בסוף כל הדרכים אומרים יש בית

העלון הראשון לשנה האזרחית החדשה מסיים תקופה נוספת של חגים, סיכומי שנה וחזרה לשגרה של "אחרי החגים". המאמרים והכתבות השבוע שיקפו תחומים שונים בהם עוסקים פסיכולוגים. חנה דוד מתארת את מערכת השיקולים המביאים הורים לפנות לייעוץ או טיפול באשר לאחד מילדיהם, ועל הבחירה בילד מסוים דווקא. פרק ממקראה שערך שניאור הופמן, העוסקת במפגש שבין פסיכותרפיה והיהדות מהיבטים שונים, מביא את החלק התרבותי-זהותי של מטופלים ומטפלים אל קדמה הבמה. היבט תרבותי-חברתי אחר, על התפיסות אודות זהות מגדרית והמחלוקות בהגדרת הבריאות הנפשית, ב"שפיות זמנית". מרקו מאואס מאיר את מושג הלא מודע במשנתו של פרויד, לאקאן ומפרשו ז'אק-אלן מילר, וההשלכות של הבנות אלו לטיפול הפסיכואנליטי. אילן אבירם מנסה למצוא אחיזה במושג אובייקט מעבר בהבנת הקשר שבין אנשים והטלפונים הסלולריים שלהם. ובחזרה לעולם הילדים – מיכל סגל משתפת את קוראי האתר בפרק מספרה "המגדל נפרק", המנסה לרדת לשורשם של שיבושי לשון נפוצים בהתפתחות השפה אצל ילדים. ואחרון – פוסט שעסק ביחס לזכויות קופים ובעלי חיים המשמשים אובייקטים לניסויים מדעיים, חותם את המגוון הרחב. איחולי שנה טובה, פורייה ותוססת למבקרי האתר ולקוראים בו מצוות האתר.

"בסוף כל הדרכים אומרים יש בית
ולו ריבוא פתחים דלתות וחלונות
אומרים כי יש מקום בזה הבית
לבני כל הדתות והאומות" (מילים: מיכל סנונית)

גליון אוגוסט

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
 
נפתחה קבוצת דיון (פורום) רב מקצועית בנושא "שיקום, החלמה ושילוב בקהילה". אנשי מקצוע העוסקים בטיפול, אבחון ומחקר של העבודה השיקומית מוזמנים להצטרף:

 
לקראת השנה החדשה, מוצע לחברי פסיכולוגיה עברית, יומן שנתי ייחודי – "עוזר אישי" במחיר מוזל (49 ש"ח כולל משלוח). היומן תוכנן במיוחד על מנת לסייע בסדר וארגון ועשוי להיות שימושי מאוד לאנשי מקצוע בעבודה היום-יומית. לחצו לפרטים והזמנה 

 

לתשומת לבכם, תיקון מס' 2 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עבר בכנסת ונרשם בספר החוקים. במסגרת תיקון זה הוסדרו, בין היתר, המקצועות קרימינולוג קליני ותזונאי-דיאטן. כמו כן, הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6) או כפי שהיא מכונה התיקון לסעיף 9ב' עברה בקריאה ראשונה בכנסת:
 
 
בברכת קיץ נעים,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 

 

מאמרים חדשים:
 

בעקבות הסרט "פרידות" – דיאלוג אותנטי במשפחה, בטיפול, ובחיים / ישראל רוזנבאום
הסרט "פרידות" עוסק אמנם ב"סוף הדרך", בטיפול במתים, אך במובנים רבים יכול ללמד אותנו על הטיפול באנשים חיים. הסרט עוסק במרחבי דיאלוג סגורים ונוקשים בין אנשים ובדרכים להפוך מרחבים אלה לפתוחים יותר ולאפשר בהם דיאלוג אותנטי. אותם מרחבי דיאלוג בינאישיים נסגרו בצורה כואבת עקב פגיעות, נטישות, ואכזבות אחד מהשני. המאמר ניתן כהרצאה במסגרת מפגש יולי של "הארת שוליים" – סדרת מפגשים לשיחה על קולנוע.
 
