זו אינה העת לשינויים,

בשבוע האחרון שמענו פעמי בחירות – הבחירות המקדימות בארה"ב, ולצידן, ספקולציות על בחירות מתקרבות גם אצלנו. המאמר שזכה לתואר "בחירת העורכת" עוסק באפשרות לצמוח לאחר פגיעה טראומטית, ועל הטיפול הקשה והמורכב בנפגעי טראומה. עירית סדן מנסה להצביע על ההזדמנויות והמכשולים בדרך לצמיחה לאחר פוסט טראומה. פוסט מתוך הבלוג "שפיות זמנית" מעלה שאלות על מיקומם של מטפלים כעדים לחוויות טראומטיות ואחרות. שני מאמרים מהשבוע האחרון מתייחסים לאמנות – אייל שדה כותב על יצירתו של לוסיאן פרויד, צייר והנכד של… ואמיר קלוגמן מציע קריאה לאקאניאנית של ספר המתח "תיק נעדר" לדרור משעני. רות נצר ממשיכה לכתוב בבלוג שלה על יצירת האמנות האלמותית, התנ"ך, והפעם, על פרשת "ויחי" בו נאסף יעקב אבינו אל אבותיו. ופוסט נוסף בבלוג "שפיות זמנית" מציג מידע עדכני על החשיבה של ילדים ותינוקות מפי הפסיכולוגית אליסון גופניק. סיימנו שבוע ברוך גשמים ואנו בפתחו של שבוע נוסף שכזה.

"זו אינה העת לשינויים,
פשוט תירגע, קח בקלות.
עודך צעיר, זו אשמתך,
כל-כך הרבה עליך ללמוד.
קח אישה, תתברגן,
אם תרצה – תתחתן.
תראה אותי, אני זקן, אבל אני מאושר." מילים: קט סטיבנס (יוסוף איסלאם)

בסוף כל הדרכים אומרים יש בית

העלון הראשון לשנה האזרחית החדשה מסיים תקופה נוספת של חגים, סיכומי שנה וחזרה לשגרה של "אחרי החגים". המאמרים והכתבות השבוע שיקפו תחומים שונים בהם עוסקים פסיכולוגים. חנה דוד מתארת את מערכת השיקולים המביאים הורים לפנות לייעוץ או טיפול באשר לאחד מילדיהם, ועל הבחירה בילד מסוים דווקא. פרק ממקראה שערך שניאור הופמן, העוסקת במפגש שבין פסיכותרפיה והיהדות מהיבטים שונים, מביא את החלק התרבותי-זהותי של מטופלים ומטפלים אל קדמה הבמה. היבט תרבותי-חברתי אחר, על התפיסות אודות זהות מגדרית והמחלוקות בהגדרת הבריאות הנפשית, ב"שפיות זמנית". מרקו מאואס מאיר את מושג הלא מודע במשנתו של פרויד, לאקאן ומפרשו ז'אק-אלן מילר, וההשלכות של הבנות אלו לטיפול הפסיכואנליטי. אילן אבירם מנסה למצוא אחיזה במושג אובייקט מעבר בהבנת הקשר שבין אנשים והטלפונים הסלולריים שלהם. ובחזרה לעולם הילדים – מיכל סגל משתפת את קוראי האתר בפרק מספרה "המגדל נפרק", המנסה לרדת לשורשם של שיבושי לשון נפוצים בהתפתחות השפה אצל ילדים. ואחרון – פוסט שעסק ביחס לזכויות קופים ובעלי חיים המשמשים אובייקטים לניסויים מדעיים, חותם את המגוון הרחב. איחולי שנה טובה, פורייה ותוססת למבקרי האתר ולקוראים בו מצוות האתר.

"בסוף כל הדרכים אומרים יש בית
ולו ריבוא פתחים דלתות וחלונות
אומרים כי יש מקום בזה הבית
לבני כל הדתות והאומות" (מילים: מיכל סנונית)

גיליון אפריל

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
החודש נפתח באתר פורום "עבודה סוציאלית" בו ניתן לדון בסוגיות הקשורות למקצוע העבודה הסוציאלית בכלל, וכן בנושאים שונים המעסיקים אנשי ונשות מקצוע בתחום בפרט. הפורום משמש מרחב למפגש של עו"ס, לשיתוף במידע ובחוויות, ולדיון בשאלות תיאורטיות ופרקטיות. הפורום פתוח לעו"סים בלבד על פי הרשאה מקצועית באתר.
 
