לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מין לבד ומין ביחד - התפתחות והתנהגות מינית-חברתיתמין לבד ומין ביחד - התפתחות והתנהגות מינית-חברתית

מין לבד ומין ביחד

כתבות שטח | 18/5/2011 | 12,738

רשמים מיום העיון "התפתחות והתנהגות מינית-חברתית: מתיאוריה לפרקטיקה" מטעם "מכון רם" והוצאת "יסוד". חלקו הראשון של הכנס הוקדש לזכרה של גב' ידידה לחובר ז"ל, אשת מקצוע בתחום... המשך

 

מין לבד ומין ביחד

סקירת יום עיון על התפתחות והתנהגות מינית-חברתית

מאת יערה לוין פריימן

 

רשמים מיום העיון "התפתחות והתנהגות מינית-חברתית: מתיאוריה לפרקטיקה" מטעם "מכון רם" בשיתוף עם הוצאת "יסוד" מיום 11.04.2011. יום העיון נערך לזכרה של ידידה לחובר ז"ל ולכבוד השקת ערכת תמונות בתחום המיני-חברתי לגיל בית ספר יסודי.

 

כשאני הולכת לכנסים לבדי, אני חשה בדידות רגועה. בדידות, שכן אין מישהי לחלוק איתה את המחשבות והרעיונות שעולים בהתייחס לתכנים ולהתרחשויות, אך גם רוגע, שכן כך אני יכולה להתכנס במחשבותיי. בהגיעי ליום העיון, ניגשתי לדוכן ההרשמה. האישה האמונה על הרשימות רצתה לשאול לשמי ושאלה אותי: "תזכירי לי?" הופעתי מהשאלה, שכן מעולם לא פגשתיה קודם לכן. האם היא מכירה את שמותיהם של שאר באי/ות הכנס? השאלה יצרה קרבה, אך גם תחושה שכנראה מדובר בקבוצה של אנשי מקצוע שמכירים אלו את אלו זה מכבר, ואני אינני חלק ממנה.

תחושה זו התחדדה עם תחילת החלק הראשון של הכנס, שהוקדש לזכרה של גב' ידידה לחובר ז"ל, אשת מקצוע בתחום החינוך המיני, שהלכה לעולמה לפני מספר חודשים. תחילה עלו לבמה בנותיה, שסיפרו בהתרגשות נוגעת ללב על אמן המנוחה. לאחר מכן הוקרן סרט המתאר את חייה ופועלה של לחובר, וחברות למקצוע נשאו דברים לזכרה. לסיום חלק זה של הכנס, מר אורי הרפז ביצע ברוך את השיר "אושר" (מילים: ויניסאוס דה מוראס, לחן: אנטוניו קרלוס ז'ובים, תרגום: אהוד מנור), אשר מתחיל במילים הנוגות: "העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש." נראה היה שרבים בקהל הכירו את ידידה לחובר ז"ל וההיזכרות בה עוררה געגועים ועצב.

לאחר הפסקה קצרה, התחיל החלק השני של יום העיון עם דבריה של גב' רונית ארגמן, המנהלת המקצועית של "מכון רם". ארגמן, שהכירה אישית את לחובר ז"ל ועבדה עמה, שיתפה את הקהל בהצפה הרגשית שהיא נתונה בה עקב החלק הראשון של הכנס. הרצאתה עסקה בהתפתחות והתנהגות מינית-חברתית של ילדים ומתבגרים בעידן הנוכחי, והיוותה מבוא לשתי ההרצאות הבאות. ארגמן הציגה את תופעת ה"סקסואליזציה המוקדמת", כלומר רמת התנהגות וידע מיניים שאינם תואמים את השלב ההתפתחותי ואת קבוצת הגיל. מדובר בתופעה מתרחבת, המתקיימת גם בקרב ילדים בגיל צעיר מאוד, ובעיקר בקרב בנות. הסקסואליזציה המוקדמת משפיעה על תחושת הערך העצמי. ילדים החשופים לדימויים מיניים באינטרנט ובטלוויזיה מגבשים דימוי עצמי המאופיין במיניות מוחצנת. החפצה מינית של הפרט, בין אם מתוך רצון ובין אם מתוך כפייה, הם ביטויים של סקסואליזציה.


