רפואת גוף -נפש בתרפיה באמנות
רפואת גוף -נפש בתרפיה באמנות
תרפיה באמנות מוגדרת ע"י הארגון האמריקאי The National Center for Complementary and Alternative Medicine (NCCAM) כהתערבות טיפולית(רפואית) המשלבת גוף –נפש. Achterberg, Dossy ,Gordon et al (1994) מגדירים גם הם את התרפיה באמנות כטיפול המשלב גוף –נפש.
( Malchiodi (1993; 1999 מוסיפה בהמשגה של התרפיה באמנות כתהליך ריפוי גוף –נפש מימד נוסף והוא Zeitgeist כלומר ראייה הוליסטית לחיים בכלל והיא מעודדת תרפיסטים באמנות ללמוד, להכיר ולשלב בכל סטינג טיפולי טכניקות טיפול המשלבות גוף –נפש. לעומת זאת נטענת טענה הפוכה ע"י Quinn (1989 ) כי התרפיה באמנות אינה מבוססת כולה על גישה של גוף נפש.
רפואת גוף –נפש כוללת שיטות קליניות והתנהגותיות שונות בהן הנפש יכולה להשפיע על תפקוד ובריאות הגוף. בין השיטות נכללים טיפולים כמו טכניקות הרפיה, יוגה, דמיון מודרך, היפנוזה, ביופידבק (Schwartz & Schwartz 1993), גישות שמניות וטרנס-פרסונאליות (Dossey, 1997; Achterberg, 1985; McNiff 1981), טאי –צי, מדיטציות, טיפולים קוגניטיביים- התנהגותיים, טיפולים קבוצתיים, הילינג נפשי ורוחני, פסיכותרפיות ותרפיות אקספרסיביות בריקוד, ספרות, שירה, כתיבה, תנועה, מוסיקה, דרמה ואמנות חזותית.
במאמר הנוכחי מובא לידי ביטוי הקשר בין תהליך יצירת הייצוגים (images) ובין מאגרי הידע הקיימים אשר מסבירים תהליכי ריפוי והחלמה ומחקרים אשר נעשו בתחום חקר המוח וחשיבותם בתרפיה באמנות.
תרפיה באמנות חזותית מבוססת על שילוב בין תהליכי עיבוד פיסיים, רגשיים, קוגניטיביים ורוחניים ברמות שונות (. (Achterberg, Dossy, Gordon et al., 1994; Lusebrink, 1990)
תהליכי עיבוד המידע מעוררים תהליכים פיסיולוגים, פסיכולוגיים ורוחניים תוך כדי אינטגרציה ביניהם.
בתהליך הטיפול נוצרים ייצוגים פנימיים ( internal images)חזותיים, מילוליים, תחושתיים, קינסטתיים, שמיעתיים או ויזואליים במוח. ייצוגים אילו באים לידי ביטוי באמצעות ייצוגים חיצוניים בתהליך העיבוד אותם אנו רואים בשלמותם ולפעמים רק חלק מהם. תהליך העיבוד המשולב בין מערכות העיבוד במוח ובין המערכות הגופניות קשור לגוף ונפש ומאפשר אינטגרציה מלאה עם ה-self.
בכדי ליצור ייצוגים ויזואליים המוח מפעיל תהליכי עיבוד של זיכרון, שליפה, קידוד, חשיבה, תפיסה, עיבוד רגשי ותפיסתי הבא לידי ביטוי לדוגמה, בציורים דו מימדים בשילוב דמיון מודרך( Achterberg, 1994; Siegel, 1988; Achterberg & Lawlis, 1980).
המוח מעבד ייצוגים פנימיים וייצוגים חיצוניים חזותיים כולל ייצוגים המועלים בדמיון המודרך באמצעות מערכת הנוירונים כייצוגים אמיתיים( :Sheikh, 1983 Marks, 1983). מכאן ניתן להבין אולי את דרך העיבוד בתרפיה באמנות באמצעות תהליכי העיבוד הדומים של הייצוגים הפנימיים והייצוגים "האמיתיים" בחיים בזמן הטיפול באמנות. יתרה מכך Lusebrink (1990) מתארת שימוש בתהליכי דמיון מודרך כגשר בין הגוף והנפש ומוסיפה כי התרפיה באמנות מחברת בין הדמיון, ההבעה, הייצוג, היצירתיות והמדיה . Lusebrink גם יצרה במשותף עם Kagin את המודל .Expressive Therapies Continuum (Kagin & Lusebrink, 1978)
במודל ETC מתוארות 3 רמות של יצירת ייצוגים ויזואליים ותהליכי עיבוד במוח על ציר היצירתיות בתהליכי מטה –מעלה bottom-up :
הרמה הראשונה –Kinesthetic /Sensory Level . ברמה זו מתקיים עיבוד קינסטטי וסנסורי. הרמה השנייה הנה רמת העיבוד התפיסתי רגשי Perceptual/Affective Level והרמה השלישית הגבוהה יותר Cognitive Symbolic Level כוללת עיבוד קוגניטיבי וסמלי הכולל המללה וקוגניציה.
