אני מודדת את המרחק

השבוע התחיל בניסיונות פיגוע בשגרירויות ישראליות, המשיך בשביתת עובדי הרכבת, והסתיים בסערה חורפית, אולי אחרונה לשנה זו. והיה זה גם שבוע של מחוות יצירתיות וספרותיות בפסיכובלוגיה עברית: דר' אילן אבירם הקדיש לבת דודתו ולקולגה, אורית שמר-ורבין ז"ל פוסט משובץ בקטעים משירתה. שלומית מירון שבה ומפרסמת סיפור קצר שכתבה, ורות נצר נפרדת מבמאי הקולנוע הדגול, תאו אנגלופולוס. גם עמיה ליבליך מצטרפת לעיסוק ביצירה – והפעם על הספר "סטונר" לג'ון ויליאמס. רשמים מכנס בהשתתפות דיוויד שדוק, שעוסק בטיפול זוגי מתוך התבוננות פסיכואנליטית, בעיקר מגישה קוהוטיאנית והתייחסותית, מביא עומר שטרן. בבלוג "שפיות זמנית" מוצגת הרצאה מעניינת על משמעות הטעות והיכולת להודות בה אצל אנשי טיפול ורפואה. ומאמר אחרון ומסקרן לשבוע זה: אילנה רייטקופ מתארת את ההשלכות שיש לקיומה של הפרעת קשב וריכוז על המיניות של נשים, ויכולתן לקיים קשרים זוגיים ומיניים מספקים. בשבוע הקרוב נציין את יום המשפחה, שהיה בעבר יום האם. מאחלים לכל המשפחות, על כל גווניהן, יום משפחה שמח!

"אני מודדת את המרחק
בין הזמן שלפני
לזמן של
היותנו.
ושלא כמו בספירת הנוצרים
אני אומרת: לפני אהבתנו,
ב-אהבתנו.

ורק צלי, כהה, מהרה כהד אפל:
אחרי-נו." (מילים: אורית שמר-ורבין)

גיליון פסח

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,

"הארת שוליים" הינה סדרת מפגשים לשיחה על קולנוע ועל כל מה שקשור לפסיכולוגיה ולעולם הנפש. המפגשים יתקיימו בבית הקולנוע "סינימה פריפריה" בזכרון יעקב, ויכללו הקרנת סרט, הרצאה, ושיחה. מפגשים אלו נועדו לספק העשרה מקצועית לקהל האיזורי, הזדמנות להיכרות ומפגש חברתי בין חברי קהילה, ומעל לכל – הנאה מבילוי בקולנוע מיוחד, תוך חיבור בין אמנות לבין חשיבה תיאורטית.
לקבלת עדכון על ההרצאות והסרטים שבתוכנית, אתם מוזמנים להרשם בקישור: http://www.hebpsy.net/cinema
נפתח פורום "הכל נשאר במשפחה", אשר עוסק בטיפול זוגי ומשפחתי.
הפורום נועד להרחבת השיח המקצועי בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי ומיועד למטפלים משפחתיים
וזוגיים מוסמכים,פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. ניתן להצטרף בכתובת:
http://www.hebpsy.co.il/forum.asp?id=305
בברכת חג פסח שמח,
מערכת פסיכולוגיה עברית

לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר וכן מקבץ פוסטים חדשים מה"פסיכו-בלוגיה" שפורסמו בחודש האחרון.
לימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy.net/temper_calendarList.asp

 

מאמרים חדשים:

