לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מה שפסיכואנליטיקאים מעדיפים שלא לראותמה שפסיכואנליטיקאים מעדיפים שלא לראות

מה שפסיכואנליטיקאים מעדיפים שלא לראות

כתבות שטח | 15/3/2011 | 15,272

הרהורים בעקבות הכנס אתיקה בפסיכואנליזה על הדמיון בין הדינאמיקה של ההפרות האתיות בפסיכואנליזה לדינאמיקה של גילוי עריות בתוך המשפחה. המשך

 
הרהורים בעקבות הסמינר "אתיקה בפסיכואנליזה. הבדלים בתיאוריות או מסורות פסיכואנליטיות והשלכותיהם על בעיות אתיות במעשה הטיפולי", שהתקיים במשכנות שאננים בירושלים, ב-10-11 במרץ 2011, מטעם מרכז זיגמונד פרויד באוניברסיטה העברית בשיתוף עם המכון הפסיכואנליטי ע"ש אייטינגון והמרכז לאתיקה בירושלים.

 

 

מה שפסיכואנליטיקאים מעדיפים שלא לראות

 

מאת רננה אלרן

 

 

 

ב-10-11 במרץ 2011 נכחתי בכנס "אתיקה בפסיכואנליזה" שהתקיים במשכנות שאננים בירושלים. הדובר המרכזי בכנס היה פרופ' גלן גבארד, שהתמקד בהרצאותיו בדיון על הפרות אתיות שמתרחשות ביחסי מטפל-מטופל ובאפיון שלהן, וכן ביחסי מדריך-מודרך בתוך חברות פסיכואנליטיות, כאשר רוב ההפרות קשורות לחצייה של גבולות מיניים.

בכתיבה כאן אינני מתיימרת לעסוק בכנס כולו, שכלל הרצאות מעניינות ודיונים רבים בוינייטות קליניות, אלא אביא מעין "וינייטה" פרטית שלי, המתארת חוויה שלי במהלך הכנס. בעיניי, חוויה זו מעניינת כיוון שניתן לראות בה מעין תהליך מקביל לדינאמיקה לא מדוברת שהתרחשה בכנס עצמו.

פרופ' גבארד, כמי שנפגש עם למעלה ממאתיים מקרים של הפרות אתיות של אנליטיקאים שהגיעו אליו במסגרת עבודתו בוועדת האתיקה, ציין כי ב-80% מהמקרים הנידונים מדובר על הפרה שמתרחשת מצד אנליטיקאי-גבר, כאשר בשאר המקרים מדובר על הפרה מצד אנליטיקאית אישה. בנוסף, ב-20% מכלל המקרים מדובר על סטינג בו המטופל והמטפל הם בני אותו המין. למרות הבולטות הברורה מבחינה מספרית של מקרים בהם מעורבים גברים אנליטיקאיים, ולאור העובדה שרוב רובן של הווינייטות שהובאו לדיון הציגו מקרים בהם אנליטיקאי גבר הוא המפר את כללי האתיקה, בלט בהיעדרו דיון משמעותי על סוגיית המגדר. בהערה אחת, שהגיעה מכיוון הקהל, נטען שאולי האחוז הנמוך של מקרים המגיעים לוועדות אתיקה ובהן מעורבות אנליטיקאיות נובע מכך שמטופלים גברים הנכנסים לקשר מיני עם אנליטיקאית נוטים לחוש ניצחון ותחושות של גבריות וכיבוש ופחות תחושות של ניצול ופגיעה. אפשרות אחרת שהוצעה היא שאולי כאשר מדובר באנליטיקאיות נשים הגבולות של הפרות אתיות ברורות פחות ומטופלים מתקשים יותר להתלונן.


- פרסומת -

אולם חשבתי על אפשרות אחרת להבנת הסוגיה המגדרית של הפרות אתיות בפסיכואנליזה. לאחר שפרופ' גבארד סיים להרצות ניתנה אפשרות לקהל להגיב. הרמתי את ידי כמעט מיד ממקומי בשורה השנייה באולם, אך מצאתי את עצמי מחכה ומחכה, כאשר המיקרופון ניתן לדמויות שונות, מבוגרות ובכירות ממני, מקרב האנליטיקאים והאנליטיקאיות שישבו בקהל. לשם גילוי נאות ברצוני לציין שאני מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בשנה הראשונה של ההתמחות, ואני מניחה שגילי הצעיר מסגיר באופן די ברור שאינני אנליטיקאית או קנדידטית במכון פסיכואנליטי. העובדה שמראש הרמתי את היד כדי לדבר הפתיעה אפילו אותי, כיוון שדיבור בקהל מעורר בי חרדה (אולי תופעה שאיננה כל כך בלתי מוכרת להרבה נשים...). בעוד הלב שלי פועם בחוזקה ובינתיים המיקרופון עובר מיד ליד השמעתי קול מחאה קלה על כך שנעקפתי בתור לדבר, עברתי בין תחושות של כעס קל, עלבון ולבסוף ביטול רגשותיי כתגובה מוגזמת. בסופו של דבר החלטתי לוותר על הדיבור. מספר נשים סביבי, ששמו לב לכך שאני מנסה לדבר אך הדבר לא מתאפשר, הביעו אף הן מחאה קלה וניסו לעודד אותי לדבר. לבסוף, המנחה ביקש להעביר את המיקרופון אל "הבחורה הצעירה בשורה השנייה", אך בשלב זה האומץ שלי כבר התאדה ואמרתי שאני מוותרת על רשות הדיבור.

