לזרוח?

עוד שבוע של חורף יבש וקר מסתיים, ובפתח חנוכה, חג הגבורה, האור והפסטיבלים. בימים הקרובים יתארחו באתר צוות של משרד רו"ח שחר ושות', שיענו לשאלות מקהל הגולשים, מומלץ לבקר.

סקירה של כנס המוקדש לחשיבתו של בולאס ולמרכזיות של האסוציאציות החופשיות והיצירתיות בפסיכואנליזה מביאה שילי ורדימון – ביצירתיות ודימיון משלה. ובעקבות יוצר אחר, פוסט של פרופ' עמיה ליבליך המוקדש לסרטו האחרון של אלמודובר. בבלוג "שפיות זמנית" מוצעת התייחסות יצירתית לתסמונת אספרגר, וראייתה כיתרון בשוק העבודה בתפקידים מסוימים.

רבקה לצטר משתפת בתיאור מקרה של טיפול זוגי המבוסס על גישה ממוקדת רגשות. ועוד התערבות, מסוג אחר, מביאים טל מימון, תרי שטרנברג ועידן עמיאל. בתשובה למצוקות מחריפות והולכות של מורים ואנשי צוות חינוכי הם מציגים יישום של תפיסת הסמכות השלמה לעבודה חינוכית. יו"ר מועצת הפסיכולוגים ממשיך לשתף את קהל הפסיכולוגים במתרחש במועצת הפסיכולוגים ובדיוניה. אפשר לנסות לגבש עמדה באשר לסוגיות המעסיקות את ציבור הפסיכולוגים. בתקווה שהחג המתקרב יביא לבתי כולנו אור, שמחה ותקווה.

"לזרוח?
מי לימד את השמש
לפרוח?
מי לימד את הורד
ומי לימד לאהוב
להתרגש ולחשוב" (מילים: רחל שפירא)

גליון אוקטובר

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
 

 
בימים הקרובים תפתח קבוצת דיון חדשה לפסיכולוגים תעסוקתיים ארגוניים – מקום מפגש להעלות צרכים, לשתף בחויות מקצועיות, לחזק את 'הנטוורקינג' המקצועי ולהתמודד במשותף עם סוגיות ודילמות באופן מפרה ומעשיר. ניתן להצטרף ב:
 
החודש מוצעים בהוזלה לחברי פסיכוולוגיה עברית הכותרים הבאים :
 * ד"ר פרויד – ביוגרפיה / פול פריס
 * תיקשורת – טיפול בילדים עם בעיות תקשורת בגילאי בית ספר היסודי / ד"ר סוזן לוינגר
 * טיפול קבוצתי אנליטי / הרולד בר, ליזל הרסט
 

 
 
בברכה,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 
 
גליון זה כמו קודמיו, זמין לעיון באופן קבוע ב: http://www.hebpsy.net/newsletter
לימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy.net/calendar_list.asp
 
 
 
מאמרים חדשים:
 

 
גוף וטראומה: תרפיה ממוקדת גוף בהפרעת דחק פוסט-טראומטית / מילנה ליסאגור
תרפיה ממוקדת גוף (body oriented psychotherapy) היא שיטת טיפול המשלבת בין עבודה גופנית לתהליכי עיבוד רגשיים מעולם הפסיכותרפיה. מאמר זה יעסוק בקשר בין גוף לנפש וביעילותן של שיטות ממוקדות גוף לטיפול בהפרעות נפשיות ובפרט בהפרעות של מי שחוו טראומה.
 
לקות למידה – לא מה שחשבתם / יוסי ארן ארנרייך
הדיון על לקויות הלמידה מעסיק את עולם החינוך והפסיכולוגיה החינוכית מזה מספר עשורים. במקביל, שכיחות המאובחנים כבעלי לקות למידה גדלה בעשורים האחרונים לאין ערוך, ומצד שני עלו עדויות חדשות לכך שמודל לקות הלמידה כפי שהוגדר בעבר אינו תקף. מודלים חדשים להגדרת לקות הלמידה נוסחו, ולקות הלמידה הפכה כללית פחות וספציפית יותר, תוך שימוש במושג SLD, הרווח בספרות בעשור האחרון, ושמשמעותו specific learning disorder. סביב הגדרות אלו ניטשות מחלוקות רבות, שאינן נקיות מהמאבקים הבין-מקצועיים בין החינוך המיוחד לבין הפסיכולוגיה החינוכית. במאמר שלהלן אנסה לתמצת את הספרות הקיימת ולהציג את ההשלכות הנובעות ממנה.
 
