גיליון פברואר

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 

אנו שמחים לבשר על מדור חדש באתר – "שפיות זמנית". מידי יום (פרט לשבת וחג) נפרסם טקסטים קצרצרים שנועדו לגרות את המחשבה, לשבות את העין, ולחשוף את קהל הגולשים למידע בנושאי פסיכולוגיה (במובן הרחב). הטקסטים יכללו התייחסויות למחקרים עדכניים ואירועים היסטוריים בתחום, יסקרו בלוגים ויספקו הגיגים על ענייני השעה הרלוונטיים לקהילה המקצועית. המבט שלנו יהיה לעיתים ביקורתי, ולעיתים חומל, נשתדל למצוא את ההומור, ולהעז להציב סימני שאלה. מוזמנים להשתתף איתנו.
 
במדור "בחירת העורכת" (החדש אף הוא, ומופיע בדף הבית) מתפרסם כעת מאמר חדש מאת ד"ר אילן אבירם – "הורות אחרת – על הדומה והשונה בהורות חד מינית".
לצד סקירת ממצאי מחקרים שנעשו על משפחות חד-מיניות, מתייחס המאמר הנוכחי לשתי סוגיות עיקריות הייחודיות להורות החד-מינית: הראשונה קשורה למורכבות של הורות שבה רק אחד מן ההורים הוא ההורה הביולוגי של הילד, על אף שהילד הוא פרי של תהליך משותף של הזוג; הסוגיה השנייה מנסה להתמודד עם השאלה כיצד בכל זאת יכולים ילדים להתפתח באופן נורמטיבי כאשר שני ההורים הם מאותו המין ובהעדרה של דמות הורית מהמין השני.
בברכת המשך חורף גשום,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 
 
גליון זה כמו קודמיו, זמין לעיון באופן קבוע ב: http://www.hebpsy.net/newsletter
לימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy
מאמרים חדשים:
 
גישה טיפולית ייחודית בהתמודדות מול התנגדות: תיאור מקרה / אסתי הרמן ושניאור הופמן
במאמר מוצגת טכניקה טיפולית מיוחדת לעבודה עם מתבגרים המגלים התנגדות לטיפול. מתוארת עבודה עם מטופלת בת 13 שהפגינה התנגדות עצומה לטיפול, על ידי מטפלת ויועץ שהוזמן להשתתף בטיפול על מנת לקדמו.
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 
22/01/2011
"הספר הזה יצא לאור 1968, ובארץ יצא לאור לראשונה ב 2006. אני קראתי אותו לאחרונה, ובאופן מפתיע ולא שגרתי, קראתי אותו מתחילתו ועד סופו, כפי שקוראים פרוזה…"
 
פרופ. עמיה ליבליך: "אמנות בזבל" או קפקא ברברס.
23/01/2011
"חברה לקחה אותי לסרט דוקומנטרי בסינמטק שנקרא 'אמנות בזבל'. דומני כי סרט זה מוצג גם לעיתים במזבלת חיריה, העוברת תהליך של שיקום. אודה ולא אבוש, לא ידעתי מה אפיק מבילוי זה, ובצחוק אמרתי בכניסה 'איזה מזל שלא מעבירים בקולנוע גם את הריח'…"
 
24/01/2011
"מטופל המתחיל טיפול עולה על דרך לא פשוטה ודי כואבת. פעם אחר פעם אני עומדת נפעמת מול הבחירה שבוחר המטופל ומן הדרך שהוא עובר בה. נתחיל מההתקשרות הראשונה – הטלפון או המפגש בין המטופל למטפל/ת שיהיו שותפיו למסע…"
 
28/01/2011
"קהל נכבד, חברי הפאנל, ערב טוב. ההרצאה שלי הערב תהיה קצרה במיוחד. הסיבה לכך נובעת מהנושא ומהתגובות שהוא מעורר ללא יוצא מן הכלל. הנושא הוא: מהי האמת? זה נושא קצת בעייתי, אני מודה, כי לפני שעונים על השאלה הזאת מוטב לענות על השאלה: 'האם יש אמת?'…"
  
