לרפא את יצירי כפיך

25פסח. לצאת ידי חובת הפסח.

לבער את החמץ מליבך בערת? את מה שחשוב לך להגיד לבניך ובנותיך היגדת? לשמוח על האביב ועל אוצרות הטבע כבר שמחת? מעול כובש שהורס אותך השתחררת? את המשפחה שלך והקשרים החברתיים חיזקת? להיות צנוע ברגעי ניצחון זכרת? לשיר שיר אהבה לאחר ואחרת קרוב ורחוק שרת? לברך על שאנחנו בארץ ישראל ברכת? להאמין באפשרות שיעשה שלום בתוכנו ועם שכננו האמנת? ואם את כל אלו עשית, לחירות לפחות חלקית יצאת.
תאריך פרסום: 28/7/2009

לצאת ידי חובת פסח

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   ויקרא כ"ג: (ה) בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחוֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם, פֶּסַח לַה': (ו) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחוֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַה', שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תּאכֵלוּ: (ז) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קוֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לא תַעֲשׂוּ: (ח) וְהִקְרַבְתֶּם אִישֶּׁה לַה' שִׁבְעַת יָמִים. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא קוֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לא תַעֲשׂוּ:

   חג פסח קרב ובא. לפני הכל נוכל לתרום איש איש כפי יכולתו "מעות חיטין היא ה"קמחא דפסחא", התרומה לאלו שנזקקים לסיוע לחג.

   ניתן לבער את החמץ מביתנו ומליבנו ולהכשיר עצמנו לקראת תהליכים עמוקים של יציאה מעבדות לחירות, כל אחד והעבדות ממנה יוכל להשתחרר השנה.

   שוב ניתן לבחון את הדברים החשובים שנגיד לבנינו ובנותינו. נוכל לזכור את החירויות שהגענו אליהם השנה, את יציאת מצרים שלנו, את הפרעה ממנו השתחררנו. זו ההגדה שאנו מספרים לבנינו ובנותינו. נכין את עצמנו לדבר בארבע שפות שונות כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִינו: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.

   בפסח נוכל לשמוח שמחה רבה, כי אביב הגיע, פסח בא. נוכל להתפלל שהשיבולת בשדה כורעה ברוח מעומס גרעינים כי רב. כשיגיע ליל פסח, נוכל בלילה הזה להודות לכל העולם ולומר בו הלל, כי בלילה שכזה אוצרות טללים נפתחים. בט"ז ניסן היה נהוג להניף עומר מן התבואה החדשה שנקצרה זה עתה. המנהג חודש בהתיישבות העובדת בימינו. מיום זה נהוגה ספירת העומר שבעה שבועות עד לחג השבועות, הוא היום בו נהוג להזכיר את מתן התורה בהר סיני.

  ואם כובשים ומעבידים היינו השנה, נוכל להבטיח להקדים את השחרור של אלו שתחתינו. ונזכור כי  עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעה בְּמִצְרָיִם. הוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלוֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה  וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וגם על מנת לשמוח בשחרורנו וגם שנזכור לשחרר את השבויים שלנו.

  בליל הסדר אפשר להתכנס כולנו, משפחות, חברים, קהילות סביב שולחן הסדר. שוב נוכל להכריז בשמחה ובצניעות: "הָא לַחְמָא עַנְיָא!" שזהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצריים. וגם נכריז שהזמנו כל מי שרצה וכל מי שהיה צריך לבא לעשות איתנו את הסדר. במהלך הסדר נוכל לשאול מה נשתה הלילה הזה מכל הלילות? ונוכל לשחזר ולספר שוב ביציאת מצריים של עם ישראל, ושל כל אחד באופן אישי. אפשר גם לשחזר ולספר את התהליך שבו שיעבדנו עם אחר, עובד זר, עובד במשרד שלי, ומיעוטים וחלשים אחרים. נוכל להדגיש בסיפורים את השינוי לטובה ואת הסיכוי לשינוי לטובה.

   בכל שבעת ימי הפסח ניתן לאכול מצות מקמח שנלוש ונאפה בטרם החמיץ וכך ניתן לזכור את הטהרה שטיהרנו עצמנו מן החמץ במשך שבעה ימים.

   בשבת של חול המועד אנו קוראים במגילת שיר השירים שיר לחתן ולכלה שמתגעגעים בכמיהה עזה זה לזו. שירה זו יכולה להיות סמל לכל שניים שמחפשים את היחד כמו גבר ואישה, יהודי וערבי, דתי וחילוני הורה וילדו.

  נוכל לשמוח בשיר המעלות בְּשוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים. נמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. נוכל להודות שהִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָנוּ, ושאנו שְׂמֵחִים כי הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצוֹרוּ. בא יָבוֹא בְרִנָּה נוֹשֵׂא אֲלֻומּוֹתָיו.

   וכמובן שנוכל לשיר את עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל וכל יושבי תבל ואמרו, אמרו אמן. יעשה שלום, יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ועל כל תושבי המזרח התיכון ועל כל יושבי תבל.

   רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָה וּמָרוֹר. ובכן...

צדקה כבר נתת?

לבער את החמץ מליבך בערת?

את מה שחשוב לך להגיד לבניך ובנותיך היגדת?

לשמוח על האביב ועל אוצרות הטבע כבר שמחת?

מעול כובש שהורס אותך השתחררת?

את המשפחה שלך והקשרים החברתיים חיזקת?

להיות צנוע ברגעי ניצחון זכרת?

לשיר שיר אהבה לאחר ואחרת קרוב ורחוק שרת?

לברך על שאנחנו בארץ ישראל ברכת?

להאמין באפשרות שיעשה שלום בתוכנו ועם שכננו האמנת?

ואם את כל אלו עשית, לחירות  לפחות חלקית יצאת.

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.