תיאורי מקרה של מחוננים בישראל / חנה דויד
בעת ייעוץ לילדים ולבני נוער מחוננים ולמשפחותיהם יש לקחת בחשבון את הרקע של כל ילד, את צרכיו המיידיים ואת הצרכים לטווח הארוך, את ציפיות המשפחה הקרובה, את ציפיות החברה ועוד. התערבותי כמומחית בפסיכולוגיה של מחוננים נדרשת בצמתי חיים חשובים לילד ולמשפחתו, כמו גם בייעוץ ארוך-טווח, שבו יש צורך פעמים רבות במקרים של ילדים מחוננים בעלי בעיות רגשיות וחברתיות, או במקרים של מחוננים בעלי לקויות למידה או מוגבלויות פיזיות. במאמר זה יוצגו שלושה מקרים של התערבויות שערכתי, כאשר במרכזי והמפורט מביניהם תתואר התערבות מהסוג הראשון.
 
קרוב להפליא רועש להחריד – סריקת מוח ב-fMRI / חיים שפיר
מפנקסו של נבדק בניסוי שכלל סריקת מוח ב-fMRI
 
אינטגרציה בין פסיכולוגיה חיובית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית / ליאור כהן
הפסיכולוגיה החיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בבריאות נפשית ובהגדלת תחושות האושר ושביעות הרצון מהחיים. בתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי התפתחו תפיסות דומות לאלה של הפסיכולוגיה החיובית, שלפיהן חיים ללא סבל אינם המטרה הסופית של פסיכותרפיה, אלא גם הגברת רגשות חיוביים, שיפור שביעות הרצון מהחיים, וסיוע בבניית חוסן פסיכולוגי מול קשיי החיים. עם זאת, מחקרים הראו כי מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה ומצב רוח מדווחים על רווחה נפשית נמוכה בהשוואה לקבוצת ביקורת, גם לאחר טיפול CBT מוצלח. ממצא זה מזמין בחינה של אפשרות לשילוב בין תיאוריות וכלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית לבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. תחום החרדה החברתית הוא תחום בו יכול להיות מפגש מעניין בין שני התחומים.

 

 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
05/09/2010
באחת מתחנות הזמן דחפו אותי החיים לקחת החלטה ולבחור מבין כמה אפשרויות שלרוע המזל נראו לי כולן גרועות לתפארת. טוב, אולי לא גרועות אבל בהחלט מורכבות (הו המילה מורכב, דמיינו לכם חיים בלעדיה, תם עידן המקצוע).
 
12/09/2010
בתור ילד הוקסמתי מהמשפט המופיע לפני 'כל נדרי' – "על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". הייתי מביט סביב, אולי אזכה לראות עבריין אמיתי עומד בבית הכנסת.
 
שרה איוניר: גיהינום או גן עדן
16/09/2010
לא נעים לי לדבר על רוע בדיוק בימים הנוראים בין כסה לעשור (בין ראש השנה ליום הכיפורים), אבל מצד שני, הרי אלו גם עשרת ימי תשובה, ושערי התיקון פתוחים גם לרשע.
 
21/09/2010
בבלוג זה מתפרסם לראשונה דו"ח שהוגש למועצה במטרה לאפשר לחברי קהילת הפסיכולוגים להביע דעה ולהשתתף בדרך זו בדיון חשוב של המועצה שיעסוק בנהלים לבחירת חברים לועדות המקצועיות הפועלות תחת המועצה.
 
ד"ר ניצה ירום: פשוט רזה
22/09/2010
פשוט רזה הגוף הממשי נוכח בחדר הטיפולים. עודף משקל בעיתי וגם רזון בולט – נוכחים בו, רואים אותם, כמו אספקטים גופניים אחרים, אבל לא נעים להתייחס אליהם בטיפול מבלי שנחוש חודרים או נחדרים.
 
23/09/2010
לפני מספר ימים ביקש איתי בן-דרור, האב שרצח את שלושת ילדיו, לעלות לקברם. רצח של ילד הוא מעשה זוועה בפני עצמו, וכך גם רצח של בן על-ידי אביו, והשילוב הוא בלתי נתפס ומתנגש עם ערכים בסיסיים של התרבות בה אנו חיים.
 
