גליון אוגוסט

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
 
נפתחה קבוצת דיון (פורום) רב מקצועית בנושא "שיקום, החלמה ושילוב בקהילה". אנשי מקצוע העוסקים בטיפול, אבחון ומחקר של העבודה השיקומית מוזמנים להצטרף:

 
לקראת השנה החדשה, מוצע לחברי פסיכולוגיה עברית, יומן שנתי ייחודי – "עוזר אישי" במחיר מוזל (49 ש"ח כולל משלוח). היומן תוכנן במיוחד על מנת לסייע בסדר וארגון ועשוי להיות שימושי מאוד לאנשי מקצוע בעבודה היום-יומית. לחצו לפרטים והזמנה 

 

לתשומת לבכם, תיקון מס' 2 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עבר בכנסת ונרשם בספר החוקים. במסגרת תיקון זה הוסדרו, בין היתר, המקצועות קרימינולוג קליני ותזונאי-דיאטן. כמו כן, הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6) או כפי שהיא מכונה התיקון לסעיף 9ב' עברה בקריאה ראשונה בכנסת:
 
 
בברכת קיץ נעים,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 

 

מאמרים חדשים:
 

בעקבות הסרט "פרידות" – דיאלוג אותנטי במשפחה, בטיפול, ובחיים / ישראל רוזנבאום
הסרט "פרידות" עוסק אמנם ב"סוף הדרך", בטיפול במתים, אך במובנים רבים יכול ללמד אותנו על הטיפול באנשים חיים. הסרט עוסק במרחבי דיאלוג סגורים ונוקשים בין אנשים ובדרכים להפוך מרחבים אלה לפתוחים יותר ולאפשר בהם דיאלוג אותנטי. אותם מרחבי דיאלוג בינאישיים נסגרו בצורה כואבת עקב פגיעות, נטישות, ואכזבות אחד מהשני. המאמר ניתן כהרצאה במסגרת מפגש יולי של "הארת שוליים" – סדרת מפגשים לשיחה על קולנוע.
 
פרויד – הדרמה של הילד המחונן / אורנה אפק
במאמר אתייחס לקווים הנרקיסיסטיים באישיותו של פרויד ועל הסיבות להיווצרותם מנקודת מבט הבוחנת את הקשר בינו לבין אמו, בשנות חייו המוקדמות. מתוך המעט הידוע לנו על הקשר בן פרויד ואמו , נראה שהיסטוריית חייו של פרויד מלמדת שהוא חווה נטישה אימהית טראומטית בשלב הפרה-אדיפלי של חייו. נראה לי שחוויה קשה זו, בצירוף שיקוף הייחודיות והגרנדיוזיות שלו על ידי סביבתו הקרובה, ובעיקר על ידי אמו, אפשרו ועודדו כנראה, את התפתחותם של קווים נרקיסיסטיים בולטים באישיותו.
  
דפוסי ההתקשרות והפעלת סמכות בעת מילוי תפקיד / מלי סולן
עבודה זו דנה בתפקידה של מערכת ההתקשרות (Attachment System), ושל סגנונות ההתקשרות המתפתחים ממנה, בביצועי האדם בסיטואציה של הפעלת סמכות בעת מילוי תפקיד. המוטיבציה לבחינת הקשר בין הפעלת סמכות ובין דפוסי ההתקשרות שואבת את ביסוסה מתוך מחקר מקיף בשני ענפי מחקר נפרדים אשר עד כה, לא נפגשו. ענף אחד הוא המחקר לגבי דפוסי ההתקשרות והאחר הוא המחקר בתחום האירגוני לגבי הפעלת סמכות. נביא סקירה לגבי התיאוריה והממצאים האמפיריים בנוגע להתקשרות אצל מבוגרים, לאחריה תוצג המוטיבציה לבחינת הקשר בין הפעלת סמכות ודפוסי ההתקשרות.
 
