הרהורים על ערכם של החיים

המאמרים והפוסטים של השבוע האחרון נוגעים בנקודות של חיים ומוות, כשבמציאות עולות סוגיות של החיים וערכם, עם שחרורו של גלעד שליט משביו. פוסט פיוטי על אבל ושכול מעלה חני בירן בבלוג "דיאלוג על מחשבות". סוג מושתק של אבל – זה על לידת מת, מוצג במאמר של שירת סרטל-רביב. הפרספקטיבה של הזקנה והתובנות שהיא מאפשרת על החיים, מוצגות במאמרה של ניצה אייל. ולעומתה – דר' תמר ארז עוסקת בהתפתחות בגיל הרך, ובמפגש שבין שתי המערכות המשמעותיות בילדות, ההורים ומערכת החינוך.
אסתי זיסמן מציעה הפוגה קלה מנושאים ברומו של עולם אלו, במסיבה מטפורית, בה מתארחים תאורטיקנים מרכזיים של עולם הטיפול. ומאמר אחרון, מציע כי התבוננות בכישלונות טיפוליים בנפגעי טראומה מינית בילדות מאפשרת, לדעת דר' נעה בר חיים, להבין טוב יותר את המושגים התאורטיים של העברה והעברה נגדית.
 
"אשר יעשה אתם האדם וחי בהם" (ויקרא י"ח, ה')

גיליון אייר

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
  
בגיליון הנוכחי תמצאו מאמרים, סקירות כנסים ופוסטים חדשים מתוך מדור הבלוגים.  
במדור "שפיות זמנית" אנו מעלים חדשות והפניות לתכנים רלוונטיים. למשל, ציינו את יום הולדתו של פרויד לפני כשבוע ב- שיר היתולי.
בברכת קריאה נעימה,  
מערכת פסיכולוגיה עברית 
  
 
ניתן לצפות ברשימת ימי העיון והכנסים הקרובים
 
מאמרים חדשים:
התרשמויות מעבודה במרכז חרדי לבריאות הנפש / חווה בן שלום וד"ר שניאור הופמן
המאמר מתאר את הטיפול המיוחד הניתן למטופלים חרדים במרכז לבריאות הנפש, שההנהלה שלו ואנשי הצוות המקצועי כולם שייכים לציבור הדתי והחרדי. המאמר דן בסוגיות הקשורות לדת ובריאות הנפש, כמו גם בטיפול בסימפטומים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, בליווי של דוגמאות רלוונטיות.

 

שכול: נקודת מבט / ענת מרנין שחם
ענת מרנין, מטפלת בתנועה ואחות שכולה, כותבת על השכול ועל פעילותה בפורום המשפחות השכולות למען שלום, פיוס וסובלנות.
  
בארני, גיבור הסרט "הסיפור על פי בארני", הוא איש שכולו איווי: הוא לא חדל להתאוות ואינו מונע מעצמו סיפוק. ניתן לומר שהאיווי הוא התשוקה שאי-אפשר לספקה אף-פעם, אך היא זו המניעה קדימה בניסיון למלא דבר מה. האיווי, אם כך, הוא אולי התוצאה של היותנו חסרים בבסיסנו.
 

על חבל טבור דק / שילי ורדימון
ביום העיון "התפתחות נפשית מוקדמת" ביקשה פרופ' פיונטלי להעביר לקהלה מסר עקרי אחד – אל תשליכו מינֵי הבנות, רעיונות, רגשות ותחושות על העובר. פיונטלי הבהירה שהמצב שאותו אנו מכנים רגרסיה הוא פרי הפנטזיה של המטופל ביחס לשלבי חייו המוקדמים. היא ציינה שיתכן שהיא מאכזבת אותנו מאזיניה, בכך שהיא מתמקדת בממצאי מחקרים אמפיריים ולא בפסיכואנליזה. מי שדמותה ייצגה בעבר את הגשר המחבר בין מחקר אמפירי למחשבה פסיכואנליטית כמו התנערה מהגשרים כולם.
 
הרחם: כוחה של מטפורה / אורית גודקאר
יום העיון "התפתחות נפשית מוקדמת" סבב סביב עבודתה של פרופ' אלסנדרה פיונטלי, המנסה לחבר את המחקר המדעי על חיי עוברים עם הטיפול הפסיכואנליטי. היה בו ניסיון מעניין לחבר עובדות ופנטזיות, מטפורות ותצפיות. המידע הרפואי-מחקרי שהוצג היה מרתק, גם אם לא תמיד היה ברור כיצד הוא מתקשר לעבודה הטיפולית ולחשיבה אנליטית על טיפול.
 
