לרפא את יצירי כפיך

זוגיות ומה שמחזק אותה. טובים השניים מן האחד.

אהבות מוטרפות1, התאהבות על פי פרנצ'סקו אלברוני.

ההתאהבות היא רגש של לידה או של התחלה של משהו. זהו רגע ההתנעה או הפריצה של תנועה חברתית מסוג מיוחד מאוד. תנועה חברתית של שני אנשים בלבד. רעיון זה שייך לפרנצ'סקו אלברוני, סוציולוג ופסיכואנליטיקאי איטלקי שכמעט ולא ידוע בחלקו דובר האנגלית של העולם. אלברוני כותב דברים מרתקים מזוית פנומנולוגית על תהליך ההתאהבות והאהבה.תרגם חלק מדבריו רן אלמוג.
תאריך פרסום: 26/7/2009

אהבות מוטרפות, התאהבות על פי פרנצ'סקו אלברוני

תרגם וערך רן אלמוג.

פסיכולוג בהתמחות קלינית כמקצוע. עיתונאי וירטואלי כתחביב.

מתוך הבלוג של רן אלמוג ב Themarker

http://cafe.themarker.com:80/view.php?t=1118505

 

   כותב רן אלמוג: ההתאהבות היא רגש של לידה או של התחלה של משהו. באופן מדויק יותר : זהו רגע ההתנעה או הפריצה של תנועה חברתית מסוג מיוחד מאוד. תנועה חברתית של שני אנשים בלבד. רעיון זה שייך לפרנצ'סקו אלברוני, סוציולוג ופסיכואנליטיקאי איטלקי שכמעט ולא ידוע בחלקו דובר האנגלית של העולם. זכיתי להחשף לרעיונותיו בעזרתו של ד"ר סשה ויטמן שלימד אותי בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב על החלקים הבסיסיים שפועלים בקשר הבין אישי. אלברוני כותב דברים מרתקים מזוית פנומנולוגית על תהליך ההתאהבות והאהבה וניתן להוריד שני ספרים שלו חינם מאתר הבית שלו http://www.alberoni.it/versione-inglese/default.asp   

   לחצו כאן: כדי לקרוא את התזה של רן אלמוג.

 

 

הנה סיכום של רן אלמוג לרעיונותיו המרכזיים על התאהבות:

   ההתאהבות היא רגע של לידה או של התחלה של משהו. באופן מדויק יותר : זהו רגע ההתנעה או הפריצה של תנועה חברתית מסוג מיוחד מאוד. תנועה חברתית של שני אנשים בלבד. מבחינת אלברוני ההתאהבות אינה משהו אלוהי, אלא דווקא משהו ארצי מאוד - ולהתאהבות מאפיינים משותפים עם מאפייני ההתחלה של תנועות חברתיות. זהו חומר שמוכר לסוציולוגים, אך עדיין יש לה את הייחוד שלה.

   התאהבות ורגעי התחלה של תנועות חברתיות דומים בכוחות שמשתחררים ובתחושת המשמעות והחדווה שבה זוכים כשנולדת תנועת המונים כזו, אך בניגוד לכך מדובר לא על המונים אלא על זוג. וכך יוצא אלברוני למחקר של ההתאהבות בעזרת כלים לניתוח רגעי ההתחלה של תנועות חברתיות...

   ההתאהבות היא מצב מיוחד ששונה באופן מהותי מהמצב היומיומי הרגיל, מצב שבו כל החוויות מועצמות. ההתאהבות מפעילה כוח עצום שמחבר בין שניים והופך אותם ללא ניתנים להחלפה אחד עבור השני. האנרגיה שמשתחררת בהתאהבות מאפשרת לנו לחקור אופקים חדשים ואפשרויות חדשות. כוחות אלו מאפשרים לנו גם לנתק קשרים קודמים שהיו לנו.  

מתי אנו מתאהבים?

   המצב של מוכנות להתאהבות הוא מצב של ייאוש עמוק ואכזבה. אלה יכולים לנבוע משנים של חסר, או משורה של אכזבות קטנות שהצטברו לאורך זמן. לא ניתן להתאהב אלא אם כן אין אנו מרוצים ממי שאנחנו ומחיינו. חווית ההתאהבות עולה ומופיעה, בזמן שאין אנו יכולים למצוא שום דבר טוב בחיינו. מה שמכין אותנו למעשה לאהבה הוא תחושה של חוסר ערך, של ריקנות ושל בושה. זו גם הסיבה שאנו רואים שההתאהבות מאפיינת יותר את הגילים הצעירים (אין כמעט תקופת חיים אשר מאופיינת בתחושת בושה וחוסר ביטחון גדולים יותר מתקופת גיל ההתבגרות). אך הדבר יכול לקרות גם בגילים מבוגרים יותר, כשאנו נפגשים עם תחושות של אובדן וחוסר ערך.