מה בין קוהלת לחוק הפסיכותרפיה? / שיר-לי שני
לפני שנים רבות, כשהרפואה המשלימה הגיעה לישראל, היא קראה לעצמה רפואה אלטרנטיבית. במקביל, רופאים קונבציונאליים רבים נלחמו בה, טענו שהכל שרלטנות ואחיזת עיניים, והתנגדו בכל תוקף לכל דיון. עם השנים, העמדות בשני הצדדים התרככו. רופאים קונבנציונאליים חיים בשלום עם מרפאות רפואה משלימה בתוך הקופות, ואפילו מפנים אליהן, והמטפלים ברפואה המשלימה חיים בשלום לצד הרפואה השגורה. בעולם הטיפול הנפשי-רגשי, אליו אני משתייכת, ההתקדמות הזו טרם התרחשה.
 
לקות שכלית, מדידתה והמבנה האתנו-פסיכולוגי / בדיע אלקשאעלה
מבנים פסיכולוגיים מקבלים משמעות שונה בתרבויות שונות. מחקרים רבים הצביעו על הבדל בהישגים במבחנים קוגניטיביים בין פרטים ממעמדות שונים, מוצא אתני שונה, וכדומה. מחקרים רבים דיברו על כך שמושג האינטליגנציה מקבל משמעות אחרת בתרבויות שונות .כך, יש גם הבדל בין המובן של אינטליגנציה בקרב החברות המערביות לבין המובן של אינטליגנציה בחברה הערבית. לכן, הערכה פסיכולוגית לילדים מהמגזר הערבי מחייבת תשומת לב מיוחדת לגורמים האתנו-פסיכולוגים. המאמר כתוב בשפה הערבית.
 

 
 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
שרה איוניר: ראיתי אותה
16/07/2010
קראתי את ספרה של שכנתי לבלוג, עמיה ליבליך – "תראו אותי", (הוצאת שוקן) נסחפתי לתוך הבועה המבעבעת של ה"תיאטרון קהילתי" והתענגתי. מצאתי עצמי מתרגשת, קצת מזילה דמעה, הרבה צוחקת. נפגשת עם עוד שכבה ועוד שכבה של מסכים מאחורי הקלעים של קבוצת התיאטרון.
 
חנוך ירושלמי: מהפך: החלמה
23/07/2010
אחד הדברים המרתקים ביותר שקרה בפסיכיאטריה בעשורים האחרונים וקורה ממש בימים אלה הוא הכנסתו של מה שמכונה "חזון ההחלמה", עבור אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות חמורות וממושכות לשיח המקצועי והציבורי.
 
פרופ. עמיה ליבליך: (המלצות ל)חופש, סרט ורומן.
24/07/2010
נראה לי כי הבלוג שלנו בחופש הגדול, וזה כמובן בסדר, אבל החלטתי בכל זאת לתרום את הרשימה הבאה המרמזת על פעילות החופשה שלי. הכנס הבינלאומי לחקר הקשרים (the international association for relationship research) המתקיים בימים אלה ממש במרכז הבינתחומי בהרצליה
 
ד"ר ניצה ירום: מ"אנה או לחנה אוי"
27/07/2010
מ'אנה או' ל'חנה אוי!' המסורת הפסיכואנליטית ארוכת השנים בעיקר מקשיבה למילים. ביטויים גופניים מגוונים שנוכחים בחדר הטיפולים נחווים לרוב כנוכחות מעיקה ומביכה למטפל וקיים קושי להתייחס אליהם כשפה שהמטפל והמטופל מתבטאים בה.

 
 

גליון יולי

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
עם תום שנת הלימודים, נאחל לכולנו חופשת קיץ נעימה.
שימרו על עצמכם וסעו בזהירות.
 