נזכיר גם את פתיחתו במהלך החודש שעבר של פורום "מעבר לים" אשר מיועד למטפלים ישראלים בחו"ל (או כאלה שנמצאים בתהליכי מעבר מכאן לשם, ובחזרה)
 
בברכה,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 
לימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy.net/calendar_list.asp
 
מאמרים חדשים:
"והילד שלי הוא אריה" / מיכל אבירם ויינר
במאמר יוצג פרוייקט טיפולי שנועד לסייע בהתמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים בגיל הגן. תחילה יוצג הרציונל המערכתי-אינטגרטיבי העומד בבסיס מודל העבודה בפרוייקט, שבמרכזו קבוצה המורכבת מדיאדות של ילד-הורה; בהמשך יסקור המאמר את מטרות הקבוצה, ויתאר את התהליך על שלביו השונים תוך שזירת דוגמאות קצרות. לסיכום, תוצגנה מסקנות ומחשבות להמשך העבודה ולפיתוחו של המודל.

 

"יצאת צדיק" – רשמים מ"הרצגה" / אראלה צבי עמיאל
סקירת המופע "נח על הספה" המפגיש בין שני עולמות – עולם המקרא ועולם הפסיכולוגיה המודרנית, דרך השכבת דמותו המרתקת של נח על ספת הפסיכולוג הילל הזקן.
 
מה קורה ליצירתיות המופלאה של פעוטות כאשר הם גדלים ומתקרבים לגיל ההתבגרות? וכיצד ניתן לשמר את האפשרות לחוויה יצירתית בחדר הטיפול כאשר הילדים נמשכים דווקא למשחקים מובנים? מחדרה של מטפלת באמנות.
 
בעקבות יום העיון על מודל ה-IFS, שפותח על-ידי ד"ר ריצ'ארד שוורץ בהתבסס החשיבה המערכתית ומשמש בטיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים.
 
בכתבה מובאת ההתרשמות מהרצאתו של סייד קשוע על "הומור בעת מלחמה" במפגש של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי. אל מול תפיסת ההומור של קוהוט תוצג תפיסתו של קשוע על תפקיד ההומור בכתיבתו, ככותב ערבי בעברית.
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 
22/03/2011
"פורים הוא החג הנרקיסיסטי האולטימטיבי. מלכות, גיבורי על, מלאכים ומלכים, שעות ארוכות מול המראה, מבטים מבטים מבטים. אין שום מציאות, מגבלות אנושיות מאתנו והלאה. אבל מה לי שאלין? התבוננות קצרה בתוככי נשמתי דלתה משם הבנה: גם כתיבת בלוג היא מעשה נרקיסיסטי…"
 
ד"ר ניצה ירום: בעקבות יום האשה
25/03/2011
"בעקבות יום האשה – מחשבות על יחסי נשים-גברים בזמננו טכסים וחפצים הפכו תחליף לאינטימיות. וכך, משלוח פרחים, קנית מתנה והזמנת צימר הפכו סממנים ל'אהבת בן הזוג' ומדד לערך האישי, חובה ביום הולדת, ביום נישואין, ביום המשפחה, ביום האהבה וביום האשה…" 
 
27/03/2011
"אואופס! מי הוא ה'אנחנו' ש'נכתוב' למעלה מתייחס אליו? השאלה הקודמת צריכה להיות – האם עדיין כותבים אנשים יומנים אישיים? אינני יודעת. בדור של בלוגים ופייסבוק ודומיהם, קשה לי לדמיין נערה היושבת בחדרה, ליד שולחן כתיבה, וכותבת את הרהוריה ומה שעבר עליה…"
 
אביגיל לב: פרפרים
30/03/2011
"מזמן לא כתבתי כאן. ואולי זה חלק מהעניין שלשמו אני כן כותבת, ושיסביר למה פתאום אני כל כך מופתעת ממה שעובר עליי. האמת היא, שעד עכשיו העמדתי פני אדישה. נתתי לכל התהליך לעבור מעליי והוא בקושי דגדג לי את הכנף. האמנתי שאני יותר טובה ביחס שלי לגביו…"

 

 

גיליון מרץ

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
פורום "סוגיות בטיפול קוגניטיבי והתנהגותי" בהתחדשות. מוזמנים להשתתף מטפלים אשר עובדים בגישה זו, וכן כאלה העובדים בגישות אחרות ואשר מעוניינים להרחיב את הידע או לתרום לשיח. 
 
