לזרוח?

עוד שבוע של חורף יבש וקר מסתיים, ובפתח חנוכה, חג הגבורה, האור והפסטיבלים. בימים הקרובים יתארחו באתר צוות של משרד רו"ח שחר ושות', שיענו לשאלות מקהל הגולשים, מומלץ לבקר.

סקירה של כנס המוקדש לחשיבתו של בולאס ולמרכזיות של האסוציאציות החופשיות והיצירתיות בפסיכואנליזה מביאה שילי ורדימון – ביצירתיות ודימיון משלה. ובעקבות יוצר אחר, פוסט של פרופ' עמיה ליבליך המוקדש לסרטו האחרון של אלמודובר. בבלוג "שפיות זמנית" מוצעת התייחסות יצירתית לתסמונת אספרגר, וראייתה כיתרון בשוק העבודה בתפקידים מסוימים.

רבקה לצטר משתפת בתיאור מקרה של טיפול זוגי המבוסס על גישה ממוקדת רגשות. ועוד התערבות, מסוג אחר, מביאים טל מימון, תרי שטרנברג ועידן עמיאל. בתשובה למצוקות מחריפות והולכות של מורים ואנשי צוות חינוכי הם מציגים יישום של תפיסת הסמכות השלמה לעבודה חינוכית. יו"ר מועצת הפסיכולוגים ממשיך לשתף את קהל הפסיכולוגים במתרחש במועצת הפסיכולוגים ובדיוניה. אפשר לנסות לגבש עמדה באשר לסוגיות המעסיקות את ציבור הפסיכולוגים. בתקווה שהחג המתקרב יביא לבתי כולנו אור, שמחה ותקווה.

"לזרוח?
מי לימד את השמש
לפרוח?
מי לימד את הורד
ומי לימד לאהוב
להתרגש ולחשוב" (מילים: רחל שפירא)

גיליון ינואר 2011

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,

ב- 15 בינואר ייפתח הפורום "לקראת בחינת התמחות בפסיכולוגיה קלינית – מועד אביב 2011". הפורום מהווה קבוצת עמיתים לשיתוף, עדכון ועזרה הדדית עבור מתמחים בפסיכולוגיה קלינית אשר סיימו את חובות ההתמחות שלהם ומתעתדים להרשם למועד הבחינה הבא.
הקישור לפורום: http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=229

לקהל הקוראים, שעוקב אחרי הבלוגים באתר, אנו שמחים לבשר שכעת ניתן להירשם כמנויים לבלוגים השונים, ולקבל עדכון כל פעם שמתפרסם פוסט חדש. קישור להרשמה כמנויים לבלוג ניתן למצוא בסוף כל פוסט, ואפשרות זאת פתוחה בפני חברי האתר.

החודש אנו מציעים שלושה כותרים נבחרים בהוזלה לחברי פסיכולוגיה עברית:
עצמי אמיתי, עצמי כוזב / וויניקוט
אמצעים סיפוריים למטרות טיפוליות / וייט, אפסטון
פסיכולוגיה בחינוך במאה ה-21 / פרופ' אבנר זיו, ד"ר נעמי זיו
http://www.hebpsy.net/adv.asp?camp=949&id=5

נאחל ששנת 2011 תהיה שנה מוצלחת ופוריה!

בברכה,

מערכת פסיכולוגיה עברית

גליון זה כמו קודמיו, זמין לעיון באופן קבוע ב: http://www.hebpsy.net/newsletter

לימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy.net/calendar_list.asp

 

מאמרים חדשים:
 
לאן נוליך את העלבון? / אורית אלפי
ההתמודדות של מורים עם רגשות פגועים זוכה לתשומת לב פחותה בהרבה מזו שזוכה לה העיסוק בתפקידיו הפסיכולוגיים של המורה כתומך בצרכים הרגשיים של תלמידים. במאמר זה ייעשה ניסיון לשרטט קווים להבנת הדינאמיקה הפסיכולוגית של העלבון, וליישום של הבנה זו להנחיית מורים בנושא התמודדות עם פגיעה ועלבון. יתואר כיצד גישות שונות בפסיכולוגיה מסבירות את הדינאמיקה של העלבון, תוצג הרלבנטיות של נושא זה לעבודה עם מורים, ולבסוף יוצגו דרכי העבודה עם מורים בנושא.
 
