פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

תפקודי אגו ותפקודים ניהוליים - הילכו שניהם יחדיו? / רבקה בר דוד ועופר תמנע

מאמרים | 9/8/2010 | 25,140

מאמר זה ינסה לבחון את הקשר בין תפקודי אגו לבין תפקודים ניהוליים - מונחים המגיעים מעולמות רחוקים: המונח "אגו" הוא מונח תיאורטי הלקוח מהתאוריה הפסיכודינמית, ואילו המונח "תפקודים ניהוליים" מתייחס לתפקודים קוגניטיביים המקושרים לפעולות מוחיות באונה הפרה-פרונטלית הניסיון לחבר בין מונח תיאורטי לבין פונקציות נוירופסיכולוגיות הוא ניסיון מאתגר הן מבחינה מושגית והן מבחינה מחקרית-אמפירית. בתחילת המאמר יוצגו הגדרות המונחים "אגו" ו"תפקודי אגו", ובחלק השני יוסבר המונח "תפקודים ניהוליים". בחלק האחרון של המאמר ייעשה ניסיון להציג קשר בין שני המונחים; עם זאת, ברקע תיוותר השאלה האם ניתן כלל לנסח יחס בין שניהם, או שמא מדובר במונחים המהווים שני סוגי תיאור של אותו עניין עצמו, כמו שתי שפות המתייחסות כל אחת בדרכה לאותה תופעה.

 תפקודי אגו ותפקודים ניהוליים - הילכו שניהם יחדיו?

The Correlation between Ego (personality) and Executive Functions (neuropsychology)

 

ד"ר רבקה בר-דוד וד"ר עופר תמנע

 

מאמר זה ינסה לבחון את הקשר בין תפקודי אגו לבין תפקודים ניהוליים - מונחים המגיעים מעולמות רחוקים: המונח "אגו" הוא מונח תיאורטי הלקוח מהתאוריה הפסיכודינמית, ואילו המונח "תפקודים ניהוליים" מתייחס לתפקודים קוגניטיביים המקושרים לפעולות מוחיות באונה הפרה-פרונטלית הניסיון לחבר בין מונח תיאורטי לבין פונקציות נוירופסיכולוגיות הוא ניסיון מאתגר הן מבחינה מושגית והן מבחינה מחקרית-אמפירית. בתחילת המאמר יוצגו הגדרות המונחים "אגו" ו"תפקודי אגו", ובחלק השני יוסבר המונח "תפקודים ניהוליים". בחלק האחרון של המאמר ייעשה ניסיון להציג קשר בין שני המונחים; עם זאת, ברקע תיוותר השאלה האם ניתן כלל לנסח יחס בין שניהם, או שמא מדובר במונחים המהווים שני סוגי תיאור של אותו עניין עצמו, כמו שתי שפות המתייחסות כל אחת בדרכה לאותה תופעה.

 

אגו ותפקודי אגו

המודל הסטרוקטורלי של פרויד (אצל אליצור ואחרים, 1996) מתאר את האגו כמתווך בין האיד האינסטינקטואלי, הסופר-אגו והמציאות החיצונית. פרויד מדגיש את היכולת הטבועה באגו לעמוד בנחרצות בלחצים ולעכב סיפוק דחפים, ובכך לאפשר אבחנה ובחירה. פסיכולוגיית האגו המשיכה את פרויד, אך ראתה את האגו כמכלול של פונקציות ותהליכים פסיכולוגיים שמטרתם הסתגלות למציאות (הרטמן 1950).

קוהוט (2005) סלל את הדרך לדחיית הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית ששמה במרכזה את מאבקו של האגו בדחפים האינסטינקטואליים. בהגותו הוסט הדגש מהקונפליקט ומסוגיית ההסתגלות למציאות, אל הצורך במימוש והגשמה, ובסיפוק מתאים של צרכים. העצמי של קוהוט כולל גם דחפים, אך לא כרכיב מרכזי וכמניע העיקרי של האישיות, שכן לדבריו במידה שצורכי העצמי נענים לא צפוי קושי עם סיפוק הדחף. לפי גישה זאת, האגו היא מערכת של פונקציות הכוללות שיפוט, סובלנות, בדיקת המציאות, שליטה, תכנון, הגנה, סינתזה של המידע, תפקוד אינטלקטואלי וזיכרון. המונח "חוזק האגו" מתאר את סך היכולות הפסיכולוגיות שהאדם מביא עמו לאינטראקציות עם הסביבה החברתית שלו.