- פרסומת -

הסיבות לסקסואליזציה המוקדמת הן מגוונות וקשורות לשינויים חברתיים כלליים – שינויים במדיה ובטכנולוגיה, הפחתה בנוכחות ההורית, זמינות ונגישות של ילדים ונוער לתכנים המיועדים למבוגרים, שימוש בילדים ובמתבגרים לצורך גירוי מיני, וחוסר בחינוך מיני מותאם. ניתן לראות בקרב ילדים בגיל צעיר התנהגות פתיינית, הפנמת מסרים סקסיסטיים ומשחקים מיניים פולשניים ואף אגרסיביים. ילדים נחשפים לתכנים מיניים בוגרים שאינם מתאימים להם ושהם אינם מסוגלים להכיל אותם, ולעתים מגיבים בחיקוי ההתנהגויות המיניות. התנהגות מינית בגיל ההתבגרות מושפעת מהתנהגותם של חברים קרובים והינה שכיחה יותר בקרב ילדים פופולריים ובקרב ילדים בפריפריה החברתית. ילדים דחויים חברתית יהיו מוכנים לעשות הכול כדי להיות מקובלים, כולל לקיים פעילות מינית, ועל כן הם חשופים לניצול מיני. ארגמן הביאה נתונים המתייחסים לאלימות בתוך קשרים רומנטיים, התנסות מתבגרים במין אוראלי, שימוש באמצעי מניעה, ועוד.

תמונת המצב שציירה ארגמן סיפקה מסגרת התייחסות טובה וברורה להבנת מיניותם של ילדים ומתבגרים בעולמנו המשתנה. נראה כי דבריה, גם אם הינם ידועים ומוכרים, עוררו אי-נחת ואת השאלה "אז מה עושים?" אשר נשאלה הן מהמקום המקצועי (כמחנכים/ות, מטפלים/ות ויועצים/ות) והן מהמקום האישי-משפחתי. בשלב זה ארגמן הדגישה ש"צריך להיות שם בשביל הילדים, כי הם צריכים אותנו". על השאלה "איך עושים זאת?" ניתן מענה בחלק האחרון של יום העיון.

 

ההרצאה השנייה עסקה בהבניה החברתית של מיניות אצל בני-נוער, וניתנה על ידי פרופ' דפי יואל, ראש המגמה הפסיכו-ביולוגית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. פרופ' יואל נתנה הרצאה מרתקת שהתמקדה בשאלה – האם המיניות היא תוצר ביולוגי או תוצר תרבותי? מסר מרכזי שעלה מדבריה הוא שאין דרך לדעת מהי המיניות הטבעית בבני אדם. ניתן לקבל מושג על כך באמצעות התבוננות בפרימטים וחקירת התנהגותם המינית. נמצא כי ישנן התנהגויות מוטוריות מיניות של פרימטים זכרים ונקבות שנעשות בקונטקסט חברתי ושמטרתם אינה לצורך רבייה. התנהגויות אלו מופיעות כבר בגילאים הצעירים, וקשורות לקשר עם האם ובחשיפה לבני אותו גיל. מגוון ההתנהגויות המיניות של פרימטים הוא רחב מבחינת מין הפרטנר, גיל הפרטנר, התנוחה והשימוש באיברי הגוף.