על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה / חנה דויד
המאמר עוסק בהתמודדות עם ילדים בעלי אינטילגנציה גבוהה במיוחד, שבמקביל הם בעלי לקויות למידה, ובפרט הפרעת קשב וריכוז. מודגשת החשיבות של מודעות המשפחה לקבלת ייעוץ מתאים ושל התערבות מוקדמת, ומוצגים שני מקרים הממחישים זאת.
  
התערבות חינוכית מנקודת מבט נרטיבית / פלג דור חיים
המאמר הנוכחי מציג זווית נרטיבית של התערבות פסיכולוגית במערכת החינוך, הנוגע לקשר שבין בית הספר לפרט. מנקודת מבט נרטיבית, ההקשר, המקום והזמן הם שמעצבים את הייחודי בפעולת האדם ובקבוצתו החברתית. לשם המחשה תוצג התערבות מערכתית בית ספרית המבוססת על התערבות בתצורת השיח המתנהלת בין הסגל החינוכי ובין תלמידי בית הספר.
 
סקירה של ימי עיון והרצאות:
 
 
על חוט הסערה: משחזור ותקיעות – להתרה והיבנות / גיל עמיחי
רשמים מהרצאתה של ד"ר תמר ברנע "המעורבות הרגשית של המטפל וביטוייה בשחזורים בטיפול". במאמר נסקרת ההרצאה, שעסקה במצבי שחזור בטיפול, מתוארות שתי הדוגמאות הקליניות ביחס לדוגמא ממאמרה של הפסיכואנליטיקאית ג'ודי דיוויס. לטענת כותב המאמר, לפחות חלק ממצבי השחזור הסוערים נוצרים כאשר החשש מהתרופפות ההחזקה הטיפולית אינו מוחזק.
 
מגדר ופסיכולוגיה / עדי פרידמן
הרהורים בעקבות יום העיון השנתי של מכון סאמיט בנושא גיל ההתבגרות, המבקשים להאיר מספר תובנות ביחס לקשר בין מגדר ופסיכולוגיה.
 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 
16/12/2010
"הופתעתי ממספר התגובות הגדול,"פסיכולוגיה עברית" הוא ביטאון מקצועי שבו אני מביעה את דעותיי בנושאים מקצועיים שונים. שום פוסט שלי עד כה לא זכה לכל כך הרבה תגובות, מה שמראה שנושא טרנדי חשוב יותר מנושא מקצועי. ולהלן תשובה כללית: הבודהיזם הוא דת. מי שאיננו מאמין – יפתח כל אנציקלופדיה – הבודהיזם מוגדר כדת."
 
אביגיל לב: עוד חוזר הניגון
18/12/2010
"מטפסת צעד אחר צעד. מניחה רגל על המדרגה הבאה ומושכת את עצמי כלפי מעלה, גומעת עוד שלב בגרם המדרגות האינסופי. עוד מדרגה, ועוד אחת, הן לא נגמרות ולא רואים את הסוף. אם נגמר גרם מדרגות אחד, אפשר לנוח לרגע בעיקול מישורי, להישען על המקל הנאמן ולהסדיר את הנשימה…"
 
20/12/2010
"לדיון הציבורי שפתחו תלמידי המחלקה לפסיכולוגיה בירושלים כאשר חשו שפרויד מאבד את מקומו בתכנית הלימודים שלהם, היו, וישנם עדיין, גלגולים רבים. גם אם לא הכל נאמר, אני מבקשת לסכם כאן את המצב, נכון להיום, בעזרת מכתב שקיבלה חברתי פרופסור רות שרבני מאוניברסיטת חיפה, מעמיתנו פיליפ שייבר…"
 
23/12/2010
"שנים לא מעטות נשמעת מפי מטפלים האמירה שהם מהווים או היו עבור המטופל שלהם 'האמא שלא הייתה לו'. נראה שנתקבעה בתרבות הטיפולית מטפורה, השאולה מן התפיסה ההתפתחותית, שהפכה עבור מטפלים רבים למציאות – שהם בפועל ה'אמא' של המטופל. איך הופכת מטפורה להזיה?"
 