אצל בלק ואחרים (Bellak, Hurvich & Gediman,1973) ניתן למצוא ניסיון מקיף וסיסטמי לתיאור 12 תפקודי האגו העיקריים:

·         בחינת המציאות: התפיסה של העולם החיצוני ושל העולם הפנימי וההבחנה ביניהם, החיונית להתנהגות הסתגלותית.

·         שיפוט: זיהוי דרכי פעולה אפשריות, צפיית ההשפעות והתוצאות של התנהגות אפשרית והערכת האפשרויות על מנת לפעול בדרך מותאמת.

·         תפיסת מציאות של העולם ועצמך: מודעות לעולם ולקשר של האדם אליו, כולל תחושת הגוף, תחושת עצמיות, ומודעות לגבולות בין האדם לבין אחרים.

·         ויסות ושליטה במניעים, ברגשות ובדחפים: היכולת לווסת, לעכב, לדכא או לשלוט בהבעת דחפים ורגשות בהתאם למציאות, ההכרחית לשם תפקוד מותאם וחיים בקרב בני אדם אחרים.

·         יחסי אובייקט או יחסים בין-אישיים: ייצוג פנימי של האני ושל אחרים, והתפתחות היכולת ליחסים בין-אישיים בוגרים.

·         תהליכי חשיבה שניונית: חשיבה על פי עקרון המציאות.

·         רגרסיה בשרות האגו: חזרה בצורה ממשית לשלב התפתחותי קודם, למטרה הסתגלותית.

·         תפקוד הגנתי: מנגנוני הגנה המגנים על האדם מפני חרדות ומאפשרים תפקוד אופטימאלי.

·         ויסות גירויים: שמירה על תפקוד נורמלי ותחושת נוחות גם תוך חשיפה לעליות ולירידות ברמת הגירויים.

·         תפקודים אוטונומיים: כוללים למשלת תפקודים כגון ריכוז, תשומת לב, זיכרון, למידה, תפיסה, תפקודיים מוטוריים וכוונות. לפי Hartman (1958), לתפקודים אלה יש אוטונומיה ראשונית מהדחפים, ולכן הם נטולי קונפליקט. אלה הם תפקודים מולדים, שלהם מקור אנרגיה מופרד מהדחפים והם מתפתחים ומבשילים כאשר תנאי הסביבה הדרושים מסופקים.

·         שליטה/מסוגלות: תחושת היכולת משפיעה על הדרך בה אדם מרגיש ומתפקד בעולם. ההצטברות ההדרגתית של תחושת השליטה או תחושת המסוגלות להתמודד עם העולם, נעשות חלק מכריע בבניית הביטחון העצמי, וכך הופכות להיבט חשוב של זהות או של תחושת העצמי. תחושת המסוגלות מתייחסת גם ליכולת האדם להתמודד עם אתגרים חדשים, המעידה על היכולת של האדם להשתמש במקורות פנימיים בסיסיים ומקורות חיצוניים זמינים כדי לפתח פתרונות יצירתיים.

·         תפקוד סינתטי אינטגרטיבי: פרויד הדגיש את תפקיד הארגון של האגו, בנוסף לתפקודים יותר מובדלים. על פיו, התכונה העיקרית של האגו היא יכולתו לארגן תהליכים מנטאליים. תפקיד סינתטי זה כולל קשירת והתאמת ההיבטים השונים של האישיות בתוך מבנה אינטגרטיבי הפועל על העולם החיצוני.

 

פונקציות ניהוליות

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים להגדיר את המונח "תפקודים ניהוליים" (Executive Functions). לפי ברקלי (1997), חוקרים מסוימים ניסו להגדירו לפי המיקום האנטומי שלו במוח, וייחסו תפקודים ניהוליים לפעילות של האזורים הפרה-פרונטליים של המוח; אחרים הגדירו אותו באמצעות מרכיביו ותפקידהם, ותיארו אותו כמבנה של התנהגות מכוונת מטרה, ולעתים כללו בו גם מרכיבים של מוטיבציה ומניעים רגשיים; תפקודים ניהוליים מקשרים לדברי ברקלי בין אירוע בסביבה לתגובה מאוחרת של האדם,וכוללים מרכיבים של ניהול עצמי כמו ויסות עצמי, זיכרון עבודה, תכנון, ארגון ומניעה; דרך נוספת להסבר מהות התפקודים הניהוליים היא לראותם כמשמשים לעיבוד מרכזי של בקרה עצמית, כולל תכנון הנוגע לעתיד, עיכוב ומניעת תגובה, ייזום התנהגות ומעבר בין פעילויות באופן גמיש (Packer, 1998).