חיים מחוץ לישראל? במהלך מרץ יפתח פורום המיועד לאנשי מקצוע העובדים ולומדים מעבר לים, בשפה שאינה שפת האם, ובתרבות אחרת.
פרטים בנושא ואפשרות להרשמה – במכתב הבא, מוזמנים/ות לעקוב!

והנה מספר כותרות נבחרות מתוך מדור שפיות זמנית (המתעדכן מדי יום)
25.2.2011: האבות המייסדים: בק, אליס, וג.ג. (למי שתמיד תהה כיצד נראים בק ואליס)
23.2.2011: לא נולדו אשמים (זהירות: מרגש)
בברכה,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
לימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy.net/calendar_list.asp
 
 
 
מאמרים חדשים:
 
"תראו אותי" – מסע בין מרחבים / ריבי זהר
זהו סיפור של מסע טיפולי שיש בו קולות וצלילים, ואחרי כן מילים. מסע שיש בו חפצים, דמויות, מכוניות וחיות המספרים על עולם פנימי מבולבל, מבודד, מאיים ומפחיד. עולם מלא בסכנות לא מובנות ולא מוסברות המופיעות בפתאומיות, עם סיפורים על מוות וחיים ועל כמיהה לחברים ולעיניים שיראו, לב שירגיש, ויד שתושט לכוון את הדרך. זהו סיפור של מפגש בין ילד בן תשע וביני. זהו סיפורו של דן. (המאמר פתוח לבעלי/ות הרשאה מקצועית בלבד).  
   
אימון מטא-קוגניטיבי: פרוטוקול חדש לטיפול בסכיזופרניה / גיא דורון וגדעון אנהולט
מאמר זה מציג את האימון המטא-קוגניטיבי, שהוא טיפול חדש לסכיזופרניה אשר מחקר הבודק את יעילותו הראה תוצאות ראשוניות מרשימות. האימון המטא-קוגניטיבי הוא טיפול קבוצתי המתמקד בזיהוי ושינוי תהליכי חשיבה הגורמים להחמרת הסימפטומים הפסיכוטיים והדיכאוניים האופייניים ללוקים בסכיזופרניה. יחידות הטיפול המרכזיות והרציונל התיאורטי העומד מאחוריהן מתוארים בקצרה.
 
בין מילים מגדירות למילים מספרות / אנאלו ורבין
מחשבות בעקבות מפגש של המדור הקליני במרכז ברמן לייעוץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה, בנושא אפשרויות הטיפוליות בהפרעות אכילה.
 
המשולש האדיפלי – פנים רבות לו / עומר שטרן
רשמים אישיים מההרצאה "פרויד ואדיפוס: פנים אל מול פנים" במסגרת הסדרה "מפגשים בצוותא" של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות. בהרצאה הדגיש ד"ר בנאי את ההיבטים האופטימיים הניצבים בבסיס פסיכולוגיית העצמי, אל מול אלו הפסימיים בתיאוריה הפרוידיאנית בכלל ובקונפליקט האדיפלי בפרט.
 
גם מטפלים רעבים / שילי ורדימון
רשמים מהרצאתה של אירנה מלניק, "מחשבות על טיפול והדרכה במצבים של הרעבה נרקיסיסטית של המטפל על ידי המטופל": "בכותרתה של ההרצאה, כמו בדיבורה של מלניק לכל אורך ההרצאה, יש משהו ישיר. מדובר במצב בו המטופל מרעיב נרקיסיסטית את המטפל, אומרת לנו מלניק. יש פה הרעבה, ובואו נדבר עליה."
  
"אין כניסה לחומרים מבחוץ" / רונית שלו
סקירת מפגש של המדור הקליני במרכז ברמן לייעוץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה, בנושא אפשרויות הטיפוליות בהפרעות אכילה.
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 
פרופ. עמיה ליבליך: אוסקר פסיכולוגי
19/02/2011
"אני כמובן מודעת לכך שהנרטיב הפסיכולוגי העולה מתוך סרטי קולנוע אינו מעלה או מוריד בעיני השופטים הנכבדים שיעניקו פרס לסרט הטוב ביותר בשבועות הקרובים, ואני מאוד מכבדת את שיקוליהם על איכות המשחק, הצילום, הבימוי וכולי. אבל, בשבוע האחרון ראיתי את שני הסרטים…"
 