עמית פכלר: לא עוצר באדום
25/12/2010
"אודי ממהר להגיע לפגישה משולשת עם גדעון וטל. פגישה שגרתית לכאורה – כל יום א', פעם בשבועיים, שעה וחצי במשרד של גדעון, עם קפה טו גו על חשבון המשרד ושוקולד בלגי, אבל שני דברים בקשר לפגישה מטרידים את אודי: הראשון, בסוף החודש צפוי גדעון להכריז מי מבין שני הסגנים, אודי או טל, יקבל לניהולו את התקציב לפרויקט החדש; הדבר השני הוא שמלבד הכסא של גדעון, יש כסא נוסף במשרדו שהוא נוח ומהודר במיוחד. הכסא השלישי רגיל, 'פושטי'. אודי נחוש להקדים את טל ולתפוס את הכסא ה'שווה'. מבחינת הקידום אין משמעות למי יישב באיזה כסא, אבל אודי חייב, פשוט חייב, להתיישב בו לפני שטל ייכנס. …"
  
29/12/2010
"ראיתי את סרטו החדש של מייק לי 'עוד שנה' השבוע, וקראתי כמה מהביקורות שנכתבו עליו. בשבילי הוא היה יצירה על גבולותיו או מגבלותיו של הטיפול הפסיכולוגי, ולאור קריאה זו אני מציעה להבין את הסרט. נתחיל מהמשפט האלמותי של טולסטוי הפותח את הרומן 'אנה קרנינה'…"
 
27/12/2010
"בחירות במפגש הבא של מועצת הפסיכולוגים יתקיימו בחירות לששת הוועדות המקצועיות הפועלות מטעם המועצה ולמועמד המועצה לוועדת תלונות. בחירות אלו יתקיימו לראשונה בהתאם לנהלים חדשים שקבעה המועצה במטרה ליישם עקרונות של שקיפות וייצוגיות…"
 
30/12/2010
"כאשר כתבתי את הפוסט האחרון לפני מספר ימים לא חשבתי שאחזור ואכתוב פוסט נוסף כל כך מהר. אבל חשוב לשתף עמיתים ושותפים בבשורות טובות: זה עתה קיבלתי לידי ממשרדו של ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות חוזר חדש בנושא אבחון הפרעת קשב וריכוז…"

גליון אלול

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
בתקופה זו של הערכות לשנת הלימודים הקרבה, הנכם מוזמנים לשוב ולעיין במידע  שנצבר בנושאי חינוך, פסיכולוגיה חינוכית וארגונים חינוכיים באתר.
 
לקראת השנה החדשה, מוצע לחברי פסיכולוגיה עברית, יומן שנתי – "עוזר אישי" במחיר מוזל (49 ש"ח כולל משלוח). היומן תוכנן במיוחד על מנת לסייע בסדר וארגון ועשוי להיות שימושי מאוד לאנשי מקצוע בעבודה היום-יומית. לחצו לפרטים והזמנה 

  

 
 
בברכה,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 

 

 
מאמרים חדשים:
 

 
הקשבה בבית הספר – לדבר בשפה של האחר / פלג דור חיים
לואיס קרול מתאר בספרו 'מבעד למראה' מפגש בין אליס לבין דמויות שונות ומשונות, כאשר היא נקלעת לבדה לעולם לא מוכר בעל מנהגים זרים וחוקים אחרים. סקרנותה מובילה אותה לחקור ולהכיר את העולם הזר הזה אשר מלהיב ומפחיד אותה בו זמנית, ובו היא נמצאת מאד לבדה. הסיפור של אליס הוא סיפורם של כל ילד וילדה במאבק שלהם להתבגרות ולצמיחה. זה גם סיפורו של הילד במפגשו עם בית הספר ובהפיכתו ל"תלמיד".
 
