ד"ר הרפז רותי תרפיה באמנות

ד"ר הרפז רותי תרפיה באמנות

ד"ר הרפז רותי תרפיה באמנות

דפוסי הורות והשפעתם על התפתחות

דפוסי הורות והשפעתם על התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית של ילדים

 

ד"ר רותי הרפז תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית, מטפלת פרטנית, משפחתית וזוגית.

 

במהלך שנות ה60 של המאה העשרים נערכו מחקרים לבחינת הקשר בין דפוסי הורות והשפעתם של אותם דפוסים על התנהגותם של ילדים.  (Baumrind( 1967 ערכה מחקר על יותר ממאה ילדי גן. המחקר כלל תצפיות ,  ראיונות עם הורים ושיטות מחקר נוספות  ומצאה ארבעה ממדים חשובים בהורות :

1.סגנונות תקשורת

2.חום והזנה

3.איסטרטגיות להקניית משמעת

4.ציפיות לבגרות ושליטה

על סמך מחקרה היא תיארה שלושה דפוסים של הורות ובהמשך נוסף דפוס רביעי ע"י

Maccoby & Martin( 1983).

הדפוס הראשון הנו של הורים סמכותיים. הורים אלו מנסים תמיד להיות בשליטה ולהפעיל את השליטה על ילדיהם. הם קובעים כללים נוקשים כדי לשמור על הסדר והארגון בבית לרוב ללא ביטויים של חום ואהבה. הסטנדרטים שלהם מאד גבוהים ולא תמיד מתואמים עם אילו של הילדים ואומרים לילדים מה לעשות ומצפים לצייתנות מלאה ללא ויכוחים וללא דין ודברים. ההורים הסמכותיים אינם מאפשרים לילד לבחור בין אפשרויות וחלופות  וגם אינם מספקים הסברים או נימוקים לדרישותיהם. הורים אילו נוטים להתמקד בהתנהגויות שליליות ופחות בהתנהגויות חיוביות מצד הילדים.

כל כשלון בהבנת הסמכות ההורית מלווה בעונשים. הם גוערים בילדים ומענישים ללא הבנת משמעות העונש. ילדים להורים סמכותיים אילו מכוונים לביצוע הוראות מדויק ואינם יכולים לפתח חשיבה עצמאית  Baumrind ,1991) ).                       

הדפוס השני הנו של הורים מתירניים. הורים אלו נוטים לוותר על השליטה בילדיהם. הם קובעים מעט מאד כללים בבית אם בכלל וגם כאשר הם קובעים חוקים הם אינם אוכפים אותם בקביעות. ההורים עצמם אינם מעונינים לכבול עצמם בכללים וחוקים והם נוהגים לקבל בחום ואהבה את ילדיהם. ההורים המתירניים מאפשרים לילד לקבל החלטות מרובות ומגוונות גם אם ההחלטות אינן נכונות או מתאימות.ההורים בעלי הדפוס המתירני נוטים לקבל התנהגויות טובות או גרועות של הילד ואינם דנים עמו לגבי ההתנהגות מועדפת, הם מרגישים שאינם מסוגלים להתמודד עם התנהגות קשה של הילד ולכן מעדיפים לעתים להתעלם ממנה.

הדפוס השלישי כולל הורים בלתי מעורבים ודפוס של הורות עם מעט מאד דרישות, אחריות מועטה וחוסר תקשורת. הורים אילו מספקים דרישות בסיסיות של הילדים אך מנותקים בדרך כלל ממהלך חייהם של הילדים . במקרים קיצונים הורים כאילו יכולים אפילו להזניח את הילדים ולהתעלם מסיפוק צורכיהם הבסיסיים.

הדפוס הרביעי כולל הורים סמכותיים מאפשרים. הורים אלו מסייעים לילדים ללמוד להיות אחראים על עצמם ולחשוב על ההשלכות שתגרום התנהגותם, דרך הקנייה של דפוסי חשיבה, מתן הסברים והגדרת ציפיות. הורים סמכותיים מאפשרים הנקראים לעתים דמוקרטיים עוקבים אחרי התנהגות הילדים ויישום הכללים והציפיות על ידם, בדרך חמה ואוהבת. הם מנסים לחזק התנהגויות טובות וחיוביות של הילד במקום להתמקד בהתנהגות השלילית.