ד"ר ניצה ירום: שפה למיניות
22/02/2011
"כשפרויד החל לחקור את נפתולי הנפש וההתנהגות – המיניות האנושית נראתה לו כמנוע תת-קרקעי המפעיל אותנו. הוא בנה את הפסיכואנליזה על חקר מקומה ופניה בהפעלתנו, בחיי הנפש שלנו – כפסיכוסכסואליות. כיום המיניות חופשית יותר ולכן נראית כברורה לנו…"
 
בלוג חברי הקהילה: מרחב ציבורי / שלי רקובר
19/02/2011
"בוקרו של יום שבת לוהט. אני שוב על חבלי הכביסה, רוכנת מעל מסתור הכביסה, מטפטפת אגלי זיעה לרצפת הבטון, שסופגת הכול. אטבי כביסה, פריטי לבוש שנפלו ואין להם דורש, עלים יבשים וביצי יונים, שכוסו כדי למנוע דגירה ובקיעה. לצידי ומולי, בתי השכנים. בארובת הבטון…"

 

 

 

 

גליון ראש השנה תשע"א

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
 
המועצה להשכלה גבוהה פירסמה לאחרונה את החלטותיה בנושא גיבוש אמות מידה אחידות לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות (הבעה ויצירה). צעד זה הוא חלק מתהליך לקראת הסדרה בחוק של מקצוע הטיפול בהבעה ויצירה.
 
שלושה כותרים חדשים מוצעים במהלך ספטמבר לחברי פסיכולוגיה עברית בהוזלה:
 * תחושת מוות נפשי / מייקל אייגן
 * העברה והעברה נגדית / היינריך ראקר
 * סיפורי גוף / ניצה ירום
 
 
"…בראש השנה, בראש השנה, ליבנו ענה בתפילה נושנה
שיפה ושונה תהא השנה, אשר מתחילה לה בשיר."
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 

 
 
 

 

 
מאמרים חדשים:
 

 
שלא נדע! על התשוקה לא לדעת ועל הקושי לשאת את חווית אי-הידיעה / רועי סמנה
לאורך השנים התייחסה הספרות הפסיכואנליטית פעמים רבות, בהקשרים שונים, לתשוקה לא לדעת ולקושי לשאת את חווית אי-הידיעה. מאמר זה בא לסקור, לאסוף ולארגן את אוצרות הידע הללו ומטרתו המרכזית היא להזכיר לנו את ייסורי הידיעה (הכאב, הסכנה, האחריות הכבדה ותחושת אי-הידיעה) ואת מכאובי חווית אי-הידיעה (המפגש עם הבלתי-ידוע, הפרידה מהמוכר וההתמודדות עם פגיעה נרקיסיסטית), על מנת שנוכל להיות אמפתיים יותר לצורך שלנו ושל מטופלינו להימנע משניהם.
 
זיכרון שסולף – ניתוח לפי הגישה הפרוידיאנית / שרי אדלשטיין
במאמר "על זיכרונות מחפים" משתף פרויד את הקוראים בתהיותיו לגבי המנגנונים הנפשיים הפועלים בעת התהוות זיכרון הניתן למסירה. פרויד שואל את עצמו מדוע על אף שאיננו מטילים ספק בעובדה כי חוויות ילדותנו משפיעות על מהלך כל חיינו, איננו מוצאים להן עקבות של ממש בזיכרוננו כאנשים בוגרים. כיצד אפוא מגיע מטפל בגישה אנליטית אל החלקים המשמעותיים של החוויה, אשר עקבותיהם רחקו מהתודעה? במאמרו "הלא מודע", פרויד מלמד אותנו כי מה שאיננו מודע ושהודחק יכול לעלות אל התודעה רק כאשר הוא נקשר בייצוגיי מילים, כלומר כאשר החוויה נקשרת למילים שייצגו אותה. הסבר זה מאפשר לנו להבין את הטכניקה של האסוציאציות החופשיות.
  
הקניית מושג המוות לילדים בגיל הרך / שוש כרמל
התקשורת בחברה המודרנית, ובמיוחד בחברות מרובות אסונות כשלנו, מפגישה אותנו עם חוויות של סופיות וארעיות יותר מאשר בעבר. בהיעדר דיבור ישיר על אודות המוות, אנו מפקירים את הילד להשלמת החסר בעזרת דמיונו בלבד. ככל שהילד חש בהימנעות הסביבה מלגעת בנושא כלשהו, כך גוברת משיכתו לחפש מידע ותשובות. ככל שהסביבה – ההורית, המשפחתית והחברתית – נמנעת מלגעת בנושא המוות, כך צפוי שהילד יפליג לפחדים שעשויים להתקבע כ"פחד מהפחד". חרדת מוות זאת היא פחד שניוני, המאיים יותר מפחד המוות המולד, הטבוע בנו כחלק מיצר ההישרדות. במקרה של השתקה, החרדה עלולה להתגבר ולהוביל להסתגרות, תוך סיכון להעצמת חוויה פנימית של כליון ותוהו.
 