תפקודי אגו ותפקודים ניהוליים – הילכו שניהם יחדיו? / רבקה בר דוד ועופר תמנע
מאמר זה ינסה לבחון את הקשר בין תפקודי אגו לבין תפקודים ניהוליים – מונחים המגיעים מעולמות רחוקים: המונח "אגו" הוא מונח תיאורטי הלקוח מהתאוריה הפסיכודינמית, ואילו המונח "תפקודים ניהוליים" מתייחס לתפקודים קוגניטיביים המקושרים לפעולות מוחיות באונה הפרה-פרונטלית הניסיון לחבר בין מונח תיאורטי לבין פונקציות נוירופסיכולוגיות הוא ניסיון מאתגר הן מבחינה מושגית והן מבחינה מחקרית-אמפירית.
 
"אינטימיות" בחשיבה הפסיכואנליטית – מבוא קצר / מאיר פרלוב
נדמה שיהיה זה נכון לומר שהמושג "אינטימיות" לא זכה כמעט לדיון נרחב או מעמיק במאה השנים הראשונות של התיאוריה הפסיכואנליטית. עובדה זו מפתיעה, שכן עבורנו היום נושא האינטימיות הוא בוודאי נושא בוער ומעסיק, רציני וכבד, שראוי לדיון ואף מקבל אותו. אפשר לומר, שבעוד שבתפישה האינטרה-פסיכית התהליך הטיפולי היה כרוך בעיקר בהעלאה למודעות תכנים שהיו מאוד "אינטימיים" במובן המילולי של "הכי בפנים", הרי שבמודל הבינאישי ובהמשך בגישה האינטרסוביקטיבית הנוכחית, גרעין מרכזי של התהליך הטיפולי הוא היווצרותה של אינטימיות בין שניים, בין מטופל ומטפל.
 
מהצמדות לחוויה הטראומטית לצמיחה פוסט-טראומטית: דיון בדוגמאות קליניות / מנשה כהן
המאמר מפנה את תשומת הלב לנטייה של נפגע פוסט-טראומה להיצמד ולהתקשר לטראומה כל עוד אינו מוצא מובן, טעם או משמעות באירוע הטראומטי או בתוצאותיו. הבניה קוגנטיבית מחודשת ומתן משמעות למשבר יכולים לסייע למטופל לגייס את הכוחות הדרושים כדי להחלים ולצמוח מתוך הטראומה. תהליך דיאלקטי זה נדון על רקע ההבנה שצמיחה פוסט-טראומטית היא אפשרית, כאשר הנפגע מצליח לעבור תהליך השלמה עם האובדן ולפתח תפיסה מחודשת של עצמו ושל היחסים שלו עם אנשים.
 
"תמיכה וירטואלית מהארון" – מתוך הכנס "התבגרות בקורי הרשת" / ראובני, מלכא, ופורגאנג
עולם האינטרנט הווירטואלי הינו מרחב אליו נמשכים בני נוער ובו מקיימים חלק גדול מחוויותיהם הרגשיות ועולמם החברתי. יום העיון השנתי של עמותת עלם עסק בהיבטים השונים של השימוש ברשת האינטרנט ע"י מתבגרים ובעיקר האם וכיצד ניתן לשלב בתוך עולם זה תהליכי ייעוץ ותמיכה נפשית לנוער. ההרצאה המובאת כאן עוסקת בתמיכה דרך האינטרנט בנוער גאה המתמודד עם נטייתו המינית.
 
מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? / אלון אבישר
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שכיחה בקרב ילדים, המאופיינת בסימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ולעתים גם באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. המחקר בשלושים שנה האחרונות בתחום הנוירו-פסיכולוגיה התמקד בזיהוי התהליכים המנטאליים-קוגניטיביים הלקויים הקשורים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD. במאמר זה נסקור את התיאוריות והממצאים העיקריים בנושא, ונעמוד על סוגיות מרכזיות שעדיין לא פתורות בנוגע ללקות הנוירו-פסיכולוגית של ADHD. בתוך כך נעמוד על ההבחנה בין הסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD לבין לקויות בפונקציות קוגניטיביות הנמדדות באמצעות מטלות נוירו-פסיכולוגיות.