איך ללמד פסיכולוגיה במכללה הערבית? / חנה דויד
בניגוד למקצועות רבים, בהם צריך ללמוד, להבין ולשנן את ה"חומר", הרי מקצוע הפסיכולוגיה דורש, כבר בשלבים הראשונים של למידתו, הבנה במישור הרגשי כמו גם השכלי, הטמעה, קריאת תיגר על דברים שמקובל להניחם כנכונים, ויכולת יישום. בהוראת פסיכולוגיה במכללה ערבית להוראה, עומדות על הפרק כל אותן בעיות הקיימות במכללה היהודית, ובנוסף להן בעיות רבות המיוחדות למכללות במגזר הערבי. במאמר זה אדגים כיצד ניתן להפוך שיעור שנושאו: "זיגמונד פרויד" לאירוע חווייתי, שובר התנגדות, המאפשר לסטודנטיות להתפתח מבחינה רגשית, להגמיש את עמדותיהן ביחס למספר נושאים, ולהבין תופעות מתוך פרספקטיבה רחבה יותר.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2447
 

המרפא הפצוע: הרהורים אישיים / תמי גנדלמן
המושג של ה"מרפא הפצוע" (wounded healer) נתן לי הרבה כיוון ומשמעות בחיים. עבורי, מדובר על מערכת היחסים בין המרפא לפצע הפנימי שלו. ככל שלמרפא נסיון רב יותר בדיאלוג עם הפצע הפנימי שלו, כך יוכל לעזור למטופל להתחבר גם הוא למרפא הפנימי, ולכרות ברית טיפולית למען ריפוי הפצע שבשבילו הגיע לטיפול. כולנו בעצם מרפאים פצועים, כי אין אדם חי שלא חווה סבל, פצע, מחלה. ואולי אף בחרנו בייעוד הזה של ריפוי אחרים, כי רצינו בעצם לרפא עוד יותר את עצמינו?
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2446

פרק מהספר "חיים בתוך סיפור" / נילי לוברני רולניק
לספר, לשחק, להבין ולשתף; צרכים אנושיים בסיסיים אלו עומדים ביסוד הפופולריות הרבה של תאטרון הפלייבק – ז'אנר תאטרלי המציג סיפורי חיים באמצעות אמנות האלתור. בדומה לאפקט תיבת תהודה, הפלייבק מעצים ומזכך את הקולות השונים שמהם מורכבת החוויה האנושית. הצגה ספונטנית של הסיפור האישי מאפשרת להעלות על פני השטח משמעויות בלתי צפויות החבויות בתכנים רגשיים, חברתיים ותרבותיים.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2445

פוסטים חדשים (מתוך פסיכו-בלוגיה):

עמית פכלר: לאלף את הבדידות (רשמים מביקור-בזק בלונדון)
"יש משהו כמעט מטורף בפער שבין החמימות שבתוך קרון-הרכבת לבין הקור שמכה בפרצוף, באצבעות (עד שממהרים לעטות כפפות…) ובכל השאר, ברגע שיוצאים מהרכבת לרחוב הלונדוני. והנה במדרכה ממול עוברות אם ושתי בנותיה, מוצאן מאפגניסטן ככל הנראה, מכוסות ב'בורקה'…"http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=56

עמיה ליבליך: אבדות ומציאות
"הפעם אכתוב על ספרה של לאה גולדברג, "אבדות" – ספר שכתבה המשוררת לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בהיותה בת 26, פרסמה פרקים אחדים ממנו בעיתונות אך את היצירה שלמה גנזה."http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=55

עמיה ליבליך: ספר חדש שקראתי: יורי סלע כותב "שאמות, שאינני יודע מתי, שאינני זוכר"
קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי לגעת בספר הזה במילים. הוא מדבר אלי ברמה שמתחת למילה, תחת הרובד של תקשורת רגילה. כולו חוויה חמקמקה, כמו חלום. בעמוד 224 מצאתי את הגיבור עצמו מודה: "אני מדבר בלי סוף, בלי חוף" .http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=53

אביגיל לב: אביגיל מחפשת משמעות או: אני פסיכולוגית, משמע אני קיימת?
"הבחירה במקצוע, היא מבחינתי בחירה הרת גורל. ידוע שבעידן המודרני, שבו תוחלת החיים חוצה את העשור התשיעי, בני אדם יכולים להחליף במהלך חייהם ארבע קריירות, בממוצע. אולם מאיך שאני רואה את הדברים, בחירה במקצוע הפסיכולוגיה זו בחירה לטווח ארוך…"http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=57