בברכה, 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 
 
גליון זה כמו קודמיו, זמין לעיון ב: http://www.hebpsy.net/newsletter
לימי העיון הקרובים היכנסו ל: http://www.hebpsy.net/calendar_list.asp
 
 
 
מאמרים חדשים:
 

 
" וגופך לי מבט וחלון וראי….": סקירת הכנס "גוף-נפש במרחב הפסיכואנליטי" / עליזה רוזן
הכנס התייחס לנוכחות הלא מדוברת של הגוף הפיזי, במרחב בו הדיבור והשפה הם כלי הטיפול העיקרי – 'הטיפול בדיבור'. עליזה כותבת על חוויותיה מהכנס ועל האופן בו חידד בעיניה את הספליט בין הגישות: הגישה האנליטית שמתייחסת לרוח ולנפש ומתעלמת מהגוף, ובין הגישה 'החווייתית' שנותנת מקום לגוף ולחוויה הגופנית ללא אינטרפרטציה או המללה, מתוך הגישה ש'המילים מקלקלות או משטחות את החווייה'.
 
קליניקה ותיאוריה חלק ג': הצגת מקרה ודיון מנקודת ראות אינטרסובייקטיבית / אילנה לאור
תיאור מקרה, והתבוננות על החומר הקליני משלוש נקודות ראות תיאורטיות. מטרת ההתדיינות להדגיש את תרומתה הייחודית של כל אחת מהגישות התיאורטיות להבנת המעשה הטיפולי. בחלק הנוכחי אילנה לאור דנה במקרה הקליני של מר רוני גרינוולד מזווית התיאוריה והפרקטיקה האינטרסובייקטיבית.
* העיון במאמר לבעלי הרשאה מקצועית בלבד
 
מפיצול אנכי לפיצול אופקי או: למה כדאי לשנות את מסלול ההכשרה של פסיכולוגים / ירון אבני
קוהוט טען בספרו כיצד מרפאת האנליזה כי מבנה האישיות הרווח בזמננו אינו מאופיין בפיצול האופקי הפשוט שמחוללת ההדחקה. נפשו של האדם המודרני – הנפש שתוארה ע"י קפקא, פרוסט וג'ויס – הינה מוחלשת, מפורקת ביותר (מפוצלת אנכית) ודיסהרמונית. ברצוני לטעון שהניתוח של קוהוט לגבי משמעותו של הפיצול האנכי כמחליש, מפרק ודיסהרמוני מייצגת גם את מצבה של הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מקצועית ונובע מכך שאת מקצוע הפסיכולוגיה מאפיין פיצול אנכי.
  
מתפנית חיצונית לתפנית פנימית / ליאורה בר-נתן
"פתגם סופי עתיק אומר : "הגוף הוא החוף של ים ההוויה". לכאב אין גבול, לצער או לכעס אין גבול. כשאנו מפנים את תשומת הלב לגוף, אנו מוצאים את הגבול ויכולים להכיל את התחושות הפנימיות והרגשות שלנו". במאמר זה ליאורה בר-נתן כותבת על שיטת עבודה המקנה תשומת לב לתחושות הגופניות, ומביאה תיאור של טיפול בנער.
  
Psycho קילר: מפגש עם ד"ר גיא בקר והסרט "דרקון אדום" / מיכל רטנר
הקולנוע הקטן והאינטימי בזכרון יעקב, מספיק בקושי לארבעים איש. ולמרות זאת, לא יוצר תחושה קלסטרופובית אלא יותר אינטימית – דבר שעומד לזכותו. התכנסנו לצפות בסרט "דרקון אדום" ולשמוע הרצאה מפי ד"ר גיא בקר, קרימינולוג קליני. עלילת "דרקון אדום" מתרחשת כרונולוגית לפני זו של "שתיקת הכבשים" (שיצא שנים לפניו), ולכן זוכים בו לסגירת מעגל באשר למעלליו של הקניבל חניבעל לקטר, לפני שנתפס ותעתע בקלריס (ג'ודי פוסטר) בסרט הראשון. כורסאות הישיבה בקולנוע נוחות ורכות, אך זה לא מנע ממיכל, שסקרה את הערב, לזוז בפחד ואי נחת במהלך הצפייה במותחן…
 
 

 

פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
פרופ. עמיה ליבליך: על שני ספרים, פחד ונסיעה
18/06/2010
כמה הזהירו אותי מפני נסיעתי האחרונה לשוודיה – אמרו ששם שונאים כל ישראלי, שלא יתנו לי להגיש את הרצאתי בכנס, שאולי אני זקוקה בכלל להבטחה אישית. נסעתי בחששות כבדים, מוכנה עם טיעונים שאוכל לשלוף בויכוח, ואפילו פתיחה שתדגיש את עמדותי הצודקות…
 