 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
פרופ. עמיה ליבליך: "דברים שלא סיפרתי".
05/08/2010
כשהייתי ילדה תל אביבית אני זוכרת את המשפט שנהגתי לומר כתירוץ לעצלנותי, רחמא ליצלן "החום הזה מייבש לי את המוח". כך גם בימים אלה. אני קוראת וכותבת לאט. את מיזוג האויר אני מתעבת בגלל הסטריליות שהוא משליט על חיי. במקום זה, עם ערב אני יורדת לטבול בים…
 
08/08/2010
"מעל לכל, הנחש הוא הסמל החשוב ביותר לאיבר המין הגברי". מי אמר? נכון. אותו אחד שאמר שלפעמים סיגר הוא רק סיגר. מאז אנחנו רגילים לראות בנחש את הפאלוס: תשאלו את פורטיס (בשירו 'חלום כחול')

 
 

גליון אב

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
 
בקרוב תפתח באתר קבוצת דיון (פורום) רב מקצועית בנושא "שיקום, החלמה ושילוב בקהילה". הקבוצה נועדה לאנשי מקצוע העוסקים בטיפול, אבחון ומחקר של העבודה השיקומית עם אנשים בעלי מוגבלויות. רופאים, עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, וקלינאי תקשורת מוזמנים להצטרף:
 
על מנת לשפר את הנגישות לקבוצות הדיון באתר ולהקל את ההתמצאות, ראינו לנכון לארגנם מחדש. לשם כך, אורגנו קבוצות הדיון ברשימת קטגוריות מעודכנת (קבוצות ממוקדות נושא, ילדים ונוער, אקטואליה, סטודנטים ועוד). הרשימה המלאה נמצאת ב: http://www.hebpsy.net/forumsList.asp
נשמח לקבל הארות והצעות לשיפור לדוא"ל:
 
 
בברכה,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 
 
 
 
 
מאמרים חדשים:
 

 
הקומי – פסיכותרפיה מבוססת קשב (Mindfulness) וממוקדת גוף / עידו סימיון
למילה "הקומי" שתי פרשנויות. האחת – "כיצד אתה עומד ביחס לכל ממדי החיים?" והשניה – "מי אני?" על ידי שילוב של קשב (mindfulness) ונוכחות אוהבת, יוצרת גישת הקומי מרחב נוכחות עוצמתי, שמאפשר גישה מהירה וטרנספורמטיבית לדפוסים עמוקים המארגנים את האישיות, כמו גם חיבור לתבונה והרמוניה שהן טבענו העמוק ביותר. כוחו של השימוש בקשב הוא בכך שהוא מעביר את הפסיכותרפיה להיות דבר מה המתרחש בשידור חי, כך אנו לא רק מדברים על נושאים המהותיים לחיינו אלא ממש חווים אותם ופתוחים ללמוד כיצד הם חיים בתוכנו.
 
סקס אחר: מבוא למיניות מנקודת מבט פסיכואנליטית ומעבר לה / רות גולן
"היה זה ב-1909, כשזיגמונד פרויד הוזמן לראשונה לארצות הברית יחד עם קרל יונג, להרצות על התגלית הפסיכואנליטית. על סיפון האונייה שהובילה אותם לעולם החדש אמר פרויד: "הם לא יודעים שאנחנו מביאים להם את הדבר." מהי התגלית הפסיכואנליטית שהייתה בבחינת מגיפה לתרבות המערבית? מהו הדבר, המניב דבש כדבורה אך גם עוקץ כדבור, שבאמצעות הדיבור הפיץ את הדבר, כלומר הפך את היוצרות ושינה את התרבות מקצה אל קצה?…" במאמרה רות גולן מביאה מבוא קצר למיניות, מנקודת מבט פסיכואנליטית לאקאניינאית.
  