על גדת הנהר אני מחכה – מיומנויות אימון בליווי חולים סופניים ותמיכה במשפחותיהם / ציקי בן שחר ואסף רולף בן שחר
טיפול נפשי בשלבי הגסיסה, כמו גם ליווי רוחני, הם שני תהליכים חשובים ומשמעותיים המוצעים לחולים בחודשים, שבועות ובימים האחרונים לחייהם. רובנו חיים בהכחשה עמוקה לגבי מותנו המתקרב, הכחשה הדורשת עימות חזיתי כואב כאשר האדם העומד מולנו הוא חולה סופני. לכאורה, מיומנויות אימון אישי רחוקות ואינן רלוונטיות לאנשים במצבים רגשיים קיצוניים כהתקרבות למוות: הרי אימון מתמקד ביכולות, במשאבים, בתכנון לעתיד, לא ברגשות עמוקים כמו פחד, אהבה, געגוע, חרטה, סליחה. המאמר הנוכחי פורש חוויות ליווי-אימון שעוד לא גובשו לכדי מודל ברור, תוך ניסיון לתת רקע תיאורטי וקליני לשיח שנפרש בין המלווה-מאמן לבין החולה. הדרך מכאן ועד פיתוח מודל קליני עוד ארוכה.
 
ADHD אבחון וטיפול באמצעות גלי מח / ענת ברנע
אחת הדרכים הפשוטות והאוביקטיביות לאבחון הפרעת קשב הוא בדיקת EEG שמנותחת באופן כמותי ולכן נקראת Quantitative EEG. ישנם המאמינים ש QEEG יהיה הסמן הביולוגי הזמין והנכון הבא שייכנס ל-DSM. ילדים ובוגרים עם ADHD מפגינים לרוב דפוס גלי מוח שבו קיים עודף ניכר של גלים איטיים (גלי טיתא או גלי אלפא) בחלק הקדמי (פרונטאלי) של המוח. דפוס כזה מעיד שאותו איזור עובד לאט מדי ובצורה לא יעילה.
  
הקשר בין יציבות וסיפוק בקשרים קרובים, לבין סגנון קירבה, זהות הומוסקסואלית, ותמיכה חברתית, אצל גברים הומוסקסואליים בישראל / ארלט מינצר
עבודת הדוקטורט המובאת כאן עוסקת בזוגיות הומוסקסואלית בקרב גברים בישראל ומתמקדת בקשרים שהם מנהלים עם פרטנרים ובני זוג. במחקר נבדקו הקשרים של גברים הומוסקסואלים עם פרטנרים ובני זוג לאורך החיים. הממצאים מראים שאוכלוסיה זו אינה הומוגנית ויש בה מגוון של סגנונות חיים. ההבדלים בין טיפוסים שונים של גברים הומוסקסואלים גדולים מאלה שבינם לבין האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. כלומר – לא הנטייה ההומוסקסואלית קובעת את טיב הקשרים, אלא אפיונים אישיים, פסיכולוגיים, בין-אישיים, משפחתיים וחברתיים.
 

 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
אסתר פלד: פרולוג
16/08/2010
שלום לכם היום אספר לכם משהו שאתם כבר יודעים: אספר לכם כמה חם פה. המזגן בבית מקולקל, את זה לא ידעתם. זה משנה את התמונה. משעות הבוקר [היום הייתי בבית כל היום] ניסיתי להסתגל לחום הלח הזה. גיליתי שאיני יכולה לחשוב…
 
מריאנה גייטיני: הרהורים על עמימות
16/08/2010
כשהרהורי מובילים אותי לעסוק במחשבה לכתוב בלוג באינטרנט, תחת שמי (שמי המלא, ששכיחותו בקרב בנות ישראל אפסית), הם מוליכים אותי הישר אל הדילמה שמלווה אותי כמטפלת עוד מהיום שהתקבלתי לתואר שני והתפטרתי מעבודת המלצרות שפרנסה אותי בכבוד שנים ארוכות.
 