21/06/2010
פולנים, לא חשוב מאיזו עדה, מתאפיינים בשתי תכונות בנוגע לאשמה: האחת, הם מעוררים אשמה בסובבים אותם ("תעשי מה שאת רוצה, ממילא את לא מקשיבה לי…"); השניה, אסור לבוא אליהם בטענות ("תכעסי, תכעסי, הרופא אמר שזה מסוכן ללחץ-דם שלי, אבל תוציאי את מה שעל הלב…
 
25/06/2010
מאיר הדר הוא משורר. במהלך כמעט ארבעים השנים האחרונות פגשתי אותו שלוש פעמים בערך. בפעם האחרונה, בחתונת בתו של חבר משותף, שאל אם יוכל לשלוח לי ספר שירה שפירסם זה עתה. ספרו הראשון. הסכמתי מיד. ואז התנה עמי תנאי…
 
27/06/2010
לקוראי הבלוג היקרים, אבקש את סליחתכם: היום ארשה לעצמי להיות עוד יותר סובייקטיבית מאשר ברשימותי הקודמות, ובגלל מזג האויר הנוח בימים האחרונים אי אפשר אפילו לייחס זאת לחום וללחות… הנושא שאני מהרהרת עליו הוא על מעצור כתיבה…

 
 

גליון תמוז

לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
 
 
אנו שמחים להודיע על פתיחה קרבה של הפעילות בפורום "לקראת בחינת התמחות בפסיכולוגיה קלינית". מוזמנים מתמחים בפסיכולוגיה קלינית הניגשים לבחינה במועד החורף. הפורום יהווה קבוצת עמיתים לקראת הבחינה לשם היוועצות, שיתוף בתהליך, בתכנים וכמובן, תמיכה הדדית במהלך תקופת ההכנה לבחינה. הפורום יפעל החל מה-20 ביוני 2010 ועד תום מועד הבחינה.
 
החודש התקיים מפגש נוסף של "הארת שוליים" – מפגש לשיחה על קולנוע. הפעם הוקרן הסרט לבירינת (מבוך) – סרט פנטזיה מוזיקלי, בליווי הרצאה ושיח עם דר' רוברטו מיטלפונקט. במפגש הבא בהשתתפות ישראל רוזנבאום, יוקרן הסרט פרידות (זוכה פרס האוסקר) העוסק בכמה מהנושאים הקיומיים ביותר: חיים ומוות. לאור הביקוש יתקיים באותו יום מפגש הקרנה נוסף של הסרט ושיח קבוצתי בין המשתתפים. מוזמנים להשתתף.
 
 
בברכה,
 
מערכת פסיכולוגיה עברית 
 
 
 
גליון זה כמו קודמיו, זמין לעיון באופן קבוע ב: http://www.hebpsy.net/newsletter
לימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy.net/calendar_list.asp
 
 
 
מאמרים חדשים:
 

 
קריאה מפוכחת ברומן אנה קרנינה / יעל איתי פק
"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה". במשפט המוכר והמצוטט פותח טולסטוי את אחת היצירות החשובות בספרות. ואומנם, האם האומללות היא תמיד כל כך אישית, פרטית ויחודית או שגם באומללות של אנה קרנינה (ובאומללות הפחותה אולי של משפחתה והמאהב שלה) יש מין האוניברסליות? מה ברומן הזה מהדהד בנו (ובי) יותר ממאה ושלושים שנה אחרי שנכתב?
 
