|
למעבר לאתר החדש ופרטים על תוכנית הלימודים תשע"ו 2015-2016
נא ללחוץ כאן www.winnicottisrael.com
תוכנית תלת-שנתית ללימודי תעודה מתקדמים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית
ברוח החשיבה הוויניקוטיאנית והעצמאית
אוכלוסיית היעד
פסיכולוגים קליניים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים קליניים, שהינם בוגרי תוכניות בסיס בפסיכותרפיה או בעלי נסיון של שמונה שנים לפחות כמטפלים. תישקל גם מועמדותם של מטפלים ממקצועות טיפוליים נוספים, בעלי תוארMA, שהינם בוגרי תוכנית בסיס בפסיכותרפיה וניסיון טיפולי של שמונה שנים לפחות.
המתקבלים יתחייבו להיות בפסיכותרפיה פסיכואנליטית או בפסיכו-
אנליזה, אלא אם כן היו בטיפולים מסוג זה בעבר.
טיפול במטופלים במצבים רגרסיביים
תוכנית ההכשרה מנסה לתת מענה, דרך הקורסים ודרך ההדרכות, לשאלות הקשורות בטיפול ובהכלה של מצבים רגרסיביים אצל מטופלים מקטגוריות אבחנתיות שונות. על מנת להרחיב את טווח ההתנסות הטיפולית, יומלץ לתלמידים לקחת לטיפולם מטופל מסוג זה. כתרומה לקהילה, התוכנית תפרסם בציבור את האפשרות לקבלת טיפול במחיר סמלי, ותפנה לתלמידים המעונינים בכך מטופל מתוך הפונים. במקרה זה, ההדרכה הפרטנית תהיה במחיר מוזל במיוחד.
יום הלימודים
יום ב', בין השעות 21:00-16:00
מקום הלימודים
'תיכונט', רחוב שושנה פרסיץ 3 תל-אביב
תוכנית הלימודים
תוכנית הלימודים הינה בת 3 שנים, בתוספת שנה רביעית, חמישית ושישית אופציונאליות, ומורכבת מסמינרים תיאורטיים, סמינרים קליניים (קבוצות הדרכה) והדרכה אישית.
ניתן לסיים את לימודי התעודה לאחר 3 שנים.
הסמינרים התיאורטיים עוסקים בהתפתחות החשיבה הוויניקוטיאנית, החל משורשיה בקליין והקשרה לפרנצי, דרך המאמרים המוקדמים והמאוחרים של ויניקוט, היכרות עם בני דורו (פיירברן, גנטריפ, באלינט, סרלס, רוזנפלד, ביון), היכרות עם ממשיכיו (ליטל, קלייר ויניקוט, חאן, בולאס, אנדרה גרין והפסיכואנליזה הצרפתית), ועד לפיתוחים בני-זמננו של חשיבתו אצל מחברים כמו אוגדן, אייגן ופסיכואנליטיקאים בזרם ההתייחסותי האמריקאי. המורים הינם ברובם המכריע אנליטיקאים בחברה הפסיכואנליטית הישראלית.
הסמינרים הקליניים מהווים מרחב לחשיבה ולהבנה פסיכואנליטית ברוח ויניקוט וממשיכיו של עבודתם הטיפולית של התלמידים. קבוצות ההדרכה תישארנה קבועות לאורך שלוש השנים. המדריכים יתחלפו, בכל קבוצה, אחת לשנה.
הדרכה אישית
המרכז מאפשר לתלמידיו לקבל הדרכה אישית במחיר מוזל, מתוך רשימת מדריכים שתובא להלן. תידרש שנה אחת לפחות של הדרכה אישית שבועית.
המדריכים (קבוצתיים ואישיים) הינם ברובם המכריע פסיכואנליטיקאים בחברה הפסיכואנליטית הישראלית.
"ויניקופדיה" — לדעת עוד דברים על ויניקוט והשפעותיו.../בהנחיית ד"ר עפרה אשל
* מספר פעמים בשנה"ל, יתקיים מפגש משותף של תלמידי המרכז אליו יוזמנו המורים, המדריכים ואורחים. מפגשים אלה יהיו ארוכים יותר, ויוקדשו לדיון בסוגיות טכניות תוך דיאלוג עם אנליטיקאים מגישות תיאורטיות-קליניות שונות, או להיכרות מקרוב עם עבודתם הקלינית והתיאורטית של פסיכואנליטיקאים פוסט-ויניקוטיאניים מחו"ל שיבקרו במרכז.
