק... אני לא מניחה שמישהו באמת ניסה להבין מה עומד מאחורי הביצועים של כל נבדק במבחנים בצבא, וגם לא, לצערי, במבחנים הפסיכוטכניים.
מקווה שזה עונה על התהיות שלך,
אורית
 

עדי פריעדי פרי21/1/2003

חיטין ושעורין. דייב יקר
עד כמה שידוע לי המבדקים של צה'ל לא מחפשים ADHD, וכנ'ל גם האבחונים הפסיכוטכניים של כיתה ט', ולכן אני מניח שבד'כ הם לא מוצאים ADHD. האם מבחן בגרות מוצא שיש לנבחן מחסור בברזל או תיפקוד  לא תקין של בלוטת התריס? האם מבחן נהיגה מאתר ידע בקריאה? כנראה שיש השפעה לבעיה באחד על התפקוד בשני  ואולי גם כישורים משותפים אך הם לא הכלי המתאים, והם אינם מפנים תשומת לב לבדיקת קיומה של ADHD.  יתכן שבודק מיומן הבקיאמאוד באבחון  ADHD היה משער או מגשש לכיוון זה, אך זו רק השערה.
בבקשה
עדי

daveste@iol.co.ildaveste@iol.co.il21/1/2003

לעדי הבהרה. כנראה לא הסברתי את עצמי נכון, מה שמעניין אותי אם כאשר עברתי מבדקים בצה'ל כבר אז אובחנה אצלי התסמונת adhd , כי כפי שכתבת במאמר 5% מהמתגייסים בעלי תיסמונת adhd. כמו כן מעניין אותי אם המבדקים הפסיכוטכניים שעורכו לי בכיתה ט' ב-1975 יכלו לאבחן את התסמונת.
בתודה מראש
דייב

עדי פריעדי פרי18/1/2003

לצערי לא אוכל להשיב על שאלה זו. דייב יקר
תוצאות מבדקיך הצבאיים שמורים בצה'ל ואין לי כל דרך לדעת מה אובחן ומדוע לא עברת את המבדקים לטייס. אני משער שמבדקי הטייס והחובלים הם דיי דומים באופיים ובסוף שנות השבעים היו מורכבים מממדים שזוהו כמנבאים הצלחה בקורס ובמקצוע הצבאי, אינני מעריך כי ADHD היתה אז מוגדרת כסיבה לדחייה מהקורסים, אך יתכן שלבעלי הפרעה בקשב היה קשה יותר לעמוד במבדקים בהצלחה.
עדי 

davedave17/1/2003

איבחון adhd בצה"ל. שלום ,
אני בן 43 עם תסמונת adhd adult type ,אובחנתי לפני כ 3 שנים. קראתי את המאמר. שם מופיעה נתון שבין המתגייסים לצה'ל יש 4.9% בעלי תסמונת זו. בזמן ההיתגייסות לצבא עברתי מבדקי מתגייס רגיל, כמו כן מבדקים לקורס חובלים וקורס טייס. כאשר את המבדקים לחובלים עברתי בהצלחה ולטיס לא עברתי.
האם כבר אז צה'ל איבחן את התסמונת הפרעת קשב וריכוז אצלי, התגייסתי ב 1978 וסיימתי 1981.
אודה על התשובה - דייב daveste@iol.co.il

עדי פריעדי פרי30/12/2002

אינני יורד לסוף דעתך.

ד"ר אבי בסרד"ר אבי בסר30/12/2002

הלכה הלכה ....והמעשה???.