פרויד ודורה / בעריכת עמנואל ברמן
דורה, נערה וינאית נבונה בת ,18 מגיעה בשלהי שנת 1900 לאנליזה אצל זינמונד פרויד. פרויד מצליח לגבש עד מהרה הבנה מבריקה לבעיותיה, ולדרך שבה מושפעים חייה, מעוקותיה וחלומותיה מהתנהגות האנשים הקרובים לה: אמה המשוגעת לניקיון שאינה פנויה אליה, אביה המוכן להתעלם מניסיונות של ידידו לפתות אותה (הוא חושש לשבש רומן שהוא מנהל עם אשת הידיד), הידיד המפתה מאשים אותה שבדתה הכל מליבה, ואשתו שטיפחה את דורה כדי להגיע באמצעותה אל האב. אחרי פחות משלושה חודשים עוזבת דורה את פרויד, הממשיך להתאמץ במשך שנים להבין מדוע נכשל.
סיפורם של דורה ופרויד מוסיף להעסיק כיום פסיכואנליטיקאים, היסטוריונים, מבקרי ספרות ומחברים פמיניסטיים.
האם סיפור המקרה מבטא את בעיותיה של דורה או את בעיותיו של פרויד ? למי שייך, בעצם, הסיפור; האם היה פרויד בוטה מדי בפירושים המיניים שהציע? האם היה שוביניסט גברי? האם הזדהה עם האב ועם הידיד המפתה יותר משהזדהה עם דורה? כיצד הושפעו שניהם מהיותם יהודים בווינה של ראשית המאה! שאלות אלה, ורבות אחרות, עולות בין דפיו של קובץ זה. הוא כולל את תיאור המקרה המלא שכתב פרויד (זהו המקרה הראשון של פרויד המתורגם לעברית), ובצידו דיונים ביקורתיים של פסיכואנליטיקאים וחוקרי ספרות בני זמננו.