מעניין שהדבר שאותו התכוונתי לומר ולא אמרתי בסופו של דבר היה הערה, שהיא אולי טריוויאלית למדיי: שיש משהו בדינאמיקה של ההפרות האתיות בפסיכואנליזה שתוארה בכנס שנשמעת מאוד דומה לדינאמיקה של גילוי עריות בתוך המשפחה. לרוב, בסיטואציה האנליטית - כמו גם במשפחה - מדובר בגבר פוגע המהווה דמות סמכות אבהית, כאשר הפגיעה נושאת אופי של חציית גבולות מיניים וניצול לרעה של יחסי סמכות ואמון. הפגיעה מתרחשת בתוך מרחב טיפולי-הורי שאמור להיות בטוח ושומר. האנליטיקאים ששומעים על המקרה דרך שמועות או רכילויות - בדומה אולי לאם שמכחישה - נוטים שלא לראות את המתרחש, או להתייחס למתרחש בחוסר אמון, הטלת ספק, ניסיונות לרציונאליזציה ואף בהכחשה. במידה והמטופלת אכן מתלוננת, ההפרה האתית מטופלת "בתוך המשפחה", כלומר בוועדה אתית פנימית של החברה הפסיכואנליטית.

בעודי יושבת בקרב הקהל המבוגר ברובו, מרגישה מעט כמו ילדה שמקשיבה לשיחת ההורים ומנסה, בחוסר הצלחה, להשמיע את קולה, שמתי לב לכך שהתרחש מעין תהליך מקביל. הדיון בקהל היה "בין המבוגרים", ומתבוננת צעירה שמגיעה מבחוץ הושתקה, גם אם לא בכוונה. נכון, אפשר לפטור את כל העניין כחוסר תשומת לב וכרגישות יתר שלי. אולם אני חושבת שפרויד הנחיל לנו מורשת פרשנית שמאמינה בנתינת משמעות גם לפליטות פה, לצירופי מקרים ולטעויות תמימות. לאחר הכנס חשבתי שיתכן שגם כיום, על אף המודעות לפגיעות המיניות המתרחשות בתוך המשפחה ואף בתוך הקהילה המקצועית - כפי שעצם קיום כנס זה שיקף באומץ - עדיין בא לידי ביטוי בתוכו משהו מיחסי הכוחות שמקשים על הדיבור, ועל התבוננות עצמית ביקורתית שאיננה עסוקה במציאת הכשלים האתיים אצל אחרים אלא בתוך הבית פנימה.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פגיעה מינית, פסיכואנליזה, אתיקה
תמי חיים
תמי חיים
עובדת סוציאלית
כרמיאל והסביבה, עכו והסביבה
יונתן מרטון מרום
יונתן מרטון מרום
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
יפעת הנדל
יפעת הנדל
פסיכיאטרית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
אביחיל צוריאל
אביחיל צוריאל
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
תמר גליק
תמר גליק
פסיכולוגית
שרון ושומרון
מוחמד עבאס
מוחמד עבאס
פסיכולוג
באר שבע והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

מרינה קיצ'יןמרינה קיצ'ין25/3/2011

היי רננה. התחברתי לקו המחשבה שלך, ולכנות שבה כתבת את הדברים.
טוב שהאינטרנט מאפשר להעביר מסרים למי שרוצה לשמוע, גם אם יש מי שיעצום את עיניו.

מאחלת לך המון הצלחה בהתמחות, והזדמנויות להשמיע את קולך.

מרינה

ירון אבניירון אבני24/3/2011

"בכל משלח יד יש משרות חשובות מבחינה אדיפלית". בספר שכתבה ג'אנט מאלקולם - פסיכואנליזה - המקצוע הבלתי אפשרי, ובו היא מספרת על הפסיכואנליזה דרך ראיונות עם פסיכואנליטקאי ניו יורקי של שנות השבעים, היא שואלת אותו לגבי המחלוקות והיריבויות במכון הפסיכואנליטי והאם לא מצופה מאנשים כאלה שינהגו אחרת?
בין השאר הוא עונה לה (שם עמ' 54): ' 'בכל משלח יד יש משרות חשובות מבחינה אדיפלית, וכאשר תופסים בהם אנשים, מעורר הדבר בהם ובאחרים רגשות ילדותיים. גןרם להם שיריבו כפעוטים של גן על דברים הנראים חסרי ערך'.
..'זה המוזר כל הדבר הזה. מדוע אין אנשים בוגרים יכולים לחשוב על הדברים האלה כפי שהם באמת?'
והוא עונה לה : 'אבל אם יראו אנשים משרה כפי שהיא באמת, ללא טווית כל הפנטזיות סביבה, כדבר עלוב ויומיומי מי ירצה בה?'
זה בדיוק הענין. מהם מקורות המוטיבציה והעונג? אענה לך כאן ומיד: מקורות הפנטזיה יהעונג הם רצונות מתקופת הילדות המוקדמת'

מה שפסיכואנליטיקאים מעדיפים שלא לראות הוא שגם הם בחלקים רבים של הנפש הלא מודעת (מספיק) שלהם מונעים ע'י מוטיבציות מהילדות - שיראו אותם וישימו לב אליהם. גם הם גם את וגם אני כמובן :)

ירון