31/01/2011
"הבחירות לוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית שהיו אמורות להתקיים היום נדחו בשבוע. הרקע לדחייה הוא מכתב ששלחה אמש הוועדה שהתפטרה, בו נטען שלא הקצבנו לה די זמן להכנת רשימת מועמדים מומלצת. יש לציין שעד ליום ד' שהיה המועד האחרון להגשת מועמדות, הגישו 11 איש…"

גליון ראש השנה תשע"א

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
 
המועצה להשכלה גבוהה פירסמה לאחרונה את החלטותיה בנושא גיבוש אמות מידה אחידות לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות (הבעה ויצירה). צעד זה הוא חלק מתהליך לקראת הסדרה בחוק של מקצוע הטיפול בהבעה ויצירה.
 
שלושה כותרים חדשים מוצעים במהלך ספטמבר לחברי פסיכולוגיה עברית בהוזלה:
 * תחושת מוות נפשי / מייקל אייגן
 * העברה והעברה נגדית / היינריך ראקר
 * סיפורי גוף / ניצה ירום
 
 
"…בראש השנה, בראש השנה, ליבנו ענה בתפילה נושנה
שיפה ושונה תהא השנה, אשר מתחילה לה בשיר."
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 

 
 
 

 

 
מאמרים חדשים:
 

 
שלא נדע! על התשוקה לא לדעת ועל הקושי לשאת את חווית אי-הידיעה / רועי סמנה
לאורך השנים התייחסה הספרות הפסיכואנליטית פעמים רבות, בהקשרים שונים, לתשוקה לא לדעת ולקושי לשאת את חווית אי-הידיעה. מאמר זה בא לסקור, לאסוף ולארגן את אוצרות הידע הללו ומטרתו המרכזית היא להזכיר לנו את ייסורי הידיעה (הכאב, הסכנה, האחריות הכבדה ותחושת אי-הידיעה) ואת מכאובי חווית אי-הידיעה (המפגש עם הבלתי-ידוע, הפרידה מהמוכר וההתמודדות עם פגיעה נרקיסיסטית), על מנת שנוכל להיות אמפתיים יותר לצורך שלנו ושל מטופלינו להימנע משניהם.
 
זיכרון שסולף – ניתוח לפי הגישה הפרוידיאנית / שרי אדלשטיין
במאמר "על זיכרונות מחפים" משתף פרויד את הקוראים בתהיותיו לגבי המנגנונים הנפשיים הפועלים בעת התהוות זיכרון הניתן למסירה. פרויד שואל את עצמו מדוע על אף שאיננו מטילים ספק בעובדה כי חוויות ילדותנו משפיעות על מהלך כל חיינו, איננו מוצאים להן עקבות של ממש בזיכרוננו כאנשים בוגרים. כיצד אפוא מגיע מטפל בגישה אנליטית אל החלקים המשמעותיים של החוויה, אשר עקבותיהם רחקו מהתודעה? במאמרו "הלא מודע", פרויד מלמד אותנו כי מה שאיננו מודע ושהודחק יכול לעלות אל התודעה רק כאשר הוא נקשר בייצוגיי מילים, כלומר כאשר החוויה נקשרת למילים שייצגו אותה. הסבר זה מאפשר לנו להבין את הטכניקה של האסוציאציות החופשיות.
  