על ניהול פורום אינטרנטי בבריאות הנפש / יורם צדיק
פורום הוא מקום באתר אינטרנט בו יכולה קבוצת אנשים לקיים דיונים בנושאים המעניינים אותם. המאמר הנוכחי מתמקד בפורומים בניהול איש בריאות הנפש. פורומים הפתוחים לקהל הרחב, מתנהלים בדרך כלל כפורום "מומחה", אך אינם תחליף לטיפול או ליעוץ. פורום לאנשי מקצוע, בדרך כלל סגור שמית, מתנהל כהחלפת דעות בין עמיתים בנושאים עקרוניים, ואינו יכול לבוא במקום הדרכה . מנהל הפורום אחראי לתפקודו השוטף של הפורום, ומבטיח בנוכחותו תחושת המשכיות ושמירה על כללי הפורום. סגנון פעילותו מושפע מאישיותו ומנושא הפורום. למנהל יש אפשרות למחוק או לערוך הודעות אשר עוברות על חוקי הפורום. בעקבות תכנים פוגעים שנכתבו בטוקבקים, הועלו בכנסת הצעות חוק העוסקות באחריות מנהלי אתרים לתכנים המתפרסמים בהם, ונדונו בועדת המדע והטכנולוגיה. היקף ההודעות הנכתבות באינטרנט אינו מאפשר מניעה מראש של ביטוי פוגע. נראה שעדיף להגיע להסדרה עצמית, על ידי מנהלי אתרים ומנהלי פורומים, ועל ידי המשתתפים עצמם. החוקים המגדירים את "העיסוק במקצוע" של אנשי בריאות הנפש אינם מותאמים לפעילות ניהול פורומים. רוב הקודים האתיים בתחום בריאות הנפש אינם מתייחסים לפעילות באינטרנט. המאמר מתייחס לעקרון האתי של מניעת פגיעה במשתתף הכותב בפורום או הנחשף לתכניו, באדם שאינו חבר בפורום, במנהלי הפורום ומנהלי אתר ובפעילות תקינה של אתר.

 
גם דגים דוהים / יפעת לביא ואיילת הלר
ספר ילדים, מיועד לגילאי שנתיים ומעלה. הספר מספר על דיגי, דג סנפירני וצבעוני,חכם וסקרן, החי בשונית אלמוגים. יום אחד אמו מגלה שצבעיו דוהים. דיגי יוצא עם הוריו לשונית ההבראה ושם פוגש חברים חדשים, מקבל טיפול ומבלה עד שצבעיו חוזרים להיות יפים וברורים. בספר נעשה שימוש במטפורה של דהיית צבעים לתיאור מצב חוסר תפקוד זמני עקב מחלה. הספר אינו מדבר על מחלה ספציפית ועל כן מתאים לתיאור כל מצב (החל משפעת וכלה במחלות קשות). באמצעות הספר, ניתן להסביר לילד על מצבו הבריאותי שלו או של מישהו בסביבתו (גן, כיתה, בן משפחה וכו') ולייצר איתו מרחב דיאלוגי, תוך שימוש בשפת הצבעים.
  

 
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
 

 
03/06/2010
אורות רכים בחדר. שתי דמויות ישובות זו לקראת זו. האחת רוכנת מעט ממתינה לדעת, והאחרת עטויה רדיד רחב, שעוטף כמעט את שתיהן. מלותיהן מרחפות בשתיקות וביניהן. מדי פעם גולש הצעיף הכהה, והיא, בתנועה מוכרת אוספת אותו. מבעד לחלון מתעמעם הים. לעתים זו שרוכנת מ
 
05/06/2010
"חדר הייעוץ לטרדות הנפש" ברובע שינגאווה בטוקיו, הוקם על ידי ראש מחלקת הבניה של הרובע, מר יושיו סקקי, כיון שבמהלך 22 השנים שהם נשואים ראה שלאשתו טצוקו סקקי יש יכולות מדהימות לפתור מצוקות נפש של אנשים. הוא האמין שאם ייצור בשבילה מקום שבו תוכל להראות את
 
12/06/2010
"אלוהים שלי רציתי שתדע…" באחד הלילות האחרונים חלמתי שאני לא מתקבלת לתואר שני. בחלום, חיפשתי באתר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב את העמוד שמבשר מי עבר ומי לא, וכל הזמן המסך ריצד וכפתורים קפצו, ואף מחשב לא פעל כמו שצריך. התרוצצתי בין מחשבים שהיו מ