פרופ' יואל גורסת כי ניתן לנסות לזהות סכֵמות שעל פיהן מובנית המיניות האנושית, כגון דחף מיני חזק בגברים, הטרונורמטיביות, פאלוצנטריות ויחסי כוח. לגבי הדחף המיני, התפיסה הרווחת היא שגברים הם אקטיביים, רוצים ומפתים, ונשים נעתרות ומסכימות. גברים נתפסים כבעלי דחף מיני חזק ומיניות אינטואיטיבית, ועל כן הם יכולים ליהנות ממין ואחראים על מיניות הנשים. תפיסה זו שונה מתפיסות שרווחו בתקופות אחרות בהיסטוריה המערבית, שבהן הנשים נתפסו כבעלות מיניות טבעית ועוצמתית, חסרות אונים אל מול המיניות המתפרצת שלהן, בעוד המיניות הגברית התבטאה בשליטה ובאיפוק. המעניין הוא, שהן בעבר והן בהווה, האופציה של המיניות הגברית נחשבת מבחינה חברתית כטובה ונעלית יותר. מחקרים מעלים כי נקבות פרימטים מבצעות פעילות מינית לצורכי הנאה, ועל כן פרופ' יואל מציבה סימן שאלה על ההנחה שהדחף המיני הזכרי-גברי הוא חזק יותר ועל כך שנשים רוצות מין בהכרח כחלק מקשר אוהב.

סכֵמה נוספת היא ההטרונורמטיביות, היינו מיון המיניות על פי המין של מושא התשוקה. כיום, המיניות המקובלת היא פרטנר יחיד בן המין האחר, אך בתרבויות אחרות היה מיון שונה. ביוון העתיקה מיון המיניות נעשה לפי המעמד של מושא התשוקה ולפי סוג האקט (נותן זרע ולוקח זרע). יחסי המין הלגיטימיים היו בין אזרח לבין מי שנמוך ממנו במעמד (נערים, נשים, זרים ועבדים). בין פרימטים רווח מין בני אותו מין, והשיטה הרווחת היא Multi-male-multi-female. מכאן שהתפיסה שלנו לגבי מיניות אנושית היא הבניה חברתית, אחרת היינו רואים מגוון רחב הרבה יותר של התנהגויות מיניות. הדברים גרמו לי להרהר בהבניות חברתיות לגבי מה שנהוג לעשות יחד עם אנשים נוספים לעומת מה שנהוג לעשות לבד: הבניות אלו נוכחות לא רק בחיים המיניים, אלא גם בשאר הלכות החיים.


- פרסומת -

הבניה נוספת קשורה לפאלוצנטריות – הדגש ששמה התרבות המערבית על הפין במיניות הגברית ועל הנרתיק במיניות הנשית. כנגד תפיסה זו, לוס איריגארי (Irigaray) מציעה בספרה "מין זה שאינו אחד" כי קיים ריבוי במיניות הנשית – אל מול הפאלוס האחד, לנשים יש שתי שפתיים המנשקות זו את זו תמיד. בשנים האחרונות החלה כתיבה המתייחסת לריבוי מיניות גם בקרב גברים. התפיסה הפאלוצנטרית מצמצמת הן את המיניות הנשית והן את המיניות הגברית.

פרופ' יואל המשיכה את הרוח הפמיניסטית בהתייחסה לדבריה של קתרין מקינון (MacKinnon), אשר טענה כי המעשים הנתפסים כמספקים מינית, הם אותם מעשים שבאמצעותם מובנים יחסי כוח, כאשר גברים מכוננים את עליונותם החברתית ונשים מקבלות את נחיתותן. לפי תפיסה זאת, המיניות היא בעצם ארוטיזציה של יחסי כוח בין גברים ונשים. באמצעות התנסות מינית, גברים מרוויחים סטאטוס ונשים מפסידות אותו. התפיסה הזו מובנית גם באמצעות השפה: מילים שמתארות מין הטרוסקסואלי מתארות עשיית נזק לאחר והשפלתו.