הקניית מושג המוות לילדים בגיל הרך / שוש כרמל
התקשורת בחברה המודרנית, ובמיוחד בחברות מרובות אסונות כשלנו, מפגישה אותנו עם חוויות של סופיות וארעיות יותר מאשר בעבר. בהיעדר דיבור ישיר על אודות המוות, אנו מפקירים את הילד להשלמת החסר בעזרת דמיונו בלבד. ככל שהילד חש בהימנעות הסביבה מלגעת בנושא כלשהו, כך גוברת משיכתו לחפש מידע ותשובות. ככל שהסביבה – ההורית, המשפחתית והחברתית – נמנעת מלגעת בנושא המוות, כך צפוי שהילד יפליג לפחדים שעשויים להתקבע כ"פחד מהפחד". חרדת מוות זאת היא פחד שניוני, המאיים יותר מפחד המוות המולד, הטבוע בנו כחלק מיצר ההישרדות. במקרה של השתקה, החרדה עלולה להתגבר ולהוביל להסתגרות, תוך סיכון להעצמת חוויה פנימית של כליון ותוהו.
 
על גדת הנהר אני מחכה – מיומנויות אימון בליווי חולים סופניים ותמיכה במשפחותיהם / ציקי בן שחר ואסף רולף בן שחר
טיפול נפשי בשלבי הגסיסה, כמו גם ליווי רוחני, הם שני תהליכים חשובים ומשמעותיים המוצעים לחולים בחודשים, שבועות ובימים האחרונים לחייהם. רובנו חיים בהכחשה עמוקה לגבי מותנו המתקרב, הכחשה הדורשת עימות חזיתי כואב כאשר האדם העומד מולנו הוא חולה סופני. לכאורה, מיומנויות אימון אישי רחוקות ואינן רלוונטיות לאנשים במצבים רגשיים קיצוניים כהתקרבות למוות: הרי אימון מתמקד ביכולות, במשאבים, בתכנון לעתיד, לא ברגשות עמוקים כמו פחד, אהבה, געגוע, חרטה, סליחה. המאמר הנוכחי פורש חוויות ליווי-אימון שעוד לא גובשו לכדי מודל ברור, תוך ניסיון לתת רקע תיאורטי וקליני לשיח שנפרש בין המלווה-מאמן לבין החולה. הדרך מכאן ועד פיתוח מודל קליני עוד ארוכה.
 
ADHD אבחון וטיפול באמצעות גלי מח / ענת ברנע
אחת הדרכים הפשוטות והאוביקטיביות לאבחון הפרעת קשב הוא בדיקת EEG שמנותחת באופן כמותי ולכן נקראת Quantitative EEG. ישנם המאמינים ש QEEG יהיה הסמן הביולוגי הזמין והנכון הבא שייכנס ל-DSM. ילדים ובוגרים עם ADHD מפגינים לרוב דפוס גלי מוח שבו קיים עודף ניכר של גלים איטיים (גלי טיתא או גלי אלפא) בחלק הקדמי (פרונטאלי) של המוח. דפוס כזה מעיד שאותו איזור עובד לאט מדי ובצורה לא יעילה.
  
הקשר בין יציבות וסיפוק בקשרים קרובים, לבין סגנון קירבה, זהות הומוסקסואלית, ותמיכה חברתית, אצל גברים הומוסקסואליים בישראל / ארלט מינצר
עבודת הדוקטורט המובאת כאן עוסקת בזוגיות הומוסקסואלית בקרב גברים בישראל ומתמקדת בקשרים שהם מנהלים עם פרטנרים ובני זוג. במחקר נבדקו הקשרים של גברים הומוסקסואלים עם פרטנרים ובני זוג לאורך החיים. הממצאים מראים שאוכלוסיה זו אינה הומוגנית ויש בה מגוון של סגנונות חיים. ההבדלים בין טיפוסים שונים של גברים הומוסקסואלים גדולים מאלה שבינם לבין האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. כלומר – לא הנטייה ההומוסקסואלית קובעת את טיב הקשרים, אלא אפיונים אישיים, פסיכולוגיים, בין-אישיים, משפחתיים וחברתיים.
 