פרויד – הדרמה של הילד המחונן / אורנה אפק
במאמר אתייחס לקווים הנרקיסיסטיים באישיותו של פרויד ועל הסיבות להיווצרותם מנקודת מבט הבוחנת את הקשר בינו לבין אמו, בשנות חייו המוקדמות. מתוך המעט הידוע לנו על הקשר בן פרויד ואמו , נראה שהיסטוריית חייו של פרויד מלמדת שהוא חווה נטישה אימהית טראומטית בשלב הפרה-אדיפלי של חייו. נראה לי שחוויה קשה זו, בצירוף שיקוף הייחודיות והגרנדיוזיות שלו על ידי סביבתו הקרובה, ובעיקר על ידי אמו, אפשרו ועודדו כנראה, את התפתחותם של קווים נרקיסיסטיים בולטים באישיותו.
  
דפוסי ההתקשרות והפעלת סמכות בעת מילוי תפקיד / מלי סולן
עבודה זו דנה בתפקידה של מערכת ההתקשרות (Attachment System), ושל סגנונות ההתקשרות המתפתחים ממנה, בביצועי האדם בסיטואציה של הפעלת סמכות בעת מילוי תפקיד. המוטיבציה לבחינת הקשר בין הפעלת סמכות ובין דפוסי ההתקשרות שואבת את ביסוסה מתוך מחקר מקיף בשני ענפי מחקר נפרדים אשר עד כה, לא נפגשו. ענף אחד הוא המחקר לגבי דפוסי ההתקשרות והאחר הוא המחקר בתחום האירגוני לגבי הפעלת סמכות. נביא סקירה לגבי התיאוריה והממצאים האמפיריים בנוגע להתקשרות אצל מבוגרים, לאחריה תוצג המוטיבציה לבחינת הקשר בין הפעלת סמכות ודפוסי ההתקשרות.
 
מה בין קוהלת לחוק הפסיכותרפיה? / שיר-לי שני
לפני שנים רבות, כשהרפואה המשלימה הגיעה לישראל, היא קראה לעצמה רפואה אלטרנטיבית. במקביל, רופאים קונבציונאליים רבים נלחמו בה, טענו שהכל שרלטנות ואחיזת עיניים, והתנגדו בכל תוקף לכל דיון. עם השנים, העמדות בשני הצדדים התרככו. רופאים קונבנציונאליים חיים בשלום עם מרפאות רפואה משלימה בתוך הקופות, ואפילו מפנים אליהן, והמטפלים ברפואה המשלימה חיים בשלום לצד הרפואה השגורה. בעולם הטיפול הנפשי-רגשי, אליו אני משתייכת, ההתקדמות הזו טרם התרחשה.
 
לקות שכלית, מדידתה והמבנה האתנו-פסיכולוגי / בדיע אלקשאעלה
מבנים פסיכולוגיים מקבלים משמעות שונה בתרבויות שונות. מחקרים רבים הצביעו על הבדל בהישגים במבחנים קוגניטיביים בין פרטים ממעמדות שונים, מוצא אתני שונה, וכדומה. מחקרים רבים דיברו על כך שמושג האינטליגנציה מקבל משמעות אחרת בתרבויות שונות .כך, יש גם הבדל בין המובן של אינטליגנציה בקרב החברות המערביות לבין המובן של אינטליגנציה בחברה הערבית. לכן, הערכה פסיכולוגית לילדים מהמגזר הערבי מחייבת תשומת לב מיוחדת לגורמים האתנו-פסיכולוגים. המאמר כתוב בשפה הערבית.
 