Gioia, Isquith ו-Guy (2001) הציעו מדריך להגדרת הפעילות של התפקודים הניהוליים, הכוללים:

·      ייזום - התחלת פעילות;

·      עיכוב - אי הוצאתו של דחף לפועל או הפסקתה של פעילות על-ידי הפרט עצמו ברגע הראוי;

·      הסטה - מעבר חופשי בין סיטואציות, פעילויות או היבטים של בעיה, לפי דרישות הסיטואציה;

·      תכנון - צפייה של אירועים עתידיים, הצבת מטרות ופיתוח צעדים הולמים מראש על מנת לבצע פעולה מסוימת;

·      ארגון - ביצוע משימה באופן שיטתי;

·      בקרה עצמית - בחינת המעשים העצמיים במהלך או מעט אחרי סיום פעילות, להבטחת הגשמה ראויה של יעד;

·      שליטה רגשית – התאמה של התגובה הרגשית לסיטואציה או גורם הלחץ, ושליטה עליה;

·      זיכרון פעיל - שימורו של מידע לצורך השלמת משימה מסוימת בעתיד.

Swanson (2003) הגדיר מספר היבטים נוספים של תפקודים ניהוליים, ביניהם: ניצוח על משאבי זיכרון פעיל או זיכרון לטווח קצר, ניהול אחסון המידע בזיכרון ארוך טווח, ניהול שליפת המידע מזיכרון לטווח הארוך, בקרה על מהירות עיבוד המידע וויסותה, בקרה על חילוף בין עיבודי מידע ותבניות, עיכוב של תגובות התנהגותיות רפלקסיביות, ניהול וקיום קשב במקביל לסינון החוצה של הפרעות, חזרה לפעילות מתמשכת לאחר הפרעה, הסטת משאבים קוגניטיביים להתמקדות בדרישות חדשות או היררכיה חדשה של סדרי עדיפויות, בקרה על ההתנהגות החברתית, כולל אמפתיה ורגישות חברתית, אפשרת התבוננות עצמית וניתוח עצמי, יישום תובנות ותחזיות בעיבוד מידע, התאמת התוצאה המוטורית וביצועי ערנות בהתבסס על פידבק.

 

הקשר בין תפקודי אגו לבין תפקודים ניהוליים

התפקודים הדומים או החופפים בין האגו לתפקודים הניהוליים כוללים אם כן תפקודי שיפוט; ויסות ושליטה ברגשות ובדחפים; ויסות גירויים; עיכוב; תפקודים אוטונומיים (ריכוז, תשומת לב, זיכרון, כוונות); שליטה ומסוגלות (השקולות ליכולת לפתח פתרונות יצירתיים, לגמישות, ולבקרה עצמית); ותפקוד סינטטי-אינטגרטיבי (השקול לארגון ותכנון של תהליכים מנטליים, בקרה עצמית). לאור ההשקה, החפיפה והדמיון שבין היבטים שונים של שני המונחים, מתבקש לנסח את הקשר ביניהם.

בספרות המחקרית מדווחים ניסיונות לקשר בין תפקודי אגו לתפקודים קוגניטיביים שונים. החוקרים Block ו-Block טענו למשל שעמידות אגו גבוהה מתבטאת ביכולת להגיב באופן גמיש לשינויים בסביבה ולעבור ממצב למצב - תפקוד המיוחס גם לפונקציות הניהוליות (אצל אלייגון 2002); Graziano ואחרים ((2006 טענו שוויסות רגשי, המיוחס לתפקוד האגו, הוא למעשה ויסות של עוררות בדרך שתקדם הסתגלות - תפקוד המיוחס גם לתפקודים הניהוליים;.McClellend (( 2007 טען במחקרו שוויסות התנהגות הוא רכיב של ויסות עצמי, שהנו מבנה מורכב הכולל היבטים של שליטה, הכוונה ותכנון וקשור הן לטמפרמנט והן לעיבוד קוגניטיבי – כלומר לתפקודים ניהוליים; בלק ואחרים טענו שתחזוקה, ויסות ושליטה בדחפים ורגשות הם הם תפקידי האגו (Bellak, Hurvich & Gediman 1973), בעוד ברקלי (1997) טען שאלו הם תפקודים של הפונקציות הניהוליות.