קליניקה ותיאוריה: השוואה בין שלוש נקודות מבט / ד"ר רינה לזר
בחלק מסכם זה, ד"ר רינה לזר אוספת את נקודות המבט שהוצגו בחלקים הקודמים, ומנסה להתבונן בקריאתן השונה את החומר הקליני ובהבנתן השונה את המעשה הטיפולי, ואת הגורם שמאפשר שינוי. נעשה ניסיון לעקוב אחרי שימוש שונה במונחים דומים כדי לחדד את הבדל ומתוך כך גם להאיר את הדמיון המובלע בהבנת האדם, שמתגלה דרך נקודות ההתבוננות השונות.
 
מהומה רבה על כן דבר: על מערכת החינוך הישראלית / חנה דויד
במאמר זה מציגה ד"ר חנה דויד עשרה היגדים רווחים אודות מערכת החינוך בישראל, ומביאה נתונים המציבים סימן שאלה ביחס לאמיתותם. למשל: האם אכן כל נער או נערה יכולים להגיע לתעודת בגרות? האם אכן הזרמת כספים למערכת החינוך תביא לשיפור בהישגי התלמידים? האם ביטחון עצמי של התלמיד ביחס ליכולותיו אכן הינו המפתח להישגים גבוהים? ועוד ועוד.

 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
29/06/2010
למה ההכרות העצמית היא הכרחית בטיפול? פרויד, במאמרו "על אנליזה 'פרועה'", גורס שהמטפל בהשראה פסיכואנליטית יכול להיות מסוכן אם הוא מסתמך על הבנה מוגבלת של המציאות הנפשית המורכבת שבה הוא עוסק. הוא יכול להזיק אפילו יותר ממה שהוא יכול לתרום..
 
יואל אליצור: נהלי מנהל תקין
30/06/2010
נהלי מנהל תקין חיוניים לעבודתו של גוף ציבורי כמו מועצת הפסיכולוגים ולוועדות שהמועצה ממנה. הנהלים מבטיחים דרכי פעולה סטנדרטיים והוגנים בדרך מוסכמת ומונעים ריכוז ידע וכוח בידי מספר מצומצם של אנשים…

 
02/07/2010
אני מנסה לדמיין איך נראה העולם המערבי בעיניו של העולם שאינו מערבי. הם מביטים בנו, בחופש שאנו נוטלים לעצמנו לומר כל דבר העולה על דעתנו וודאי אומרים שאנו אמיצים מאוד. לדידם רק אלוהים לוקח לעצמו חופש כזה. לחילופין, הם יכולים להביט עלינו ולומר שאנו קרים..
 
פרופ. עמיה ליבליך: The road not taken
03/07/2010
בשבוע האחרון נתקלתי פעמיים בעניינים הנוגעים לכותרת שלמעלה – על צמתים משמעותיים בחיים והפנטזיה הנמשכת לעד אודות אותה דרך שפסלנו דווקא. זה התחיל בספר קריאה שנתן לי בהשאלה ידידי הצלם שמואל בינשטוק…
 
04/07/2010
"על הדבש ועל העוקץ" אומרים שמעז יוצא מתוק. אני מקווה שכך יקרה איתי בשנה הקרובה. לא התקבלתי לקלינית. אין דרך להתחמק מהעובדה הלא נעימה הזו. בימים הראשונים עוד ניסיתי לשדר "עסקים כרגיל". גיבורה המתמודדת באומץ עם הדחייה…
 
פרופ. עמיה ליבליך: כותבת כדי לדעת
10/07/2010
איך כותבים על הורינו? ואיך כותבים על אהבה? אני לא יודעת אם שני הנושאים של הבלוג הזה יתחברו בכלל, ועימכם הסליחה. כפי שכבר סיפרתי, זה כמה חודשים אני מנסה לכתוב על הורי משה-אריה וחנה קורץ, שהלכו כבר לעולמם.