 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
שרה איוניר: ראיתי אותה
16/07/2010
קראתי את ספרה של שכנתי לבלוג, עמיה ליבליך – "תראו אותי", (הוצאת שוקן) נסחפתי לתוך הבועה המבעבעת של ה"תיאטרון קהילתי" והתענגתי. מצאתי עצמי מתרגשת, קצת מזילה דמעה, הרבה צוחקת. נפגשת עם עוד שכבה ועוד שכבה של מסכים מאחורי הקלעים של קבוצת התיאטרון.
 
חנוך ירושלמי: מהפך: החלמה
23/07/2010
אחד הדברים המרתקים ביותר שקרה בפסיכיאטריה בעשורים האחרונים וקורה ממש בימים אלה הוא הכנסתו של מה שמכונה "חזון ההחלמה", עבור אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות חמורות וממושכות לשיח המקצועי והציבורי.
 
פרופ. עמיה ליבליך: (המלצות ל)חופש, סרט ורומן.
24/07/2010
נראה לי כי הבלוג שלנו בחופש הגדול, וזה כמובן בסדר, אבל החלטתי בכל זאת לתרום את הרשימה הבאה המרמזת על פעילות החופשה שלי. הכנס הבינלאומי לחקר הקשרים (the international association for relationship research) המתקיים בימים אלה ממש במרכז הבינתחומי בהרצליה
 
ד"ר ניצה ירום: מ"אנה או לחנה אוי"
27/07/2010
מ'אנה או' ל'חנה אוי!' המסורת הפסיכואנליטית ארוכת השנים בעיקר מקשיבה למילים. ביטויים גופניים מגוונים שנוכחים בחדר הטיפולים נחווים לרוב כנוכחות מעיקה ומביכה למטפל וקיים קושי להתייחס אליהם כשפה שהמטפל והמטופל מתבטאים בה.

 
 

גליון ינואר 2009

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,

בימים מתוחים אלו אנו מבקשים לחזק את ידכם כל הנוטלים, כמו בכל אירוע דומה, חלק משמעותי במאמץ הלאומי לתמיכה וסיוע נפשי לאוכלוסייה, לכוחות הבטחון ולצוותי ההצלה שבחזית ובעורף. ליבנו אתכם ועם משפחותיכם הנתונים תחת אש ועדיין נרתמים, תחת עומס וחירוף נפש לסיוע לקהילה, ועם כל המתנדבים לסייע בישובי הדרום וברחבי הארץ העושים מלאכתם מתוך שליחות ופעמים רבות ללא תקנים וללא תמורה. כולנו מייחלים לחזור לשגרה בריאים ושלמים בגוף ובנפש.
דף מידע עם קישורים ומידע שימושי מצוי לשימושכם וכן ערוץ תקשורת עבור כל הנוטלים חלק בפעילות לצרכי התחלקות בידע, תמיכה הדדית ובעיקר כדי לשמור על שפיות באמצעות ה"ביחד".
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=289 מוזמנים להפיץ את הקישור בקרב כל הנוגעים בדבר.

החודש הושקה קבוצת דיון חדשה עבור הסטודנטים והמתעניינים בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה. הפורום הינו מקום להתייעצות הדדית בשאלות בכל הנוגע למסלול הלימודים, לקורסים ולחומר הנלמד, ולאפיקים המקצועיים בהמשך. מקווים שיהיה זה עבורכם צעד ראשון להשתלבות בקהילת פסיכולוגיה עברית בפרט ובקהילה המקצועית בכלל.
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=286

יישום חדש באתר – דפי מידע : יישום זה מאפשר לכם להוסיף באתר דפי מידע עם מידע שימושי, רשימות חשובות (כגון: מקומות התמחות, טלפונים, מערכי עבודה), טפסים שתמיד מחפשים ועוד. היישום פתוח וכל חבר קהילה(עם הרשאה מקצועית באתר) מוזמן להוסיף ולעדכן רשימות ומידע קיים.
http://www.hebpsy.net/pagelist.asp