מחקרים מעטים בלבד בדקו את הקשר בין תפקודי אגו לתפקודים ניהוליים, ומצאו קשר משמעותי ביניהם. Hutton ואחרים בדקו למשל את תפקוד הפונקציות הניהוליות והזיכרון בקרב סכיזופרנים בעלי IQ תקין (Hutton et al. 1998). החולים הראו תוצאות נמוכות בכל המבחנים, אך לא בצורה אחידה: הם הצליחו פחות בפתרון בעיות, היו אימפולסיביים והתקשו לתקן טעויות, ועשו יותר שגיאות במטלות של זיכרון עבודה (הנחשב כפונקציה ניהולית) בגלל אסטרטגיה דלה ולא בגלל בעיה בזיכרון לטווח קצר. באופן כללי החולים היו לקויים יותר במטלות שדרשו תכנון וסדר פעולות לצורך ביצוע יעיל. לדברי החוקרים, כיוון שפונקציה זו מיוחסת לקורטקס הפרה-פרונטלי, יתכן שהפונקציות הניהוליות הקשורות בתכנון מושפעות במיוחד במהלך הסכיזופרניה. אם נבין סכיזופרניה כקשורה לתפקודי אגו לקויים, עולה כי במקרה זה הפגיעה בתפקודי האגו התרחשה במקביל לפגיעה בתפקודים הניהוליים.

גם Boeker ואחרים בדקו את היחסים בין פונקציות נוירופסיכולוגיות ובין ממדים באישיות וסוגים שונים של סימפטומים פסיכופתולוגיים אצל חולים בסכיזופרניה פרנואידית (Boeker et al. 2006). החולים התגלו כבעלי ליקויים משמעותיים בפונקציות ניהוליות, בזיכרון עבודה ובזיכרון אפיזודי. פתולוגיה באגו נמצאה אם כן בקשר משמעותי עם פונקציות ניהוליות וזיכרון עבודה. יתרה מכך: נמצא קשר משמעותי בין הבדלים ספציפיים בממדי האישיות של סכיזופרנים לעומת אוכלוסייה בריאה, לבין לקות בפונקציות ניהוליות ופתולוגיה באגו. לפי מסקנת החוקרים, אגו פתולוגי קשור בעיקר לליקוי נוירופסיכולוגי בפונקציות ניהוליות, ולשינויים בממדי האישיות.

 

את החומר התיאורטי ניתן להבין באמצעות שני הסברים מרכזיים. לפי ההסבר הראשון, כאשר אנו מדברים על "תפקודי אגו" מצד אחד ועל "תפקודים ניהוליים" מצד שני, אנו בעצם עוסקים באותו עניין עצמו באמצעות מילים אחרות, ב"שפות" שונות. ב"שפה" הנוירופסיכולוגית, מה שמוגדר "תפקודי אגו" הוא פונקציות ניהוליות. לפי הסבר זה, השימוש במונח "פונקציות ניהוליות" משקף תהליך היסטורי בניסיונות החוקרים להסביר את עולם הנפש, ואת תפקיד הנוירופסיכולוגיה בהסברים אלה. עם השנים, הגדרות האגו הלכו ועברו שינויים שכיוונם הכללי הוא מן הנפש אל הגוף, והם הובנו יותר ויותר במונחי הנוירופסיכולוגיה: מהגדרה פסיכודינמית של "אגו" להגדרה נוירופסיכולוגית של "פונקציות ניהוליות" – מתוך ניסיון להשתמש במושגים מגובי מחקר. כך, המונח "תפקודי אגו" נע מן הנפש אל הגוף על מנת להסביר את התנהגות האדם ואת הדינמיקה שלו, בעוד המונח "פונקציות ניהוליות" נע בכיוון ההפוך - מן הגוף אל הנפש, לשם אותן מטרות. לפי ההסבר השני, הקשר בין "תפקודי אגו" ובין "פונקציות ניהוליות", הוא בעצם הקשר בין גוף-נפש, כך שלא מדובר באותו מושג, אלא בשני מושגים הקשורים ביניהם ואולי אף משפיעים זה על זה.

