רפואת הנפש

פסיכולוגיה רפואית ברפואה ראשונית

10. כללים לעבודת רופא ראשוני בסיוע לנוער הסיכון והמשפחות

כללים בהם יוכל הפסיכולוג הרפואי להשתמש בהדרכת רופאים ראשוניים המסייעים לנוער בסיכון והמשפחות.
תאריך פרסום: 7/4/2008

כללים להדרכת רופא משפחה על ידי איש מדעי ההתנהגות

סיוע רופא המשפחה לנער בסיכון ומשפחתו.

(שעור שניתן במסגרת קורס רפואת מתבגרים מחלקה לרפואת משפחה טכניון חיפה)  

יששכר עשת, דר' דקלה אגור כהן, דר' שלומית סייג.

 

   המושג "נוער בסיכון" מתאר אוכלוסיות נוער הנמצאות או עלולות להימצא במצבי סיכון פיזיים, נפשיים או רוחניים. תווית זו באה על רקע ניסיון מתמיד של שירותי חינוך ורווחה לפתח תוכניות מניעה להתמודדות עם תופעות חברתיות בקרב בני נוער וצעירים. התווית מכוונת: א. לזיהוי מוקדם של נוער בסיכון. ב. לזיהוי גורמי סיכון וסימני סיכון כלליים או ספציפיים. ב. לפיתוח תוכניות התערבות על ידי שירותים קהילתיים. רופא המשפחה יכול לקחת חלק בזיהוי מוקדם של נעור בסיכון באמצעות סימנים וגורמי סיכון מוכרים ובהדרכה ובהיבטי  טיפול מסוימים לנער ולמשפחה.

 

ארגונים וכתובות מרכזיים הפועלים בתחום.

    א. ב 1998 הוקמה עמותת אשלים לסיוע לאוכלוסיות נוער בסיכון ולמשפחות. בעמותה שותפים משרדי הממשלה המפעילים שירותי בריאות, רווחה וחינוך, הג'וינט והפדרציה היהודית בניו יורק. http://www.ashalim.org.il

   ב. עמותת עלם הוקמה ב 1983 מטפלת מדי שנה בעשרות אלפי בני נוער נזקקים וממלאת את החלל שמשאירים אחריהם שירותי הרווחה והרשויות השונות. http://www.elem.org.il/lm

   ג. קידום נוער מסגרת שנותנת שירותי הוראה וחינוך כולל את תוכנית היל"ה, לנוער בסיכון ונוער מנותק. http://noar.education.gov.il/main/upload/youth/kidum.htm

   ד. במסגרת מחלקות רווחה פעולות במסגרת חוק נוער באמצעות פקידות סעד לענייני חוק נוער.

   ה. אתר רלוונטי של עלם לנוער בסיכון הוא    www.yelem.org אתר מעולה עם מידע זמין וחשוב לבני נוער, וכן אפשרות להכנס לצ'ט אישי ולפורום. באופן אישי התנדבתי שנתיים במתן מענה לנוער בצ'ט ואני ממליצה בחום. עבור חלק מבני הנוער זה ערוץ הכי נגיש ואפשרי לקבלת עזרה.

   ו. אתר סה"ר לנושא אובדנות - http://www.sahar.org.il/ חשוב ומומלץ.

 

נוער בסיכון

   אנשי המחלקה לבריאות ושירותי אנוש בממשל הפדראלי האמריקאי, מציגים מסגרת קונצפטואלית להגדרת "סיכון" הכוללת בהן אבחנה בין ארבעה מרכיבים עיקריים:

   גורמי סיכון העיקריים הם: א. עוני, ב. סביבה חברתית עבריינית, ג. משפחה לא-מתפקדת.

   סימני סיכון עיקריים: א. תפקוד לקוי בבית הספר הכולל נשירה סמויה ונשירה גלויה מבית הספר, ב. מעורבות בפעילות פלילית ועבריינית הכוללת הוצאה מהבית ו/או הפניה לשירותי טיפול בקהילה.

   התנהגויות סיכון עיקריות: א. היעדרויות תכופות מבית הספר, ב. בריחות תכופות מהבית, ג. קיום יחסי מין בגיל מוקדם, ד. שימוש מוקדם בסיגריות, אלכוהול וסמים, ה. התחברויות לקבוצות עברייניות.