פרופ. עמיה ליבליך: ריאליזם וסיביר
22/08/2010
משהו התחיל מדגדג לי לכתוב כאן בזמן נהיגה, או ליתר דיוק פקקי התנועה, בין יפו למרכז תל אביב במוצ"ש הדחוס, החם והלח ביותר של השנה (אני חושבת), כשתנועת היהודים מגלמת את הרצון לברוח מהחום לאולמות ולמסעדות הממוזגים, ושל המוסלמים – להגיע לארוחות סוף יום ה…
 
28/08/2010
מה קרה לסובייקט הגברי בעין הנשית? אני רגישה מאד לסטריאוטיפים מיגדריים: 'הגברים הם כאלה' ו'הנשים הן כאלו'. הבחנתי שמושג 'הגבר' הפך להיות סטריאוטיפ פסיאודו-פמיניסטי שבאמצעותו נשים, המנסות לכאורה לחזק את עצמן, עושות זאת, כמעט בלי שים לב, על ידי הקטנת בן זוגן

 
 

גליון מרץ 2009

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,

שער "ילדים" מאגד את כל המידע המצוי באתר ורלוונטי לנושא ילדים: מאמרים, קבוצות דיון, מקורות מידע וכן ימי עיון רלוונטיים.
http://www.hebpsy.net/temper_default.asp?t=31

במסגרת הפרוייקט "בית ספר לרגשות" שהתלווה לתכנית הטלוויזיה "שיחת נפש" בהנחיית פרופ' יורם יובל, צולמו 19 קטעים קצרים בהם פרופ' יובל מדבר על מגוון נושאים הקשורים לרגשות. כל קטע סוקר במבט-על היבטים פסיכולוגיים ונוירוביולוגיים של הנושא הנדון. ביחד מהווים הקטעים "בית ספר לרגשות", המביא על קצה המזלג את עיקרי הידע המדעי העכשווי בתחום הרגשות. הקטעים מוצגים בפסיכולוגיה עברית באדיבות HOT בידור ישראלי ובסיועו של פרופ' יובל.
http://www.hebpsy.net/page.asp?id=24

לקראת בחינת ההתמחות הקרובה בפסיכולוגיה קלינית נפתחת קבוצת דיון נוספת עבור המתמחים הניגשים לבחינה במועד אביב הקרוב. הקבוצה היא קבוצת עמיתים לשיתוף, היוועצות ותמיכה הדדית לקראת הבחינה. להצטרפות: http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=229
מתמחים בפסיכולוגיה חינוכית שסיימו את חובות ההתמחות ועומדים לפני בחינת ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית, יכולים להצטרף לקבוצת עמיתים הבאה:
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=266

משנכנס אדר מרבים בשמחה,

מערכת פסיכולוגיה עברית

לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר:

תובנות חכמי ישראל כדרך לשינוי התנהגות / שניאור הופמן
חכמי ישראל היו בעלי תובנה והבנה עמוקה ורחבה בפסיכולוגיה, בדינמיקה ובפתולוגיה של האדם ובדרכים לשינוי התנהגותו. מאמר זה מציג את תובנותיהם והתערבויותיהם במושגים פסיכולוגיים מודרניים וכן את יחסם לשימוש במניפולציה כאמצעי לשינוי התנהגות.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=2010

דילמות אתיות במחקר איכותני במדעי החברה / ד"ר רינת חלאבי
בניגוד לפרדיגמת המחקר המסורתית במדעי החברה, המציבה את נבדקי המחקר במעמד של אובייקטים הנחקרים על ידי סובייקט (החוקר), בפרדיגמת המחקר האיכותני הנחקר או הנחקרים אינם אובייקטים למחקר אלא ""זולת"" הנמצא בדיאלוג עם החוקר. מסיבה זו, מערכת היחסים בין החוקר לבין הנחקרים מזכירה במידה רבה את מערכת היחסים בין יועץ לבין נועץ או בין מטפל לבין מטופל. מערכת יחסים זו מותנית בכבוד הדדי, בהקשבה אמפתית לדברי הנחקרים, בפתיחות ובהתחשבות. תנאים אלו מעצבים ומכתיבים את האתיקה של המחקר האיכותני. מטרתו של מאמר זה לאפיין את האתיקה במחקר איכותני ולהציג שלוש סוגיות אתיות שבדרך כלל הדעת אינה ניתנת עליהן: הסוגיה הראשונה נוגעת למחויבותו של החוקר להנכיח את קולם של הנחקרים ולמלא אחר ציפיותיהם, בד בבד עם העיסוק בשאלות המחקר. שתי הסוגיות האחרות קשורות למחויבותו של החוקר כלפי קהל קוראי מחקרו.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=2009