   ההתאהבות מתרחשת כי מופיעה בנו התחושה שאין אנו יכולים עוד להרוויח שום דבר מהחיים שלנו כפי שהם, שלמעשה אנו יכולים לוותר עליהם כפי שהם עתה. אם לא כך אומר אלברוני, כיצד נרשה לעצמנו את ההיסחפות המבהילה שמחייבת ההתאהבות? כיצד נרשה לעצמנו את הנטישה (לפרק זמן כזה או אחר), של כל הפרויקטים והקשרים החברתיים שממלאים את חיי היומיום שלנו?

   במשך זמן ממושך נסוג האדם לתוך עצמו, אך בשלב כלשהו הוא מתחיל להתבונן החוצה ולראות שישנם אנשים מאושרים שם בחוץ. הכרה זו עשויה להיות מכאיבה ביותר טוען אלברוני, מפני שאותו אדם חש כאילו אין לו חלק באושר של כולם, שהוא אינו חלק מהמסיבה, שהוא הושאר בחוץ. לוקח לאותו אדם זמן להבין שהאושר והתשוקה שהוא מזהה מחוצה לו הם השלכות של האושר והתשוקה שלו עצמו. בשלב כלשהו מתחיל אותו אדם להרגיש שיש בו ובעולם יותר ממה שהוא חש באותו רגע - יותר תשוקה, יותר אושר. הוא חש את חוסר הסיפוק מההווה אך בה בעת גם את היכולות לחוות משהו עמוק וגדול יותר. מתוך תחושה זו עשויה גם לצמוח מוכנות לסכנה ולאושר שבהתאהבות.

   אנו מתאהבים ברגע בו אנו מוכנים להשתנות, ברגע בו אנו מוכנים לזנוח את העבר ולפתוח בחיים חדשים. אנו מתאהבים כאשר אנו מאוד לא מרוצים מההווה ויש לנו מספיק אנרגיה על מנת לצאת לחיפוש חדש ולבחון אפשרויות חדשות בחיינו. לכן גם ניתן לומר כי כאשר אנשים נמצאים בתקופה של שינוי הם נמצאים במצב שבו הם בשלים להתאהבות. 

למה אנו מתאהבים? ובמי אנו מתאהבים?

   לדעת אלברוני אנו מתאהבים במי שמייצג עבורנו אפשרות לחיים אחרים. הפסיכואנליזה טוענת, כי אנו מתאהבים באלה שמזכירים לנו את הדמויות שטיפלו בנו כתינוקות וכילדים. היחס הוא תמיד לדמויות עבר ולאירועי עבר כמכונני העתיד. טענתו של אלברוני שונה. מבחינתו התאהבות קשורה בעיקר בעתיד ובהבטחה שהוא צופן. לדעתו אנו מתאהבים באלה שיכולים לסייע לנו לצמוח, לממש אפשרויות חדשות ולפרוץ לכיוונים בהתאם לצרכינו הפנימיים. ההתאהבות יכולה להיות ניסיון להיחלץ מהווה משמים שאיבד את חיוניותו או לחילופין הדרך לגלות עולם חדש שתמיד משך אותנו. 