בברכת שנה אזרחית של שגשוג ושלום,

מערכת פסיכולוגיה עברית

לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר:

על הפסיכותרפיה כתשבץ היגיון – הגישה התלת רובדית לפסיכודינמיקה / ד"ר רפאל שפרינגמן-ריבק
ספר באורך מלא במהדורה מחודשת ומתוקנת המכיל גם התפתחויות שחלו במטופלים שהוצגו מאז הוצאתו לאור לראשונה ב 1996. הספר מתמקד בתיאורית יחסי האובייקטים כפי שהגה אותה הנרי עזריאל במרפאת הטאוויסטוק בלונדון. מגישתו המקצועית לנוירוזות ולקבוצות הרגילות בהן עסק, שאב המחבר את ההשראה להרחיב את היריעה לתחום הסכיזופרניה והאנליזה של הקבוצות הגדולות.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1922

טיפול בילדים במשחק בחול – הוספת "מגש שלישי" (תוספת לשיטת דורה קאלף) / חנה ימיני
התראפיה במשחק בחול בגישה יונגיאנית מתבססת על שיטתה של דורה קאלף (1980). לפי קאלף, בחדר הטיפול מונחים על השולחן שני מגשים. הטכניקה המוצעת כאן היא הוספת "המגש השלישי" לשני המגשים האחרים שבחדר. הוא נבדל מהם בכך שמידותיו מעט עמוקות יותר, הוא ריק מחול, מונח ישירות על הרצפה וצבעו טורקיז, בהיר יותר מהכחול שבמגשים האחרים.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1927

הקשר בין מעורבות רגשית של מטפל עם מטופליו לבין המעורבות הרגשית של המטפל כהורה עם ילדיו / איל זיגר
הקדמה ופרק הדיון מעבודת הגמר למ"א בנושא הקשר בין מעורבות רגשית של מטפל עם מטופליו לבין המעורבות הרגשית של המטפל כהורה עם ילדיו, שנכתבה כחלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך בחוג לפסיכולוגיה קלינית במכללה האקדמית תל-אביב יפו, תחת הנחייתו של ד"ר גילי גולדצוויג.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1936

תרבות, דת ויהדות / זיגמונד פרויד (מתוך כתבים נבחרים ה)
הפרק "טיפוסים פסיכוטיים על הבמה" מתוך ספר חדש בהוצאת רסלינג בספר זה קובצו כל מאמריו של פרויד על תרבות, דת ויהדות שטרם תורגמו לעברית. הקוראים ימצאו כאן עניין מיוחד בהערותיו האישיות ביחס ליהדות: "מה שקשר אותי ליהדות – אני מודה באשמה – לא הייתה האמונה, גם לא הגאווה הלאומית, שכן מעולם לא הייתי דתי, אני התחנכתי בלי דת". פרויד אינו כפוף בהכרח לזהות הלאומית או הדתית, אך תופס את עצמו כשותף לזיכרון היהודי ולמצוקה הנגרמת לעם היהודי בשל גילויי האנטישמיות שהלכו והחריפו בשנות חייו האחרונות.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1933

טיפול פסיכולוגי במבוגרים עם הפרעת קשב (ADHD) – שילוב בין גישות שונות / נעמה איגרא
על האתגרים הייחודיים בטיפול פסיכולוגי למבוגרים הסובלים מהפרעות קשב. המאמר מציע שילוב בין גישות שונות בפסיכותרפיה: טיפול דינאמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וטיפול גוף-נפש.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1940

רשמים מיום העיון החווייתי "הרטיטי את ליבי" – 5 בדצמבר 2008
ליטל גליק: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1934
משתתפת בעילום שם: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1926

רשמים מיום העיון "לא דיברנו עוד על….כסף" – 5 בדצמבר 2008
רועי סמנה: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1923
נטע ברקאי: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1925
עמירן ולדמן: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1935