מאמר זה ניסה להציג חשיבה תיאורטית ומחקרית בדבר הקשר בין תפקודי אגו ובין תפקודים ניהוליים. בימים אלה אנו שוקדים על מחקר קורלטיבי בין שני המושגים הללו, בקרב אוכלוסייה בריאה ובקרב אוכלוסיית פגועי נפש. המחקר הוא חלק מהניסיון לענות על שאלות אימפריות הנובעות מהסוגיות שנידונו במאמר זה, כמו מהו הקשר בין תפקודי אגו לפונקציות ניהוליות אצל אנשים נורמלים; האם תפקודים ניהוליים משפרים את חוזקו של האגו, פוגעים בו, או משפיעים בצורה מורכבת יותר והדדית? האם הקשר בין שני המבנים הוא מתאמי בלבד, או שמא סיבתי? והאם נוכל בעזרת עבודה על פונקציות ניהוליות, לחזק את תפקודי האגו?

 

ביבליוגרפיה

אלייגון, מ' וברכה, ע' (2002). קידום כשירות חברתית והסתגלות. תל-אביב: הוצאת רמות.

אליצור, א', טיאנו, ש', מוניץ, ח' ונוימן, מ' (1996). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס, אוניברסיטת תל-אביב.

קוהוט, ה' (2005(. כיצד מרפאת האנליזה? הוצאת עם עובד, ת"א.

Allen, J.G.; Coyne, L. & David, E. (1986). Functioning in an adult psychiatric population. J. of Personality Assessment, 50 (2), 212-221.

Barkley, R. A. (2000). Genetics of childhood disorders XVII: ADHD. part 1: The executive functions and ADHD. Journal of American Academy of Children and Adolescence psychiatry, 39(8), 1064-1068.

Bellak, L.; Hurvich, M.;Gediman, H.D. (1973).Ego Functions in Schizophrenics, Neurotics and Normals. N.Y.: Wiley.

Boeker, H.; Kliser, M.; Lehman, D.; Jaenke, L.; Bogerts, B. &Northoff, G. (2006). Executive dysfunction, self, and ego pathology in schizophrenia: An exploratory study of neuropsychology and personality. Comprehensive Psychiatry, 47, 7-19.

Gioia, Isquith & Guy (2001). Assessment of Executive Functions in children with neurologic impairment/ (pp. 317-356). In R.J. Simeonsson & S. Rosenthal (Eds.) Psychological and developmental assessment. N.Y.: Guilford Press.

Graziano, P.A.; Reavis, R.D.;Keame, S.P, Calkins, S.D. (2006). The role of emotion in children’s early academic success. Journal of School Psychology,45,3-19.

Hartmann, H. (1958.( Ego Psychology and the Problem of Adaptation. New York: International Universities Press.

Hutton, S. B.;Puri, B. K.;Duncan, L-J.; Robbins T. W.; Barnes, T. R. E.; Joyce E. M.  (1998). Memory and executive function in first episode schizophrenia. Psycho.Med,28,463-73

 McClelland, B.(2007). Links Between Behavioral Regulation and Preschoolers’ Literacy, Vocabulary, and Math Skills. Developmental Psychology, vol. 43, 4, 947-959.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

תמנע, ע. (2010). תפקודי אגו ותפקודים ניהוליים - הילכו שניהם יחדיו? / רבקה בר דוד ועופר תמנע. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2494

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

Zion GolanZion Golan23/8/2010

Bravo. Très intéressent.

עופר תמנעעופר תמנע21/8/2010

תודה על תגובתך. במאמר הצגנו שתי דילמות:

1. האם תפקודי אגו ופונקציות ניהוליות הן בעצם אותו מושג, רק צורת ההמשגה שונה והדגשים שונים? איננו חושבים כמוך שזה עניין של תחומי פתולוגיה שרוצים לחקור ובהתאם לכלים העומדים לרשות החוקרים. לדעתנו זה עניין של תפיסה, ראיית עולם וגישה תיאורטית ממנה החוקר צומח.

או

2. האם אלו שני מושגים שונים בעלי קשר קורלטיבי או שמא סיבתי?