תיאורי הקורסים
פרנצי וויניקוט — שורשי החשיבה הפסיכואנליטית על טראומה ודיסוציאציה / גב’ חיותה גורביץ’
בקריאה בדיעבד ניתן לראות הד לרעיונותיו של פרנצי בכתביו של ויניקוט, וכי קריאה בפרנצי ברוח מושגיו של ויניקוט מעשירה ומעמיקה את הבנתנו את פרנצי. פרנצי, בחידושיו התיאורטיים והקליניים (כפי שהתגבשו בכתביו האחרונים), מציע שהנפש תלויה להתפתחותה ולתקינותה ביחס המבוגר לילד. היחידה הבסיסית הינה הורה-ילד, והעצמי מתהווה בתוך ומתוך החיבור עם האחר בשלב התלות המוחלטת. מכאן, כל פגיעה בהתפתחות הנפשית נובעת מטראומטיזציה על ידי האחר, וכרוכה בדיסוציאציה. להנחות אלו השלכות מהותיות על הבנת העצמי והתפתחותו, וכן על הקליניקה הטיפולית.
בסמינר נקרא מאמרים מאוחרים של פרנצי וכן קטעים מהיומן הקליני שלו ברוח מושגיו של וויניקוט.
השורשים הקלייניאנים של ויניקוט ומאמריו הראשונים/ גב’ יהודית טריאסט
ב-1962, בהרצאה בפני קנדידטים, סיפר ויניקוט על רגע משמעותי בחייו, רגע בו "פרץ האנליטיקאי שלי לחדר וסיפר לי על מלאני קליין". כך הפך ויניקוט למודרך שלה, והיה לדבריו "המום ממה שהיא כבר ידעה" בגילוי-לב הודה ש"בן לילה הפכתי מחלוץ לתלמיד של מורה חלוצה".
בקורס נעמוד על ההשפעות הקלייניאניות על חשיבתו התיאורטית, כמו גם על ההתפתחות במקביל של ניצני חשיבתו הייחודית. ננסה לאתר בתיאורי המקרים שורשים קלייניאנים, ונשווה בין שתי הגישות ביחס למושגים מרכזיים דוגמת משחק, יצירתיות, אגרסיה ומקום הפרשנות. מתוך מכתבים וחומר ביוגרפי נתוודע למערכת היחסים האישית המורכבת בין שניהם.
בני דורו של ויניקוטI — המטופל הקשה בחשיבתם של סרלס ורוזנפלד/ ד"ר אילן אמיר
הרולד סרלס והרברט רוזנפלד, הינם מחלוצי הפסיכואנליטיקאים שדרך נסיונם הקליני העשיר בטיפול פסיכואנליטי במטופלים קשים, פיתחו מודלים פסיכואנליטיים שנותנים הסבר מעמיק למהות הפתולוגיה שעומדת בבסיס התפתחותן של ההפרעות הקשות תיאוריות אלה והגישות הטיפוליות שנגזרו מהן היוו קרקע פוריה להתפתחותן של רבות מהתיאוריות העדכניות. מושגים כמו העברה פסיכוטית, העברה נגדית, העברה סימביוטית, סימביוזה תרפויטית, סימביוזה אמביוולנטית, המטופל המשמש כמטפל של המטפל, אישיות בעלת ארגון נרציסטי אומניפוטנטי ועוד, הינם חלק מהמושגים שנפגוש במהלך הקורס. כמו כן נעסוק בהשוואת הדומה והשונה בין התיאוריות והגישות הטיפוליות של מטפלים אלו לוויניקוט.
קריאה בכתבי ויניקוט/ — The Person Who Is Me / גב’ מיכל ריק
ויניקוט רואה בתינוק "ישות לא בשלה שנמצאת כל העת על סףunthinkable anxieties".
סמינר זה יתעמק בתהליכים המוקדמים ביותר של ההבנייה הנפשית (הבניית האגו) על פי ויניקוט — האינטגרציה, הפרסונליזציה והריאליזציה. נעסוק בחשיבות האילוזיה וחווית האומניפוטנציה להיווצרות ה- going-on-being והשותפות הפסיכוסומטית, ובמרכזיותה של התלות. ננסה להבין איך אלו קשורים להופעתו (או הפרעה בהופעתו) של העצמי — "the person who is me" — מתוך היחידה המחוברת אם-תינוק.
נעמוד על התנאים הנדרשים מהסביבה המוקדמת כדי שהתפתחויות אלו תתאפשרנה. ובמיוחד נתעמק בהתבטאותם של תנאים אלו באופן נוכחות המטפל עם מטופלים שמביאים עימם מצבים נפשיים ראשוניים.