מאפייני המצב ההתחלתי

   אלברוני טוען כי הבסיס של ההתאהבות הוא מה שהוא מכנה המצב ההתחלתי או מצב הבריאה  - המצב בו נולדת למעשה תנועה חברתית של שניים שהיו נפרדים קודם לכן, נוצר משהו חדש. העיקרון המארגן של המצב ההתחלתי הוא מציאה של פתרון לבעיה. לרוב כשהחיים מציבים בפנינו בעיה כלשהי אנו מנסים להתמודד עמה בעזרת אופנים שמוכרים לנו מהתמודדויות קודמות, אך לעיתים אין הם מתאימים להתמודדות עם הבעיות שניצבות בפנינו. במקרה זה אנו תקועים, או אנו חווים תקיעות. זהו מצב שמעורר תסכול עד שמזל או אינטואיציה מספקים לנו מוצא כלשהו מהסיטואציה ע"י גישה שונה לגמרי ממה שהכרנו. בדרך כלל יש לנו מנגנונים טובים למדי על מנת להתמודד עם האכזבות בחיינו. אך לעיתים ישנם מצבים שבהם המנגנונים הרגילים שלנו כבר לא מספיקים ואז אנו נפגשים עם ריקנות וחוסר משמעות. אנו מאבדים כיוון וחשים שהאנרגיות שלנו מתבזבזות בלי לדעת בעצם לאן. אנו חווים סוג של דיכאון, רק האחרים נראים מאושרים ואנו חווים קנאה. זה חוויה קשה מאוד לחוש שרק הזולת יכול בעצם לשמוח והאושר בעצם נמנע מאיתנו.הפתרון במצבים אלה הוא הגדרה מחודשת של עצמך ושל העולם. הדבר יכול לקרות ע"י המרת דת או חזרה בתשובה שמשנה את כל הפרספקטיבה שלנו על דברים או ע"י מציאת איזה עיקרון נעלה, פוליטי לדוגמה שמשנה את היחס שלנו לדברים. או שהדבר יכול לקרות ע"י התאהבות. במקרה זה הערך העליון בו אנו בוחרים הוא אדם אחר.

   המצב ההתחלתי (the nascent state) הוא רגע שמסמן את המעבר מהעולם הישן של אי הסדר שחינו סר לעולם חדש ומבטיח. זהו מצב של מוות ושל לידה מחדש.  החוויה הראשונה במצב זה היא של פליאה - העולם שלו אנו מורגלים הופך לזר והדבר עשוי להיות מלווה בתחושה ראשונית של עצב, אך מהר מאוד אנו מתחילים לחוות עונג ושמחה גדולים כי אנו מתחילים לחוש מחדש את החיוניות של העולם ואת הכול פורח. השער לעולם החדש הזה מושג בעצם ע"י האהוב.

   המפגש עם העולם החדש הזה כל כך עוצמתי שהוא הופך את החזרה לעבר לכמעט בלתי אפשרית. אנשים מאוהבים מוכנים לסבול קשיים עצומים מפני שהחוויה של חיים ללא אהבה הופכת להיות רעיון בלתי נסבל. 

   ההתאהבות היא לידה מחדש שמחייבת ארגון מחודש של חיינו. בחיי היומיום קשה לנו לארגן מחדש את משא העבר אותו אנו סוחבים על גבינו אומר אלברוני. איננו יכולים להשתחרר ממנו. לעומת זאת, בזמן ההתאהבות מאבד העבר המכביד ממשקלו, מערכו, הערך משוקע בהווה, הווה נראה לפתע פתוח. בזמן ההתאהבות העבר נראה כפרהיסטוריה טוען אלברוני, בעוד שההיסטוריה מתחילה עכשיו, בזמן ההתאהבות.  ההתאהבות יוצרת קהילה חדשה, שפה חדשה, מערכת חדשה של מבני משמעות. 

ארוטיות, בריאה והרס בתהליך ההתאהבות:

   בהתאהבות יש העצמה של הארוטיות. הגוף של האהוב זוכה במעמד מקודש ואנו לא שבעים ממנו. אלברוני לא רואה את התשוקה בדרך שבה פסיכואנליטיקאים רואים אותה כמתח שמבקש להתפרק. הוא טוען שבאהבה התשוקה אינה ניתנת לסיפוק. התשוקה נולדת מהתגברות על מכשול. כאשר קיימים מכשולים אזי ההתאהבות הופכת לתשוקה הורסת לעיתים.

   האהבה היא סוג של כוח מהפכני שגורמת לשבירה של קשרים שהחזיקו בנו בעבר. המצב ההתחלתי הוא ניסיון להביא לשינוי רדיקאלי וחלק משינוי זה הוא האמונה בעולם טוב יותר, אך חלק ממנו הוא גם המאבק בקשרים הקיימים וניסיון ליצור חדשים. הכוח של ההתאהבות מפריד את שהיה מחובר (קשרים קודמים, למשפחה, לחברים, לאהבות ישנות), ומחבר בין שהיה אמור להישאר מופרד. נראה כמעט שבכדי שההתאהבות תפרח חייב להיות מכשול להתגבר עליו.