27/09/2010
שלושה ספרים מתורגמים שקראתי בעונת החגים הזו העלו אצלי שוב מחשבות על הרוע, מעין דו שיח מתמשך עם מה שכתבה שרה איוניר לא מזמן בבלוג שלנו.
 
אסתר פלד: מלך הגשם
27/09/2010
לאחר חמישים וחמש שנות חיים, כשבתוכו בוערת הידיעה שעד כה בזבז את חייו לריק, נסע הנדרסון לאפריקה. ולא שלא עשה משהו בחייו; עשוה עשה. נשוי פעמיים, חמישה ילדים, מגדל חזירים ולומד לנגן על כינור. ובכל זאת ריקא.

 

 

גליון יוני

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
 
רצינו "להאיר" הפעם את מאגר חברי הקהילה הקיים באתר:
רבים מחפשים פתרון לשיווק עצמי ומתמודדים עם הצורך בפרסום שיהיה מכבד ונגיש לקהל. אתר פסיכולוגיה עברית נותן מענה חופשי לכך, באמצעות מאגר חברי הקהילה, ומאפשר לך כאיש/ת מקצוע להציג את פרטיך באופן בהיר כולל טלפון ליצירת קשר ואזור בארץ.
המאגר מוצג בצורה אלגנטית עם אפשרויות חיפוש ידידותיות לקהל המשתמשים וחשוף למנוע החיפוש של גוגל. גם המעוניינים בהצגת רזומה מפורט יותר מבלי להשקיע רבות בהקמת אתר, ימצאו בו מענה פשוט וזול. תוכלו לנסות אפשרות זאת למשך חודש באופן חופשי.
פרטים אודות והצטרפות: http://www.hebpsy.net/sysMsg.asp?id=PL_about  
 
בברכה,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 
 
 
מאמרים חדשים:
 

 
קליניקה ותיאוריה חלק ב': הצגת מקרה ודיון מנקודת ראות קלייניאנית / יהושע דורבן
לפניכם תיאור מקרה, והתבוננות על החומר הקליני משלוש נקודות ראות תיאורטיות, כאשר מטרת ההתדיינות הינה להדגיש את תרומתה הייחודית של כל אחת מהגישות התיאורטיות להבנת המעשה הטיפולי. בחלק הנוכחי (חלק ב') יהושע דורבן דן במקרה הקליני של מר רוני גרינוולד מזווית התיאוריה והפרקטיקה הקלייניאנית. דגש מיוחד ניתן למושגי העולם הפנימי, העמדות ועל מרכזיות הפירוש ההעברתי הטוטאלי כדרך לתיקון. במרכז הדיון עומד מושג "הילד הצינורי" כמתאר קיום פסיכולוגי ריק ונטול פנים המלא בהשלכות ומאווים נרקסיסטיים של אחרים, והעומד בבסיס מגוון רחב של פתולוגיות.
 
תחושות הגוף כשדה לטראומה, לזיכרון ולריפוי – SE בטיפול פסיכולוגי / נעמה איגרא
"השימוש בשיטות חדישות, יעילות, אשר מזרזות את הטיפול הפסיכולוגי, דומה בעיני לשימוש במעיל פליז, המחליף בשנים האחרונות את סוודר הצמר המסורתי. אני חושבת על שיטות קוגניטיביות, התנהגותיות, טיפולים קצרי מועד בהגדרתם מראש, שיטות כגון EMDR, "סומאטיק אקספריינסיג" [SE], ביופידבק ועוד. מולן אני חושבת על הטיפול הפסיכואנליטי הישן והטוב, שמתפתח ומשתבח עם השנים, ועל הערך של טיפול ארוך טווח. אני חושבת על מטפלים טובים שפגשתי בגישות כאלה וגם כאלה – והדמיון מוביל אותי שוב אל פליז וצמר…" נעמה איגרא מתארת במאמר את שיטת ה- SE ומציגה דוגמאות לעבודה טיפולית.
 