קריאה בכתבי ויניקוטII — על הנפש השבורה/ גב’ שרה קולקר
ויניקוט מציע מבט ייחודי על הישברות האדם מול סביבה לא מותאמת: כושלת, חלשה או שבורה. השבר הנפשי הוא גם הפצע, הוא גם ההגנה מפני כאבה הבלתי נסבל של הפציעה, והוא גם ניסיון האיחוי. במלים שבר נפשי אני מתייחסת לדיסוציאציה או לפיצול העצמי על מופעיהם השונים: התפרקות השותפות הפסיכו-סומטית, פיצול ה"עשות" (doing) מן ה"היות" (being), התמוטטות (breakdown) מוקדמת, ושיגעון (madness).
בני דורו של ויניקוטII — פיירברן וגנטריפ/ גב’ רות סגל
חלקו הראשון של הסמינר יעסוק ברעיונותיהם של פיירברן וגנטריפ, שני תיאורטיקנים אנגלים בני דורו של ויניקוט. נוכל לראות שהעיסוק המרכזי שלהם הינו במצבים בהם האהבה לאובייקט הפכה מסוכסכת ומאיימת והאינטימיות בקשר אינה מתאפשרת בשל כך. הנגיעה במצבים אלו מתאפשרת בעיקר דרך ההתמקדות בהבנת האישיות הסכיזואידית. במקביל לקריאה בכתביהם נעסוק גם בזיקה שבין רעיונותיהם לאלו של ויניקוט, שעסק גם הוא בנושאים אלו בתוך כתביו, כאשר אצל שלושת מחברים אלה האובייקט והקשר עימו עומדים במרכז.
בני דורו של ויניקוטIII — באלינט/ ד"ר מאיר שטיינבוק
בחלקו השני של הסמינר נעסוק ברעיונותיו המהפכניים והאמיצים לתקופתו של מייקל באלינט. באלינט הוא אחד מפורצי הדרך וחוליה משמעותית בהתפתחותם של מודלים פסיכואנליטים ששמים דגש מרכזי על חשיבותם של יחסי האובייקט הראשוניים בהתפתחות האדם. דרך לימוד הספר "השבר הבסיסי" ומאמרים נוספים נתעכב על מושגים כמו אהבה ראשונית לעומת נרקיסיזם ראשוני, על מקומן של חוויות ראשוניות וכשלים ביחסו של האובייקט ביצירת שבר בסיסי בנפשו של האדם. נשתהה בשאלות שהוא העלה לגבי רגרסיה ממאירה לעומת רגרסיה מיטיבה, וכן ניתן מקום למחשבות שלו ושלנו על התהוותה של "התחלה חדשה" בטיפול הפסיכואנליטי.
פסיכואנליזה השוואתית ויניקוט וקוהוט — ההוויה ומה שמעבר/ גב' מיקי פטרן
"המילה עצמי יודעת יותר מאיתנו. היא משתמשת בנו ומצווה עלינו" אומר ויניקוט. וקוהוט מתאר: "העצמי... אינו ניתן לידיעה. ניתן להכיר רק את מופעי העצמי".
ויניקוט—בהגותו הפרדוקסאלית וקוהוט — בפסיכואנליזה קוונטית של העצמי, נוגעים בטבע המוחלט של התודעה עצמה כמרחב פוטנציאלי, שנתון לאדם מעבר למרחב של חשיבה או של רגש. "אין תינוק ללא אם" — אמירה ויניקוטיאנית ספונטאנית מתוך ידיעה עמוקה של הלב — מתרחבת לאמירה רדיקאלית אצל קוהוט: "אין עצמי ללא זולת עצמי". נתבונן על חווית העצמי וריפויו דרך מושגים של: מושקעות אימהית ראשונית, מרחב פוטנציאלי, רגרסיה לתלות, העברות זולתעצמי ארכאיות, interdependence, צורות והתמרות, אמפתיה ואחרים. נדון בנקודות ההשקה ובהבדלים בין ההוגים.
קו הרגרסיהI — ויניקוט; קלייר ויניקוט, מרגרט ליטל /קו הרגרסיהII — חאן ובולאס /ד"ר עפרה אשל
שני סמינרים עוקבים, בהם ייסקרו הרעיונות התיאורטיים והקליניים לגבי הרגרסיה בטיפול פסיכואנליטי, אשר התפתחו בקבוצה הבריטית העצמאית, בעיקר על ידי ויניקוט ובאלינט, ובהמשך — מרגרט ליטל, קלייר ויניקוט, מסעוד חאן, ובולאס. כן יודגם גילגול עכשווי של מחשבת הרגרסיה (סטוארט פייזר, אשל).