אביגיל לב: שוב מחכה כדי לחכות – שלי אורן
"הפעם השרביט ניתן למועמדת אחרת שעוברת את התהליך זו הפעם השנייה. שלי אורן (שם עט), כותבת ברגישות ובחן על חוויתה אז והיום לקראת עונת הזימונים". http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=54

גיליון ינואר

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
בתחילת דצמבר השקנו באתר את פרוייקט ה- פסיכו-בלוגיה, במסגרתו מספר אנשי מקצוע כותבים טורים קבועים על נושאים מקצועיים או אישיים הקרובים ללבם. החודש התפרסמו מספר טורים ראשונים, ביניהם: פרופ' דוד אופנהיים כותב על שורשי הפרעת אישיות גבולית, מזווית של פסיכולוג התפתחותי; פרופ' עמיה ליבליך מעלה שאלות ותהיות ביחס לאוניברסליות של דמותה של ליידי מקבת, ד"ר ניצה ירום מעלה שאלות ביחס לצורך של אנשי מקצוע "להשמיע", פרופ' ח'אולה אבו-בקר פורשת בחן סיפור משפחתי המתחולל סביב חג הקורבן המוסלמי, שושנה וגבריאל (שמות עט), זוג פסיכולוגים הממתינים ללידת בנם הבכור, מתלבטים בנושאים שונים, כמו ברית המלה, פרופ' חנוך ירושלמי ממשיך לעסוק בגישוש הראשון שבין מטפל למטופל, בעוד לוסי דרימז (שם עט), בונה עולם הזוי.. ועוד ועוד ועוד…  http://www.hebpsy.net/blog_List.asp

 נקדם את פני שנת 2010 בברכה, ונאחל שנה פוריה בלמידה ועשייה,
מערכת פסיכולוגיה עברית

 

לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר.
לצפיה ברשימת ימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy.net/temper_calendarList.asp

 

הנה אנו נפגשים שוב לראשונה – מפגש טיפולי בין פסיכותרפיסט גבר ומטופלת נפגעת פגיעה מינית / רן לוי
השם "הנה אנו נפגשים שוב לראשונה" מייצג עבורי את עיקר הדברים שאני רוצה לומר: המטפל והמטופלת נפגשים שוב, כי – עבור המטופלת – כבר נפגשו כגבר ואישה בעבר, בסיטואציה טראומטית. אבל הם גם נפגשים לראשונה, כי הזוג הספציפי הזה עוד לא נפגש קודם לכן – ולכן יכול להיווצר ביניהם משהו חדש ושונה ממה שהיה במפגשים הקודמים של המטופלת עם גברים, ואף של המטפל עם נשים ועם מטופלות אחרות. יכול להיווצר מהמפגש סוג של אלתור.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2420

 עצור! גבול לפניך / רחל מרדכוביץ
האם כאשר אנחנו נענים לבקשות של מטופל לשינוי מערך הטיפול אנו מסייעים לטיפול או פוגעים בו? האם קיים הבדל בין שינוי "קטן" או שינוי "גדול" במסגרת של הטיפול או ששניהם מהותיים באותה מידה? האמנם הגבולות אותם אנו משרטטים בטיפול נשענים על התיאוריה הטיפולית אליה אנו נוטים? עד כמה הדוקה הזיקה בין מסגרת הטיפול אותה אנו מבנים ובין מטרות הטיפול כפי שאנחנו ממשיגים אותן? את מי משרת בעצם המערך הטיפולי? רחל מורדכוביץ' משתפת ברשמיה והרהוריה בעקבות הרצאתה של נעמי קלנר.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2427