   עבור הזוג המאוהב ההתאהבות היא בריאה אולם עבור אחרים שהיו בקשר עם בני הזוג המאוהב התאהבותם עשויה להחוות כחורבן, כהינתקות ומכאן עשוי לצמוח קונפליקט לדוגמה בין האדם המאוהב ובין משפחתו (לדוגמה במקרה של רומיאו ויוליה).לכן גם במקום שיש בו התאהבות ישנה גם אלימות. כי פירוק הקשרים הישנים הוא אקט אלים. המאוהב אינו רוצה להזיק אך הוא מרגיש כי אין לו ברירה. 

כיצד להבחין בין התאהבות אמיתית להידלקות, מה שנקרא באנגלית infatuation?

   אלברוני מונה מספר מאפיינים:

תחושת החופש – כשאנו במצב ההתחלתי אנו חשים כמו אסירים רגע לפני שחרור. לפני כן חשנו כלואים מנטאלית, חשנו שאנו לא מצליחים לפעול בהתאם לצריכים האמיתיים והעמוקים שלנו ועתה אנו משתחררים.

הארה  -  תחושה שמסך שכיסה את עיניך התרומם ועתה ניתן לראות בבירור. קודם היינו עיוורים, רדומים ועתה אנו חיים ורואים את הדברים באמת. אנו רואים מה זה אומר להיות באמת חיים. להפסיד את האהבה אומר לחזור לעולמם של העיוורים ולחיות כמו זומבי.

האחד והיחיד – האהוב הוא אחד ויחיד ובלתי ניתן להשוואה. וברגע שמחזירים לנו אהבה אנו הלומים מכמות המזל שנפלה בחלקינו. אנו באמת חשים כאילו פגשנו את האביר על הסוס הלבן או את הנסיכה מהאגדות בשעה שאנו מאוהבים. החוויה כל כך נהדרת ונדירה שאנו מוכנים להגן עליה כנגד כל פורענות. מציאות וקונטינגנטיות – האמת של המציאות מבחינתנו היא אהבה ואילו הכאב, חוסר המושלמות והרוע הם זמניים וחולפים.

חווית ההוויה – כל העולם מתמלא בתחושה של משמעות והקיום עצמו מתמלא בתחושה של משמעות ויופי.

חרות ויעוד- אנו חשים שאהבה היא הייעוד שלנו אך איננו עבדים לה, להיפך אנו זוכים בחירות בהיענות לה.

לידה מחדש - אנשים מאוהבים נולדים מחדש. יש תחושה שמשהו מת ומשהו חדש נולד.

טבעיות וזכות  naturalness and purity -  אנו נולדים זכים וטהורים כי העצמי הקודם עם כל ההגנות הקודמות שלו מת. אנו מונעים ע"י צורך לומר את האמת ואנו חשים רעננים ונקיים.

חיוני essential - מה שחיוני הוא האהוב. אין משמעות לרכוש או לדברים אחרים. האדם שמאוהב יכול להסתדר עם מעט מאוד כל עוד יש לו אהבה.

היסטוריוציזציה – כשאנו נולדים מחדש אנו מכוננים מחדש את דמותנו. כל הכאבים של העבר והאהבות הקודמות מתרוקנות ממשמעות כי נולדנו מחדש.

אהבה כברכה – על אף שהשקענו באהבה, אנו מרגישים כי הזכייה בה היא כמו ברכה או חסד שהושפע עלינו.

שוויון – כשאנו מתאהבים אנו רואים באהוב כייחודי ובלתי ניתן להחלפה. כל אחד הוא מעין מנהיג כריזמטי עבור השני שלא ניתן להחלפה ולכן האוהבים הם שווים, אין הבדל בדרגה ביניהם. זמן – ההתאהבות היא כמו זריחה חדשה שמתחילה חיים חדשים, אך גם כמו שקיעה שמסמלת את הגבולות. כל דבר מתחיל ומסתיים עם האהוב. הזמן מתחיל ונגמר איתו.

מצוינות – אנו מגלים בתוכנו כוח שדוחף אותנו להתעלות מעל עצמנו. אנו רואים את הפוטנציאל בנו ובאהובינו ושואפים למימושו. אנו רוצים במצוינות על מנת להיראות כך בעיני אהובינו. אך לעיתים אנו רואים באהוב פוטנציאל יותר ממה שהוא יכול לממש והדבר עלול גם להביא לאכזבה ואי הבנה. 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.