קו הרגרסיה מדגיש כי בטיפול פסיכואנליטי במטופלים שהיה כישלון בהתאמה לצורכיהם המוקדמים, צריך שיתרחש בטיפול מצב רגרסיה, כי רק היא נותנת הזדמנות חדשה לתיקון היסטוריית-העבר המוקדמת של המטופל ולהתפתחות עצמיותו.
השפעה ויניקוטיאנית בכתבי אוגדן/גב' רות סגל
בסמינר זה נבחן את השפעתו של ויניקוט על אוגדן. ניתן לזהות השפעה זו מתוך עיון בכמה מושגים שטבע אוגדן, כמו הפוזיציה האוטיסטית-מגעית ומושג השלישי האנליטי, או מתוך מרכזיותם של תופעות המעבר והמרחב הפוטנציאלי בכתיבתו של אוגדן. בנוסף נדון גם בגישתם לנפש האדם ולחיים בכלל מתוך עיסוקם במוטיבים כמו חיים, חיות ומוות. נעסוק במפגש בין הפרדוקס הוויניקוטיאני לדיאלקטיקה אצל אוגדן, וכן בניתוחו של אוגדן את כתיבתו של ויניקוט.
ויניקוט ואייגן/ד"ר מאיר שטיינבוק
חשיבתו הייחודית של מייקל אייגן צמודה לחוויות חדר הטיפול. ספריו מאפשרים לנו להעמיק את הידע שלנו לגבי מחשבותיהם של פרויד, קליין, ויניקוט, ביון, לאקאן ועוד. בקורס נקרא פרקים בספריו
Toxic Nourishment ו-Damaged Bonds ואת מאמרו "איזור האמונה אצל ויניקוט, ביון ולאקאן". דרך הקריאה נפגוש את רעיונותיו הרדיקאליים של ויניקוט על משמעות הטיפול הפסיכואנליטי ועל עמידתו והישרדותו של המטפל כמי שנושא את ההכרה והאמונה שהתהליך הפסיכואנליטי על ההרסנות שמתקיימת בו, יוצר אצל המטופל אמונה שאפשרי קשר עם זולת, שיהווה מצע לצמיחה נפשית.
פירוש ואי-פירוש — מחשבות על הטכניקה הפסיכו-אנליטית בעקבות ויניקוט וממשיכיו/גב’ מיכל ריק
"לעתים, לצד פירוש, אני מדבר על נרטיב, כלומר: הדרך של האנליטיקאי להתקיים בזמן השעה, כך שהוא משתתף עם המטופל בבניית משמעות, בדרך דיאלוגית, בלי סזורה (caesura) אינטרפרטטיבית מיוחדת...", אומר אנטונינו פרו (Ferro).
בסמינר מסכם זה ננסה לחדד את ההבדלים בתהליך הטיפולי בין מצבים המזמינים פירוש, למצבים המזמינים נוכחות אחרת, לא-פרשנית של המטפל. נחשוב על הדברים שאנו עושים כאשר איננו מפרשים, וגם איננו עוסקים בתוכנו בניסוח הפירוש הבא. נקרא טקסטים פסיכואנליטיים שהמשיגו באופנים שונים את הנוכחות הלא-פרשנית או התייחסו לתנועה בין פירוש ואי-פירוש. ננסה לעשות אינטגרציה של ההבנות התיאורטיות והקליניות מהקריאה שנעשתה בסמינרים קודמים.
ימי לימוד וחופשות תשע"ה-תוכנית מתקדמים/ימי ב' 16:00-21:00
נובמבר:ערב פתיחה ומפגשי טיוטורינג: 3/11
יום ראשון ללימודים סמס' א' - 10/11,
17/11 , 24/11
דצמבר:
1/12 ,8/12, 15/12 , 29/12
חופשת חנוכה: 22.12.14
ינואר:
5/1, 12/1, 19/1, 26/1
פברואר:
2/2, 9/2 (יום אחרון ללימודים סמס' א'),
16/2 (שיעורי השלמה ומפגשי טיוטורינג)
חופשת סמסטר: 23/2, 2/3, 9/3
מרץ:
יום ראשון ללימודים סמס' ב'- 16/3,
23/3, 30,3
אפריל:
חופשת פסח: 6/4
13/4, 20/4, 27/4
מאי:
4/5, 11/5, 18/5, 25/5
יוני:
1/6, 8/6, 15/6 (יום אחרון ללימודים סמס' ב')
ערב סיום השנה, מפגשי טיוטורינג ושיעורי השלמה: 22/6
|
