לרפא את יצירי כפיך

40בלק. א. אלוהים של כל יושבי תבל. ב. הקללה בדרך לאלימות גופנית. ג. בדרך אל החטא, אפשר לעצור.

א. אלוהים של כל יושבי תבל ולא רק של היהודים אבל אנחנו אמורים להפיץ את תורתו בדרכי נעם ובנתיבות השלום. ב. הקללה היא הדרך לאלימות גופנית אין בה נעם אין בה שלום. ג. בדרך אל החטא, אפשר לעצור.
תאריך פרסום: 28/7/2009

פרשת בלק עליה שניה. כל יושבי תבל יכולים להית מאוחדים תחת האלוהים.

   בלעם לא יהודי שומע קול אלוהים ומציית. הוא מסרב לקלל את עם ישראל. "וייקם בלעם בבוקר ויאמר אל שרי בלק, לכו אל ארצכם כי מאן ה' לתתי להלוך עימכם."

   בלק מנסה לשחד את בלעם בכסף וזהב. בלעם מציע לחכות לצו האלוהי, אולי ישתנה הציווי. האם בלעם עושה זאת כי הוא חפץ בכסף וזהב? או שהוא מאמין שהוא שליח אלוהים לעשות את מצוותו תהא אשר תהא?

   ואכן אלוהים משנה משהו מציוויו: "אם לקרוא לך באו האנשים, קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך תעשה." אלוהים דורש מבלעם להסתכן, ללכת עם אנשי בלק, אבל למטרה שונה ממטרת אנשי בלק.

   האמונה באלוהים היא לא נחלת העם היהודי בלבד. כך אנו מקווים בכל יום בסיום תפילות הציבור: "על כן נקווה לך ה' אלוהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכל בני בשר יקראו בשמך, יכירו וידעו כל יושבי תבל ויקבלו כולם את עול מלכותך כי המלכות שלך היא."

 פרשת בלק עליה ראשונה. הקללה בדרך לאלימות גופנית

   "וייגר מואב מפני העם מאד."

    או ויחשוש הורה מילדו מאד והוא מטיח בו: "שום דבר לא יצא ממך".

    או ויחשוש איש מרעהו מאד והוא מתיח בו "אתה לא שווה יריקה".

   אחת הדרכים להתגבר על הפחד היא דרך האלימות. השלבים בדרך לאלימות הם:

א. הפגנת כוח: "מי אתה חושב את עצמך? אני לא מפחד ממך."

ב. איום: "אני מזהיר אותך, אני מחסל אותך בקלות."

ג. הקללה: "יהיה לך רע, אתה תצטער על מה שעשית."

ד. ואז בדרך כלל גם מגיעה האלימות בפועל.

  האם אחרי האלימות נעלם הפחד? המציאות אינה מלמדת כך.

  בלק מבקש מבלעם לקלל את עם ישראל. והנימוק: "אולי אוכל אחרי הקללות להילחם בו וגירשתיו." הקללה היא שלב מכין לאלימות, למלחמה.

  קול אלוהים אומר לבלעם "לא תלך עם בלק בקללות." האם גם אנחנו נשכיל להבין שזעם הקללה מסוכן? שלקללות יש כוח להפעיל את אלימות ההרס והחורבן?

  קול אלוהים דובר אל כל יושבי תבל. בלעם אינו ישראלי. כל יושבי תבל יכולים לשמוע את קול אלוהים. קול אלוהים יכול למנוע מלחמות בעולם, אם רק נשכיל להבחין בין קול אלוהים לבין קולות שמתיימרים לדבר בשם אלוהים.

  ועוד צריך עיון מרובה כיצד לעשות אבחנה זו. 

    

 

פרשת בלק בדרך בדרך לפגוע לחינם (החטא).

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

שלושה אותות אזהרה מאותת לנו המצפון לפני שאנחנו מתכוונים לפגוע לחינם באחר:

א. בתחילת הדרך, קול המצפון קורא לנו ללכת בדרך הישר ואנחנו מתעקשים להמשיך.   

ב. באמצע הדרך, קול המצפון מעורר בנו כאב לב.

ג. רגע לפני ביצוע החטא, המצפון מנסה לחסום, הלב מחסיר פעימה.  

 

   במדבר פרק כב:  "וַיָּבוֹא אֱלוֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיּאמֶר לוֹ אִם לִקְרוֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אוֹתוֹ תַעֲשֶׂה: (כא) וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבּוֹקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתוֹנוֹ (מצפונו) וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב: וַיִּחַר אַף אֱלוֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְייַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ (העונש על החטא) וְהוּא רוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ."

   א. קול המצפון קורא לנו ללכת בדרך הישר ואנחנו מתעקשים להמשיך: (כג) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן (המצפון) אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ (העונש על החטא)  וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטּוֹתָהּ הַדָּרֶךְ:

   ב. קול המצפון מעורר בנו כאב לב: (כד) וַיַּעֲמוד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה: (כה) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר (עד כדי כאב) וַיּוֹסֶף לְהַכּוֹתָהּ:

 

 

 

 

 

   ג. המצפון מנסה לחסום, הלב מחסיר פעימה: (כו) וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר וַיַּעֲמוֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמאל: (כז) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל:

 

דבריו של המצפון שהוא דוברו של  אלוהים:

(כח) וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן (המצפון) וַתּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים: (כט) וַיּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן, כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי! לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ: (ל) וַתּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנוֹכִי אֲתוֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כּה? וַיּאמֶר לא: (לא) וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ, וַיִּקּוֹד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו: (לב) וַיּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתוֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנוֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי: (לג) וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אוֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי:

 

את יעודנו אנו מזהים באמצעות שילוב בין המציאות, הרצון והמצפון.

(לד) וַיּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי כִּי לא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִיצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּי: (לה) וַיּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אוֹתוֹ תְדַבֵּר וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק:

 

מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָנו,

להקשיב גם למציאות, גם לרצון וגם למצפון

למען השלום בינינו,

לְמַעַן יִיטַב לנו ולילדנו לְעוֹלָם.

 

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" בסוף המאמר, אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.

 

 

 

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.