 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
אסתר פלד: פרולוג
16/08/2010
שלום לכם היום אספר לכם משהו שאתם כבר יודעים: אספר לכם כמה חם פה. המזגן בבית מקולקל, את זה לא ידעתם. זה משנה את התמונה. משעות הבוקר [היום הייתי בבית כל היום] ניסיתי להסתגל לחום הלח הזה. גיליתי שאיני יכולה לחשוב…
 
מריאנה גייטיני: הרהורים על עמימות
16/08/2010
כשהרהורי מובילים אותי לעסוק במחשבה לכתוב בלוג באינטרנט, תחת שמי (שמי המלא, ששכיחותו בקרב בנות ישראל אפסית), הם מוליכים אותי הישר אל הדילמה שמלווה אותי כמטפלת עוד מהיום שהתקבלתי לתואר שני והתפטרתי מעבודת המלצרות שפרנסה אותי בכבוד שנים ארוכות.
 
פרופ. עמיה ליבליך: ריאליזם וסיביר
22/08/2010
משהו התחיל מדגדג לי לכתוב כאן בזמן נהיגה, או ליתר דיוק פקקי התנועה, בין יפו למרכז תל אביב במוצ"ש הדחוס, החם והלח ביותר של השנה (אני חושבת), כשתנועת היהודים מגלמת את הרצון לברוח מהחום לאולמות ולמסעדות הממוזגים, ושל המוסלמים – להגיע לארוחות סוף יום ה…
 
28/08/2010
מה קרה לסובייקט הגברי בעין הנשית? אני רגישה מאד לסטריאוטיפים מיגדריים: 'הגברים הם כאלה' ו'הנשים הן כאלו'. הבחנתי שמושג 'הגבר' הפך להיות סטריאוטיפ פסיאודו-פמיניסטי שבאמצעותו נשים, המנסות לכאורה לחזק את עצמן, עושות זאת, כמעט בלי שים לב, על ידי הקטנת בן זוגן

 
 

גיליון אוקטובר

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,

לאחר חופשת הקיץ והחגים, תקופה שמסתמנת בהאטה ורגיעה בפעילות המקצועית, יחלו שוב תכניות לימודים שונות, כנסים, ימי העיון והרצאות. בלוח האירועים שבאתר תמצאו מידע בנוגע למגוון מפגשים מקצועיים כאלה:
http://www.hebpsy.net/temper_calendarList.asp

חברי קהילה המבקרים בכנסים, מוזמנים לשלוח סקירה של ההרצאות אשר עוררו בהם עניין, והעלו בהם מחשבות או רגשות שברצונם לחלוק. סקירה כוללת הן היבט של העברת תוכן ההרצאה לקוראים שלא נכחו בה, והן ביטוי לחוויה הסובייקטיבית של הכותב/ת. בעינינו זוהי דרך יצירתית לשיתוף בידע ובחוויות, אשר יכולה להרבות דעת. דוגמה לסקירות שונות שהתפרסמו באתר ראו בקישור הבא:
http://www.hebpsy.net/page.asp?t=0&id=30

בימים אלה שוקדים הסטודנטים הנרשמים לתואר שני בפסיכולוגיה על לימודיהם לבחינת המתא"ם. לניגשים לבחינה איחולי הצלחה.
בברכת חג סוכות שמח,

מערכת פסיכולוגיה עברית.

 לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר:

חלקם של המוות והמוות הסימבולי בתהליכי הגשמת העצמי / נורית זהבי
תרבויות המזרח רואות במוות חלק בלתי נפרד מהחיים, ואת הכחשתו הן מזהות כבורות הגורמת לסבל. הטיעונים בתרבויות המזרח לכך שאין לנו סיבה לפחד מן המוות, קשורים, ברובם, לאמונה בגלגול נשמות, ולתפיסה כי לאדם אין עצמי משלו. לעומת זאת, בבסיס התרבות המערבית עומדים ערכים אינדיבידואליסטים, וההגשמה העצמית נמצאת במוקד. מכך עולה השאלה, עד כמה ההצעות "המזרחיות" רלוונטיות לאדם המערבי? אסקור את כתיבתם של יונג וויניקוט, אנסה לאתר מהו יחסם אל המוות ואל המוות הסימבולי, המופיע בדמותה של הארעיות ואדון בחלקו של המוות, והמוות הסימבולי בתהליך הגשמת העצמי.