טיפול במצבים של הפרעה פוסט-טראומטית ודיכאון מג'ורי / יורם צדיק
המאמר עוסק בטיפול בעזרת אקטיבציה התנהגותית במקרים של קו-מורבידיות של PTSD ודיכאון מג'ורי (MDD). המאמר של Mulick &. Naugle (2004) מתאר את הטיפול באקטיבציה התנהגותית, שהוא בדרך כלל בן 10 פגישות. גורמים מרכזיים בטיפול הם מילוי טבלת פעילות יומית ובדיקתה, דיון בתחומים שבהם המטופל אקטיבי או פסיבי, וחיזוק גישה אקטיבית ומעורבת יותר של המטופל. המאמר מתאר טיפול במטופל, שסבל מ PTSD ומ MDD. הטיפול באקטיבציה התנהגותית הביא לשיפור בסימפטומים של שתי ההפרעות. עיקר השיפור כתוצאה מהטיפול באקטיבציה ההתנהגותית היה בסימפטומים מהאשכול של ההימנעויות ב PTSD, שכוללים את מירב החפיפה בסימפטומים בין PTSD ו- MDD. ניראה ששילוב של טיפול בחשיפה יחד עם אקטיבציה התנהגותית יעזור בהקלה בשלושת האשכולות של הסימפטומים ב PTSD.
 

 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 
 

15/05/2010
כיצד יכולים אנו להעריך את יכולותיו של עמית כקלינאי? שכן, לא אחת אנו מפנים זה לזה טיפולים, ממליצים זה על זה, או מנסים ללמוד האחד מרעהו ולהזדהות עם מה שאנו תופסים ככישוריו הגבוהים במיוחד. האם יש בידנו דרך לדעת את האיכויות הקליניות של אותו עמית, להכיר…
 
ד"ר ניצה ירום: סיפורי גוף
17/05/2010
טורי השתהה הפעם. ברצוני לספר בגאווה ושמחה שבימים אלה ממש ראה אור ספרי החדש, השישי במספר – 'סיפורי גוף', בהוצאת מודן. אני מאד נרגשת, הופעה של ספר חדש היא חוויה רבת פנים. הכתיבה שלי היא מאד אישית ובודדה, לשבת מול המחשב ו'ללכוד' מחשבות…
 
אביגיל לב: פסיכולוג נולד
20/05/2010
עבר כחודש מאז הדינאמיקה הקבוצתית, ולא שמעתי דבר מהמכללה. לא כיף בכלל. חוסר הוודאות מכרסם הרבה פיסות טובות ממני. בינתיים אני מניחה לזה להיות בצד ומנסה להתמקד במה שעוד נותר. אבל בשעות הקטנות של הלילה זה מתחוור לי. הם ראו שם משהו, שאני אולי לא הייתי..
 
עפר גרוזברד: ניסיון נוסף
27/05/2010
אכן מזמן לא כתבתי דבר. האמת היא שהתקשתי לגשר – כנראה בתוך עצמי – על משהו שהוא לא ברור לי דיו. אולי בין העולם אותו אני רוצה לייצג בבלוג זה, עולם שהוא מחוץ לחדר הטיפולי, שהוא רב תרבותי לבין מי שאני מדמיין שהוא קהל הקוראים שלי – מטפלים לסוגיהם…
 
28/05/2010
הילדה צעקה לעבר אמה: "למה ילדת אותי, למה הבאת אותי לעולם, למה שיקרת לי ולא סיפרת למה אני לוקחת כל החיים תרופות ולמה תמיד כולם מתלחשים מסביבי? הצעקה בקעה מפיה של נערה, לאחר שנודע לה לראשונה בחייה, שהיא נשאית HIV מלידה, והיא בת 15.
 
29/05/2010
'אנליזה פרועה', חשיבה אישית ודיבור פתוח לפני שבועות אחדים השתתפתי בכנס האביב של החטיבה הפסיכואנליטית של הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית, שבה אני חברה. הכנס התקיים בשיקגו, והתמקד בהשלכות מאמרו של פרויד 'אנליזה פרועה', במלאות לו 100 שנה. ברצוני לשתף…

 
30/05/2010
שלום חברים, בשעה טובה התכנסה ביום ראשון 16 במאי 2010, מועצת הפסיכולוגים החדשה לאחר יותר משנה וחצי של קיפאון שנוצר מכך שלא נבחר יו"ר ולא הייתה מועצה פעילה. כידוע, זוהי מועצה סטטוטורית שפועלת מתוקף חוק הפסיכולוגים ויו"ר שלה משמש כיועצו של שר הבריאות