פרק 8 מתוך הספר "לא נולדים אלימים" / מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור
ילדים לא נולדים אלימים, אבל בנסיבות מסוימות הם הופכים לכאלה. הרבה ילדים קטנים שוהים מדי יום בפעוטון, בגן ובמעון במשך שעות ארוכות. מה בדיוק קורה להם כשהם בתוך קבוצת הילדים? באילו חוויות הם מתנסים? עלינו, ההורים והמטפלים, מוטל לעזור לפעוטות לפתח יכולת רגשית ויחסים חברתיים הרמוניים, לא כוחניים, שיאפשרו להם בבוא הזמן להשתלב בצורה הטובה ביותר בחברת הילדים בבית הספר.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=2018

מבוא מתוך הספר "מאה שנים של חלומות" / דקל שלו
הספר עוסק במחקר הפסיכולוגי של חלומות במאה השנים האחרונות. המחבר מציג את ההסברים הפסיכולוגיים המרכזיים לתופעת החלימה ודן בנושאים נוספים, כגון: השפעת הטראומה על חלומות, הגורמים המשפיעים על זכירת חלומות, האפשרות למדוד חלימה באופן פיסיולוגי ושאלות מרתקות רבות אחרות הקשורות לחלימה וחלומות.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1989

קטעים מתוך ספר שירים "שעה יפה" / מיכל מורן
שעה יפה, ספרה השני של מיכל מורן, הוא פרי עבודה משותפת שלה עם אביה, יוסף הרמן. השירים נכתבו על ידי מיכל ותורגמו על ידי אביה. מלאכת התרגום לאנגלית שולבה בכתיבה והוסיפה זיכוך ודיוק לשירים רבים.
השירים עוסקים באנשים, בקשרי אהבה, ברשמים ממסע להודו ובחיבור העמוק של הכותבת לטבע. הספר משקף הרבה שעות יפות ושזורות בו אופטימיות ושמחת חיים, העולות וצפות גם ברגעים עגמומיים.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=2005

הפרק "הקבוצה" מתוך הספר היום הראשון של שארית חיי / יאיר שוחט
הספר עוסק בהתמכרות הקשה למין שהיא לכל הדעות נושא רגיש ועדין עד מאוד.הספר הזה הוא בראש ובראשונה ספר של תקווה וניצחון, הממחיש בבהירות שאפשר בהחלט לנצח את התשוקה, למרות כל המכשולים. הספר מגולל את סיפורה של קבוצת אנשים אמיצים ומיוחדים, שעל אף מצבם הכמעט בלתי אפשרי בחרו ליטול את גורלם בידיהם, ובגבורה עילאית, ונגד כל הסיכויים, מצאו בתוכם את כוחות הנפש לומר לתשוקה: די!
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=2019

גליון ינואר 2009

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,

בימים מתוחים אלו אנו מבקשים לחזק את ידכם כל הנוטלים, כמו בכל אירוע דומה, חלק משמעותי במאמץ הלאומי לתמיכה וסיוע נפשי לאוכלוסייה, לכוחות הבטחון ולצוותי ההצלה שבחזית ובעורף. ליבנו אתכם ועם משפחותיכם הנתונים תחת אש ועדיין נרתמים, תחת עומס וחירוף נפש לסיוע לקהילה, ועם כל המתנדבים לסייע בישובי הדרום וברחבי הארץ העושים מלאכתם מתוך שליחות ופעמים רבות ללא תקנים וללא תמורה. כולנו מייחלים לחזור לשגרה בריאים ושלמים בגוף ובנפש.
דף מידע עם קישורים ומידע שימושי מצוי לשימושכם וכן ערוץ תקשורת עבור כל הנוטלים חלק בפעילות לצרכי התחלקות בידע, תמיכה הדדית ובעיקר כדי לשמור על שפיות באמצעות ה"ביחד".
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=289 מוזמנים להפיץ את הקישור בקרב כל הנוגעים בדבר.