   תוצאות סיכון עיקריות: א. הריון מוקדם, אמהות/אבהות בגיל צעיר, ב. חסרי בית ובורחי בית,  ג. מעורבות בזנות כולל ניצול מיני, מחלות מין וכו', ד. מעורבות בשימוש בסמים ואלכוהול, ה. מעורבות בפעילות פלילית ועבריינית, ו. נשירה וניתוק ממערכות חינוך וחברה בקהילה.

   הגדרת אוכלוסיית בסיכון על פי משרד העבודה והרווחה: גורמי הסיכון יכולים לנבוע: א. ממקור פנימי תוך אישי (מחלה וכו'). ב. ממקור בין אישי (העברה בין דורית, תרבות וכו'). ג. מקורות חיצוניים (מלחמה, סביבה עבריינית וכו').

 

אוכלוסיית הסיכון

א. ילדים ונוער הנמצאים בסכנה ישירה ומיידית אלו ילדים שהינם קורבנות התעללות והזנחה, ילדים ונוער עם בעיות התנהגות, נוער עבריין, נוער משתמש בסמים וקורבנות אלימות במשפחה.

ב. ילדים ונוער החיים בסביבה מסכנת ונמצאים בסכנה עקיפה אלו ילדים העדים לאלימות בין הוריהם, להתמכרות, לעבריינות, ילדים החיים בעוני וכאלו החיים בקהילות מסכנות.

ג. ילדים ונוער החיים בנסיבות העלולות ליצור סיכון אלו ילדים ממשפחות הסובלות ממשבר בגין גירושין, משפחות חד-הוריות, משפחות הסובלות מאבטלה ומשפחות עולות.

 

זיהוי אוכלוסיות נוער בסיכון לנשירה ולניתוק מבית הספר:

*העדר מיומנויות והרגלי למידה ועבודה בסיסיים,

*הישגים לימודיים נמוכים לאורך זמן,

*דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים,

*היסטוריה של נשירה ומעברים בין מסגרות,

*הימצאות במגמות ובמסגרות נמוכות המשדרות ציפיות נמוכות, 

*היעדרויות תכופות מבית הספר/מהבית,

*מוטיבציה נמוכה

*תפיסת עתיד מוגבלת ונמוכה

*התנהגות בעייתית לא נורמטיבית וסוטה.

 

המלצות לרופא מסייע:

מתן מידע: א. ליידע את הנער והנער על היותם בסיכון ב. לידע את ההורים. ג. לידע גרמים קהילתיים רלוונטיים.

קשירת קשר עם המתבגר מהווה תנאי מוקדם לאפשרויות סיוע בתחומים הבאים: קשר לנער, למשפחה ולסביבה: אמפטיה, תקווה, סיכוי, אפשרות החיים הקשים והמחשלים, תשומת לב לכוחות ולכישורים שיש, עידוד להיות שורד, מתמודד, מנצח.

סיוע בחיזוק ערך עצמי: טיפול בפצעי בגרות, נשירת שער, משקל, כושר גופני, שיפור מצב בריאות, איזון מחלות כרוניות, סיוע בבעיות התפתחות.

סיוע נפשי באמצעות טיפול תרופתי ומעקב במצבי: דיכאון, חרדה, סומטיזציה, קשיי שינה, קשיי קשב וריכוז (10 אחוז מהאוכלוסיה)

סיוע במניעת נשירה וחיזוק הערך העצמי: עידוד לקבל עזרה לימודית, עידוד להשתלב במסגרת פעילות ממוסדת בתחומים בהם הילד מוכשר. ובפעילות ממוסדת חברתית כגון תנועות נוער.

זיהוי והפניה לגורמי טיפול וחוק: התעללות והזנחה, אלימות, פגיעות מיניות. 

סיוע בגמילה: מסיגריות, אלכוהול, סמים, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית.

סיוע להורים: מתן מידע אמין, עידוד להעמקת הקשר עם המתבגר, עידוד לקבלת סיוע מקצועי.

סיוע בקשירת קשר לגורמים מסייעים: מידע על נער מסוים לעמותת אלם לעמותת אשלים לקידום נוער למחלקות רווחה לפקידות סעד לענייני חוק נוער, ליועצות בית הספר אליו שייכים הנער או הנערה.

תשומת לב מיוחדת: לילדים ממשפחת הסובלות ממשברי גירושין, משפחות חד הוריות, משפחות הסובלות מהאבטלה, משפחות עולות.

 

 

בברכת דרך המלך למתבגרים

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.