סקירה של כמה מן ההרצאות ביום העיון "התקשרות לאורך מעגל החיים", שעסקו בהתקשרות בטווחי גיל שונים לאורך מעגל החיים ושחיברו בין מושגים בסיסיים בתיאוריית ההתקשרות לחומר מחקר עכשוויים.
  
 
על צפרדעים, נסיכות ומטפלים  / רוברטו מיטלפונקט
מיטלפונקט הוא מספר סיפורים שמוליך את הקוראים במבוך של אגדות, שירה וחוכמת עמים. בדרך, הוא מצביע לפנינו הן על תוכן הסיפורים, והן על משמעותם. הספר נע בזרימה נעימה לצד ובתוך רצף של התנסויות אישיות ומקצועיות, מיתולוגיות וסיפורים, ומאפשר להתבונן ביצירות מוערכות ובהיבטים של תרבות פופולארית, בפילוסופיה מורכבת ובחכמה עממית זה לצד זה.
  
"בריאות הנפש קיימת, אך יש לה קשר קלוש לנפשי, וקשר קלוש מאוד לבריאות. יש לה קשר עם האחר, ועם השתיקה."
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

09/05/2011
אולי נדרש היה שאחצה את גבול החמישים, כדי שלפתע יכה בי כל זה. יום השואה; יום הזיכרון; יום העצמאות. שלושת אלה, ולפתע לא פסחתי אף לא על אחד מהם. איני רוצה לייחס זאת לאיזו 'סנטימנטליות', שאכן יאה לאישה שהיא גם סבתא. נכון יותר לייחס זאת לאיזו בגרות…
 
פרופ. עמיה ליבליך: משתנה וקבוע בניו יורק
13/05/2011
ביקורים חוזרים אצל אנשים או במקומות בהם ביקרנו בעבר מעמידים תמיד את השאלה: האם יימצא המקום או האדם כפי שהיו כאשר נפרדנו בעבר? מה השתנה, מה התחדש ומה נגמר? אין מנוס מהשוואות שכאלה, ככל שמאפשר הזיכרון. כבר שנים אני מרבה לבקר בניו יורק עד כי מנהטן…
 
חברי הקהילה: אשם / גיא בקר
07/05/2011
צליפת השוט חתכה את חלל האולם. מספר שניות עברו מרגע שפגע בעור ועד לרגע שהרגשתי את מלוא תחושת הכאב. "אני מתקהה," עוברת בי המחשבה, בקרוב גם תחושת הגחלים הרוחשות ברגלי תיהפך רק לצל חיוור של כאב. באולם הייסורים הפרטי שלי, לוחשות הגחלים בזוהר שאינו כבה

 

 

גליון פברואר 2009

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,

שער "הגיל השלישי" מאפשר הצגה מרוכזת של כל המידע באתר הרלוונטי לנושא הגיל השלישי: מאמרים, קבוצות דיון, מקורות מידע וכן ימי עיון רלוונטיים. הדבר מתאפשר הודות למבנה החדש של האתר.
http://www.hebpsy.net/temper_default.asp?t=34

בתקופה זו מתחילה ההרשמה לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות. בימים שני ושלישי השבוע (2-3.2.09) יתקיים יום פתוח וירטואלי – של החוג לפסיכולוגיה, תואר II בבן-גוריון בפורום סטודנטים לקראת תואר שני. במסגרתו יתארחו ראשי המגמות בבן גוריון וכן ראש החוג, פרופ' נחשון מירן, וישיבו לשאלות הסטודנטים המתעניינים בלימודים מתקדמים. תודות לאופיר יעקובי על היוזמה
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=45

בימים הקרובים תפתח קבוצת הדיון "לקראת בחינת התמחות" למתמחים בפסיכולוגיה קלינית הנבחנים במועד אביב 2009. הקבוצה היא קבוצת עמיתים לשיתוף, היוועצות ותמיכה הדדית לקראת הבחינה. את הקבוצה תנחה, כמו בשנה שעברה, רחל מרדכוביץ, פסיכולוגית קלינית. פרטים נוספים יופיעו באתר.