החודש הושקה קבוצת דיון חדשה עבור הסטודנטים והמתעניינים בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה. הפורום הינו מקום להתייעצות הדדית בשאלות בכל הנוגע למסלול הלימודים, לקורסים ולחומר הנלמד, ולאפיקים המקצועיים בהמשך. מקווים שיהיה זה עבורכם צעד ראשון להשתלבות בקהילת פסיכולוגיה עברית בפרט ובקהילה המקצועית בכלל.
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=286

יישום חדש באתר – דפי מידע : יישום זה מאפשר לכם להוסיף באתר דפי מידע עם מידע שימושי, רשימות חשובות (כגון: מקומות התמחות, טלפונים, מערכי עבודה), טפסים שתמיד מחפשים ועוד. היישום פתוח וכל חבר קהילה(עם הרשאה מקצועית באתר) מוזמן להוסיף ולעדכן רשימות ומידע קיים.
http://www.hebpsy.net/pagelist.asp

בברכת שנה אזרחית של שגשוג ושלום,

מערכת פסיכולוגיה עברית

לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר:

על הפסיכותרפיה כתשבץ היגיון – הגישה התלת רובדית לפסיכודינמיקה / ד"ר רפאל שפרינגמן-ריבק
ספר באורך מלא במהדורה מחודשת ומתוקנת המכיל גם התפתחויות שחלו במטופלים שהוצגו מאז הוצאתו לאור לראשונה ב 1996. הספר מתמקד בתיאורית יחסי האובייקטים כפי שהגה אותה הנרי עזריאל במרפאת הטאוויסטוק בלונדון. מגישתו המקצועית לנוירוזות ולקבוצות הרגילות בהן עסק, שאב המחבר את ההשראה להרחיב את היריעה לתחום הסכיזופרניה והאנליזה של הקבוצות הגדולות.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1922

טיפול בילדים במשחק בחול – הוספת "מגש שלישי" (תוספת לשיטת דורה קאלף) / חנה ימיני
התראפיה במשחק בחול בגישה יונגיאנית מתבססת על שיטתה של דורה קאלף (1980). לפי קאלף, בחדר הטיפול מונחים על השולחן שני מגשים. הטכניקה המוצעת כאן היא הוספת "המגש השלישי" לשני המגשים האחרים שבחדר. הוא נבדל מהם בכך שמידותיו מעט עמוקות יותר, הוא ריק מחול, מונח ישירות על הרצפה וצבעו טורקיז, בהיר יותר מהכחול שבמגשים האחרים.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1927

הקשר בין מעורבות רגשית של מטפל עם מטופליו לבין המעורבות הרגשית של המטפל כהורה עם ילדיו / איל זיגר
הקדמה ופרק הדיון מעבודת הגמר למ"א בנושא הקשר בין מעורבות רגשית של מטפל עם מטופליו לבין המעורבות הרגשית של המטפל כהורה עם ילדיו, שנכתבה כחלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך בחוג לפסיכולוגיה קלינית במכללה האקדמית תל-אביב יפו, תחת הנחייתו של ד"ר גילי גולדצוויג.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1936

תרבות, דת ויהדות / זיגמונד פרויד (מתוך כתבים נבחרים ה)
הפרק "טיפוסים פסיכוטיים על הבמה" מתוך ספר חדש בהוצאת רסלינג בספר זה קובצו כל מאמריו של פרויד על תרבות, דת ויהדות שטרם תורגמו לעברית. הקוראים ימצאו כאן עניין מיוחד בהערותיו האישיות ביחס ליהדות: "מה שקשר אותי ליהדות – אני מודה באשמה – לא הייתה האמונה, גם לא הגאווה הלאומית, שכן מעולם לא הייתי דתי, אני התחנכתי בלי דת". פרויד אינו כפוף בהכרח לזהות הלאומית או הדתית, אך תופס את עצמו כשותף לזיכרון היהודי ולמצוקה הנגרמת לעם היהודי בשל גילויי האנטישמיות שהלכו והחריפו בשנות חייו האחרונות.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1933

טיפול פסיכולוגי במבוגרים עם הפרעת קשב (ADHD) – שילוב בין גישות שונות / נעמה איגרא
על האתגרים הייחודיים בטיפול פסיכולוגי למבוגרים הסובלים מהפרעות קשב. המאמר מציע שילוב בין גישות שונות בפסיכותרפיה: טיפול דינאמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וטיפול גוף-נפש.
http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1940

רשמים מיום העיון החווייתי "הרטיטי את ליבי" – 5 בדצמבר 2008
ליטל גליק: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1934
משתתפת בעילום שם: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1926

רשמים מיום העיון "לא דיברנו עוד על….כסף" – 5 בדצמבר 2008
רועי סמנה: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1923
נטע ברקאי: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1925
עמירן ולדמן: http://www.hebpsy.net/temper_articles.asp?t=0&id=1935