לאחר סקירת הסכֵמות המבנות את המיניות, שנעשתה בהרחבה יחסית, התייחסה פרופ' יואל למספר נושאים הקשורים להבניית המיניות בילדים ובנוער. אחד מהם היה התופעה של "האנשת" איברי המין של בנים באמצעות כינוי בשמות, לעומת אי-שיום איברי המין של בנות. אני סבורה כי עניין זה דורש מחשבה – איזה שם לתת לאיבר המין הנשי? האפשרויות נעות בין "שם למטה", "פושפוש", דגדגן, פות ועוד. לפני כשנה הייתי בכנס שם הוצעה המילה היפה "ענגה". מבוגרים רבים חווים קושי ומבוכה לשוחח עם ילדיהם, ובעיקר עם בנותיהם, על מיניות. אי-השיום מקשה על כך עוד יותר, שכן יש קושי ממשי למצוא את המילים המתאימות.

הרצאתה של פרופ' יואל הייתה בעלת אופי אקדמי, כצפוי וכנדרש, אך נראה כי מרבית הקהל הורכב מאנשי ונשות מקצוע הפועלים בשטח. כיצד מתרגמים את הידע האקדמי לעבודה מעשית עם ילדים ונוער? שאלה זו נשאלת גם לאור הכותרת של הכנס – "מתיאוריה לפרקטיקה". בקצב נמרץ, פרופ' יואל הציגה גישה ביקורתית המטילה ספק באמיתות קיימות. אין ספק כי הציבה באופן ברור מספר סימני שאלה על המובן מאליו, ובכך טמון כוחה הרב של הרצאתה. לאחר הרצאה כה מעוררת מחשבה, היה מקום לתת מקום לשאלות מהקהל, אשר היה מצמיח דיון פורה המקשר בין האקדמיה לבין השטח, אך לא ניתן לכך זמן במסגרת לוח הזמנים של יום העיון.

 

הקישור בין התיאוריה לפרקטיקה בא לידי ביטוי באופן ברור יותר בהרצאתה של גב' צביה אלגלי, מומחית לתרבות דיגיטלית, דוקטורנטית במחלקה למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן. אלגלי דנה בתרבות הבילוי של בני-נוער ברשת, בשפה החדשה שנוצרת במרחב הווירטואלי ובמשמעויות האינטרנט בחייהם של ילדים ונוער.

החל משנות התשעים, אימצו חוקרים/ות מתחום מדעי החברה את המושגים "מהגרים דיגיטליים" (בהתייחס למבוגרים) ו"ילידים דיגיטליים" (בהתייחס לילדים), המדגימים את ההיבטים התרבותיים והבין-דוריים הכרוכים בעולם האינטרנט. מושגים אלו קשורים לתפיסה הרואה באינטרנט תרבות בפני עצמה, אשר מחזיקה בנורמות, מנהגים וערכים. שפת האינטרנט מהווה מרכיב מהותי בבניית התרבות.שפה זו כוללת מגוון סימנים דיגיטליים. לדוגמה, הסימן @>--:---- משמעותו פרח, והסימן }|{ משמעותו פגישה פנים מול פנים או חיבוק.

אלגלי דנה במשמעויות הרגשיות של השימוש באינטרנט ככלי חברתי. בספרה "Alone together" טוענת שרי טרקל (Turkle) כי הטכנולוגיה משנה את הדרך שבה אנשים מתייחסים זה לזה. התקשורת הטכנולוגית הופכת את הנוחות והשליטה למרכזיות בתקשורת הבין-אישית. מיתוג עצמי וחפצון עצמי רווחים מאוד ברשת, וילדים ובני-נוער מעלים תכנים לרשתות החברתיות כאשר ברקע קיימת השאלה "איך אני מוכר את עצמי?" השיח האינטרנטי משאיר את האדם לבד בתחושה של ביחד, אבל למעשה האדם הוא לבד בו.