בברכת חורף גשום,

מערכת פסיכולוגיה עברית

לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר:

ההריון הפסיכולוגי של הגבר – התבוננות בתהליך הפסיכולוגי המלווה גבר הממתין ללידת צאצא / שושי כרמל
המאמר סוקר כמה מן המאפיינים של התהליך הפסיכולוגי שחווים גברים מודרניים במהלך ההריון, במעבר מהיותם יחידים להיותם אבות. לתהליך זה מאפיינים מיוחדים, השונים מאלה המאפיינים את ההסתגלות הנפשית הגברית לאחר הולדת התינוק.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1977

הקשר בין מודעות פונולוגית לבין קריאה בקרב ילדים דוברי ערבית / רפיק אברהים
במחקר הושוו שלוש קבוצות ילדים בכיתות א' מרקע שפתי שונה במבחנים של מודעות פונולוגית, אוצר מלים, וקריאה של טכסט ומלים. הממצאים הראו שילדים דו לשוניים דוברי עברית ורוסית ודוברי ערבית השיגו תוצאות גבוהות במבחנים של המודעות הפונולוגית מאשר חד לשוניים, ובשתי קבוצות אלו נמצא מתאם מובהק בין קריאת טכסט וקריאת מלים לבין רמת המודעות הפונולוגית. התוצאה המעניינת הייתה שהיכולת הפונולוגית הטובה של קבוצת דוברי הערבית לא תורגמה לביצועים טובים במדדי הקריאה. בקבוצת החד לשוניים (דוברי עברית) נמצא מתאם מובהק בין רמת הקריאה לבין אוצר המלים כאשר המתאם לא היה מובהק במקרה של הדו לשוניים (דוברי רוסית) ודוברי הערבית. ממצאי המחקר כולו מראים כי קריאת טכסט בשפה הערבית קשה יותר עבור ילדים דוברי ערבית מאשר קריאת טכסט בשפה העברית עבור דוברי עברית. תוצאה זו מעמידה שאלות הקשורות בגורמים המעכבים את הקריאה באורתוגרפיה הערבית ותומכת בהנחה שהמורכבות האורתוגרפית של שפה זו ביכולתה להחליש את הקשר בין היכולת הפונולוגית ליכולת הקריאה.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1978

אימון לחיפוש עבודה באמצע החיים – תיאור מקרה / דולי חותם
המאמר מתאר תהליך של אימון קריירה עם מתאמנת שביקשה למצוא עבודה ולשמור על יציבות בעבודה זו. המאמר נותן דוגמאות לשימוש בכלים אימוניים וייעוציים בתהליך זה. אימון קריירה הינו תהליך ממוקד וקצר מועד, שמטרתו היא לסייע למתאמן להתקדם לקראת או להגשים מטרות שהציב לעצמו בכל הקשור לעולם העבודה.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1973

השפעותיה של מחלה נפשית אצל אחד מילדי המשפחה על האתגרים ההתפתחותיים העומדים בפני הפרט והמערכת המשפחתית בתקופת אמצע החיים / תמי קויפמן
המאמר סוקר את השפעת ההתמודדות עם מחלה נפשית של אחד מילדי המשפחה על האתגרים ההתפתחותיים העומדים בפני המערכת המשפחתית והפרטים בתקופת "אמצע החיים" של ההורים ומציע דרכים להתמודדות וחזרה לאיזון מחודש בחיי הפרט ובחיי המערכת המשפחתית.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1966

קטעים מתוך הספר "האיידיאייצ'די שלי" / לאורה וולמר
"האיידיאייצ'די שלי" מזמין אתכם, ההורים, לצאת עם ילדכם למסע בעולם הפרעת הקשב והריכוז (ADHD). המסע נפתח באגדה המפגישה את הקוראים עם החוויות על אנשים עם הפרעת קשב וריכוז באופן ידידותי, קליל והומוריסטי. בהמשך, תוכלו ללמוד כיצד פועל המוח המיוחד של ילדים עם ADHD ואילו תכונות מאפיינות אותם ; התנהגותם, מחשבותיהם ורגשותיהם של ילדים אלה יוצגו בתיאורים חיים ועסיסיים , כך שכל קורא יוכל למצוא את עצמו בהם. לבסוף, ילדכם יצויד בשלל עצות ורעיונות שיסייעו לו בהתמודדות היומיומית ובהרחבת תחום האחריות שלו.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1963

קטעים מתוך הספר "העלמה נה והבור" / יונית שוורץ ורבר
הספר, המתאר התמודדות עם שכול, חוצה את גבולות הנושא באמצעות המונח 'בור' המוצג בספר, ובכך מחבר כל אדם לבורות הקיימים בו. למי מאיתנו אין 'בור' כזה או אחר? כל אחד מאתנו נושא עימו 'בורות' כאלה ואחרים, והשאלה החשובה היא כיצד אנו מתמודדים איתם. האם אנו נשאבים לתוכם? האם מדלגים מעליהם? האם צועדים לצידם? הייתכן שנצמח מהם?
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1952