למודל חשיבות בהבנת תהליכים אך הוא אינו נתמך ע"י העדויות המגיעות מחקר המוח לגבי יצירת הייצוגים. הייצוגים יכולים לעבור עיבוד אינטראקטיבי או מקבילי בו זמני בכל הרמות (Carter, 1998) ויכולים להיות מופעלים ומוחצנים גם ללא כל רמות העיבוד או הדמיון.
הגישה הפנומנולוגית בתרפיה באמנות(Towers, 1983) בשילוב תיאורית עיבוד המידע האינטגרטיבי או המקבילי מספקת לפיכך הסבר מתאים יותר. דמיון ותרפיה באמנות לפי ( Rossi, (1993 מתופעלים טוב יותר בתהליכי עיבוד של תמונות חזותיות, תמונות מוטוריות, מגע, שמע, ריח, דמיון, רגשות, מצבים פסיכולוגיים שונים, זיכרונות, תפיסה וקוגניציה.
תהליך יצירת הייצוגים הפנימיים בהשפעת הגירויים החיצוניים והחצנת הייצוגים בתהליך עשיית הדימוי והעיסוק באמנות מאפשרים תהליך של שינוי באפקט(רגש), שפת הגוף, מחשבות .
המפגש בין הדמיון המודרך או הדמיון והעשייה מפרים אחד את השני ומאפשרים שינוי בתהליך נוירו- ביולוגי שאינו ליניארי אלא להיפך הוא מולטי-כיווני. לעתים המטופלים משתפים בתהליכי השינוי תוך כדי המפגש הטיפולי ולפעמים לא. בתרפיה באמנות ייצוגים פנימיים באים לידי ביטוי גם בהקשרים גופניים אשר באים לידי ביטוי באמצעות הייצוגים החיצוניים ובו זמנית ליצירת ייצוגים על בסיס פיזיולוגי, נוירולוגי, ביו-קינסטטי, פסיכולוגי, קוגניטיבי ורוחני.
לסיכום תהליכי עיבוד המידע האינטר-אקטיביים במוח, אקטיבצייה בהפעלת הדמיון ואפשרויות ההבעה הקינסטטיות, תחושתיות, תפיסתיות, רגשיות,קוגניטיביות וסימבוליות מבחינה חזותית או מילולית בתרפיה באמנות, חשיבות מרובה כאשר מתייחסים לתרפיה באמנות כטיפול המבוסס על גוף ונפש.
הערות
- ה- NCCAM הנה מחלקה במכון הלאומי לבריאות National Institutes of Health (NIH).
ביבליוגרפיה
Achterberg, J., Dossy, B. & Kolkmeier L. (1994) Rituals of healing: Using imagery for health and wellness.
Achterberg, J., Dossy, L., Gordon, J. S., Hegedus, C., Herrmann, M. W., & Nelson, R. (1994) Mind-body interventions. Panel report to the National Institutes of Health on Alternative Medical Systems and practices in the
Achterberg, J. (1985) Imagery in healing: Shamanisim and modern medicine.
Carter R. (1998) Mapping the mind.
Kagin, S. L. & Lusebrink, V. B. (1978) The Expressive Therapies Continuum. Art Psychotherapy, 5(4), 171-179.
Lusebrink V. B. (1990) Imagery and visual expression in therapy.
Malchiodi C. A. (ed.1999) Medial art therapy with adults.
Marks, D, F. (1983)Chapter 4: Mental imagery and consciousness: A theoretical review. In A. A., Sheikh (ed.) Imagery : Current theory, research and application.
Rossi E. (1993) The psychobiology of mind-body healing.
Schwartz, M. S. & Schwartz M. M. (1993) Chapter 18: Biofeedback: Using the body’s signals. In D. Goleman, & J., Gurin. (eds.) Mind body medicine.
Sheikh A., A. (ed.) (1983) Imagery : Current theory, research and application.
Chischester, Brisbane: John Wiley & Sons Siegel B. S.(1988) Love medicine and miracles.
Siegel D. J. (1999) The developing mind: Towards a neurobiology of interpersonal expereince.
Tower, R. B., (1983) Imagery: Its role in development In A. A., Sheikh (ed.) Imagery: Current theory, research and application.
Quinn, J.F. (1989) On healing, wholeness and the haelan effect. Nursing and Health Care. 10(10),:553-556
צרו קשר
מוזמנים ליצור עימי קשר.