אני מודדת את המרחק

השבוע התחיל בניסיונות פיגוע בשגרירויות ישראליות, המשיך בשביתת עובדי הרכבת, והסתיים בסערה חורפית, אולי אחרונה לשנה זו. והיה זה גם שבוע של מחוות יצירתיות וספרותיות בפסיכובלוגיה עברית: דר' אילן אבירם הקדיש לבת דודתו ולקולגה, אורית שמר-ורבין ז"ל פוסט משובץ בקטעים משירתה. שלומית מירון שבה ומפרסמת סיפור קצר שכתבה, ורות נצר נפרדת מבמאי הקולנוע הדגול, תאו אנגלופולוס. גם עמיה ליבליך מצטרפת לעיסוק ביצירה – והפעם על הספר "סטונר" לג'ון ויליאמס. רשמים מכנס בהשתתפות דיוויד שדוק, שעוסק בטיפול זוגי מתוך התבוננות פסיכואנליטית, בעיקר מגישה קוהוטיאנית והתייחסותית, מביא עומר שטרן. בבלוג "שפיות זמנית" מוצגת הרצאה מעניינת על משמעות הטעות והיכולת להודות בה אצל אנשי טיפול ורפואה. ומאמר אחרון ומסקרן לשבוע זה: אילנה רייטקופ מתארת את ההשלכות שיש לקיומה של הפרעת קשב וריכוז על המיניות של נשים, ויכולתן לקיים קשרים זוגיים ומיניים מספקים. בשבוע הקרוב נציין את יום המשפחה, שהיה בעבר יום האם. מאחלים לכל המשפחות, על כל גווניהן, יום משפחה שמח!

"אני מודדת את המרחק
בין הזמן שלפני
לזמן של
היותנו.
ושלא כמו בספירת הנוצרים
אני אומרת: לפני אהבתנו,
ב-אהבתנו.

ורק צלי, כהה, מהרה כהד אפל:
אחרי-נו." (מילים: אורית שמר-ורבין)

תגובה אחת בנושא “אני מודדת את המרחק”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>