הסגנון בקביעת כללים וקבלת החלטות של אותם הורים מותאם ליכולתו הקוגניטיבית והרגשית של הילד. דפוס ההורות הדמוקרטית משפיע גם על התמודדות עם התנהגות שלילית באמצעי ההענשה.

כיצד אם כן משפיעים דפוסי ההורות על התפתחותם הרגשית של הילדים?

במחקרה של Baumrind על ילדי הגן ובמחקרים נוספים נמצא דפוס ההורות הסמכותי-מאפשר כדפוס היעיל והמתאים ביותר המשפיע על התפתחות הילד. ילדים אילו נמצאו מאושרים בעלי יכולת ומצליחים (Maccoby, 1992).

הדפוס הסמכותי-מאפשר מביא את הילד ללמידה רב גונית, פיתוח יכולת חשיבה והבנת האחר. ילדים להורים מתירניים הופכים להיות תוקפניים ואלימים לעתים קרובות ללא גבולות. הם מצאו גם נמוכים במדדי האושר ויכולת לוויסות רגשי. ילדים אילו מתקשים בקבלת סמכות ולעתים קרובות אינם מתפקדים בצורה טובה בבית הספר.

ילדים להורים סמכותיים הופכים להיות ילדים צייתנים, חסרי בטחון ונוטים לרצות אחרים. ילדים להורים סמכותיים  נמצאו נמוכים במדדים אשר בודקים אושר ומדדים חברתיים  וגם בעלי דימוי עצמי נמוך.

ילדים להורים בלתי מעורבים מתפקדים באופן נמוך בכל המדדים הקשורים לתחומי החיים. ילדים אילו בעלי דימוי עצמי נמוך, חסרי יכולת שליטה עצמית  ומתפקדים בצורה פחותה מילדים בני גילם בקבוצת השווים.

מדוע חשוב להתייחס לדפוסי ההורות השונים?

מתוך המאפיינים של דפוסי ההורות נראה הגיוני שכל ההורים ינהגו על פי דפוס ההורות הסמכותי -מאפשר המטיב כל כך עם הילד ומאפשר לו להיות מאושר מצליח ובעל בטחון עצמי. במציאות של החיים אנו רואים שוני בין התנהלות הורית על רצף ההתנהגויות שתוארו לעיל. השוני יכול לנבוע מסיבות תרבותיות ברקע של ההורים, סיבות הקשורות באישיות ההורים, גודלן של המשפחות, הרקע המשפחתי במשפחות המוצא של ההורים, רקע סוציו-אקונומי של ההורים, השכלתם של ההורים וסיבות הקשורות בדתות ואמונות.

קיימים גם גורמים הקשורים בשונות בין ההורים עצמם מבחינת השכלה, חינוך, תרבות, אישיות, מערכות יחסים במשפחות המוצא, דת ואמונה.

למרות השוני בין כל דפוסי ההורות הקשר עם הילד הנו הגורם המשמעותי ביותר.

לסיכום בכדי שדפוס ההורות יתאים להתפתחות המיטבית של הילד מבחינה רגשית וקוגניטיבית ההורים צריכים להיות מודעים להשפעות סגנון דפוסי ההורות שלהם

על ילדיהם. מודעות זו יכולה לאפשר שינוי והתאמה.

ביבליוגרפיה

 

Baumrind, D. (1967). Child-care practices anteceding three patterns of preschool behavior. Genetic Psychology Monographs, 75, 43-88

Baumrind, D. (1991). The influence of parenting style on adolescent competence and substance use. Journal of Early Adolescence, 11(1), 56-95

 

Maccoby, E. E., & Martin, J. A. (1983). Socialization in the context of the family: Parent–child interaction. In P. H. Mussen & E. M. Hetherington, Handbook of child psychology: Vol. 4. Socialization, personality, and social development (4th ed.). New York: Wiley

 

Maccoby, E.E. (1992). The role of parents in the socialization of children: An historical overview. Developmental Psychology, 28, 1006-1017

 

 

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.