לדעתנו, הגישה הפסיכודינמית לא תסכים עם הטענה הראשונה, שזהו אותו מושג, המתאר את אותו תפקוד בדרכים שונות, ולכן הצענו הסבר נוסף על פי רוחו של אריסטו הטוען לגופנפש, שיש כאן שתי פונקציות: האחת נפשית והאחרת נוירולוגית-גופנית, אשר מתקיים ביניהם קשר של גוף-נפש, במובן זה שכאשר יש קושי בתפקוד האחד, הדבר בא לידי ביטוי בתפקוד האחר ולהיפך.

עופר תמנע

מאיר פרלובמאיר פרלוב20/8/2010

תודה על המאמר. אני מוכרח להודות שלא הבנתי את ההסבר השני שהצעתם בסוף המאמר - שהקשר בין 'תפקודי אגו' ובין 'פונקציות ניהוליות' הוא בעצם הקשר בין נפש וגוף.
הרי הראיתם במאמר שחוקרים פשוט מודדים את אותן יכולות נפשיותמנטליות (זכרון, ויסות, עיכוב, ארגון, וכו' - עם כמה הבדלים ברשימות) תחת כותרות שונות (אלה קוראים להם תפקודי אגו ואלה קוראים להם פונקציות ניהוליות). אמנם נכון שנראה שיש בין שתי הגישות השונות הבדל באשר למידה בה כל גישה מדגישה את המרכזיות של הגוף (= המוח), אבל בוודאי ששתיהן מתייחסות לתפקודים הנפשיים, שהרי כל הטענה של הנוירופסיכולוגים היא שבכדי להבין יותר טוב את התפקודים המנטלייםנפשיים הללו יש צורך לדעת יותר על המוח.
אגב - לדעתי גם בלק (מפסיכולוגיית האגו, בלי קשר לקוהוט) שצטטתם, יסכים שמקור תפקודי האגו הוא במוח, ולכן עסק (בנוסף לסכיזופרניה) גם ב(מה שנקרא אז) פגיעה מוחית מזערית ( minimal brain damage ), באותו הקשר של תפקודי אגו.
על כן לא נראה לי שיש הבדל משמעותי בגישות. בתקופות שונות ובזרמים רעיוניים שונים יש דגשים שונים - בהתאם לתחומי הפתולוגיה שרוצים לחקור ובהתאם לכלים שעומדים לרשות החוקרים.
ושוב תודה
מאיר

Allan KatzAllan Katz18/8/2010

is the ego in fact the brain. Thanks for an interesting article on brain processes and the ego . I am in the process of reading an article from the Self Determined theory people - Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2006). Self-Regulation and the problem of human autonomy: Does psychology need choice, self-determination, and will? Journal of Personality, 74(6), 1557-1586.

They use the term ' the self' instead of the ego. People consider ' ego' as something negative. Ego involvement is contrasted to task involvement. SDT talks about the difference between the self as a process and self as an object. When there is ego involvement or the self is an object there is less creativity and intrinsic reward.

I have a question – there are many schools of thought that deny the existence of the self –the autonomous man , behaviorists, and reductionistic Neuroscientists

Pinker sees the I or self as an illusion of the brain

[E]ach of us feels that there is a single ‘‘I’’ in control. But that is an
illusion that the brain works hard to produce . . . . The brain does
have supervisory systems in the prefrontal lobes and anterior
cingulate cortex, which can push the buttons of behavior and
override habits and urges. But these systems are gadgets with
specific quirks and limitation; they are not implementations of
the rational free agent traditionally identified with the soul or the
self.

This fits in with the idea that the Ego and brain perform the same Executive functions ?

Is the self/ego in fact the brain

or is the brain the mechanism which processes thinking and metacognition that is initiated by the self , one's inner core values ?

אלון אבישראלון אבישר17/8/2010

מאמר מעניין. הניסיון לבדוק קשרים בין פונקציות קוגניטיביות להתנהגות ספציפית הוא מעניין ונכון לפי דעתי. האמת שבדוקטורט שלי ניסיתי למצוא קשר בין אישיות, התנהגות למטלות נוירופסיכולוגיות ובניגוד להשערות שלי, מצאתי מעט קשרים בעלי חשיבות.

ענת בכרענת בכר17/8/2010

מאמר מעניין. עופר ידידי
מאמר מעניין, מאיר ומחדש המאמר כתוב באופן ברור . נהניתי מאוד לקוראו