מהלכים חברתיים וטכנולוגיים אלו יוצרים סביבה עמומה. הערכים הוותיקים אינם רלוונטיים יותר, אך הערכים החדשים עדיין אינם מוכרים. התוצאה היא חוסר ביטחון וחרדה, פחד מאובדן הפרטיות, חשיפה לתכנים לא ראויים וחוסר יכולת להתמודד עם כמויות מידע עצומות. בשלב זה עלתה מהקהל השאלה – "איך שומרים על הילדים?". לדברי אלגלי, אין דרך לשלוט על הילדים באינטרנט ויש לקיים עמם דיאלוג. הילדים לומדים את תרבות האינטרנט אחד מהשני ומעבירים ביניהם כללי זהירות. הסקירה הכללית שהציגה אלגלי הייתה מעניינת, ונראה כי החלק האחרון של ההרצאה, שעסק בכללי זהירות אינטרנטיים, היה משמעותי וחשוב במיוחד לקהל.


- פרסומת -

חשבתי על ה"לבד" לעומת ה"ביחד" המתקיים גם באינטרנט. יותר ויותר אירועים חברתיים מתקיימים באופן וירטואלי. למשל, לאחרונה התקיים פסטיבל מוזיקה וירטואלי שיזמה רשת סלולר. כמו כן, התופעה של כנסים מקצועיים וירטואליים הולכת ונהיית רווחת. האם אירועים חברתיים שבהם אנחנו יושבים לבד מול המחשב וחווים חוויה של "ביחד" יחליפו את דרך ההתקשרות האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה?

 

החלק השלישי והאחרון של הכנס התמקד בהיכרות עם ערכת תמונות בתחום המיני-חברתי לגיל בית ספר יסודי שיצאה לאור בהוצאת "יסוד". רונית ארגמן הציגה את הערכה, הכוללת תמונות גדולות, קלפים קטנים ומדריך כתוב. הערכה מתאימה לאנשי מקצוע, אך גם לחינוך מיני-חברתי לא פורמלי. נראה כי הוקדשו מאמץ ומחשבה להתאמת הערכה לצרכים של ילדים ומבוגרים, מתוך ראייה מערכתית המתייחסת למיניות הבריאה. ארגמן הדגישה את חשיבות השימוש באמצעים ויזואליים כדרך חשובה לדבר עם ילדים. הערכה מקיפה תכנים שונים, כגון תהליכי התבגרות, היכרות עם מערכות המין, שמירה על פרטיות הגוף, ועוד. ילדים חשים בלבול נוכח הצפה של תכנים מיניים, שאינם בהכרח מתאימים לגילם ולהתפתחותם, והערכה מסייעת לנווט בעולמם. דבריה של ארגמן כוונו לאנשי השטח וכללו הנחיות חשובות כיצד לדבר עם ילדים על מיניות.

 

הרהורים על "ביחד" לעומת "לבד" העסיקו אותי במשך יום העיון, לא רק מפני שהגעתי לכנס לבדי, בעוד אחרים/ות סביבי נמצאו להרגשתי "ביחד", אלא גם מפני שתכני ההרצאות שאלו שאלות על לבד וביחד במרחב הוירטואלי ובהתנהגות המינית-חברתית: כיצד משפיע האינטרנט על דפוסי התקשורת הבין-אישיים האנושיים? מהן המשמעויות של מין לבד ושל מין ביחד? האם באמת "לא טוב היות האדם לבדו"? האם הוא "לבדו בין כה וכה"? לקראת סוף היום פגשתי ידיד ותיק שלא פגשתי עשור שנים. יצאתי עם תחושה שנעים יותר להיות ביחד.

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: התפתחות, מתבגרים, חינוך, מיניות
עדינה פרצובסקי
עדינה פרצובסקי
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, רמת גן והסביבה
דגנית כספי
דגנית כספי
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה, נתניה והסביבה
ניצן מאירי
ניצן מאירי
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
יאיר גבע
יאיר גבע
עובד סוציאלי
טבריה והסביבה, עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אדוה קידר
אדוה קידר
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה
יונתן מרטון מרום
יונתן מרטון מרום
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.