כניסה כניסת חברים
חזרה לקהילהרוני פרישוף, פסיכולוגית קליניתhttps://www.hebpsy.net/Roni
 רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית בתל אביב. מדריכה בטיפול נפשי. באתר ניתן למצוא כרטיס ביקור, "אני מאמין" מקצועי, מאמרים, קישורים ופורום בנושא פסיכולוגיה, טיפול נפשי ועניינים שבנפש.

שיחת נפש


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תצוגה 
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
על חוויית... - רוני פרישוף
שינוי כללי... - רוני פרישוף
היה או לא היה?... - רוני פרישוף
טראומה מודחקת... - חוסר הבנה
שיתוף בהעברה... - רוני פרישוף
חן חן (: - רוני פרישוף
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לפורום
מאת:דנהתאריך:26/5/2011 00:36

נושא:

חרדת נטישה -בת שנה
תוכן:תוכן: שלום. שמי דנה,אני דיילת אוויר ויש לי ילדה בת שנה. עד לאחרונה טסתי טיסות קצרות (אירופה) וכך ראיתי אותה כל יום. ייתכן שהייתי נעלמת ליום שלם, אבל אח''כ הייתי איתה כמה ימים רצוף. לאחרונה (שבוע עבר) חזרתי משהייה ראשונה של שבוע בערך בניו יורק,אחרי תקופה ארוכה. היות ובעלי עובד קשה בעסק שלו הוא לקח אותה לאמא שלי ושם היא הייתה סופשבוע שלם.
אמי מטפלת בילדים מאז ומתמיד אז היה לי נח ונעים לחשוב שהיא שם בידיים בטוחות.
כשדיברתי עם אימי מניו יורק היא אמרה לי שהיא לא זזה ממנה ולא נותנת לה ללכת מטר בלעדיה. כשחזרתי הביתה הבנתי על מה דיברה.
הילדה בפעוטון מגיל 7 חודשים ומעולם לא בכתה כשהלכתי, אך יום אחרי שחזרתי היא בכתה המון כשרציתי ללכת מהגן. הגננת אף אמרה לי שאפילו כשהיא יוצאת לשניה, היא היחידה שבוכה. אפילו נשארתי כדי לראות מהצד וזה באמת היה ככה.
בבית, היא בוכה מכל דבר שלא מוצא חן בעיניה. אם אני מוריד אותה מהידיים היא בוכה. אם אני מרימה אותה ממקום שהיא נמצאת בו ולא מוצא חן בעניי שהיא שם (יש לנו חצר גדולה) היא בוכה. כל דבר שלוקחים לה, היא בוכה. אני חייבת לציין שזה לא רק בכי. היא ממש מתעצבנת ומשטתחת על הריצפה וזורקת את עצמה קדימה ואחורה בהפגנתיות.....
היום כבר הגעתי לשלב שצעקתי עליה. הייתי כל כך חסרת אונים...לא ידעתי מה לעשות! כולם אומרים לי לא להתייחס אליה כשהיא בוכה סתם, אבל כמה אפשר לא להתייחס? זה הרי מכל דבר הכי קטן!
קראתי קצת מחקרים עכשיו ואני מרגישה כל כך אשמה, שבא לי שהיא תקום ואני אביא לה חיבוק. במחקרים נאמר שאני אמורה לתת לה להיות דבק כי ככה היא תרגיש בטוח ובסוף תרפה.
האם זה נכון?
אני רוצה לציין שאני מתכוונת לטוס עוד...גם עם בעלי לפעמים. כרגע ביטלתי 2 שהיות בחו''ל שהיו לי בחודש הבא כדי להיות קרובה אליה, כי אני גם לא רוצה להגזים ,אבל איך ניתן לשלב את זה בלי שהיא תעניש אותי?
היא ילדה מקסימה, נוחה, שובת לב....זה משהו שעובר עליה באופן מובהק מנסיעתי. אך מצד שני, אני עושה משהו שאני אוהבת ולא רוצה לוותר עליו.
אובדת עצות. באמת.


תגובות
ללא תגובות בסיס בטוח : רוני נוה פרישוף
27/5/2011 19:29
תאריך:
10/9/2011 14:19
תאריך:
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לפורום