 http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2376

האם יכולה אהבה להתמיד? גורל הרומנטיקה לאורך זמן – סקירת ספרו של סטיבן מיטשל / יעל איתי פק
"לא יכולתי לעמוד בפני הפיתוי וקניתי את הספר בעל השם הנוגע לאחת החרדות הבסיסיות של כולנו: האם האהבה (כן זו הרומנטית, זו שכוללת בחובה גם קירבה רגשית עמוקה וגם תשוקה) תוכל להתמיד לאורך זמן. למרות שספר זה עומד בתפר שבין פניה לקהל הרחב לבין ספר מקצועי, מצאתי אותו רלוונטי מאוד לעבודתי בקליניקה באופן כללי ובטיפולים זוגיים בפרט"
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2377
 

"אז איך היה היום שלך?" / שולה וויץ
ד"ר טליה כץ מתעוררת בוקר אחד ומחליטה שזה הזמן לעשות שינוי בחייה. בהחלטה זריזה היא שולחת דואר אלקטרוני לבתי-חולים באוסטרליה ובתוך חודש מתקבלת תשובה מבית חולים בסידני, שמזמין אותה להגיע, כדי להתמחות ברפואה פסיכיאטרית לילדים. שולה ויץ למדה רפואה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בפסיכיאטריה בבית-החולים "באר יעקב". בשנים 2007-2008 חיה בסידני, והתמחתה ברפואה פסיכיאטרית לילדים. זהו ספרה הראשון.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2370
  

על חבלי לידה של שנה חדשה / שי גיל
בתשרי נברא העולם, ועל פי קבלת האר"י, מבקש העולם לחזור לקדמות מציאותו הראשונה. זהו אם כן המועד שבו האדם, העולם והאלוהות גם יחד עוצרים את נשימתם, כשהם נעים ונדים בין התכלות לבין התעוררות, בין הבלעות לבין לידה והתהוות מחדש.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2373

 

 איך עושה פסיכולוג? דיון בפנטזיית ההצלה / ד"ר יוסי טריאסט
בראיונות פומביים, מעל כל בימה ותחת כל עץ רענן הופך האיש והשחקן אסי דיין, בתפקיד חייו "כאנפנט טריבלה", את ראובן דגן לחוכא ואיטלולא. "אינני מאמין בטיפול נפשי" מצהיר ראובן-דיין בפני המיקרופונים והעיתונות הכתובה. "כפציינט רב וותק בכל חדרי הטיפולים האפשריים מעולם עוד לא נעזרתי בפסיכותרפיה". מביך משהו – הבה ונודה בכך. מביך עבורנו, הפסיכולוגים והפסיכותרפיסטים ולו רק מן הטעם הזה: האם עד כדי כך קל "לעשות" פסיכולוג? לזייף אותנטיות? אולי לא בכדי משרתת המילה תפקיד את השחקן כשם שהיא משמשת את איש המקצוע. ואולי גרוע מזה… האם אפשר שכולנו איננו אלא שחקנים ביושבינו על כס המטפל? שכולנו – אנשי המקצוע – ראובני הדגן – איננו אלא מגלמים את תפקיד המציל במשחק ריאליטי עצום בהיקפו, שהפיקה וביימה החברה המערבית במאמציה ליצור עיר מקלט וירטואליות הקרויה "פסיכותרפיה" לאלו מבניה ובנותיה הכלואים ב"לא נחת" בתרבות? מאמר זה ניתן כהרצאה במסגרת סדרת ימי עיון ב"אתיקה בפסיכותרפיה – עיון ודיון בפרקים מתוך הסדרה בטיפול", במפגש שעסק בפנטזיית ההצלה בטיפול.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2365