דינמיקה של זוגיות בנובלה "שבועת אמונים" מאת ש"י עגנון / שוש כרמל
המאמר מציג ניתוח של הטקסט הספרותי במונחים שנשאבו מהגישות של יחסי אובייקט והגישה המשפחתית-מערכתית. המאמר מתאר את הנובלה ואת האופנים בהם היא משקפת תובנות פסיכולוגיות משמעותיות, שתואמות את הידע המקצועי העדכני בנושא של הדינמיקה של בחירת בני זוג, גיבוש התא הזוגי הגרעיני החדש ויחסי הגומלין עם משפחות המוצא.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2431

אנליזה עם קולנוע : הסרט "עג'מי" / אורנה קסטל
הוראת הפסיכואנליזה היא להתמקד בשוליים, במה שנושר מהטקסט הקליני, הכולל את הדיבור, הכתיבה והקריאה. שם טווה לה האמת את דרכה. במסמך החברתי "עג'מי" הדבר שנפלט מהשפה נרשם בסוגריים. הוא נרשם עבור הצופה, בכתוביות, כמשמעות או בכוונה פרשנית לכינוי אנשי החוק המנסים, אם כי ללא הצלחה, להיות "החזק" והנכון, היכן שהדבר אותו הם מייצגים לא פועל.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2426

 התערבות טיפולית כיתתית באמצעות משחק ביליארד / עופר תמנע
מאמר זה מתאר מודל טיפולי ייחודי בשיטת משו"ב – מיקוד, שליטה ובקרה. הטיפול המתואר הינו טיפול תפקודי-רגשי, באמצעות משחק ביליארד כיתתי, בהנחיית מורה ומטפל. המשחק מהווה חוויה מתקנת הנוגעת להיבטים רבים: התנהגותיים, לימודיים, רגשיים, והוא מספק כלי לאימון ולתרגול של "פונקציות ניהוליות" ומאפשר חווית הצלחה אישית וקבוצתית.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2425

האם רק אם הבנים שמחה? / רבקה לצטר
כמנחת קבוצות לנשים דתיות שעוברות טיפולי פוריות ברצוני לשתף בתהליכים שנשים אלו עוברות כמשתתפות בקבוצה. לדעתי, ההבדל בין קבוצה זאת לקבוצות אחרות אינו בתכנים שעולים אלא בקושי לתמלל אותם בגלל הסודיות שאופפת ציבור זה. הקושי לגעת בכאב נובע, בין היתר, מהחשש של חשיפת מצוקתן ומחשיפת קיומה של תלות בקבוצה טיפולית. תוך כדי ההנחיה של הקבוצות לא הצלחתי לאתר חומר בעברית המתעד את הנחיצות שבטיפול קבוצתי או את השפעת התהליך הקבוצתי על נשים שעוברות טיפולי פוריות, ועל הצלחת טיפולי הפוריות עצמם. היה לי ברור שעם סיום הנחיית הקבוצה הרביעית ארצה לכתוב ולתעד את אשר התרחש בקבוצות ואת התוצאות הישירות על המשתתפות. כולי תקווה שכתיבה זאת תחשוף את נחיצות הטיפול הקבוצתי לנשים שעוברות טיפולי פוריות ותהווה חלק בלתי נפרד מהפרוטוקול של טיפולי פוריות.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2422

 אישיותו האבנורמלית של שבתאי צבי – ניתוח היסטורי ופסיכולוגי / איתיאל גולד
אחת הפרשיות המרתקות והסוערות ביותר בתקופת הגלות של עם ישראל ואולי אף בהיסטוריה היהודית הכללית, היא פרשיית משיח השקר, שבתאי צבי. עבודה זו, מציגה את הקשר שניתן לערוך בין מאורעות היסטוריים לפסיכולוגיה, תוך ניסיון "לאבחן" את שבתאי צבי במושגים הפסיכיאטריים הקיימים כיום, ודרכם לבחון את סוד קסמו.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2432