רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית בתל אביב. מדריכה בטיפול נפשי. באתר ניתן למצוא כרטיס ביקור, "אני מאמין" מקצועי, מאמרים, קישורים ופורום בנושא פסיכולוגיה, טיפול נפשי ועניינים שבנפש.
רוני שלום, אני בת 22 מהדרום ומאז ומעולם נמשכתי לשמנים. לקח הרבה זמן עד שהודתי בזה. לפני שהיה לי קשר רציני הייתי בטוחה שזה שזו איזושהיא העדפה אבל שאני יכולה גם בלעדיה אבל כשהחל הקשר הרציני הראשון שלי הבנתי שאני לא יכולה בלי זה. זה איזשהו צורך שלי גם נפשי וגם משהו שקשור במשיכה מינית. להימשך לגבר רזה בשבילי זה כמו להמשך לילד. כמו בשביל הומו להמשך לבחורה. לפני כמה זמן התחלתי לצאת עם החבר הנוכחי שלי. קשה לו מאוד לקבל את זה שאני אוהבת את הגוף שלו ובמובן מסויים אני מבינה אותו כי אם הוא שונא את הגוף שלו איך הוא יוכל לקבל את זה שמישהי אחרת אוהבת אותו. הוא גם מדבר די הרבה על זה שהוא צריך לרזות וזה שהוא עוצר את עצמו מלאכול ועל ספורט שהוא צריך לעשות. כבר הספקתי להבין שהוא יותר מדבר מעושה אבל בכל פעם שהוא מדבר על זה זה עושה לי רע. הרבה פעמים זה אפילו יכול להכניס אותי ממש לדיכאון. אני יודעת שאף אחד לא רוצה להיות שמן. אני גם יודעת שלהיות שמן זה לא בריא (למרות שאני לא מדברת על שמנים ענקיים, אני מדברת על שמנמנים פלוס). אני לא כל כך יודעת מה לעשות איתו. הייתי רוצה בעצמי לקחת את זה פחות קשה בכל פעם שהוא מדבר על דיאטה או כשהוא לא מקבל את זה שאני אוהבת את הגוף שלו ואולי אפילו היה הכי טוב אם הייתה דרך שהייתי מפסיקה להמשך לשמנים. או לפחות להמשך לא רק לשמנים. זה מגביל מאוד וזרקתי הרבה בחורים שיצאתי איתם על זה שהם לא היו שמנים מספיק וזה גם לא בריא. בחשיבה הגיונית למה לי בעצם לצאת עם מישהו שצפוי כבר בגיל צעיר לבעיות לב ופרקים וכל מני מחלות אחרות שהשומן מביא. המחשבות על הנושא הזה מעסיקות אותי המון ומאוד קשה לי עם זה. אודה לך אם תהיה לך עצה בשבילי, קושקוש